קראתי בהנאה את ספרה של אולה גרויסמן, מזוודה על השלג. בבחירת השם לספר השתתפו גם קהילות הקוראים של ידיעות ספרים אשר קיבלו את הספר בגרסה שלפני הדפוס, הגרסה האלקטרונית. היה משהו מרגש מאוד לקבל ספר לפני עריכה סופית ולפני הגהה סופית ולפני הבחירה בשם. בעמוד הראשון ממש לאחר הכריכה הפנימית של הספר הלבן (נו... גם כריכה עדיין אין הוחתם העותק שקיבלתי בחותמות מרשימות: "עותק לפני הגהה" ו-"לשימוש פנימי בלבד". השימוש הפנימי הזכיר לי תרופות ואת הכיתוב על הוראות השימוש: "לשימוש חיצוני בלבד" למשחות וכדומה... :-)הספר מדבר על תהליך מילוי החללים והשחזור של תקופות ושל הסטוריה משפחתית שחסרה לאישה צעירה שעלתה ביחד עם הוריה מרוסיה לארץ. בארץ לא היה מקובל במשפחה להעלות זכרונות על רוסיה ולא על המשפחה ולא על הידידים ולא על מה שהיה שם. למעשה המשפחה מחקה ביד גסה (נו... זאת האם שלה שעשתה זאת האב דווקא ניסה למחות אך וויתר) כל זכר.
האשה הצעירה טסה לרוסיה כדי לסדר עניין משפחתי, קבלת האפר של סבה ולברר נושאים של ירושה. למעשה, היא חשפה את ילדותה הנשכחת, חשפה פרטים על הילדות ועל סיפור החיים של סבתה ושל אמה ושל המשפחה והידידים בתקופה ההיא ושל רוסיה בכלל מאז ועד היום.
נהנתי לקרוא בספר.
היו לא מעד אי-דיוקים ובעיות תחביר וכתיב, אבל כשלוקחים בחשבון את נושא הגרה שלפני הגהה הכל נסלח וברור. אני סבור שיתקנו את הכול (ובמיוחד שהקוראים בקהילות הראו והסבירו יפה את הבעיות והציעו פתרונות).
היו גם דיונים על הספר בפורומים.
השמות שאני הצעתי לספר היו:
- בלאט [הכוונה לקללה ברוסית...] -- ועל זה הגיבו "דיוויד...?" :-)
- תיקון -- ועל זה הגיבו "ישר יחשבו על קברי צדיקים..." :-)
- היומן האדום של סבתא
- זכרונות קפואים
- כיסונים לא מעוכלים בשלג [וזה השם החביב עלי ביותר מכל אלה שהצעתי ומי שיקרה בספר יבין גם מדוע הוא משעשע ומדוע הוא גם מתאים ומעורר מחשבה, עוד מעבר לסקרנות מהשם יוצא הדופן כשלעצמו]
התרגיל היה נחמד ShlomoYona
נהנתי לראות את הדינמיקה של המרוץ להצעות השם.
אהבתי את ההסברים לשמות.
נהנתי מאוד מהביקורות הנוקבות של איווה (בעיקר) וגם של מעט מהאחרי. התרשמתי מאוד מהתגובות השקולות והמנומסות שלך טיילור. בכלל, הפורום הזה בשבילו הוא בית ספר מסוג מסויים ואני מאוד נהנה לקרוא כאן.
לא משנה לי כל כך שמו של הספר וגם לא הכריכה. אני הייתי מעדיף שם אחר וכריכה אחרת אבל כמוני בוודאי גם רבים אחרים בפורום יעידו כי לא ספ לספר ולא כריכה הם מה שגורם להם לקרוא בספרים והרי אנו קוראים בשמחה ובעניין רב את הספרים ש*את* בוחרת בעבורינו וגם כאלה שהם עדיין חסרי שם וחסרי כריכה. נו... אז כנראה זה לא חשוב כל כך לאנשים שבפורום הזה, אולי רק בשביל הפלפול, הדיון והויכוח שבעניין.
הספר היה נעים לקריאה ועורר אצלי שאלות לא מעטות וגרם לי גם לפשפש בעבר, בילדות ולשאול את ההורים ואת הסבתא שנותרה שאלות שונות ומשונות ולדחוף את האף עם שאלות שבשנים עברו לא הייתי מעז לשאול ונדהמתי מהפתיחות ומהרצון הרב לספר סיפורים ומטעמים. אז בשבילי הספר הזה היה בונוס רציני וקטליזטור מוצלח כדי לנער אבק מעל זכרונות משפחתיים שלי ולקבל הצצה נדיזה ואוליחד פעמית על ארועים פיקנטיים ודרמות ממש במשפחתי שלי. הידד!!
אני כבר מצפה ומחכה לספרים של נובמבר.
ברוכה השבה טיילור.
שלמה יונה
No comments:
Post a Comment