אי ודאות, ציפיות ומדיניות מאקרו כלכלית בישראל מאת ירון זליכה

גם היום אני פליט בספרייה בין שיעור בקורס בגיאומטרייה אוקלידית (השעור משעמם, המרצה טוב, אבל מתעכב מידי בגלל שרוב התלמידים מבינים לאט, הנושא מרתק) לשעור בקורס בהסטורייה של המתמטיקה (הנושא מעניין ביותר, הקורס, כנראה יהיה מעניין פחות לפי מה שהספקתי לקרוא בספר הקורס -- קראתי ספרים טובים בהרבה שמספרים בצורה מרתקת על הסטוריה של המדע ועל הסטוריה של המתמטיקה). בכל אופן, הנושא הוא ספר חדש (ראה אור ב-2009) של ירון זליכה (לשעבר, החשב הכללי של מדינת ישראל -- וכבר כתבתי על ספר אחר שלו הגווארדיה השחורה). בין שיעורי בית (קלים מידיי) בגיאומטרייה לקריאת רשות בקורס באסטרטגיות הוראה לאוכלוסיות אתגריות (קראתי הרבה מאוד על למידה מתווכת ועל העשרה אינסטרומנטלית) השתעממתי וחיפשתי ספרים בכלכלה. מצאתי בערך 10 ספרים שרציתי לקרוא ולא הזדמן לי לקנות ולקרוא בבית וספרו של זליכה בראשם. אז פניתי למדף לקחתי וקראתי. והנה הרשמים שלי.

מדובר בספר אי ודאות, ציפיות ומדיניות מאקרו כלכלית בישראל מאת ירון זליכה

הספר מבוסס על עבודת המחקר לדודטורט של המחבר ונדמה לי שהספר הוא נסיון להוציא לאור את עבודת הדוקטורט במעטפת שקלה יותר לעיכולו של קורא משכיל ובשפה יותר פופולרית אבל תוך כדי שמירה על רשמיות ואולי גם תוך כדי שמירה על שפה אקדמית.

כתבה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר מספטמבר 2009 מעלה טיעונים רבים של זליכה מהספר.

פרק ראשון מהספר פורסם בחדשות מחלקה ראשונה.

בספר שמונה פרקים:

בפרק הראשון, המבוא, נותן המחבר רקע לנושא אי הוודאות, הקשר שלו לכלכלה, לכלכלה בישראל ומשום מסיים בכמה מהטיעונים שהוא מעלה בנוגע לכלכלת ישראל בהקשר זה שעליהם יפרט בפרקים הבאים. טענה מעניינת היא שהיתה וישנה אי התייחסות להשפעתה של אי הוודאות לאורך מרבית שנות ניהול המדיניות המאקרו כלכלית בישראל. המחבר מסביר זאת בחוסר מודעות, חוסר הכשרה וחוסר בהשכלה של העוסקים בהחלטות בנושאים כלכליים בשרות הציבורי ואף בעיתונות. המחבר טוען שלפני 2003 לא נכללה אי ודאות כמסגרת להתייחסות המדיניות המאקרו כלכלית בישראל.

הפרקים הבאים מלאים בניסוחים פורמליים מתמטיים, שאינני בטוח שהיו הכרחיים בספר כזה שאמור להנגיש עבודת מחקר לדוקטורט... אינני חושש ממתמטיקה ולא מנוסחאות אבל בליל הנוסחאות והניסוחים (שאמנם מעניינים) הוא לדעתי עדות לחוסר היכולת של המחבר להציג את הדברים בשפה פופולרית שתהיה מובנת לכל אדם משכיל. הרי יכול היה המחבר להפנות לעבודת הדוקטורט שלו או למקורות אחרים למי שמעוניין היה להעמיק בייצוגים המתמטיים הפורמליים. אפשר היה גם להציג את הנוסחאות ואת הביטויים המתמטיים בנספח ולא כפי שהוצגו -- זה שובר את רצף הקריאה ומרחיק קוראים שלהם המתמטיקה מאיימת ומפחידה. חבל. לא חייבים לדבר ולהסביר כלכלה ופיננסים כך וישנם ספרים רבים ומוצלחים שמסבירים יפה עקרונות רבים בשפה פשוטה ובדוגמאות מאלפות ומבלי לדבר בשפה מתמטית ומבלי לכתוב נוסחה או ביטוי מתמטי כלל. למשל, ספריו של טים הרפורד, יש הגיון בחיים ו-הכלכלן הסמוי, אבל גם אחרים. בין אלה שקראתי וזכורים לי כרגע יש גם את כלכלה רומנטית, אגדות הכלכלה, כלכלה עירומה, למה קשה לתפוס מונית בימים גשומים? ו-אחרים שלא עולים כרגע בדעתי.

