שאלתי את הספר המנון הקרב של אמא נמרה מאת איימי צ'ואה מספריית כפר יונה.
שמעתי לא מעט על אודות הספר ועל אודות ההדים שעוררה איימי צ'ואה על הגישה שלה להורות ולחינוך (למשל, ב-Time Magazine, ו-למשל ב-Wall Street Journal). הספר מתורגם מאנגלית.הנה כמה ראיונות עם המחברת -- אפשר להבין מהם מה הדיון הציבוי שהתפתח:
ראיון נוסף עם המחברת: "תפקידם של הורים להאמין בילדיהם יותר מכל אחד אחר"
וראיון נוסף ב-CNN:
פה דיון על הנושא -- בהומור ובפארודיה:
| The Colbert Report | Mon - Thurs 11:30pm / 10:30c | |||
| The "Battle Hymn of the Tiger Mother" Controversy | ||||
| ||||
בספר מתארת אמא הישגית את גישתה להורות ואת האופן שבו יישמה את גישתה על שתי בנותיה.
הספר עורר אצלי הרבה מאוד רגשות והרבה מאוד מחשבות.
אני מסכים שבמקום לוותר לילדים צריך להתעקש איתם. להסביר לעצמנו, לסביבה ובעיקר להם שאנחנו לא מתעללים בהם כשאנחנו דורשים מהם יותר, אלא דווקא מאמינים ביכולת שלהם וגם מאמינים בחוסן שלהם.
מנסיוני האישי (אני מלמד את הילדים שלי מתמטיקה ולא מוותר להם על המפגשים האלה ועל העבודות שקשורות בזה) לפעמים יש עצלות, או קושי והנטייה של הילדים היא להתחמק ולמצוא תירוצים וסיבות שלא לעבוד ושלא להשקיע. להתעקש ולא לוותר מעביר מסרים חשובים:
* שהעיסוק הזה חשוב
* שלא מוותרים כשקשה
* שדברים בעלי ערך הם מטבע הדברים דורשים יותר מאמץ
* שאני מאמין שהם מסוגלים לעמוד בדרישות
הזדהיתי עם המחשבות ועם הכוונות של המחברת.
קשה מאוד להגיע למצבים שהיא הגיעה אליהם ללא תמיכה מהבעל. לדעתי הוא תמך בה הרבה יותר מאשר היא נותנת לו קרדיט בספר.
אני לא מאמין בהשפלה ובדרימה של הרגשה רעה לילדים, אבל אני בהחלט מאמין שצריך לשקף להם את המציאות בכל הקשור לדרישות ולעבודה ולא לתת להםתחושת מסוגלות מזוייפת. להיפך, הם צריכים ללמוד להבין שהם יקבלו מחמאות והישגים רק אם אלה יהיו באמת ראויים. עוד חשוב לשבח על מאמץ ועל דבקות -- אך אין לשבח על הישיגי דמי.
הספר גם מראה את הענווה ואת התובנות שהאם הגיעה אליהן כשהמציאות טפחה על פניה במרד של הבת הצעירה (אגב, להשקעה רבת השנים ולחתירה להישגים יש תוצאות ניכרות בבגרות של הבנות -- של שתיהן!)
יש בספר כמה תובנות מעניינות על מה שהמחברת מכנה "הורים מערביים" ועל "הורים סיניים". ב-"מערבי" היא מתכוונת להורים שמוותרים לילדים שלהם ומקדמים בינוניות ושפוחדים להתמודד מול הילדים (כיאה למסרים שהתרבות המערבית מעבירה -- מסרים אופנתיים מאוד). ב-"סיני" היא מתכוונת להורים שמטפחים ושמקדמים באופן פעיל את הילדים שלהם.
נוח מאוד להטפל למקרה ספציפי כזה או אחר בספר כדי לטעון שהאם מתעללת בבנותיה ושהיא מטורפת -- אבל המסר העיקרי הוא שהיא גם לא מוותרת לעצמה על הקריירה שלה ובעת ובעונה אחת משקיעה את מיטבה כדי להביא את בנותיה להישגים ולכישורים שיכינו אותם לחיים כמיטב יכולתה. ויש לה יכולת... אוהו!
הנה האתר של הספר: http://tigermombook.com/
מומלץ מאוד -- (כנראה שהורים "משוחררים" לא יהנו מהספר ויתייחסו למחברת כאל אכזרית וכאל מתעללת בילדים).
Related reading:
ReplyDeletehttp://thelastpsychiatrist.com/2011/01/why_chinese_mothers_are_not_su.html
I actually think that having her daughters focus on excellence in school and gaining practice of hard work with all the difficulties and the prizes involve is a quite good way to prepare for life and not only for college.
ReplyDeleteI disagree with the conclusions of the author of the blog post that you linked, Shmuel.
Having said that, I wouldn't (and don't) push my kids that hard. Although I do believe that kids need to be pushed forward somewhat and do need to face hard work and failures and learn how to tackle difficulties later on in life independently. Western culture is great in preparing kids for praises and for success but not so much for failure and for hard work -- it isn't common to see parents teaching their kids hard work and how to bounce back from failure, let alone to be persistent with an occupation.