רק שלא יירדמו לי מאת אורלב לוי-ניסנבוים

קראתי את ספרו של אורלב לוי-ניסנבוים , רק שלא יירדמו לי.

הספר עוסק בהופעה בפני קהל בכלל ובייתר פירוט בהצגת מצגות ובמתן הרצאות. הספר כולל עצות רבות על מצבו של מי שמציג, על הופעתו, על מצבם של השומעים בקהל, על נושאים טכניים ועוד ועוד. הנושא לספר חשוב והעצות טובות מאוד. לשמחתי, לא מצאתי חדש במהלך הקריאה. אני אכן מרגיש כמו דג במים בעת הופעה בפני קהל, אך לא מזיק לבדוק מעת לעת אם אין משהו חדש ללמוד בנושא.

הספר כתוב לדעתי באופן חובבני ולא רציני:

• העריכה הלשונית לוקה או שאינה קיימת
• סגנון הכתיבה מאד אגוצנטרי והמחבר, לדעתי, כותב בנימה מתנשאת
• נדמה שהמחבר מנסה יותר מידיי להתחבב על הקוראים או להציג את עצמו כמתוחכם ומעיר הערות רבות בסוגריים ושלא בסוגריים שמהוות רעש והפרעה! אין צורך בכל ההערות ובכל ההסברים של מליצות ושל אמירות: הקוראים אינם מטומטמים!
• ריבוי הקלישאות והשנינויות לכאורה מוריד מאד מרמת הספר לכדי כתיבה של תלמיד ולא נראה לי שזה מכבד את המחבר.

בספר כתוב הרבה מאד מלל מיותר שניתן היה לקצרו ולהסתפק בתאור ענייני של מצבים ואת העצות שמתאימות למצבים הללו. לו היה המחבר מקצר כמו שאני חושב שראוי היה לקצר, הוא היה מקבל ספק קצרצר אך ענייני, שלדעתי היה מוצלח בהרבה.

לסיכום: נושא חשוב, עצות טובות, עריכה חובבנית או לא קיימת.