האומץ להיות מוכשר מאת אריקה לנדאו

קראתי בסקרנות רבה את ספרה של אריקה לנדאו, האומץ להיות מוכשר.

הספר הוא על ילדים מחוננים, קצת על עולמם ובעיקר על מה שהורים ומורים יכולים לעשות כדי להבינם וכדי לקדמם.

מדובר ומסופר בספר רבות על המכון לקידום הנוער שהמחברת ייסדה ומנהלת מזה יותר מארבעים שנים.

למדתי שאבות משפיעים ביותר על ילדים מחוננים יותר מהאמהות. זה מעניין ומסקרן. 

הודגש בספר חזור והדגש שיש להשלים למחוננים צדדים אחרים מעבר לתחום או לתחומים שבהם הם מצטיינים לרבות ספורט, אומנות ותחומי עניין אחרים.

המחברת הדגישה רבות את הצורך ואת החשיבות של זמן של הורים עם ילדיהם, בעיקר האבות, "אחד על אחד", לטיולים ולשיחות שבהם ההורה יכול לספר לילד מנסיונו, מצוקותיו, איך התגבר, וכו'. זה מאד מזכיר לי את אחד מהנדבכים החשובים בספרו של אוגוסטו קורי, הורים מבריקים מורים מרתקים, שעליו כתבתי לאחרונה ביומן הרשת שלי. בספרו של קורי מודגשת ומוסברת באריכות החשיבות של הצגת נסיון החיים של ההורים לילדיהם והחשיבות והצורך לשמש להם לדוגמה.

מעניין שהמחברת רואה שיצירתיות של האדם את עיקר קיומו להבדיל מהפתגם "אני חושב משמע אני קיים". גרסתה היא: "אני יוצר משמע אני קיים". בספר יש דגש רב על יצירתיות, מהותה ורעיונות לפיתוחה.

בספר יש דוגמאות רבות בצורת סיפורי חיים מקוצרים על ילדים מחוננים. לרוב הסיפורים מופיעים בזוגות: שני מקרים נפרדים של ילדים מחוננים שלכאורה יש להם הרבה במשותף אבל האחד הצליח לבנות לו חיים "מלאים" או "טובים" והאחר ממש לא. המחברת מנסה להסביר מדוע לדעתה זה קרה וכיצד התגלגלו הדברים.

מצאתי עניין רב בדיון על שאלות, רמות של שאלות ודעתה של המחברת על משמעותם השונה של סוגי השאלות ואיך סוגים שונים של שאלות, אם הן מגיעות בסדר מסויים יכולה להעיד על רמות שונות של הבנה. המחברת אינה מתלהבת כמו שאני קורה בספרות על הורות ועל חינוך מהשאלה "למה?" או "מדוע?" בזכות עצמה. היא מסבירה מדוע שאלות בסיסיות טוב שתשאלנה דווקא באמצעות מילות השאלה הבאות: "מי? כיצד? מה? היכן? מתי?". אלה שאלות ברובד של תיאור. ברובד הבא יש את ה-"מדוע?". זהו רובד הסיבה. ברובד הבא, רובד סובייקטיבי יש "כיצד אני מרגיש בנוגע ל...?". וברובד שאחריו, רובד הדמיון: "מה יקרה אם...?".  הרובד הבא הוא רובד שיפוט: "מה חשוב יותר? מה טוב יותר?" ולרובד הבא והאחרון שאותו היא מזכירה, רובד העתיד: "מה אוכל לעשות?". המחברת מכנה את זה ספירלת השאלות. כאמור, מצאתי עניין רב בדיון הזה, ואני מתכוון לנסות בעצמי לחשוב על נושאים ועל בעיות באופן הזה שהיא מציעה ואם אצליח בתרגיל אנסה להנחיל לילדי את השימוש בספירלת השאלות.

דיון מעניין נוסף (אני חייב לציין שהספר כולו עניין אותי מאד, אני מציין פה נקודות שאני זוכר באופן מיוחד) היה דיון על תוקפנות וכיצד תוקפנות באה לידי ביטוי אצל ילדים מחוננים (אע"פ שלדעתי הדיון הזה, כמו גם כמעט כל הספר מתאים מאד ורלוונטי מאד בכלל במה שקשור להורות ולחינוך ילדים) ודרכי התמודדות.

ספר נגיש מאד ומעניין מאד. בעוד אני קורא בהנאה ובעניין כבר שנים מספר ספרים ומאמרים רבים על הורות, חינוך והוראה, אשר רובם ככולם נוגעים ב-"נורמה" לאחרונה אני מוצא עניין רב מאד ב-"קצוות", למשל, הורות, חינוך והוראה ללקויי למידה (למשל ספריו של ריק לבוי) ועתה, לשמחתי גם ספרים על הורות, חינוך והוראה למחוננים.

ספר מומלץ. מוזר שרק עתה נתקלתי בו. 

יש, כך מסתבר, אבל בהחלט לא מפתיע, פורום של הורים למחוננים בתפוז. מעניין לקרוא גם על קורותיהם ועל חוויותיהם בתור הורים.