סיכום השבוע בגן יובל

גן יובל

אחותי גננת בגן יובל בהוד השרון.
בשנה שעברה, במשך השנה כולה היא היתה שולחת עדכון שבועי להורים על הנעשה בגן.
השקיפות ראויה להערכה ואכן היא מוערכת.

הנה הסיכום השבועי הראשון לשנה זאת:

הורים יקרים,

יום א – היום האחרון בחופשת הקיץ

יום ב – התחלנו בשעה טובה את השנה בסימן של הסתגלות. הכרנו האחד את השני, חלק הסתגל מהר יותר וחלק לאט יותר, כפי שצפוי מן היום הראשון בגן.

לאחר שכל ההורים יצאו מן הגן בשעות הבוקר ישבתי עם הילדים למפגשון קצר מאוד שנועד להכרות מהירה, להצגת לוח השמות ולוח תורני הבוקר בפני הילדים, ולהרבה חיוכים והרגעה כללית.

אני חייבת לציין כי הילדים שיתפו פעולה לגמרי, והיו מקסימים.

סיפרתי להם שלפני שאנו בוחרים תורני בוקר, אנו סופרים לא עד 10 אלא עד 20, והילדים התלהבו מאוד להראות לי את יכולותיהם! הסברתי כי בזמן הספירה אני מצפה שהם יחשבו בינתיים איזה חבר הם רוצים לבחור שיהיה תורן בוקר, ושצריך לבחור סך הכל 2.

ספרנו בקול ובשמחה, ואז הסברתי שוב שהילדים אינם יכולים לבחור את עצמם, אלא חבר או חברה אחרים.

הילדים בחרו תורנים, ובזמן שהם ערכו את השולחן, עברתי שוב ללוח השמות, כשאני בודקת אם הילדים מזהים את שמותיהם. הרמתי בכל פעם לוחית שם אחרת, והילדים צעקו את השם.

יש כמובן ילדים שמזהים את שמם, אחרים שאינם מזהים כלל, ואחרים שמזהים את כל השמות ...

לאט לאט ובסבלנות הילדים יכירו את כל השמות. ניתן להם זמן – כל אחד כמה שהוא צריך.

לאחר מכן הצגתי בפני הילדים את פח המחזור שלנו בשם "פח הניירות", וביקשתי מהם להבדיל בינו לבין "פח רגיל" בו נזרוק אשפה שאינה נייר. בשלב זה אינני מרחיבה מעבר לכך, וזאת אעשה בהמשך. כרגע יש לילדים המון לקלוט וללמוד בבת אחת, ולפנינו שנה שלמה להפנים ולרחיב לגבי הנושאים המתוכננים.

ואז ביקשתי מהילדים לקום ולשבת לשולחן, כשאני מציעה תחרות: נראה איזה שולחן יתמלא ראשון כשכל יושביו יושבים בשקט וידיהם שלובות.

הילדים הפתיעו אותי לטובה, ושימחו אותי מאוד. הם נענו לתחרות בהתרגשות, והיה כיף.

הסברתי עוד קודם, שלא ניתן להתחיל לאכול לפני שמברכים, ושאינני מברכת לפני שיש שקט בחדר.

לא הייתי צריכה להמתין הרבה, ובירכנו ביחד. כמובן יש ילדים שהכירו את הברכות, והצטרפו אלי, והאחרים יכירו תוך ימים ספורים.

הארוחה התנהלה יפה, כשהילדים נזכרים בכללי נימוסי השולחן.

מפגש הבוקר התנהל מייד לאחר הארוחה.

כל ילד שהוזמן להצטרף למפגש התבקש לקחת את שמו מלוח השמות ולהתיישב איתו.

לאחר שבדקנו שכולם לקחו את השם הנכון, שרנו כמה שירי בוקר, דיקלמנו דיקלום חביב על זוג יונים, והשתמשתי בתוף מרים כדי לנהל הכרות בין כולנו. גם הכרנו את חיפי החיפושית שאוהבת לצאת מתוך קופסת ההפתעות שלי רק לאחר שהילדים שרים (...), ותמיד עושה מהומה שמחה עד שהיא פונה לחבק ולנשק ילד ילד תוך שיר שמברך אותם בבוקר טוב.

