ב-19 באוקטובר השנה חתמו מתמטיקאים מקצועיים ביוזמתם של מתמטיקאים ממכון ויצמן על מכתב גלוי לשר החינוך, גדעון סער, שבו הם מביעים את דאגתם העמוקה לגבי מצב הוראת המתמטיקה בארץ, ובמיוחד לגבי תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים.
כדי להסביר את קביעתם לקחו כדוגמה המתמטיקאים את פרק הגיאומטריה והצביעו על ליקויים ואחת מהן היא ש"מערכת האקסיומות שהתכנית מציעה היא נטולת משמעות". [אני מביא את הנוסח המלא של המכתב הגלוי של המתמטיקאים לשר החינוך בקישור לעותק שלו ברשת]
מעניין שרק זה עתה נזעקו המתמטיקאים המקצועיים ונדרשו לנושא. עוד ב-2008 חברו שני מתמטיקאים מקצועיים אחרים,ד"ר אורי און מאוניברסיטת בן גוריון ופרופסור רון אהרוני מהטכניון למורה ותיקה, תלמה גביש (השלושה חברים בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול -- אהרוני וגביש הם ממייסדיה של העמותה ולהם אין זה המאבק הראשון במשרד החינוך בקשר לתוכניות לימוד במתמטיקה בישראל) וניסחו מסמך מפורט שבו הם אינם רק מצביעים על כשלים ועל ליקויים בתוכנית הלימודים לחטיבת הביניים במתמטיקה אלא אף הגדילו לעשות והציעו תוכנית חלופית ומנומקת. מסמך זה נקרא "תוכנית הלימודים במתמטיקה המוצעת לחטיבת הביניים -- סקירה ביקורתית והצעה חליפית". התאריך שעל המסמך: 18 ביוני 2008. את מכתבם ניסחו ושלחו לאחר שהועדה שעוסקת בתוכנית הלימודים הזמינה משוב. מכתבם לא נענה ולא זכה להתייחסות כלל. תגובה אחרונה של יו"ר הועדה הפרופסור עזריאל לוי לנושא זה היתה "באינטרנט כותבים תגובות רבות...".
העניין הכה גלים בתקשורת:
- כתבתו של ינון מילס ב-"מגזין" בערוץ 10 עם אושרת קוטלר על המתמטיקה בבתי הספר היסודיים -- 18 בדצמבר 2010 [הכתבה המלאה במגזין עצמו -- לצערי אין לי קישור רק לחלק הכתבה]
לצערי, לא הבחנתי כי מלבד תלמה גביש ורון אהרוני יש מי שממשיך לעסוק בו. מהבנתי את התגובה של משרד החינוך -- נדמה שרק מחכים שהתהלוכה תחלוף ואז ימשיכו שם לעשות כרצונם.
מעניין היה למצוא את המניעים לתוכנית הזאת באתרו של עמוס ארליך (שעומד מאחוריה -- לא לטעות ולחשוב שעזריאל לוי שהיום מגן על התוכנית הוא זה שיזם ושדחף אותה) -- הנימוקים הם אנטי-תיווכיים ומאוד לא אורייניים -- נדמה שהגדרות ברורות, סדר ורצף, שיום ושימוש בשפה הם דברים שיש לוותר עליהם -- לטעמי, זאת טעות חמורה שפוגמת בתקשורת, פוגמת בדיוק, פוגמת ביכולת להבין, ביכולת להמליל וביכולת לשלוף מאוחר יותר את המידע -- לא פלא שתלמידים בחטיבות הביניים ברובם לא מבינים ולא מוצאים ידיים ורגליים בגיאומטריה...
כמה דוגמאות מהרציונל (מצחיק אותי לכנות במילה רציונל דבר שבעבורי אינו רציונלי):
על מה נוותר למען המטרה הראשית?א. נוותר על "תורת הגדרות ". לא נטרח להראות שכל המושגים שלנו מוגדרים תוך יציאה מרשימה מפורשת של מושגי יסוד. נסתמך במפורש על מושגים המוכרים מלימודי גיאומטריה בשלבים מוקדמים. לא נגדיר משולש. לא נגדיר מרובע... לעומת זאת נגדיר מלבן כדי שההוכחות הקשורות במושג זה תהיינה בהירות ומלאות.ב. נותר על מינימליות של האכסיומות . במסגרת הנוסחים הקלסיים של הגיאומטריה האוקלידית ניתן להחליף את אכסיומת המקבילים בטענה "יש מלבן", כלומר, קיים לפחות מרובע אחד שכל זויותיו ישרות. הנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות גם הרביעית ישרה" מכיל יותר מהמינימום הנדרש. הנוסח המוסיף לזה את המלים "וצלעותיו הנגדיות שוות זו לזו" חורג מן המינימליות הרבה מעבר למקובל. אנו נשתמש בנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות אז הוא מלבן, "כאשר מלבן מתואר מראש כמרובע שזויותיו ישרות וצלעותיו הנגדיות שוות. ההגדרה הלא- מינימלית תואמת את התמונה ההיסתכלותית והאכסיומה הלא-מינימלית מקצרת ומפשטת הוכחות.ג. נותר על פירוט הנחות נסתרות מסוימות הנראות ברורות מאליהן. נתיחס אל העצמים הגיאומטריים כאל בעלי קיום עצמאי, ובני אדם יכולים ליצור לעצמם תמונות סבירות שלהם. כך נוכל להניח, למשל, שלכל קטע יש נקודת אמצע יחידה בלי לכתוב זאת כהנחה ובלי להסיק זאת מהנחות היסוד שפירטנו. כן נניח הנחה נסתרת יותר מרחיקת-לכת, ולפיה יש לכל מצולע מידת-שטח, ואם קטע מחלק מצולע לשני מצולעים אז סכום שטחיהם שווה לשטחו.ד. נדחה את ההתנסות במציאת הוכחות לשלב יותר מאוחר. לכתה ט, לקבוצה יותר מצומצמת של תלמידים. גם זה יהיה יותר ממה שנעשה בשנים עברו בבתי הספר התיכוניים.
