תוצאות
המסע לאפקטיביות אישית
מאת: אביעד גוז
הוצאה: מומנטום
תאריך: 2007
את הספר הקטן והדקיק בן 136 העמודים קיבלתי יחד עם עוד מעמיתי לעבודה אתמול במסגרת סדנה לניהול זמן. את הסדנה העביר בכשרון ובחן (פרט אולי ליכולת התמודדות עם קהל ביקורתי) מר אלון אולמן.
הספר מהווה מעין מדריך יישומי למי שמעוניין לערוך בחייו שינוי כזה שיאפשר לו להיות אפקטיבי יותר. למה הכוונה באפקטיבי? כזה שיודע להגדיר תוצאות הרצויות לו ויודע להתארגן ולהערך כך שיוכל להשיג אותן. הספר מציג שיטות שונות לארגון מטלות וזמן ובעיקר נותן את הדעת לכך שמודעות לזמן ולחשיבות של כל דבר אותו אנו עושים כבר בה יש הרבה שמאפשר לנו לבחור בחירות שמאפשרות לנו להפיק יותר מהזמן שלנו.
לדוגמה: סקר בסגנון עליו כתבתי במאמר קודם עוזר להבין כמה מזמננו אנו משקיעים באמת בדברים חשובים וכמה ממנו בדברים שאינם חשובים. יתירה מזאת גם גורם הדחיפות בא לידי ביטוי בתוצאות וכך אנו למדים לחשוב על משימות ומטלות במונחים של "חשוב" מול "לא חשוב" ובאותו זמן גם במונחים של "דחוף" ושל "לא דחוף". הכל עניין של בחירה. הכל עניין של נקודת מבט, השקפה, תפיסה.
נושאים בהם הספר דן חופפים במידה רבה לנושאי הסדנה שהשתתפתי בה
מודעות לזמן, למטרות, לחשיבות ולדחיפות מועילה מאד
הצבת מטרות ובדיקה מתמשכת של המטרות, מה עושים להשגתן ואיך ממשיכים היא בסיס חשוב
ארגון וסדר שיעזור לנו להזכר בקלות במטרות שלנו, להוסיף, להוריד ולעדכן מטרות ומטלות ומשימות
מודעות ומחוייבות להתייחס בכובד ראש ולשריין זמן מראש לדברים החשובים באמת ולהיות אמיצים וישרים ולעמוד בהתחייבויות אלה -- כך לא נרגיש שאנו קרבן לדברים קטנים ולא חשובים ששוטפים אותנו, ולהיפך נוכל להרגיש תחושת סיפוק מתמשכת שאנו גורמים בעצמנו לכך שנספיק כל דבר שבאמת חשוב לנו בחיים ובסוף סדרי העדיפויות שלנו יהיו הדברים הלא חשובים .
יש מקום גם לאיזון בין פעילות לבין מנוחה.
הספר הוא קריאה קלה (עבורי לפחות, גמעתי אותי בכחצי שעה) ולא מייגעת -- מי שיקרא בו בעיון וישקיע בביצוע התרגילים או לכל הפחות יעמיק וינסה להבין את חשיבותם ומטרתם -- יגלה בעצמו יכולות חדשים להפוך להיות יעיל יותר בניהול הזמן שלו ויגלה שהוא מסוגל להספיק כל דבר שחשוב לו.
עם כל זאת -- יש בספר נימה שמצאתי גם בסגנון הכתיבה של "מחזירים בתשובה" או של "ספרי ניהול והצלחה" או של "ספרי דיאטה" -- ולמה כוונתי? יש דמגוגיה והולכת הקורא בדרך של לכאורה בניית טיעון על גבי יסודות מוצקים ומוכחים ובאופן של טענה -- ביסוס ומסקנה -- כאשר למעשה הרוב הוא טענות ודוגמאות ואז מסקנות -- תוך דילוג או עקיפה של הביסוס הנימוק וההוכחה. זה פחות מצא חן בעיני אבל זה כנראה אחד הסודות לכתיבת רבי-מכר או של ספרי קריאה קלים.
