על הנוחות מאת ארנה קזין

על הנוחות מאת ארנה קזין

קישור על הספר באתר טקסט

לא אהבתי את הספר

בהתחלה היה ניצוץ של מקוריות והשקעה, ואפילו הספר הזכיר לי את הספר "ללא מילים" שכבר כתבתי עליו לפני כמה ימים. הדיון על התרבות ועל השימוש במילים. פה הכל סובב סביב הנוחות.

הביקורת על הנוחות מסתכמת בעיקר ב

נוחות של אחד באה על חשבון נוחות של אחר

חסכון בזמן לאחד באה על חשבון זמנו של אחר

הנוחות מרחיקה בין אנשים

הנוחות גוררת אדישות לסביבה ולסבל הזולת

מתנחלים "רע" ופלסטינאים "מסכנים" (זאת פרשנות שלי כמובן, לא בטוח שלכך התכוונה המחברת) או כך הבנתי

עצלות ונינוחות זה טוב

יעילות ותפוקה רק משרתות עוד ועוד צריכה

לי נראה שהמחברת בקלות רבה מדברת ומצטטת בשבחי חוסר האמצעים וחוסר הבעלות על בית אולי משום שאין לה אמצעים רבים ואולי אינה בעלת בית... פעמים רבות סברתי שלמי שיש פחות אמצעים קל יותר בדמיונו לחלק את מה שיש לאחרים שלהם יש יותר

הרגיזה אותי חד הצדדיות של הצגת נוחות המתיישבים באריאל (מתנחלים היתה המילה המכלילה) לעומת אי הנוחות והסבל ואף הניצול שבאורם הוצגו הפלסטינאים המסכנים. ההצגה חד ממדית לטעמי ואף שטוחה. לפי אותו סוג של שימוש בטיעונים יכולתי לטעון טענות אחרות בסגנון:

נח יותר לפלסטינאים לגנוב מכוניות ומתכות מאשר לעבוד למחייתם באופן חוקי והגון. האם זה נכון בהכללה? קרוב לוודאי שלא.

יכולתי לטעון שלפלסטינאים נח יותר לחיות בזוהמה ולא לטפח את סביבת מגוריהם (לאור הטיעון על הפער המשווע מול מראה שכם לעומת אריאל) -- לא נראה לי שנוחות היא הגורם לזה, אבל למה להסביר ולנמק כשאפשר פשוט להצהיר... אני לא מכבר את זה

עוד דבר שהפריע לי מאד הוא הציטוטים ממקורות מוזרים שבהם עושה שימוש המחברת כדי להביא מדבריהם של אחרים, גם אם הוצאו מהקשרם או שתוקפם או נכונותם מוטלים בספק. ציטוטים כ"כ רבים ומכבידים יותר ויותר לקראת הסוף עד שתהיתי האם למחברת דעה משל עצמה או שהיא לא הצליחה שלא להכנע ליצר לשלב את כל האזכורים על נוחות שהצליחה למצוא...

עוד הפריע לי שהמחברת רומזת, ואח"כ אף אומרת במפורש שכל הנוחות והחסכון בזמן הם בהכרח על חשבון אחרים שסובלים ושהיעילות והחסכון בזמן לא מנוצלים באמת אלא לצריכה בעיקר. קביעה זאת מכעיסה אותי.

אני דווקא מאד מעריך ומוקיר את הקדמה ואת היעילות ואת שלל האמצעים שאני יכול לעשות בהם שימוש כדי להקל על חיי וחיי משפחתי וכדי לחסוך מזמני היקר. את הזמן שאני חוסך ע"י כך שאני מתנהל ביעילות יחסית אני מנצל לטעמי באופן מצויין:

בילויים עם המשפחה, לרבות הקדשת מירב זמני שאינו בעבודה בעיסוקים יחד עם ילדים

טיולים

לימוד

קריאת ספרים, כן גם כאלה כמו זה שמכעיסים אותי

עזרה לזולת

ועוד

ההנחה שאנשים מכלים את זמנם בעיקר לצריכה ומקדשים את הצריכה היא פופוליסטית ולדעתי לא מבוססת.

תרבות הבטלה והעיסוק ללא תכלית שהמחברת מעריכה, או שכך נדמה לי, דווקא די נפוצה, לצערי, ולא ברור לי מדוע זה דבר חיובי.

היו למחברת פה ושם כמה עמודים שהתעניינתילקרוא בעיקר בהתחלה, אבל ככל שהתקדמתי בקריאה העניין התחלף בפליאה ואח"כ בכעס ואח"כ שוב בפליאה.

אולי החמצתי את הפואנטה, ואולי לא הבנתי נכון.

אולי אקרא את הספר שוב בעתיד ואנסה לתת לו הזדמנות שנייה.

לסיכום -- לא נהנתי