פעילות בכתה ג' בהתמצאות במרחב

תיאור שיעור עם פעילות בכתה ג' בהתמצאות במרחב

הרשימה הזאת מסכמת פעילות שהעברתי לילדי כתה ג' בהתמצאות במרחב. התמקדתי בצדדים: ימין, שמאל, פנים, אחור.

היום הזדמן לי להגיע לכתה ג בבית ספר יסודי כדי להעביר לילדים שיעור חווייתי. המחנכת מקפידה על קשר בין הורי התלמידים לתלמידי ומידי יום ו' מארחת את אחד ההורים שמפעיל את הילדים ומנסה להעביר מסר או רעיון שיהיה משהו משמעותי מעבר ל-רק כיף. אז היום הוזמנתי אני. רציתי להעביר לילדים שיעור על הזווית, כדי שיבינו באמת מה זאת זווית ומדוע מודדים אותה כפי שמודדים אותה, אבל  נודע לי שיש לי רק זמן קצר עם הילדים (כדי לעבוד באופן יסודי על הזווית כדאי סדר גודל של שעתיים ולא רק חצי שעה) אז חשבתי שמטרה מעשית היא לעבוד עם הילדים על הצדדים שלהם ושל הזולת.

ציפיתי שלחלק מהילדים יהיה בלבול או אי ידיעה של הימין ושל השמאל של עצמם, אבל שרוב הכתה תשלוט בכך. ציפיתי שלרוב התלמידים יהיה קושי להתייחס לצדדים בצורה נכונה כשהם מנקודת המבט של הזולת, זאת אומרת: מה הימין ומה השמאל של הזולת, ובפרט כאשר הזולת עומד כשפניו ממול.

את השיעור פתחתי בברכת שלום לילדים והצגתי את עצמי. הילדים ענו פה אחד: "בוקר טוב ומבורך". התפעלתי מקבלת הפנים היפה. אחת הילדות אמרה שהם הורגלו לענות באופן הזה ושמדובר בהרגל. אמרתי לילדים שזה הרגל מוצלח מאוד וסיפרתי להם שבדרכי מהבית לבית הספר לשיעור איתם התקרבתי לפועל ניקיון שהיה עסוק מאוד במטאטא ובפח ובשקיות ובאשפה על המדרכה שעליה צעדתי. הפועל היה נראה מכונס בעצמו ובעיסוקו. סיפרתי לילדים שהחלטתי לומר לו שלום כשהתקרבתי מאוד. שאלתי את הילדים מה לדעתם קרה. חלק חשבו שהוא יתעלם וחלק חשבו שיזעיף פנים. סיפרתי להם שהוא הרים ראשו ובפנים זורחות ומאירות בירך אותי בחזרה לשלום בחיוך רחב ובלבביות. זה היה נפלא.

בשלב הבא נשאתי עיניים לחלק העליון של הלוח שם היה רשום תאריך, אלא שהיה התאריך של אתמול רשום כך:

יום חמישי, טו' בכסלו התשע"ג, 29.11.2012

והנה שיחה עם הילדים:

מורה: "איזה יום היום?"

תלמידים: "היום יום שישי."

מורה: "ואיזה יום היה אתמול?" 

תלמידים: "יום חמישי."

מורה: "האם התאריך שכתוב על הלוח מתאים להיות התאריך של היום?"

תלמידים: "לא."

מורה: "נתקן ונעדכן את התאריך שעל הלוח להיות התאריך של היום." 

תלמידים: "נשנה את היום מיום חמישי ליום שישי"

מורה: "תודה. [מתקן] ואם אתמול היה ט"ו בכסלו אז מה יהיה התאריך העברי של היום?"

תלמידים: "היום זה ט"ז בכסלו"

מורה: "תודה. מדוע היום דוקא ט"ז?"

תלמידים: "כי ט"ז בא מייד אחרי ט"ו. ט"ז הוא העוקב של ט"ו, לפי הסדר הוא בא אחריו"

מורה: "תודה. [מתקן] ואם אתמול התאריך היה 29 בנובמבר, 2012, אז מה התאריך הלועזי היום?"

