במהלך שיטוט בספרייה כדי להעביר בנועם שעתיים ראיתי על המדף שעליו מעמידים ספרים חדשים את ספרן החדש של אדל פייבר ואליין מייזליש, איך לדבר כך שהמתבגרים יקשיבו ולהקשיב כך שהמתבגרים ידברו, ומתוך חיבתי לספרים הקודמים שכתבו השתיים מייד לקחתי אותו וגמאתי אותו ועתה אני כותב עליו ממחשב בספרייה.כתבתי על הורים משוחררים ילדים משוחררים וגם כתבתי על אחים ללא יריבות שניהם פרי עטן של המחברות.
כהרגלן, המחברות מספרות על תחושותיהן בעת העברת סדנאות, על לבטיהן לפני ואחרי כל מפגש בסדנה ובעיקר על התכנים שבסדנה -- מה מספרים הורים ומתארות מפרק לפרק את התהליך שעוברים ההורים. בכל פרק מתמודדים עם אוסף של מיומנויות בעניינים שונים ומחדדים מיומנויות שכבר הוזכרו קודם לכן. הספר קצרצר וקטנטן, קל לקריאה, זורם ומשעשע ומעורר הזדהות (לפחות למי שיש לו ילדים...). העלילונים (קומיקס) שמשולבים בספר לטובת דוגמאות של "במקום..." "עשה..." עוזרים להמחיש את הרעיונות ועוזרים לזכור את המקרים וכיצד לנהוג לטובת מי שמתכוון לנסות בעצמו.
לאחר קריאה אינטנסיבית של ספרים בפסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית והרבה מאוד על פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות (הספרים של זיו וזיו בפסיכולוגיה חינוכית ושל סולברג בפסיכולוגיה התפתחותית, למשל, אבל קראתי עוד רבים אחרים) אני מוצא גם את ההצדקה ה-"מקצועית" מדוע הרעיונות טובים ומוצלחים ומדוע יש סיכוי טוב מאוד שיעבדו למי שיגלה עקביות וסמכותיות ואמונה במעשיו כהורה. הספרים של חיים עומר ושל חיים עמית גם הם מסייעים מאוד להבין מה הסיבות שאנו ההורים חשים בתסכולים ומה הגורמים האפשריים מאחורי מעשי הילדים ומהן האופנים שאפשר ושרצוי לנהוג וכיצד רצוי פחות לנהוג או אפילו ממה להמנע ומדוע.
הרעיון הכללי דומה בכל הספרים של השתיים אבל היישום דורש רגישות והבחנה בפרטים וגם לעיתים דורש אימון. הרעיון הוא להזדהות, לתת אפשרויות, להעביר מידע, לנקוט פעולה, להקשיב הקשבה פעילה וכו', כל אלה במקום לשפוט, להשפיל, לצעוק, להתעמת.... ועוד ועוד. קשה על רגל אחת לסכם -- הספר עצמו הוא סיכום לא רע בכלל.
בסוף כל פרק יש מעין סיכום קצרצר:
בסוף הפרק הראשון -- במקום לבטל את רגשות המתבגר ולתת עצות
לזהות מחשבות ורגשות
לאשר במלה או בקול
להעניק בדמיון את מה שאין אפשרות לתת במציאות
לקבל את הרגשות תוך שאנו מכוונים את ההתנהגות
בסוף הפרק השני -- כדי לגייס שיתוף פעולה של מתבגר -- במקום לצוות אפשר:
- לתאר את הבעייה
- לתאר את רגשותייך
- למסור מידע
- להציע ברירה
- לומר במילים
- לומר במילה
- להצהיר על עריך או על ציפיותיך
- לעשות את הבלתי צפוי
- להעלות את הדברים על הכתב
בסוף הפרק השלישי -- חלופות לענישה
- לבטא את הרגשות
- לבטא את הציפיות
- להציע ברירה
- להראות כיצד לתקן את המעוות
- לנקוט פעולה (תוך עזיבת החדר)
בסוף הפרק הרביעי -- לעבוד על זה יחדיו --
- להזמין את המתבגר להעלות את נקודת מבטו
- להצהיר על נקודת מבטך
- להזמין את המתבגר לסיעור מוחות איתך
- לרשום את כל הרעיונות, טפשיים או הגיוניים, מבלי להעריכם
- לעבור על הרשימה ולהחליט אילו רעיונות רוצים ליישם וניתנים ליישום
סרטון מעניין (לא קשור לספר אבל קשור למתבגרים) שגם הוא מעורר מחשבה מדבר על נקודת מבטם של חוקרי מוח על תופעות של גיל ההתבגרות ושופך אור ומסביר כמה מהדברים שאופייניים למתבגרים ועוזר להבין מדוע הם קורים ועם ההבנה הזאת גם קל יותר (לפחות לי) להתמודד. הנה הקישור לסרטון ב-pbs.
בפרק השישי:
- במקום השפלות... להקשיב בניע-ראש, קול או מילה
- במקום לזלזל במחשבות וברגשות... לבטא מחשבות ורגשות במילים
- במקום לשלול משאלות... להעניק בדמיון את מה שאין יכולת לתת במציאות
- במקום להאשים... לומר מה מרגישים ומה היינו רוצים
- במקום לצאת במתקפת נגד... לומר מה מרגישים או לומר מה רוצים
- כשמשבחים ילד אז במקום להעריך... לתאר מה מרגישים
- כשמשבחים ילד אז במקום להעריך... לתאר מה רואים
- אותו הדבר כשמתבגרים רוצים לשבח הורים אז במקום להעריך... לתאר מה רואים ומה מרגישים
- במקום שיחה גדולה אחת לחפש הזדמנויות לקיים שיחות קטנות
- לתת דוגמה אישית
- להעיר על דברים שרואים שאחרים עושים או שרואים שקורה באמצעי התקשורת
No comments:
Post a Comment