הזמנתי מהוצאת אוריון בחולון (כי בחנויות הספרים לא שמעו על הספרים שרציתי) את ספרו של משה זילבר, אנשים מתוקים לחיים ארוכים יחד עם לקסיקון לשיפור הניבים מאת אליהוא שנון, שעליו אכתוב בימים הקרובים גם כן.
בספר מניתי 296 עמודים.
את הספר אפשר לקרוא בשלושה אופנים, כפי שמציע המחבר בעצמו בהקדמה לספר:
קניתי את הספר לא מתוך בערות בנושא או כפייתיות באיסוף ספרים על מחלת הסוכרת אלא לאור תוכן העניינים שפורסם ותאור הספר כפי שמצאתי באתר text.org.il. הזמנתי את הספר בתקווה למצוא בו מידע שירחיב את ידיעותי מעבר לדברים שלמדתי מפי הורי (אבי, אלי יונה, מנהל את המחלקה לאשפוז יום פנימית בבית החולים אסף הרופא, ואמי, רבקה יונה, מבכירי הרופאים ההמטולוגיים בארץ), מקריאת מאמרים בנושא ומהספר שעזר לי להבין הרבה מאד על איך הדברים עובדים, מה משתבש, מדוע, מה ההשלכות ומה אפשר לעשות: החופש ממחלה מאת פיטר קאש, ג'י לומברד וטום מונטה.
אהבתי בספר את ההומור הרב ואת הבדיחות עצמן.
ציפיתי להבין יותר לעומק מספר נושאים בסיוע הספר אך לצערי הספר אינו מעמיק ודן בנושאים רבים אבל בקיצור ענייניות ובשטחיות מה.
הספר מוצלח מאד לטעמי כדי להציג בפני מכריהם ובני משפחתם של חולים במחלת הסוכרת את המציאות של החולים במחלה. עוד הוא מוצלח כספר שמלווה חולה סוכרת במפגשיו עם בדיקות רפואיות ועם הרופא שלו בפרט.
יש בספר נגיעות בשלל נושאים שכולם מעניינים מאד קהל שיש לו נגיעה למחלה. הגדיל לעשה המחבר כשהציג מיתוסים מחד (באופן משעשע ומצחיק) ואת המציאות מאידך. הדיונים כולם חרף ההומור מוצגים ברצינות רבה ותוך כדי הדגשת ההשלכות החמורות של אי הטיפול במחלה על סוגיה ועל שלביה ויחד עם זה הכותב הצליח להציג תמונה אופטימית מאד וחיובית מאד על היכולת הרבה להתמודד עם המחלה ולחיות חיים ארוכים ואיכותיים ובלבד שמטפלים נכון וברצינות.
יש בספר הזה כוונה להבנתי לנסות ולתווך בין חולה הסוכרת לבין רופאיו כדי להפוך את החולה לצרכן טוב יותר ולמטופל קשוב יותר ונכון יותר לשתף פעולה. יש גם תאום ציפיות במספר מחלקי הספר בין מה שהרופא מצפה מהחולה לבין מה שנתפס על ידי החולה שהרופא מצפה ממנו. ואין להמעיט בחשיבות הדבר.
אציין לטובה את הדיון הרחב במשמעות הרבה של שינויים בסגנון החיים: אכילה נכונה ופעילות גופנית. מי כמוני יודע על ההשלכות החיוביות המשמעותיות מאד של שינוי אמיתי שכזה. עוד מצאתי לטובה את הדיונים על הקשרים שבין יתר לחץ דם לבין הסוכרת. ובעיקר התרשמתי לטובה מרשימת מראי המקום ורשימת הקריאה שבסוף הספר.
לא קראתי ספרים אחרים על סוכרת פרט לזה של ראש לומברד ומנטנה שעליו אני ממליץ בחום רב לקוראים ביקורתיים ושוחרי ידע והבנה, בעיקר לא אלה בעברית משום שבכל פעם שעלעלתי באחד מהספרים הללו בחנויות הספרים או בספריות נבהלתי מהשטחיות הרבה ומחוסר הרצינות (ולחרדתי גם לעתים מחוסר הדיוק) שמצאתי בהם. ספרו זה של משה זילבר הוא הראשון שמצאתי שהצדיק רכישה וקריאה מעמיקה מכריכה לכריכה ולא רק עלעול.
