דבש אריות מאת דויד גרוסמן

ביריד מכירות המחסן של ידיעות ספרים המליצה לי טיילור על ספרו של דויד גרוסמן, דבש אריות. נענתי להמלצה וקניתי. קראתי ולא הצטערתי. את הספר הזה קראתי על אופני הכושר במרתף. ספר קצרצר, אימון קצר, שעה בערך, 400 קלוריות בערך...

הספר מביא את סיפורו של שמשון מתוך ספר שופטים בתנ"ך ולאחריו דיון ספרותי על הסיפור. הדיון הזה מהנה, מרתק ומעניין. אכן, המספר המקראי קימץ בפרטים ומה שכן נכתב שימש לגרוסמן כר נרחב לפירושים ולרעיונות. נהנתי מאוד מהניתוח שלו.

והנה כמה שכתבו על הספר (אין לי רצון לחזור על דבריהם או להעתיק מהכריכה האחורית של הספר):
אריאנה מלמד
דויד פישלוב ו-מיכאל גלוזמן

מעניין לקרוא את האופן שבו אפשר בקלות לצקת משמעויות ופרשנויות לתוך סיפור מקראי. לא מפתיעים קוי הדמיון בין הפרשנות בסיפור לבין דעותיו הפוליטיות המושמעות של המחבר. למשל, המעמד של ערעור העמודים שעליהם נסמך הבית וההרג ההמוני של הפלישתים (הרג של רבים יותר מאשר הרג בכל ימי חייו) בתוך מעשה התאבדות (תמות נפשי עם פלישתים), לדעתו של גרוסמן מהווה הסנונית הראשונה של המתאבד הרוצח הראשון ועוד דיבורים על מנהגים מודרניים שתודעתם מכירה ברצח של חפים מפשע כבר בגלל אותו הסיפור..

פוליטיקה בצד, מסכימים עם דעותיו הפוליטיות או שלא, עדיין הניתוח עמוק ומעניין.

אולי הרווח הגדול ביותר מהקריאה של החיבור הזה הוא שעכשיו יש לי חשק לחזור ולקרוא שוב חלקים בתנ"ך מחדש.

נהנתי!!