הגווארדיה השחורה מאת ירון זליכה

על אודות הספר הגווארדיה השחורה מאת ירון זליכה באתר טקסט.
משה נגבי, הפרשן המשפטי של קול ישראל ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית על אודות הספר באתר התנועה למען איכות השלטון.

קניתי את הספר מתוך ציפייה לקרוא בו את הצד של הד"ר ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי של מדינת ישראל, בכל הקשור לשערוריות ולסחבת הבירוקרטית לכאורה שתקעה את משרד האוצר ומשרדי ממשלה אחרים. שהרי העיתונות ואמצעי התקשורת האחרים היו מלאים ברמיזות ובהאשמות עליו, על אופיו ועל הבעייתיות של מעשיו בכל הקשור להתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל. מצד אחד הציגו אותו כחושף שחיתויות סדרתי ומצד שני ביקרו אותו באופן נוקב על כך שעקשנותו הרבה, בעיקר בכל הקשור לפיטוריו/התפטרותו היתה מעין האחזות בקרנות המזבח.

ובכן, אכן הספר מציג את הדברים מהצד שלו וירון זליכה מציג את הדברים באופן ברור, לרבות שמות ומקומות. לכל אורך הספר מתגלות נורמות מחפירות של העלמות מס, הקצאות תקציב לא חוקיות ושלל מעשים לא חוקייים שנעשים ע"י פקידי מדינה ונבחרי ציבור. בספר מוצג בניימין נתניהו באופן מחמיא ביותר ואילו פוליטיקאים כאהוד אולמרט ואברהם הירשזון באופן מאד לא מחמיא.

ירון זליכה מציג את עצמו כמי שהביא לניהול הכלכלי הכושל והמושחת של מדינת ישראל נורמות מקובלות בעולם ומדרניזציה שראויים לראיית חשבון וניהול כלכלי יעיל ושקוף. מפליא אותי מאד שרבים מהפקידים באוצר שאותם הוא מזכיר ובמשרדי ממשלה אחרים והפוליטיקאים שהניעו אותם לא הועמדו לדין כדי לשאת בתוצאות מעשיהם הפליליים לכאורה.

גם אם ישנו פער בין מה שירון זליכה מתאר לבין המציאות עדיין המציאות שנחשפת, לא משנה כמה אנסה לעדן אותה בעיני רוחי היא מזעזעת. חוסר יעילות, בזבזנות מכוונת או רשלנית, רמאויות, שוחד, ועוד שחיתויות ומעשים לא חוקיים. מעניין לראות שאותם אנשים שהוא מדביק בהם יותר ויותר אשמה אכן נמצאים לאחרונה תחת זרקור התקשורת בפרשיות על פרשיות של שחיתות ואי סדרים (הירשזון ואולמרט בראשם).

אני מקווה לראות פקידים נוספים במשרדי ממשלה לוקחים דוגמה אישית מירון זליכה ומבצעים את תפקידם באופן יעיל, הגון, חוקי ומקדמים את היעילות והשקיפות ודוחקים ודוחים בשאט נפש את הסחבת, הרשלנות, השחיתות ועצימת העיניים לנוכח מעשים לא חוקיים. אני מקווה שיהיו רבים וטובים שימשיכו את הדרך שירון שליכה התווה במשרד החשב הכללי. ברור לי שלא תזיק רוח דומה במשרדי ממשלה אחרים. משרד ממשלה שלדעתי זקוק באופן דחוף לניקוי אורוות ולביעור שחיתות הוא משרד החינוך וזאת רק ממעט פניות שפניתי אליו בחודשים האחרונים. גיליתי למשל כי המשרד מתקין תקנות רבות ובאופן עקבי הוא פועל שלא על פי התקנות שהוא עצמו התקין. השיא מבחינתי הוא שמנגנון הפיקוח של המשרד מגבה ומקדם את הדריסה על תקנות המשרד בעצמו ונוטל לעצמו סמכויות שאיש לא נתן לו. הכל לכאורה, כמובן. אינני משפטן, ואין לי הוכחות נחרצות, אבל מה שכן יש בידי כבר מעורר שאלות קשות בנוגע להתנהלות משרד החינוך. אני מקווה שיקום אדם כמו זליכה ויעשה למשרד החינוך מה שהתחיל לעשות זליכה במשרד החשב הכללי באוצר.

הספר מומלץ מאד.