בספר מניתי 296 עמודים.
את הספר אפשר לקרוא בשלושה אופנים, כפי שמציע המחבר בעצמו בהקדמה לספר:
- מכריכה לכריכה לפי הספר
- קריאת פרקים לפי העניין ולפי תוכן העניינים
- לפי מילות מפתח בהסתייעות באינדקס שבסוף הספר
קניתי את הספר לא מתוך בערות בנושא או כפייתיות באיסוף ספרים על מחלת הסוכרת אלא לאור תוכן העניינים שפורסם ותאור הספר כפי שמצאתי באתר text.org.il. הזמנתי את הספר בתקווה למצוא בו מידע שירחיב את ידיעותי מעבר לדברים שלמדתי מפי הורי (אבי, אלי יונה, מנהל את המחלקה לאשפוז יום פנימית בבית החולים אסף הרופא, ואמי, רבקה יונה, מבכירי הרופאים ההמטולוגיים בארץ), מקריאת מאמרים בנושא ומהספר שעזר לי להבין הרבה מאד על איך הדברים עובדים, מה משתבש, מדוע, מה ההשלכות ומה אפשר לעשות: החופש ממחלה מאת פיטר קאש, ג'י לומברד וטום מונטה.
אהבתי בספר את ההומור הרב ואת הבדיחות עצמן.
ציפיתי להבין יותר לעומק מספר נושאים בסיוע הספר אך לצערי הספר אינו מעמיק ודן בנושאים רבים אבל בקיצור ענייניות ובשטחיות מה.
הספר מוצלח מאד לטעמי כדי להציג בפני מכריהם ובני משפחתם של חולים במחלת הסוכרת את המציאות של החולים במחלה. עוד הוא מוצלח כספר שמלווה חולה סוכרת במפגשיו עם בדיקות רפואיות ועם הרופא שלו בפרט.
יש בספר נגיעות בשלל נושאים שכולם מעניינים מאד קהל שיש לו נגיעה למחלה. הגדיל לעשה המחבר כשהציג מיתוסים מחד (באופן משעשע ומצחיק) ואת המציאות מאידך. הדיונים כולם חרף ההומור מוצגים ברצינות רבה ותוך כדי הדגשת ההשלכות החמורות של אי הטיפול במחלה על סוגיה ועל שלביה ויחד עם זה הכותב הצליח להציג תמונה אופטימית מאד וחיובית מאד על היכולת הרבה להתמודד עם המחלה ולחיות חיים ארוכים ואיכותיים ובלבד שמטפלים נכון וברצינות.
יש בספר הזה כוונה להבנתי לנסות ולתווך בין חולה הסוכרת לבין רופאיו כדי להפוך את החולה לצרכן טוב יותר ולמטופל קשוב יותר ונכון יותר לשתף פעולה. יש גם תאום ציפיות במספר מחלקי הספר בין מה שהרופא מצפה מהחולה לבין מה שנתפס על ידי החולה שהרופא מצפה ממנו. ואין להמעיט בחשיבות הדבר.
אציין לטובה את הדיון הרחב במשמעות הרבה של שינויים בסגנון החיים: אכילה נכונה ופעילות גופנית. מי כמוני יודע על ההשלכות החיוביות המשמעותיות מאד של שינוי אמיתי שכזה. עוד מצאתי לטובה את הדיונים על הקשרים שבין יתר לחץ דם לבין הסוכרת. ובעיקר התרשמתי לטובה מרשימת מראי המקום ורשימת הקריאה שבסוף הספר.
לא קראתי ספרים אחרים על סוכרת פרט לזה של ראש לומברד ומנטנה שעליו אני ממליץ בחום רב לקוראים ביקורתיים ושוחרי ידע והבנה, בעיקר לא אלה בעברית משום שבכל פעם שעלעלתי באחד מהספרים הללו בחנויות הספרים או בספריות נבהלתי מהשטחיות הרבה ומחוסר הרצינות (ולחרדתי גם לעתים מחוסר הדיוק) שמצאתי בהם. ספרו זה של משה זילבר הוא הראשון שמצאתי שהצדיק רכישה וקריאה מעמיקה מכריכה לכריכה ולא רק עלעול.
No comments:
Post a Comment