אלנבי מאת גדי טאוב

קראתי את ספרו של גדי טאוב, אלנבי. ספר שקיבלתי במשלוח הספרים של חודש אפריל מידיעות ספרים במסגרת שירות הקוראים הראשונים שנרשמתי אליו.

את ההתרשמות ואת הדעות והתחושות שלי לגבי הספר כתבתי בפורום הקהילה (חפשו את השרשור על הספר אלנבי).

לעמוד הספר באתר ההוצאה, שם יש מידע על אודות הספר, הפרק הראשון לקריאה וכן קישורים מיומני רשת ומאתרים אחרים ובהם תוכן על אודות הספר.

הנה, אני מביא אותו כפי שכתבתיו שם.

ראשית, שלום לכולם. הצטרפתי לאחרונה. מעניין לקרוא את מה שכולם כותבים כאן. [הקפדתי שלא לקרוא את הדעות על הספר עד שאתפנה לסיים את הקריאה בו ואת כתיבת דעתי עליו -- לאחר סיום התגובה הזאת אתפנה לקרוא מדעותיהם ומהתרשמויותיהם של הקוראים האחרים על הספר -- אני סקרן ביותר] אני לרוב קורא ספרי עיון, וההשתתפות בקהילה הזאת היא נסיון שלי לחזבג (לחזור בגדול, מה שיש מכנים, "לקמבק") לקריאת ספורת. גדי טאוב זכור לי מקריינות הרצץ הרצף בשעות אחר הצהריים בטלוויזיה הישראלית/החינוכית בערוץ הראשון בשנים ששבן שבהן עוד הייתי תלמיד בבית הספר. מעת לעת אני רואה אותו משתתף בראיונות בתכניות אקטואליה ומנסה לעמוד על טיבו. הספר הזה היווה הזדמנות טובה עבורי כדי ללמוד עוד. השפה בספר הפריעה לי מאד והטרידה אותי מאד. ככל שהפכתי וניסיתי להבין מדוע מצאתי כמה תובנות בעניין, בכל הקשור אלי: 1. אין הבדל בין משלב השפה הנמוך מאד של הדמויות לבין זה של "הסיפור" -- ז"א גם כשמתוארות הדמויות ומעשיהן שלא מבעד לעיניה של דמות כזאת או אחרת, המשלב של השפה נשאר נמוך ורדוד וגס. אני לא מצאתי צידוק לעניין הזה. אשמח למצוא הסבר שיישב את העניין הזה. טרם מצאתי הסבר כזה. 2. המטרד, ההפרעה ואי הנוחות שגרמה לי הלשון בספר הזה מתאימים יפה לאי הנוחות והמטרד שאני חש כשאני שומע שפה כזאת באופן כללי ומתאימה לא רע גם לדעות קדומות כאלה ואחרות שמתעוררות בי כשאני שומע סביבי שפה כזאת. דעות קדומות בנוגע לרמת ההשכלה, תחום העיסוק והרובד או השיוך החברתי של הדובר. אמנם לא ביקרתי במועדונים מסוג אלה שמתוארים בספר אבל נפגשתי ושוחחתי עם אנשים שמבקרים במקומות כאלה ואני חושב שהשפה והלשון קולעים יפה. האלימות המרומזת והמפורשת בספר הזה מזעזעת והמציאות מטרידה ומדכאת. הדמויות כולן נראו לי בעיני רוחי כדמויות שיש להן בקושי את ההווה ואין להן עתיד שאין לו קשר הדוק עם סיפוק צורך גופני באופן מיידי, ולרוב בנושא התמכרות (שינה ומזון לדוגמה אבל בעיקר אלכוהול, מין, סמים, אלימות,...), גם לא הגיבור שמבעד לעיניו קראתי את רובו של הספר, אריק (הרמיזות על אריק שרון היו רק כדי לקשור את ההתרחשויות לזמן מסויים ולתקופה מסויימת או שיש קשר אחר שצריך לעמוד על טיבו פה? אריק שרון בתרדמת, הוא פוליטיקאי משופשף, אסטרטג, לוחם למוד קרבות ומלחמות ושנוי מאד במחלוקת בקשר להשקפת עולמו ולאופן שבו הוציא לפועל את הביטוי להשקפת עולמו), שלכאורה יש לי משהו יותר ממה שלדמויות האחרות יש: יש לו עסק (בשותפות עם עידו) ויש לו משפחה: גרושה וילדים שהוא שותף בגידולם. אבל לא מוזכר דבר בנוגע לעתיד. כל הדמויות כולן שטוחות מאד באופן שבו מתוארות הרגשות ולכולן אין עתיד מתוכנן (אלא אם מחשיבים את עסק הבריונות שאפי רוצה להקים עם דימה). הרגשות מאד בסיסיים: בהלה, פחד, חרדה, דכאון, עייפות, כעס, רוגז, חשש, ... אין תקווה, אין אושר (אולי רגעי מאד כתוצאה ממין או מצריכת סם או אלכוהול, או ריקוד במועדון -- רגעי מאד... מיידי מאד והוא מתחלף במהירות בחיפוש אחרי הסיפוק הבא או בדכאון...) בכלל, במשך הקריאה הרגשתי תחת עננה. לא אהבתי כלל את הלשון הגסה, את התחביר הקלוקל ואת הסגנון. טוב... זה מתאים לדמויות, כנראה, שגם הן לא חביבות עלי כלל. את סופו של הספר לא הבנתי... אין ממש פתרון אין ממש רמיזה לגבי ההמשך... אני מסיק שהסתמיות בחיים של הדמויות ממשיכה... זה גם לא מעורר תקווה הקריאה של הספר היתה קשה בעבורי והיא לא "זרמה". לא נהנתי. לא הרגשתי שאני לומד משהו. לא הרגשתי שיש פואנטה. לא הרגשתי שיש מוסר השכל, תחכום או מורכבות. הכל היה די ברור וצפוי והרדידות של הדמויות ואופן הצגתן עוד הפחית מההנאה שלי. לא הרגשתי שנכנסתי לעולם של דמויות מסתוריות ולא הרגשתי התרגשות לחוות את החוויות שלהן. פה אין מסתורין, הכל ידוע, אין לי שום רצון להשתתף בחוויות כאלה ו-(חוסר) המורכבות של הדמויות ו-(חוסר)המורכבות של הסיפור ושל ההתרחשויות לא יצרו אצלי סקרנות לגבי ההתפתחויות שהיו מאד צפויות ומאכזבות. ככל שהתקדמתי בקריאה פיללתי לתפנית מעניינת ומפתיעה, אבל לא היתה אפילו אחת שכזאת... אם צריך לסכם את דעתי על הספר: "סתם ספר..." או או אולי "ספר סתם...". אני לא ממליץ להשחית מהזמן היקר של קריאת ספרים כדי לקרוא בספר הזה. אני סקרן מאד לקרוא מה אחרים חושבים על הספר הזה ועתה אתפנה לקרוא ביקורות ודעות אחרות (הקפדתי שלא לקרוא עד כה כדי שלא להיות מושפע). הלאה לספר הבא בתור.
	נכתב ע"י: ShlomoYona