מפגש עם גדי טאוב וקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים במועדון אלנבי 40 בתל אביב

מיכל ואני הגענו אתמול למועדון אלנבי 40 שנפתח במיוחד למפגש של הקוראים הראשונים עם גדי טאוב לשיחה על ספרו אלנבי בשעה 20:00.

היה מעניין מאד. לצערי, לא נשארנו יותר משעה-וחצי או שעתיים והמפגש עוד נמשך. במפגשים עתידיים אקפיד להצליח ולהשאר עד הסוף.

היה מעניין לשמוע את גדי טאוב מסביר את מחשבותיו על הספר, על הביקורות שנשמעו על הספר (לא רק מפי חברי הפורום אלא באופן כללי בתקשורת ובשיח הציבורי). הוא ראה בדיונים על הסוציולוגיה ולא על הספרות בכל הקשור לספרו ככשלון (של המבקרים או של הספר... למי מהם התכוון בדיוק לא הבנתי...). היה גם טון מתגונן מאד לגבי הביקורות על הספר (ולפעמים תוקפני). הקוראים שדיברו ניסו להרגיע את ההתגוננות ולהציג את נקודת מבטם. נהנתי מאד לשמוע מה הסופר חשב ומה ניסה להשיג ומה ניסה להציג. נהנתי לשמוע מפי הקוראים האחרים על מה שהם הרגישו ומה שהם חשבו.

היה יפה שגדי ענה באריכות רבה לשאלות ואף הוסיף וסיפר מעצמו עוד ועוד.

הנה כמה מילים שכתבתי בפורום הקוראים הראשונים על המפגש:

הופתעתי לטובה מאד מהמפגש

ShlomoYona

לא ידעתי למה לצפות.
לצערי נאלצתי לצאת לפני שהמפגש הסתיים, אבל מה שהספקתי לשמוע וללמוד היה מעניין ומהנה.

קיבלתי במפגש תשובות לכמה שאלות שהיו לי:
* הסיבה לתמציתיות והתהליך שעבר על גדי טאוב שהביא אותו לתוצאה בספר (כמו בתסריטים, טרנטינו הוא סוג של אידאל. הרעיון להשמיט פעלים ולהשאיר במשפטים את הנושא וללא נשוא)
* מה המסר שניסה להעביר בספר ובאילו כלים ספרותיים השתמש (מטאפורות: למשל המרכזית: הדירה של נוקי, שרשרת אסוציאציות: למשל הקידוש על היין, היין במתנה, קידוש על אוכל יפני, אוכל יפני וכו´, מילה מרכזית: טינופת, ועוד ועוד).

הבנתי רבות מהתגובות ומההסברים של גדי טאוב. את חלקן לא הבנתי. למשל, היה קורא שהעיר על הסתמיות שבחיי הדמויות. אני דווקא הסכמתי עם הניתוח הזה וחשבתי באופן דומה (אפילו כתבתי על זה בפורום פה כשהגבתי על הספר). גדי טאוב הגיב כאילו הקורא טען שהכתיבה סתמית או שהדמויות סתמיות והתגונן מפני דבר אחר לחלוטין.

בהחלט המפגש עורר אצלי מחשבות מחודשות על הספר.

אשמח מאד להשתתף במפגשים נוספים (ולהבדיל, להשאר עד סיומם).



שלמה יונה