קראתי בשקיקה וללא הפוגה, ברציפות, את ספרו של אוגוסטו קורי, הורים מבריקים מורים מרתקים ולמדתי כמה דברים.
המקור, בספרדית, "Padres brillantes, Profesores Fascinantes", זכה לתרגומים רבים, כך מסתבר. ישנה גם הוצאה חדשה בספרדית עם שם דומה: "Padres brillantes, maestros fascinantes: No hay jovenes dificiles, sino una educacion inadecuada"
הספר קטן מידות ולא ארוך (כ-200 עמודים). הספר קל מאד לקריאה ומאד מזמין את הקורא להאמין ולקבל את הכתוב.
המחבר לא ממעט בערכו וביכולותיו ופה ושם מתרברב ביכולותיו ואז מייד מצטנע. זה קטע מעט מוזר.
כמה נקודות מהספר (במילים שלי ולא בהכרח ציטוט מהכתוב) שהן תובנות שאני מתכוון לשים אליהן לב ולנסות בעצמי במודע:
הנקודה האחרונה מתקשרת להפליא עם מה שאני קורא בספרו המשפיע והמצויין של ריצ'רד לבוי, פריצת דרך במוטיבציה : 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. וודאי אכתוב את רשמי מספר זה בקרוב.
נהנתי מאד מהקריאה בספר.
קיבלתי חיזוקים רבים לכך שאני עושה רבות נכונה עם ילדי.
מעניינת אותי טענתו בדבר "תסמונת החשיבה המואצת", קיומה, השפעותיה וגורמיה בקרב ילדים. לא שמעתי על דבר זה קודם אבל הטיעונים מעניינים ואני סקרן למצוא חומר ולהרחיב ידיעותי בנושא.
נהנתי מאד. ספר מומלץ.
המקור, בספרדית, "Padres brillantes, Profesores Fascinantes", זכה לתרגומים רבים, כך מסתבר. ישנה גם הוצאה חדשה בספרדית עם שם דומה: "Padres brillantes, maestros fascinantes: No hay jovenes dificiles, sino una educacion inadecuada"
הספר קטן מידות ולא ארוך (כ-200 עמודים). הספר קל מאד לקריאה ומאד מזמין את הקורא להאמין ולקבל את הכתוב.
המחבר לא ממעט בערכו וביכולותיו ופה ושם מתרברב ביכולותיו ואז מייד מצטנע. זה קטע מעט מוזר.
כמה נקודות מהספר (במילים שלי ולא בהכרח ציטוט מהכתוב) שהן תובנות שאני מתכוון לשים אליהן לב ולנסות בעצמי במודע:
- ילדים לא לומדים להתמודד עם כשלון ועם אכזבה
- לשוחח עם ילדים ולספר לילדים על חוויות, אושר, וגם על קשיים מנסיוננו. להיות מספר סיפורים ולא סתם מעביר מידע.
- לבלות זמן עם הילדים בהשתובבות, בקריאה, בשירה וביצירה. להאזין להם הרבה וגם לספר הרבה חוויות משלנו כהורים.
- ללמוד לבלות עם הילדים מידי פעם, כמו ילדים.
- ללמוד ולטפח חוש צדק חברתי ומודעות צרכנית וביקורתיות אצל הילדים כדי שלא ילמדו רק "לקנות" אלא בעיקר "להיות"
- לשאול מידי פעם את הילדים: מה מציק להם. מה משמח אותם. האם הם סובלים מאכזבה. מה קורה בחיים שלהם. מה ניתן לעשות כדי שיהיו שמחים יותר.
- לתת דוגמה אישית: לספר על קורותינו יום יום ומהעבר כדי שיהיה להם דגם לחיקוי
- לספר גם על היסוסים והתלבטויות וטעויות
- לעודד אופטימיות ולחזק את הילדים בכוחם להתמודד עם בעיות ולפתור אותן או להתמודד עם הכשלון כי נתמוך בהם.
- לנבא לילדים עתיד ורוד ולשדר אופטימיות ולא פסימיות
- לספר לילדים סיפורים ומעשיות ולצקת לתוכם שיעורים לחיים. להיות מקוריים וייחודיים בסיפורים ככה שהם ייזכרו וישפיעו
- "למכור חלומות"
- "לזרוע רעיונות"
- לומר לילדים "לא" ללא מורא ופחד ולא להכנע לסחטנות
- לא כל דבר עם הילדים פתוח למו"מ
- להציב גבולות בבטחון ומתוך תחושת צדק באמונה בדרכינו
- להבין כיצד חושבים הילדים וכיצד מונעים התלמידים כדי ללמדם בהתאם ולא להתייחס אליהם כאל חלק ממקשה אחת.
הנקודה האחרונה מתקשרת להפליא עם מה שאני קורא בספרו המשפיע והמצויין של ריצ'רד לבוי, פריצת דרך במוטיבציה : 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. וודאי אכתוב את רשמי מספר זה בקרוב.
נהנתי מאד מהקריאה בספר.
קיבלתי חיזוקים רבים לכך שאני עושה רבות נכונה עם ילדי.
מעניינת אותי טענתו בדבר "תסמונת החשיבה המואצת", קיומה, השפעותיה וגורמיה בקרב ילדים. לא שמעתי על דבר זה קודם אבל הטיעונים מעניינים ואני סקרן למצוא חומר ולהרחיב ידיעותי בנושא.
נהנתי מאד. ספר מומלץ.
No comments:
Post a Comment