בסופו של המפגש הילדים קיבלו מדבקות "ברוכים הבאים לגן", ויצאנו לחצר לאחר שהילדים עזרו לסדר את הכסאות בחזרה למקומם.

בחצר הילדים שיחקו בכיף גדול, כשאני מציעה להם על גבי שולחן היצירה אפשרות לציור חופשי. כשליש מן הילדים הגיעו לצייר, ואת ציוריהם ראיתם וודאי במגירותיהם.

זו היתה הזדמנות נוספת לתרגל את זיהוי השם, כשהילדים ניגשו למגירותיהם, והיו צריכים לזהות כל אחד את מגירתו לפי השם הרשום עליו. כמובן עזרתי לילדים שהצטרכו עזרה, וליוותי אותם למגירות.

לאחר סידור החצר עמדנו בטור האחד אחרי השני לשטיפת הידיים לפני הארוחה, ונכנסנו לארוחת הצהרים.

בירכנו, אכלנו וישבנו למפגש צהרים. הילדים היו עייפים, ובעיקר שרנו שירים נוספים, ושוחחנו על כמה מקרים לא רצויים של התנהגות לא חברית בחצר.

הסברתי להם איך אני מצפה שהם יתנהגו, ואת ההגיון שבכך.

דבר נוסף חשוב שעמדתי עליו היה החשיבות של שטיפת הידיים (+ סבון!!) לאחר כל התפנות בשירותים.

וזהו. הסתיים לו היום הראשון בגן.

יום ג – היום התחלתי להרגיש כי אנו בדרך הנכונה, וכי הילדים כבר מכירים, מבינים, זוכרים כמה כללים ודרכי התנהגות, ונכנסו לתלם. אין ספק שנהננו היום מאוד מה"ביחד" בגן, וגם הספקנו המון:

במפגשון הבוקר כמובן ספרנו עד 20 גם בקול וגם בלחישה, כשאנו לומדים לסמן בידינו את ההקבלה המספרית הנאמרת בקול. כלומר: כשסופרים "1" מראים אצבע אחת, כשסופרים "2" מראים 2 אצבעות וכו'. ההקבלה האצבעית מעל 10 היא לפי האחדֹות. כלומר "11" נסמן באצבע אחת, וכו'.

המשכנו בכך שסיפרתי להם בע"פ ספור על ילדה בשם נֶמֶֹש שחזרה לגן מן השנה שעברה בשמחה, וגילתה גן קצת שונה: שיש בו ילדים חדשים רבים שבוכים, ושהגננת אינה מצליחה אפילו לארגן מפגש כראוי בשל קשיי ההסתגלות.

נמש חוזרת הביתה מאוכזבת מן היום הראשון לו צפתה כל כך בגן, ומשתפת את חבריה הקטנים (מעין פיות קטנות בשם מָנְצִ'ים) באכזבתה. הם מייעצים לה לסייע לגננת ביום המחרת, ולהרגיע את הילדים הבוכים.

השיטה מצליחה, ובגלל שנמש וחבריה עוזרים לגננת, היא מצליחה באותו היום לקיים סדר יום רגיל, ונמש מאושרת.

בזמן המפגש חלק מן הילדים מזילים דמעות של געגועים, ואז נמש וחבריה מושיטים להם יד מחבקת ואוהבת, והדמעות העצובות הופכות מייד לדמעות שמחות, צבעוניות ומשמחות.

הספור הלהיב את הילדים, ויצרנו על פיו בהתאם בזמן החצר.

כל ילד קיבל "דמעה" מבריסטול צבעוני, עליו הדביק תמונה של הילדה נמש, לאחר שצבע אותה, ואז היה עליו לקשט את ה"דמעה" כדי להפכה לשמחה ועליזה כמו בספור.

הילדים עבדו יפה, למדנו ביחד כללים חשובים של התנהגות עם חומרים, הקשורים בעיקר לשימוש נכון בדבק (כמות קטנה בכל פעם, ניגוב הלקקן טרם העברתו לדף כדי שהדבק לא ינזל על השולחן וכדומה).

