והנה שיר שגם אותו כתבתי בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון. השיר הזה שייך לאוסף שירים שכתבתי למיכל ועל מיכל בגלל ההכרות בינינו. השיר הזה, הופעת, מצוי אצלי במחברת השירים עם תאריך: העשרים ושמונה באפריל 1993. במחברת מצאתי גם הקדשה למיכל (כמובן!).
הופעת מאת שלמה יונה
הופעת.
ולבי נרעד.
אמרתי
זה הלם
ובוודאי במהרה יעלם.
הייתי שרוי באפלה נעימה
אך בקצותיה ספק תקווה וספק אפלה.
ועם זאת הייתי
בטוח בצעדיי ובוטח במעשיי.
והופעת בשנית.
ואני מבולבל.
אוהב - לא אוהב
ואת... יש סימן?
ומאז התחלתי חושב,
מעלה מחשבות
אך לפעול מהסס
משוכנע שלכל היותר
זה רק אני שחולם.
אך הזיק לא כבה
וייקד מבפנים.
ראיתיך כה הרבה פעמים
אך נסוגותי
לא הבנתי את רגשותיי.
שמא פחדתי?
ושוב הופעת ואחזת בידי
ולבי מתעצם וכולי מתמלא
האמנם זה קורה?
אולי אין זה רק אני?
ומאז המשכנו
ופסענו כברת דרך.
התוודית - ואני עודני מבולבל
שיכור מאושר... שיכור מאהבה -
ומתחיל להכיר ברגשותיי
ואט אט מבין.
ואת עזרת לי להפיל מחסומים
והרגש פרץ וגואה.
ועתה
שוב הופעת
אך הפעם לצידי.
התוודענו
והבנו
שאנו אוהבים.
ואני, איך פקפקתי?
בחפשי סימן הייתי עיוור.
ועתה שנינו יחדיו
כי הופעת.
ואני (כבר מודה)
אני אותך אוהב!
No comments:
Post a Comment