השלבים ההכרחיים לפיתוח התפיסה המרחבית
התמצאות במרחב דרושה לילדים בתחומים רבים. פגימה כלשהי בתפיסה המרחבית מונעת במישרין מהילדים את ההצלחה במתמטיקה ובתחומים אחרים. יש דוגמאות רבות להשפעתה המזיקה של פגיעה כזאת, הנה שתי דוגמאות:
- כתיבת העברית מימין לשמאל לעומת כתיבה חשבונית משמאל לימין עלולה לעכב ילדים רבים מלהבין את השיטה העשרונית שבה הכתיבה היא בכיוון שהפוך לכיוון הכתיבה בעברית
- הבנת הפעולות ההפוכות: החיסור והחילוק, מתונית בתפיסה מרחבית תקינה וביכולת "ללכת אחורה" בתהליך שכבר נרכש (חיבור, וכפל).
הכרת הצדדים האישיים בגופו של הילד
הילד יכיר את איברי גופו בדרך של משחק: יד ימין, יד שמאל, כתף ימין, כתף שמאל, אוזן ימין, אוזן שמאל, עין ימין, עין שמאל, לחי ימין, לחי שמאל, צד ימין, צד שמאל, רגל ימין, רגל שמאל.
לסדר המוצע יש משמעות. אנחנו יוצאים מהחוץ כלפי מרכז הגוף, וממרכז הגוף כלפי מטה. סדר זה מבטיח תחושת גוף תקינה לכל אורכו.
המשחקים יהיו מלווים בתנועות.
הוראות לילדים: הרימו את יד ימין, הרימו את יד שמאל, הצביעו על אוזן ימין, הצביעו על אוזן שמאל בעזרת יד ימין וכו'. יש לשמור על מקצב בעת התרגול ועל רוח המשחק. את הטעויות של הילדים מתקנים במגע עדין בצד המתאים. אפשר לסייע לילדים ברמזים: באיזו יד אתה מצייר (או כותב)? או: באיזו יד את מחזיקה את הכף בעת הארוחה?
יש להימנע משימוש באביזרים שאינם תמיד בנמצא, למשל: על איזו יד עונדים שעון? השעון אינו נמצא בדרך קבע (אם בכלל בימינו) על היד, וכשהוא איננו נעלם גם הרמז.
לאחר שהילדים קלטו את הצדדים בגוף, אפשר לשחק עמם במשחקי "מחבואים" או "סימני דרך", כמו: פנה ימינה, לכי קדימה וכו'.
מרגע זה יש להימנע מכינויים רומזים כמו: "זה", "פה" ולעבור להנחיות בשפה מדויקת יותר כמו: "הדובי מימינך", "הצלחת מאחוריך" וכו'.
הצדדים של הזולת שעומד באותו הכיוון שבו עומד הילד
 |
| התמצאות במרחב |
כלל חשוב: הנייר מקבל את הצדדים ימין ושמאל של העומד או של היושב מולו. שמאל של הנייר זה השמאל של המחזיקים בו. זהו הסכם מקובל. אך יש להבין שצדדים יש לעצמים שהם אנושיים או שאנחנו מאנישים אותם, אין באמת לשולחן, לקיר או לפרח צד ימין וצד שמאל. אולם אם נצייר על השולחן, או על הקיר או על הפרח פנים או שנדמיין בעיני רוחנו פנים אזי קל יהיה לנו לחזור לתמונה של אדם ולשחזר את הצד המתאים.
הצדדים של הזולת שעומד כשפניו מול הילד
עומדים עם הפנים אל הילד, מושיטים ידיים ושואלים: "איפה יד ימין שלי?". אם הילד יודע את התשובה הנכונה, שאלו: "איך ידעת?" ולסייע לו לנסח את תשובתו: "קודם ידעתי איפה יד ימין שלי ואחר כך ידעתי שאצלך זה ההפך, כי אתה עומד מולי". אם הילד מתקשה במתן תשובה נכונה, נוטלים את יד ימינו בידינו השמאלית, שהילד הצביע עליה, מסתובבים לכיוון של הילד ומפנים את תשומת ליבו לכך שכאשר אנו באותו כיוון רואים מהי היד הנכונה.
חוזרים על פעילות זו גם עם יד שמאל, עד שילדים מפנימים את הרעיון.
לשלב זה השלכות רבות על החשיבה. יש להתמיד בו.
הילד "מסתובב" במחשבתו.
ההוראות לדוגמה:
"אם תסתובבו (אבל אינם מסתובבים ממש, אתם רק מדמיינים שאתם מסתובבים) והפנים שלכם יפנו אל החלון, מה יהיה מימינכם?"
"אם תסתובבו ומשמאלכם החלון, מה יהיה מאחוריכם?"
"אם תסתובבו ומאחוריכם הדלת, מה יהיה משמאלכם?"
וכו'.
דוגמה: "לכו אל הדלת, צאו מהחדר, פנו ימינה, אחרי שלושה צעדים פנו שמאלה, שם מחכה לכם הפתעה."
או:
"שלחו אותי במילים לחדר המשחקים."
או:
"אני אומר לכם לאן ללכת, מההדרכה שלי עליכם לגלות לאן שלחתי אתכם."
לדוגמה: "אני ברחוב כשפניי לכיוון ____. הסבירו לי כיצד עליי לחזור הביתה."
"אני בחצר ופניי פונים אל הנדנדה. תנו לי הוראות כך שאדע מה עליי לעשות כדי לחזור אל החדר."
הוראות לילדים: "רשמו את שמכם על הדף משמאל למטה", או: "ציירו בפינה הימנית התחתונה של העמוד."
התרגול בהתמצאות במרחב חייב להמשך זמן רב ולהיות משולב בכל הפעילויות האחרות עם הילדים, רק לאחר שהילדים הפנימו את כל השלבים תורגש השפעתו כל תרגול זה לטווח ארוך.
המורה,
* הנוסח עובד מתוך המבוא לחוברות מתמטיקה יסודית לגיל הרך -- רוח הדברים והפעולות מבוססות על פעילויות בהעשרה אינסטרומנטלית בהתמצאות במרחב אשר למדתי מהמורה הוותיקה תלמה גביש ממייסדי העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול ומלימודי העשרה אינסטרומנטלית שלי במכון פויירשטיין.
לייעוץ (בהתנדבות וללא תמורה) אפשר ליצור קשר עם המורה הוותיקה תלמה גביש בכתובת: thetalma@yahoo.com וכן עמי ב-shlomo.yona@gmail.com
לייעוץ (בהתנדבות וללא תמורה) אפשר ליצור קשר עם המורה הוותיקה תלמה גביש בכתובת: thetalma@yahoo.com וכן עמי ב-shlomo.yona@gmail.com
No comments:
Post a Comment