כמובן בחרנו תורני בוקר, ששמם נרשם על גבי לוח התורנים, ונזכרנו כי אין צורך להתאכזב אם מישהו לא נבחר באותו היום לתורן, מאחר ואנו נקפיד מאוד שכולם יהיו תורנים לפני שנתחיל את הסבב מחדש.

לאחר ארוחת הבוקר המלווה בברכה, ישבנו למפגש בוקר מסודר. הילדים ישבו יפה כל כך, שלא היתה כלל בעיה לקיים אותו במשך שעה שלמה! כל ילד שנקרא למפגש היה צריך לזהות את שמו שהיה מונח על השטיח בחדר, לקחתו ולתלות אותו על גבי לוח השמות. בדקתי כל ילד שאכן לקח את שמו שלו, תיקנתי בהתאם, והפעם גם ביקשתי מהילדים להתבונן היטב בשמם כדי לנסות ולזהות אותו בהמשך.

את המפגש התחלנו עם כמעט חצי שעה של שירי בוקר , שקוראים לילדים לשבת יפה במקומם, שרנו על ילדים שהולכים לגן וגם בירכנו בברכת "בוקר טוב" כמה חברים שנפגוש בשירים מידי יום:

את הכלבלב, את התרנגול, את הצפורים (גם את זוג היונים מהדיקלום – רשום מטה) ואת השעונים.

ניהלנו דיון קצר לפני כל שיר: נזכרנו איך קוראים לבתים של החיות שבשירים, שאלנו שאלות חשובות כגון: "מדוע התרנגול הוא זה שקורא בבוקר ומעיר את כולם ולא התרנגולת?" (שאלו את הילדים בבית! עשינו על כך דיון מעניין, ומקווה כי הם יספרו לכם) וגם שוחחנו על סוגי שעונים שונים, כגון: שעון מגדל, שעון קיר ושעון יד. הבדלנו ביניהם על ידי צליל תקתוק שונה ועל ידי טפיחה שונה בגוף.

אני מניחה שכעת אתם מבינים מדוע שירת הבוקר היתה כל ארוכה ...

אין ספק ש"להיט" השבוע מבחינת הילדים הוא שיר מקסים הנקרא "הכלבלב". שאלו את הילדים עליו, ואין לי שמץ של ספק שהם ישמחו לשיר לכם אותו בכל הזדמנות!

המשכנו בפגישה עם חיפי החיפושית, והילדים שמחו מאוד לקראתה, וחיכו לה!

המפגש הסתיים ב- 2 דברים:

האחד היה שיר ימות השבוע, שנועד להכיר לילדים את סדר ימות השבוע. שיר זה נקפיד לשיר מידי יום, כשהוא ילווה בשאלות כגון: "איזה יום היום?", "איזה יום היה אתמול?", "איזה יום יהיה מחר?", וכך הילדים לאט לאט יתחילו לקבל מושג של זמן שאני מקווה שיכיל בתוכו הבנה של סדר הימים וההגיון שבכך.

גם נושא זה של ימות השבוע אנו מלווים בסימון בעזרת אצבעות ידינו על מנת לתת המחשה לשמות הימים ולהקבלה המספרית שלהם.

סיימנו בקריאת הספור "שפת הסימנים של נעה" מאת מרים רות, שהיה המשך של נושא ימות השבוע.

גם היום – כבכל יום – הילדים ערמו את כסאותיהם האחד על גבי השני לכדי סדר מופתי טרם צאתם לחצר, ואז יצאו לשחק.

בינתיים הכנתי את החומרים לשעת היצירה בעזרתם של כמה עוזרים חרוצים מבין הילדים!

ב- 12:00 נכנסו לארוחת הצהרים, ולפני שברכנו שוחחתי מעט עם הילדים על זמן החצר, שאלתי אותם איך הם בילו, ואיך הם מרגישים, וכמובן סיפרתי להם על היצירות של הילדים. הדגשתי כי מי שלא סיים, יעשה זאת מחר.

