תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי-טכנולוגי במשרד החינוך
אני רואה את החגגת שיש בבתי הספר (שעליה היטיב לכתוב ידידי, דודי הולצמן: תופעת החגגת) ואת התוצאה באיבוד שעות לימוד יקרות. התופעה אינה ייחודית לבתי ספר יסודיים, אותו הדבר מתרחש גם בחטיבות הביניים וגם בתיכונים. נוסיף לכך את האופנות ואת המגמות בחינוך המתמטי (ראו: מבט-על על גישות בחינוך מתמטי) ואת הבעיות הידועות בהכשרת המורים וברמתם של חלק מהמורים ונקבל מתכון לצרות. לא מעטות האזהרות שמגיעות מצד התעשייה והאקדמיה על הרמה ועל היכולות של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים.
במשרד החינוך מנסים לעשות מעשה באמצעות תוכנית אסטרטגית לחיזוקו של החינוך המדעי-טכנולוגי.מעניינת התוכנית שמשלבת עבודה מעשית בתעשייה טכנולוגית -- מודל של חונכות ושל חונך-שולייה. אולי אפילו נדמה לי שיש כאן ניצנים לחזק שוב את בתי הספר המקצועיים (לפחות במגמות טכנולוגיות) שמשרד החינוך עשה עבודה לתפארת בהריסתם ובניוונם (ראו את ספרו של סטף ורטהיימר: איש ליד מכונה) ובמקביל לכוון את התלמידים החזקים שיש להם נטייה מדעית וטכנולוגית להתמקד במדע ובטכנולוגיה. ניכר שישנן הרבה מאוד כוונות טובות. נדמה כאילו שהתוכנית באה יחד עם דעת קהל שמתגבשת בציבור (ראו למשל את המאמר של סיגל ירון-פסט: מי רוצה שילדיו יהיו חשמלאים או בנאים?). ייתכן שמדובר גם במעורבות של שר התמ"ת, שלום שמחון, אם כי אינני בטוח בכך (ראו: מאמר בדה-מרקר: להעצים את החינוך הטכנולוגי) -- אם להתייחס לדבריו של שמחון, אכן לתוכנית הזאת מייעץ סטף ורטהיימר. יחד עם זאת מצפייה בסרטון (ראו בהמשך) נראה שמדובר ביוזמה של שר החינוך, גדעון סער, ואין כאן שיתוף פעולה עם היוזמות של שר התמ"ת. לא ברור לי מדוע יד אחת בממשלה (משרד החינוך) אינה יודעת מהיד השנייה (משרד התמ"מ) ומדוע אין שיתוף ותיאום של ידע, משאבים ותכנון.
במשרד החינוך מנסים לעשות מעשה באמצעות תוכנית אסטרטגית לחיזוקו של החינוך המדעי-טכנולוגי.מעניינת התוכנית שמשלבת עבודה מעשית בתעשייה טכנולוגית -- מודל של חונכות ושל חונך-שולייה. אולי אפילו נדמה לי שיש כאן ניצנים לחזק שוב את בתי הספר המקצועיים (לפחות במגמות טכנולוגיות) שמשרד החינוך עשה עבודה לתפארת בהריסתם ובניוונם (ראו את ספרו של סטף ורטהיימר: איש ליד מכונה) ובמקביל לכוון את התלמידים החזקים שיש להם נטייה מדעית וטכנולוגית להתמקד במדע ובטכנולוגיה. ניכר שישנן הרבה מאוד כוונות טובות. נדמה כאילו שהתוכנית באה יחד עם דעת קהל שמתגבשת בציבור (ראו למשל את המאמר של סיגל ירון-פסט: מי רוצה שילדיו יהיו חשמלאים או בנאים?). ייתכן שמדובר גם במעורבות של שר התמ"ת, שלום שמחון, אם כי אינני בטוח בכך (ראו: מאמר בדה-מרקר: להעצים את החינוך הטכנולוגי) -- אם להתייחס לדבריו של שמחון, אכן לתוכנית הזאת מייעץ סטף ורטהיימר. יחד עם זאת מצפייה בסרטון (ראו בהמשך) נראה שמדובר ביוזמה של שר החינוך, גדעון סער, ואין כאן שיתוף פעולה עם היוזמות של שר התמ"ת. לא ברור לי מדוע יד אחת בממשלה (משרד החינוך) אינה יודעת מהיד השנייה (משרד התמ"מ) ומדוע אין שיתוף ותיאום של ידע, משאבים ותכנון.
מתוך הצצה בדוגמאות של חומרי הלימוד שמקושרים מאתר היוזמה, נדמה לי שיש קפיצה לגימיקים ולהפשטת יתר (אבסטרקציה) במקום דווקא להקפיד על הוראה מסודרת, שיטתית ועל הקנייה של תהליכי עבודה וחשיבה מסודרים כדי ליצור בסיס טוב להרחבה. אני מקווה שאתבדה ושהתוכנית תוכיח את עצמה.
אכיפה של מיצוי שעות הלימוד הדרושות במקצועות הליבה היא הכרחית. אין לאבד שעות הוראת מתמטיקה לטובת טקסים, טיולים, הצגות, יום המאה וכו'. לא ברור לי איך במשרד החינוך אוכפים את זה בדיוק. הנה התוכנית האסטרטגית כפי שהיא מוצגת באתר משרד החינוך:
|
No comments:
Post a Comment