תלמידים: "היום יהיה ה-30. צריך לשנות את ה-29 ל-30."

מורה: "תודה. [מתקן]. -- עכשיו התאריך נכון. נסכם: את השינויים: החלפנו חמישי בשישי, ט"ו ב-ט"ז ו-29 ב-30, כי החלפנו כל מציין של יום (היום בשבוע, היום בחודש לפי התאריך העברי, והיום בחודש לפי התאריך הלועזי) במציין של היום שאחרי לפי העוקב המתאים."

בסופו של השיח ותהליך התיקון על הלוח היה כתוב התאריך באופן נכון שמתאים להיום:

יום שישי, ט"ז בכסלו התשע"ג, 30.11.2012

ואמרתי בקול: "יום שישי, ט"ז בכסלו, התשע"ג, 30 בנובמבר 2012" והכרזתי: "מצויין. עכשיו אפשר להתחיל!"

סיפרתי שבשיעור שלנו נעסוק בנושא שנדמה לנו שהוא קל מאוד אבל נגלה שהוא גם מבלבל אותנו מאוד ושתוך כדי הפעילות ננסה להבין מה קורה, להסביר באופן מדוייק ואפילו לנסח עיקרון. ישנן 4 מילים מרכזיות בשיעור שלנו:

ימין, שמאל, פנים, אחור

אלה הצדדים שלנו. שירטטתי על הלוח את השרטוט הבא וביקשתי מהילדים לנסות ולהסביר מה הם רואים ומה זה מזכיר להם:

בין התשובות היו:

• חיצים
• מזכיר תמרור
• צומת
• הצטלבות

לגבי התמרור הסברתי שתמרור לפעמים מורה לנו על הדרך האפשרית או על כיוון בעזרת חץ או חיצים, לפעמים מייצג הוראה. מכאן שהמילה תמרור מתאימה.

לגבי המילה צומת הסברתי שצומת היא מפגש בין שתי דרכים או יותר. הצטלבות היא מקרה פרטי של צומת כי בהצטלבות מדובר במפגש של שתי דרכים בצורת צלב. חשוב שהילדים ישיימו (יתנו שם): הצמדת השם קושרת למשמעות (וחשוב לעמוד על משמעויות המילים) ומסייעת באכסון בזכרון ובשליפה מהזכרון. מתן השמות גם מאפשר תקשורת ברורה בכתה ומבהיר על מה מדובר ובאיזו משמעות שלו מדובר.

רשמתי מתחת לחץ שמורה כלפי מטה "אחור" ופתחנו בדיון בכתה מה תהיינה מילים מתאימות לרשום בקצות שאר החיצים ומדוע. מהר מאוד התכנסנו לתמונה הבאה והסברנו שכך אנו מציגים את הצדדים שלנו ומנקודת מבטנו.

מאותו הרגע חילקתי את התלמידים בכיתה לפי מקומות הישיבה לשתי קבוצות. בחרתי שני רשמי נקודות שיגיעו ללוח ויבצעו את הרישום והגדרתי את החוקים:

• אזמין מכל קבוצה נציגים (או תלמידה או תלמיד או יותר) שיצטרכו לבצע משימות שקשורות לצדדים
• הקבוצה שאליה שייכים הנציגים מקבלת נקודות אם הביצוע מושלם. אחרת לא. אפשר לקבל בחזרה את הניקוד על ביצוע שאינו מושלם בתנאי שחברי הקבוצה מצליחים להצביע על השגיאה (או על השגיאות) ולהסביר אותה ולהסביר כיצד לתקן אותה. בונוס למי שמציע הצעה מדוע קרתה השגיאה.
• בכל שלב דרגת הקושי עולה

המטלות בתחילה היו פשוטות: לגבי הצדדים של הנציגים והתייחסות לגוף שלהם (למשל: לגעת עם יד ימין בכתף ימין) ללא חציית קו האמצע, אח"כ עם חציית קו האמצע, אח"כ להצביע לפי הוראות על חלקים בגוף של נציג אחר, אח"כ אותו הדבר אבל מנקודת מבטו של הזולת שעומד מולם, אח"כ לתת הוראות לזולת מנקודת מבט עצמית, אח"כ לתת הוראות לזולת מנקודת מבט הזולת ולבסוף לתת הוראות (מותר רק: להסתובב לימין או לשמאל או לאחור ומותר לצעוד מספר צעדים נתון לכל אחד מהצדדים).