לאחר הארוחה ישבנו למפגש הצהרים. הילדים ביקשו לשיר שוב את "להיט השבוע", ובהמשך קראנו את הספור "הבית של יעל" מאת נירה הראל.

יום ד – היום "ירד האסימון" לכמה מילדי הגן, והבוקר היה קשה לכמה מהם – וכמובן גם לכם, ההורים, מה שברור ומובן לכולנו. כמובן שברגע שכולכם יצאתם מהגן והתיישבנו על הרצפה למפגשון הבוקר, כל הילדים (ואני באמת מתכוונת לכולם כאחד!) נרגעו, ושוחחנו, ספרנו עד 20 ובחרנו תורני בוקר. אילנה הכינה לתורני הבוקר כתרים מיוחדים שיתנו להם את הכבוד המגיע למי שמסדר את שולחנות ארוחת הבוקר, והילדים כמובן שמחו מאוד לקבלם.

חשוב לי לנסות ולהעביר לכם את המסר, כי כל עוד נוכחים הורים בגן בשעות הבוקר, יהיו ילדים בוכים. במיוחד בתקופה הראשונה. ככל ששהייתכם תתארך – יהיה קשה לילדים. לאו דווקא לילדיכם שלכם, אלא גם לילדים אחרים שבסביבה, שפתאום רואים הורים של ילדים אחרים, ונזכרים שהוריהם שלהם אינם שם ... אנא – עם כל ההבנה שלי כלפיכם – נסו להבין את הצד שלנו, ולנסות מאוד לקצר את זמן שהייתכם בבוקר בגן. זה עוזר לילדים מאוד! מבטיחה!!

מפגשון הבוקר היה הבוקר במה ל- 3 ילדים: נעם, ערן ואיתי דבי.

התחלתי עם איתי דבי, שאתמול – בשעה טובה ומוצלחת – הפך לאח בכור לאחותו התנוקת! בהזדמנות זו אני רוצה לברך את המשפחה הנהדרת בשפע בריאות, כוחות וכיף גדול! כולנו בגן שמחים יחד אתכם!!

איתי ספר זאת לחבריו בגן, והראה להם עוגיות שהביא על מנת לכבדם, כדי לשתפם בשמחתו. קבענו ביחד כי העוגיות יחולקו לאחר ארוחת הצהרים כקינוח קטן וחד פעמי.

שני היה נעם, ששימח אותי מאוד בכך שהביא לגן להראות לי חיפושית יפה שצבע ואף גזר לבדו, לה קרא "ציפי". הילדים כמובן חשבו מייד שהוא צבע את חיפי החיפושית, אבל נעם התעקש על כך שזו ציפי החיפושית, ולבסוף ביקשתי את רשותו של נעם להסביר לילדים כי ציפי שלו היא קרובת משפחה דומה מאוד של חיפי שהם מכירים ואוהבים ... ובזאת העניין נסגר. ציפי נתלתה לאחר כבוד על גבי לוח תורני הבוקר!

שלישי היה ערן שספר לנו בשמחה כי מחר הוא יטוס עם הוריו לסוף שבוע בעיר אילת. ניצלתי הזדמנות זו כדי להציג בפני הילדים את מפת המדינה התלויה ליד לוח התורנים, והראיתי להם (חלקם מכירים זאת מן השנה שעברה) היכן נמצאת אילת ביחס למדינה. ילדים נוספים שמחו לשתף אותנו בכך שגם הם ביקרו שם.

כמה ילדים אמרו בצדק, כי כשערן לא יהיה בגן נצטרך לתלות את לוחית שמו גבוה כדי שנדע ונזכור שהוא חסר.

כולנו מאחלים לערן ולמשפחתו הנאה גדולה באילת!!

הילדים התיישבו יפה לשולחן ארוחת הבוקר, בירכו וישבנו למפגש הבוקר.

הילדים נכנסו אליו בדרך שונה הפעם. שוחחנו במהלך הארוחה על מצב הרוח שלנו, ואיך כל אחד מרגיש. שיתפתי אותם גם בהרגשתי, וכן עשו דגנית ומירב.