המסע לאפקטיביות אישית
מאת: אביעד גוז
הוצאה: מומנטום
תאריך: 2007
את הספר הקטן והדקיק בן 136 העמודים קיבלתי יחד עם עוד מעמיתי לעבודה אתמול במסגרת סדנה לניהול זמן. את הסדנה העביר בכשרון ובחן (פרט אולי ליכולת התמודדות עם קהל ביקורתי) מר אלון אולמן.
הספר מהווה מעין מדריך יישומי למי שמעוניין לערוך בחייו שינוי כזה שיאפשר לו להיות אפקטיבי יותר. למה הכוונה באפקטיבי? כזה שיודע להגדיר תוצאות הרצויות לו ויודע להתארגן ולהערך כך שיוכל להשיג אותן. הספר מציג שיטות שונות לארגון מטלות וזמן ובעיקר נותן את הדעת לכך שמודעות לזמן ולחשיבות של כל דבר אותו אנו עושים כבר בה יש הרבה שמאפשר לנו לבחור בחירות שמאפשרות לנו להפיק יותר מהזמן שלנו.
לדוגמה: סקר בסגנון עליו כתבתי במאמר קודם עוזר להבין כמה מזמננו אנו משקיעים באמת בדברים חשובים וכמה ממנו בדברים שאינם חשובים. יתירה מזאת גם גורם הדחיפות בא לידי ביטוי בתוצאות וכך אנו למדים לחשוב על משימות ומטלות במונחים של "חשוב" מול "לא חשוב" ובאותו זמן גם במונחים של "דחוף" ושל "לא דחוף". הכל עניין של בחירה. הכל עניין של נקודת מבט, השקפה, תפיסה.
נושאים בהם הספר דן חופפים במידה רבה לנושאי הסדנה שהשתתפתי בה
מודעות לזמן, למטרות, לחשיבות ולדחיפות מועילה מאד
הצבת מטרות ובדיקה מתמשכת של המטרות, מה עושים להשגתן ואיך ממשיכים היא בסיס חשוב
ארגון וסדר שיעזור לנו להזכר בקלות במטרות שלנו, להוסיף, להוריד ולעדכן מטרות ומטלות ומשימות
מודעות ומחוייבות להתייחס בכובד ראש ולשריין זמן מראש לדברים החשובים באמת ולהיות אמיצים וישרים ולעמוד בהתחייבויות אלה -- כך לא נרגיש שאנו קרבן לדברים קטנים ולא חשובים ששוטפים אותנו, ולהיפך נוכל להרגיש תחושת סיפוק מתמשכת שאנו גורמים בעצמנו לכך שנספיק כל דבר שבאמת חשוב לנו בחיים ובסוף סדרי העדיפויות שלנו יהיו הדברים הלא חשובים .
יש מקום גם לאיזון בין פעילות לבין מנוחה.
הספר הוא קריאה קלה (עבורי לפחות, גמעתי אותי בכחצי שעה) ולא מייגעת -- מי שיקרא בו בעיון וישקיע בביצוע התרגילים או לכל הפחות יעמיק וינסה להבין את חשיבותם ומטרתם -- יגלה בעצמו יכולות חדשים להפוך להיות יעיל יותר בניהול הזמן שלו ויגלה שהוא מסוגל להספיק כל דבר שחשוב לו.
עם כל זאת -- יש בספר נימה שמצאתי גם בסגנון הכתיבה של "מחזירים בתשובה" או של "ספרי ניהול והצלחה" או של "ספרי דיאטה" -- ולמה כוונתי? יש דמגוגיה והולכת הקורא בדרך של לכאורה בניית טיעון על גבי יסודות מוצקים ומוכחים ובאופן של טענה -- ביסוס ומסקנה -- כאשר למעשה הרוב הוא טענות ודוגמאות ואז מסקנות -- תוך דילוג או עקיפה של הביסוס הנימוק וההוכחה. זה פחות מצא חן בעיני אבל זה כנראה אחד הסודות לכתיבת רבי-מכר או של ספרי קריאה קלים.
No comments:
Post a Comment