מספר שורות אלה כבר מצביעות על אובדן דרך חינוכית ותרבותית. שפה היא תרבות, שפה היא תקשורת, שפה היא האופן שבו אנו חושבים ומתבטאים וקולטים ומבינים. ויתור על שפה יש בו ויתור על מהות ועל בסיס, לדעתי. גישתו של ארליך ושאר חברי הועדה היא גישה אנטי לשונית. אין חשיבה ללא שפה מדוברת. אין חשיבה מתמטית ללא הגדרות! -- אינני יודע כמה שותפים יש להשקפתי זו -- אני יודע על ספורים ומכתב המתמטיקאים אולי מכוון שיש עוד בדעה, אף על פי שאינני בטוח כלל שההתנגדות שלהם היא מאותם נימוקים כמו שלי.
בכתות המתמטיקה, סופקות המורות כפיים לאור הרמה הנמוכה יותר ויותר של התלמידים שמגיעים מחטיבות הביניים. נו... אז מה יקרה עכשיו? אם קודם היה קושי רב להדביק פערים, ופערים רבים נותרו בחומר ובהבנה, אז מה עתה? מעניין מתי יתאגדו מורים ותיקים שמלמדים בפועל בבתי הספר ויצאו בקול ברור שיבטא את מה שהם רואים בשטח. אולי זה יסייע לכותבי התוכניות (שלא ברור אם אי פעם לימדו בכתה בכלל ומתמטיקה בחטיבת הביניים בפרט -- אני מוכן להמר שהתשובה היא שמעולם איש מהם לא עשה זאת) לאזן את השקפת עולמם שמנותקת מהשטח. מעניין שכבר יותר משנה אני כותב שוב ושוב למשרד החינוך לגופים שונים כדי לקבל הסבר כיצד נבחרי חברי הודעה לתוכניות לימודים במתמטיקה ומי בוחר בהם. לא זכיתי לתשובות ענייניות וברוב המקרים התעלמו מפניותיי. כולל, אגב, המפמ"ר חנה פרל. [מכתבי מצורף כאן בהמשך].
דואר מאתר המשרד - הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה
29/11/2009 בקשה הגיעה ביום
שם השולח : שלמה יונה
כתובת: נחל משושים 12
כפר יונה
טלפון: 77326360 05
נושא: הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה
תוכן ההודעה:
שלום רב, מתוך העיון במסמך תוכנית הלימודים במתמטיקה לבתי הספר היסודיים אני רואה את רשימת חברי הועדה ואת רשימת חברי ועדת העדכון.1. כיצד ועל סמך מה נבחרו חברי הועדות הללו? מהן אמות המידה שלפיהן נבחרים חברי הועדה? מי יכול לשמש כחבר ועדה ומי אינו יכול?2. מה בסמכותם של חברי הועדה?3. מה סמכותה של חברי הועדה לעדכון התוכנית?
4. בתוכנית הלימודים מוזכרת ועדת המקצוע. מהי ועדת המקצוע? מה תפקידה ומי חבריה וכיצד נבחרו?
5. היכן ניתן למצוא מידע על ההשכלה והרקע המקצועי והמעשי של חברי הועדות הללו? איך יודעים מי מהם בא מאיזה תחום? איך יודעים מי מהם מורה בשטח ומי מהם מעולם לא לימד את תחום הדעת ולא לימד קבוצות הגיל של יסודי?
6. מה התמהיל של חברי הועדה מבין אנשי מקצוע מתחום המתמטיקה, אנשי מקצוע מתחום החינוך המתמטי, אנשי מקצוע מתחום ההוראה ומורים למתמטיקה לתלמידי בית ספר יסודי? מי קובע את התמהיל?
7. מה הקשר בין אנשים הקשורים ביצירה ובהערכה של חומרי לימוד כמו ספרי לימוד לבין חברי הועדות? האם חבר ועדה של תוכנית לימודים גם קשור לאישור ספרי לימוד וגם קשור להפקת ספרי לימוד וחומרי לימוד?
תודה רבה.
שלמה יונה
No comments:
Post a Comment