הראיתי לילדים קופסה שמלאה בפרצופים מסוגים שונים: מחייכים, עצובים ורציניים. ביקשתי מכל ילד שייקרא למפגש, לקחת את שמו, ולתלות לידו פרצוף שמבטא את הרגשתו היום. היו ילדים שבכו בבוקר, אבל לאט לאט מצב רוחם השתפר, ושמחתי לראות שבחרו בפרצוף מחייך לתלות ליד שמם. נתתי לגיטימציה לרגשות הילדים, וכמה מהם שמחו לספר לנו מדוע בחרו בפרצוף כזה או אחר. היה מעניין – וגם משחרר מעט מבחינת הילדים.

נעשה זאת גם מחר. לבסוף ספרנו כמה פרצופים מכל סוג היו, וגילינו שהרוב המוחץ היה של פרצופים מחייכים, וכולנו שמחנו על כך! אין ספק שזהו סימן טוב!

המשכנו בשירי בוקר המלווים בשיחות הרלוונטיות לגבי כל שיר ושיר, ויצאנו לחצר.

בזמן החצר הגיע גיא, המורה ליוגה, והעביר לילדים חוג מרגיע ויפה.

בזמן שחצי קבוצה היתה בפנים, סיימתי את היצירה מאתמול עם הילדים שטרם עשו זאת, וסוף סוף מחר נוכל להתחיל עם היצירה שלכבודה הבאתם את התמונות!

במפגש הצהרים איתי חילק את העוגיות שלו, לשמחת הילדים. עודדתי את הילדים לחשוב על ברכות שונות שהם יכולים לברך אותו כשהוא מחלק להם את הקינוח, והם שיתפו פעולה.

לאחר מכן קראתי להם ספור מקסים מאת הסופרת ענת אומנסקי, שאני אוהבת מאוד לקרוא בגן את ספריה היפים:

"מה לעשות כדי להצליח? צריך לנסות להגיע לשיח!"

שוחחנו מעט על כמה מחוויות היום, חיזקנו את הכללים החשובים, והסתיים לו בשמחה רבה יום יפה נוסף!

יום ה – הפעם אסכם את השבוע, מאחר והוא די חזר על עצמו כדי לסגל לילדים שגרת בוקר מסויימת, שכמובן בהמשך תגוון ותשתנה בהתאם מנושא לנושא, ובהתאם להתקדמות הילדים. בינתיים אנו עסוקים בגיבוש קבוצתי, הסתגלות לגן ולמידת שגרת היום והחוקים.

אז השבוע הכרנו את לוח השמות, וכל ילד ניסה לזהות את שמו. המטרה הכללית היא זיהוי כל ילד את שמו שלו, ובהמשך – הילדים כולם יכירו את שמות כל הילדים בגן. לאט לאט ארחיב את עניין השמות להכרת אותיות בשם הילדים, נבדוק כמה אותיות בכל שם וכו'. כמובן פרטים יגיעו כשהדבר יהיה רלוונטי.

ספרנו ביחד עד 20 כל יום בהתאמה עם כמות האצבעות כדי לסגל לנו הרגל של התאמת כמות למספר. הילדים גם לומדים להכיר את רצף המספרים עד 20 (בכוונה דילגנו על הספירה עד 10 כדי להרחיב את הטווח. הם בהחלט מסוגלים!). הילדים לאט לאט מתאימים את האצבעות לספירה, ומגלים עניין וגאווה בכך. הדבר גם מרכז אותם לקראת בחירת תורני הבוקר, ומסגל להם שגרה מרגיעה. בהמשך נלמד לספור עד 20 בדילוגים של מספרים זוגיים ואי זוגיים, וגם נלמד לספור אחורנית: מ- 20 ועד 1 (הבוגרים מהשנה שעברה כבר מכירים זאת, ויעזרו לי ללמד את הצעירים שהצטרפו). ושוב – כל זה – בהמשך.

