אני קורא ספרים רבים. לפעמים אני קורא כמה במקביל. הספרים שאני קורא הם בעיקר ספרי עיון בנושאים של מדע, הסטוריה של המדע (בעיקר מתמטיקה), בלשנות ושפה (בעיקר על השפה העברית), חינוך, הוראה, פסיכולוגיה וכלכלה. לא נפקדים גם ספרי קריאה וכמובן ספרות מקצועית ומדעית בתחומי המקצוע שלי. האחרונים כוללים ספרים בנושאי אלגוריתמיקה, תכן, שפות תכנות ונושאים מתקדמים במדעי המחשב ובמתמטיקה. נשמע לי מעניין לכתוב על הספרייה הביתית שלי ולצלם אותה -- אך זאת לפעם אחרת.
התעסקתי לא מעט עם השאלה מה הופך ספר לספר קל לקריאה ויעיל ללימוד. שאלתי את עצמי גם מה הופך אותי כקורא לקורא וללומד יעיל בעת הקריאה בספרים. הנה כמה תובנות, לא בהכרח לפי סדר החשיבות:
- לנסות לקרוא בסביבה שבה הטמפרטורה אינה גבוהה מידיי ושאינה מקפיאה. באופן אישי, אני מעדיף בלמידה ובפעילות שדורשת ממני ריכוז שיהיה מעט קר יותר מאשר חם מידיי. אני לא מוצא את עצמי מתרכז ביעילות כאשר חם לי. טמפרטורה של 21-25 מעלות צלזיוס טובה לי מאד ללמידה ולריכוז.
- לשתות מים (לא מרגישים לפעמים שמתייבשים וכשחסרים נוזלים המוח שלנו עובד פחות טוב). אני נוהג לקום מידי שעה-שעתיים בעבודה (או בעת לימוד מרוכז), להתפנות ולשתות לפחות 3 כוסות מים. חבל על השיניים ועל הגוף (תנגודת לאינסולין, זאת בעיה!) משתייה של משקאות ממותקים -- מים זה הכי טוב, לדעתי.
- לא לרוץ עם הקריאה. לעצור מעת לעת. כמה שנעצור יותר להרהר במה שקראנו ובמשמעות, כך נצטרך לשנן פחות ויותר מהחומר ייזכר באופן עצמאי. קטע שגורם לי לקרוא אותו בערפול אולי דורש להאט ולנסות להתמודד איתו שוב ושוב. לפעמים הערפול הוא דווקא סימן שהגיע הזמן לעצור ולפוש מעט לפני שמסתערים מחדש ומנסים להתמודד שוב.
- לקרוא ספרים עם עפרון ביד. אני נוהג לסמן ולרשום רשימות בספרים שלי ואם הספר מושאל מהספרייה או שזה עותר שאינני רוצה להשחיתו, אני מחזיק בסמוך פנקס רשימות ואני רושם לי רשימות שאותן אח"כ אערוך ואתייק לי. עצם המחשבה שאני מסמן לי קטעים חשובים, שאני רושם לי רשימות ושאני מחפש משמעות ושאני רושם לי מה אני לומד מהכתוב -- כבר מכניס אותי למצב חשיבה אחר ואני מתעמק במשמעות ובהבנה ואני יוצר לי תנאים טובים יותר להבנה ולזכירה של החומר. העפרון והנייר שימושיים גם בנוסף לצורך התרגילים והמשימות! בספרים שבהם יש תרגילים -- לא להתעצל ולנסות ולהתמודד ולפתור את התרגילים. אני חושב שאנשים כבר השתכנעו מנסיונם, ואם לא, אז מנסיון ומתוצאות של מחקרים רבים: קריאה פעילה (כך קוראים לזה!) משפרת את הלמידה.
- חלק מהקריאה הפעילה בעבורי הוא לנסות ללא הרף לחפש דוגמאות מנסיוני ומטרות מעולם המושגים שלי ומחיי שאותן אני יכול לקשור עם מה שאני קורא כרגע. אני מנסה לבדוק טענות עם הנסיון שלי, אני מנסה למצוא היכן בעיסוקיי יועיל להשתמש במידע שאני קורא או בטכניקה שאני מנסה ללמוד. העיסוק המחשבתי הזה, גם אם הוא מאט את קצב הקריאה, הוא בסופו של דבר הופך אותה ליעילה: אני יותר מתעניין בכתוב, יש לו יותר משמעות בעבורי ואני מרגיש שאני קורא לצורך ולתכלית אמיתיים ושימושיים ולא רק דברים בעלמא. אני גם מוצא שהעיסוק הזה מסייע לי לזכור טוב יותר ומביא אותי לשימוש במידע שקראתי במצבים שמפתיעים אותי. פתאום אני נזכר במידע שאותו קראתי מזמן ולא עשיתי בו שימוש כלל והנה הוא הופך בן-רגע לשימושי.
- לא להתעלל במוח! כשמרגישים ש-די! אז להפסיק. לא לקרוא כדי לספר אח"כ שקראנו. אם הקריאה אינה יעילה ואנחנו רק מבזבזים זמן, אז מוטב לנצל את הזמן הזה לדברים אחרים (אני ממליץ על שינה או על פעילות גופנית. אני למשל נהנה לעבוד בגינה בין קריאה לקריאה)
- קריאה לפני מנוחה ולפני השינה היא יעילה מאוד. לפעמים אפילו חולמים על זה בלילה. קריאה לפני השינה ועם הקימה, מסייעת לשינון טוב של החומר. אני מוצא את זה בעיקר נכון כאשר הקריאה פעילה ומשמעותית (סעיפים 4 ו-5 שכתבתי קודם).
- למצוא הזדמנויות לכתוב ולספר לאחרים על מה שקראנו: כתיבה של ביקורת על מאמר או ספר, לסכם חוויות מהקריאה או דברים שלמדנו -- לשוחח עם אחרים על הקריאה ועל מה שלמדנו -- כל אלה מאלצים אותנו לעבד את המידע ולארגן אותו כך שיהיה נוח לשליפה ולשימוש -- זה מכריח אותנו לנסח בבהירות את מה שלמדנו וזה מוכיח את עצמו בעתיד כאשר נרצה לשלוף ממוחנו בקלות את המידע ולהשתמש בו. עוד יתרון הוא שהתהליך הזה מכריח אותנו להתמודד עם המציאות שלפעמים לא הבנו באמת משהו -- אם אנו מתקשים לנסח את הרעיונות במלואם או מתקשים לנסח בבהירות -- כנראה יש לנו בעיה בהבנה ושווה לחזור ולקרוא ולהבהיר את הנקודה הזאת. החזרה הנוספת גם היא סגולה להעמקת ההבנה ולזכירה משופרת של הנלמד.
אולי אנסה לכתוב גם מה הופך ספר לקל יותר לקריאה ולמשמעותי יותר בלמידה בשבילי. אבל את זה אעשה בפעם אחרת.
No comments:
Post a Comment