הפרק השני עוסק בצריכה הפרטית.  המחבר טוען שהשפעתה של אי הוודאות בכלל ושל אי ודאות אינפלציונית במסגרתה, על הכנסתו הריאלית הצפוייה של הפרט עוברת דרך מנגנוני תמסורת שבין אי ודאות לבין צריכה וחסכון ושהם לפעמים אפילו סותרים בחלקם:

• מנגנון החסכון --  כשחוששים מאי ודאות חוסכים יותר
• מנגנון התחלופה -- כשאי הוודאות גדלה גדל גם החשש בנוגע לערכו של החסכון הקיים ואז אנשים נוהגים להמיר נזילות במוצרים בני קיימא מחשש לאינפלצייה
• מנגנון ההכנסה -- פה יש דיון בהסתברות להגדלת או להקטנת הצריכה השולית לפי ההכנסות ולפי ציפיות לאינפלצייה. מרוב מילים והתפלפלויות וניסוחים מסובכים לא הבנתי דבר...
• מנגנון היציבות המשקית -- אינפלציה מערערת את היציבות במשק
• מנגנון החיפוש של הפרטים -- אנשים משקיעים מאמצים וזמן ואנרגיה בחיפוש אחרי מוצרים זולים כל עוד ההשקעה בחיפושים לא עולה על המחיר שאפשר לקנות בו את המוצר -- בעברית זה אומר שלא נתאמץ לחפש מציאות עם החסכון הצפוי הוא זניח לדעתנו.
• מנגנון הפנאי -- הזמן הפנוי נופל קורבן לאי וודאות שכן אז אנשים מחפשים להתגונן מפני אי הוודאות ולכן מקדישים פחות זמן לפנאי ויותר זמן לטובת ייצור הכנסה
• מנגנון הנזילות -- אשראי והנחות גורמים לצרכנים לצרוך יותר
• מנגנון הרכוש -- פה נדמה לי שהטיעונים ממחזרים טיעונים מהקטע שעסק בבמגנון התחלופה. לא הבנתי כ"כ את ההבדלים מלבד שבחלק הזה פה מדובר על התייחסות של אנשים לרכוש לאורך זמן ובפרט ככל שהם מתקדמים ומביטים לפרישה ואילו בחלק השני (שעסק במנגנון התחלופה לא היתה התייחסות לגיל או לוותק... -- או שאולי לא הבנתי גם את החלק הזה...)
• מנגנון הריבית -- יותר אי וודאות גורר יותר סיכון שגורר ריביות גבוהות יותר

הפרק ממשיך בעוד נוסחאות ועוד טבלאות ובנסיון להגדיר וגם להצדיק באופן פורמלי טיעונים והבטים שונים על צריכה מתוך רצון לאמוד הקפים ותבניות של צריכה בתנאי אי ודאות.

מסקנה מתבקשת שאליה מגיע המחבר (מתבקשת אבל היה בכל זאת צריך לנסות ולהוכיח, או להצדיק אותה) היא שעוצמת ההשפעה השלילית של אי הוודאות עולה על זאת החיובית (אני מכבס ומפשט מידיי אבל זה הרעיון להבנתי).

הפרק השלישי עוסק בהשקעה הפרטית. כמה מסקנות: אי הודאות מתוך אינפלציה משפיעה על טווחי זמן שאינם קצרים. המחבר מטיל ספק בכלים המוניטריים הממשלתיים לספק תרופה לאי וודאות שגורמת לאינפלציה ולכן מטיל ספק במידת האפקטיביות של תגובה ממשלתית לאינפלציה בישראל באופיו הנוכחי כשפעולות שעומדות בראש סולם התגובה מביאות לתוצאות זניחות באמידה הסטטיסטית שהביא המחבר.

טוב, אני מתעייף כבר מהסקירה המלאה אז אקצר. הפרק הרביעי עוסק בצריכה ציבורית ובקשרים בינה ובין ציפיות ואי ודאות לבין צמיחת התוצר.  בפרק החמישי עוסק המחבר בדיון בייצוא ובקשר שבינו לבין אי הוודאות במחירי הייצוא ובעיקר בשער החליפין.  הפרק השישי עוסק בהצעים במשק על ידי דיון בתעסוקה ובתפוקה ובייצרנות כשהקשר לנושא הספר הוא בזיקה שבין אי ודאות לבין האבטלה. הפרק השביעי עוסק בקשר שבין אי ודאות  וציפיות לבין מדיניות מאקרו כלכלית. בפרק השמיני מסכם המחבר את הנושא ומסיק מסקנות. הפרק משמש לדיון בסוגיית ניהול המדיניות תחת אי ודאות. המסקנות העיקריות הן בתחומים של המיסוי, המחירים, הריבית, אי הודאות הבטחונית, התשתית הסטטיסטית של החשבונאות הלאומית ו-ההכשרה המקצועית.

הספר מעניין ומחכים ביותר. מהקריאה בספר אפשר להבין לא מעט את ירון זליכה בהתבטאויותיו הפומביות. נהנתי ולמדתי מהספר לא פחות מספרו הקודם. באותו האופן גם הזדעזעתי מדברים רבים שלמדתי בספר על ההתנהלות הכלכלית במדינת ישראל -- כמו שהזדעזעתי מהקריאה בספרו הקודם.

הספר מומלץ מאוד למי שיודע לקרוא את המתמטיקה או משכיל לדלג עליה ולברור מבין הכתוב את המסקנות ולהשאיר את ההצדקות למי שיודע לקרוא את המתמטיקה ולהבין ולהסביר לו (אפשר גם להאמין למחבר -- הרי עבודתו עברה שיפוט מחמיר). הספר יקר מאוד. אולי בגלל הסוגה ואולי מתוך הכרה שבעיקר ספריות תצרוכנה את הספר ולא אנשים בודדים. זה לא ממש רב מכר... -- לכל השאר מומלץ לחכות שיכתבו מסקנות ותקצירים (הכתבות על אודות הספר וכתוצאה מהספר בעיתונות כנראה מתאימות יותר לרוב הקוראים).