למדנו את חשיבות תרבות הדיבור מבחינות רבות: הקשבה לאחר שמדבר, ולא להתפרץ לדבריו. אני מקפידה על כך מאוד, והילדים לאט לאט מגלים שהדבר נוח להם, וכמובן מאפשר להם לספר לכולנו כל מיני חוויות ללא הפרעה.

אנו לומדים להמתין בסבלנות לזמן הארוחה גם כשכולנו יישובים סביב השולחן כשאנו ממתינים לשקט כדי לברך, בזמן הברכה עצמה ועד לרגע שבו אומרים "בתאבון". אנו מקפידים על מילות נימוס כגון: בבקשה, תודה, סליחה.

בהקשר לתורני הבוקר אנו לומדים להתחשב בזולת, ולבחור מידי יום חברים חדשים למשימת הבוקר, כדי לאפשר לכולם להנות מהתפקיד הנחשק.

הכרנו שירי בוקר רבים, את חיפי החיפושית שעוזרת לילדים בהסתגלות חזרה לגן (ושאותה הם אוהבים מאוד), אנו לומדים את רצף ימות השבוע, איזה יום בא לפני ואחרי איזה יום, וכמובן שרים את שיר ימות השבוע (מערוץ "הופ"). הדבר מתבטא גם בלוח תורני הבוקר, כשאנו לומדים להכיר את שמות הימים ביחס לאותיות המתאימות להם בא-ב.

התחלנו לסגל לעצמנו הרגלי יצירה נכונים בשימוש בחומרים שונים.

מידי יום אנו קוראים סיפור אחד לפחות, ולומדים להאזין בסבלנות, בשקט ובריכוז, ולאחריו משוחחים על עלילתו כדי לוודא האזנה פעילה.

אנו מקפידים מידי יום להתנשק ולהתחבק – וכמה שיותר, לומר מילות חיבה האחד לשני, לאהוב, להיות חברים טובים ולהנות ביחד!

אנו נהנים מאוד, וזה כמובן חשוב מאוד לפני כל דבר אחר!

מחר קבלת שבת ללא הורי שבת מסודרים כדי ללמד את הילדים את הטקס, ולהראות להם ללא "לחץ" של טקס "רישמי" מה עושים ומה צפוי להם.

מחר נכיר דמות חדשה מתוך קופסת ההפתעות שלי: את דובי דוב, שמגיע רק בימי שישי לקראת קבלת השבת. באותו היום יש לחיפי החיפושית , "יום חופשי" ...

ולהלן דיקלום הבוקר שליווה אותנו במהלך השבוע במפגשי הבוקר:

זוג יונים

שני אורחים לי בחלון

זוג יונים יונה ויון

משובך אשר בגן

לבקרני באו כאן.

ראש הניע יון בלי סוף

בוקר, בוקר, בוקר טוב!

היונה הוסיפה הן

בוקר, בוקר, בוקר חן.

אז פיזרתי על הסף

זרעונים מלוא הכף

יום יום בואו ואתן

ראש הניעו חן חן חן.

זהו סיכום שבוע ארוך במיוחד, שנועד להכיר לכולכם את מה שקורה בגן באמת בפירוט רב, כדי שתהיו יחד איתנו בעניינים. לאט לאט הוא יתקצר, ויהיה לכם קל יותר לקוראו ... :-)

מקווה שתהנו ממנו, ותפיקו ממנו את כל מה שאתם זקוקים לו כדי להיות חלק משגרת היום של ילדיכם המקסימים! אל תהססו לתחקר את הילדים ולבקש מהם הדגמות!!

אנא קחו בחשבון כי מידי פעם עתידים להיות שינויים בלוח ימי ההולדת ו / או קבלת השבת בשל שינויים מצד ההורים או אירועים בגן.

אנא התעדכנו מידי פעם בלוחות כדי לוודא שהמועדים שזכרתם עדיין בתוקף.

אני שבה ומציינת כי אין בעיה להחליף מועדי מסיבות יום הולדת לימים אחרים מלבד יום שישי, כל עוד אין מדובר ביום שיש בו חוג בגן (כלומר ימים א / ד). אנא דאגו ליידע אותי ולוודא את אפשרות אותו היום גם מבחינת סדר היום שלנו בגן.

רות