בפעילות עצמה יצא לתרגל את הצדדים שלנו ושל הזולת ונקודות מבט שונות וכן להתייחס לשמות של חלקים בגוף ולחשיבות של ניסוחים מפורשים ומדוייקים ושל הוראות ברורות.

תוך כדי הפעילויות ניסחנו כמה מסקנות, שחלקן מתייחסות לפעילות שלנו וחלקן מכלילות אף מעבר לכך:

• הצדדים שלנו מסתובבים איתנו ותמיד ביחס אלינו
• הצדדים של הזולת מסתובבים איתו ותמיד ביחס אליו
• כשמורים לאחר הוראות תנועה יעיל יותר וטבעי יותר לתת אותן מנקודת מבטו של הזולת
• כדי להיות מסוגלים להבין את הצדדים של הזולת וכיצד לכוון את הזולת מנקודת מבטו עלינו להעמיד עצמנו במקומו "בראש" (ז"א לדמיין את עצמינו במקומו)
• מנקודת מבטו של הזולת רואים דברים אחרת
• נקודות מבט שונות יכולות להביא להשקפה שונה

דיברנו על החשיבות של הכרת הצדדים ושל שימוש נכון שלהם בתנועה, בספורט בשפה ובחשבון ואפילו ציינו שבעוד שעברית כותבים מימין לשמאל את החשבון כותבים משמאל לימין (כיון הקריאה ככיוון הכתיבה).

אבל גם ציינו מקרים שבהם גם בחשבון אנחנו, מטעמי יעילות, פועלים דווקא מימין לשמאל, למשל בחיבור ובחיסור במאונך.

היה תענוג להיות בכיתה עם הילדים וניכר מהשתתפותם ומהתלהבותם שהם נהנים מהלמידה.

הזמן היה קצר ויש עוד רמות חשיבה ורמות תחכום וקושי נוספות שאפשר להגיע אליהן. [פרטים למטה למתעניינים בהעמקה]

תודה רבה למורה שנתנה לי את ההזדמנות לבצע את הפעילות עם הילדים ותודה לילדים החמודים והנפלאים ששיתפו פעולה  יפה כל כך.

שלמה יונה (אבא של סיון)

למתעניינים, קריאה נוספת, שבאמצעותה אפשר להבין יותר את המשמעות ואת המטרות של הפעילות:

• מה להתמצאות במרחב וללימוד חשבון?
• איך לבנות לילדים כישורי התמצאות במרחב?
• על השלבים ההכרחיים לפיתוח התפיסה המרחבית

הרישום לסדנת "מתמטיקה יסודית להורים" בעיצומו את הפרטים לגבי הסדנה אפשר למצוא באתר "מר חשבון". הסדנה עוסקת בנושאים שהורים מרגישים שקשה להם להסביר לילדים ועוסקת בעיקר ב-"מדוע ולמה" עושים דברים כפי שעושים בחשבון (מה זה כפל? מדוע חילוק ארוך עובד ועל מה מבוסס? מה המשמעות של שבר ואיך מתוך הבנה אפשר לפתור בקלות ובשיטתיות בעיות מילוליות, גם כאלה שמעולם לא למדנו לפתור) פחות נעסוק ב-איך (איך פותחים סוגריים, למשל). 

כיצד נרשמים לסדנה? בקלות! פשוט לוחצים על הקישור הזה וממלאים את טופס הרישום.