יש לי לסיים את שפת הסימטריה מאת מריו ליביו. בינתיים אני חושב שישנם פרקים מעניינים ואפילו מרתקים (בתור הסטוריה, לא מבחינה מדעית מתמטית, כי העניין המתמטי בספר לפחות עד לאן שקריאתי הגיעה, הוא די בסיסי ולא מעמיק, כמו שמצפים מספר פופולרי בנושא). יחד עם זאת יש חלקים שבהם ההסטוריה או שאותי באופן אישי לא מעניינת או שהיא מוגשת פחות טוב ואני מרגיש שאני קורא רכילות שעבר זמנה... כך שלעת עתה אני קורא את הספר ברגשות מעורבים.
אני עדיין מעיין לאיטי, ככה עמוד או שניים מידי יום בספר הפרפרים, כמו שאני מכנה אותו, גינת הפרפרים בישראל מאת דובי בניימיני. תצלומים יפייפים (רובם ככולם) והנושא מעניין אותי מאד.
מבצע של צומת ספרים (ספר שני ושלישי ב-10 ש"ח על ספרים של הוצאת דביר, כנרת-זמורה-ביתן ומודן) הניב לי את השלישייה הבאה:
- רעש מאת יעקב בורק (כמעט וסיימתי לקרוא בו כבר)
- הברבור השחור מאת נסים ניקולס טאלב
- יש הגיון בחיים מאת טים הרפורד
וכמובן, נותרו לי שאריות ספרי הפרוזה מ"ידיעות ספרים": הספר הלבן מהחבילה הראשונה, נסיקה מאת ג`ד מרקוריו, עוד ספר מהחבילה הראשונה, עלה הארגמן מאת מישל פייבר, משימות מיוחדות מאת בוריס אקונין (שאותו התחלתי לקרוא ולא התחברתי אז עזבתי אחרי כמה עשרות עמודים ואמשיך ביום שאהיה אולי יותר סובלני לסגנון) והספר הידוע, בתרגום חדש, מובי דיק מאת הרמן מלוויל.
No comments:
Post a Comment