מחקר של רועי כהן קדוש מאוניברסיטת אוקפורד מכוון לשיפור יכולות מתמטיות באמצעו תגירוי חשמלי של המוח. במילים אחרות, חשמול זהיר של אזורים במוח (מכות חשמל, אם תרצו) יכול לשפר, לשיטתו של החוקר, יכולות מתמטיות, אך גם יכול בהפעלה הפוכה לשבש יכולות מתמטיות.
העיסוק כולו נשמע לי מאוד פופוליסטי. חיפשתי מידע על החוקר ועל המעבדה שלו ופרסומים שלו בנושא כדי להבין באמת במה מדובר. אז הנה מה שהעלתי:
ד"ר רועי כהן קדוש, חוקר, בין השאר,
קוגניציה מספרית ואת הרכישה של הבנה מספרית, פונקציות של ה
אונה הקודקודית במוח ואת תפקידן בייצוג מספרי ובקנה מידה. עיקר העניין שלו,
על פי העמוד שלו ב-Oxford Neuroscience, הוא בהבנת המבנים במוח והתהליכים במוח שמאפשרים תפיסה, ייצוג, למידה ושימוש במידע מספרי בפרט ומידע שקשור לגדלים ולקנה מידה בכלל.
הנה קישור לפרסומים המדעיים שלו. כדי למפות וכדי להבין יכולות ותפקודים קוגניטיביים ותפיסתיים החוקר משתמש בשיטות שאינן חודרניות כמו EEG ו-fMRI שמאפשרות טכניקות שונות לגירוי מוחי ולהצגה של התוצאות.
במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדוייק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות (
כבר ב-2007 פרסם אתר הידען את ההנחה הזאת במחקריו של ד"ר רועי כהן-קדוש ואפשר למצוא את המאמרים המקוריים בעמוד ההפרסומים של החוקר). התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6. הקבוצה שקיבלה אינבו השיגה תוצאות שבין שתי הקבוצות שקיבלו את הזרמים.
החוקר וקבוצתו אינם ממליצים להשתמש בחשמל לצורך שיפור היכולות המתמטיות של מתקשים במתמטיקה. יחד עם זאת החוקרים נרגשים מהפונטציאל הגלום בממצאיהם. בעוד שהעיתונות מתלהבת מהיכולת לכאורה לשפר ביצועים מתמטיים נדמה לי שמתעלמים מהיכולת לכאורה לגרום לדיסקלקוליה באותם הכלים ובאותו האופן.
אני מתקשה להבין כיצד ממצאים שנאספו על קבוצה כה קטנה מכה גלים כך. מה עוד שכלל אין זה ברור האם ההשפעה ממושכת או שאינה ממושכת ומהן ההשלכות הנוספות. כאמור, לא ברור שהתוצאות מובהקות ושהניסוי מייצג.
דיון מעניין ותגובות מעניינות הופיעו בתגובה לכתבה ב-BBC ואני ממליץ לקרוא אותן. נדמה לי שיש התלהבות ופרסום לטובת מענקי מחקר ועניין ציבורי. הממצאים, להבנתי, אינם מצדיקים את המהומה, לפחות לא בינתיים.
אני סקרן לגלות תוך כמה זמן יעשו מזה מטעמים בתקשורת בארץ וכמה מהר הדיון יגיע לחדרי המורים ולכתות המתמטיקה. שווה להיות קשובים ולהבין כיצד מציגים את הנושא והאם מדגישים שמדובר במחקר שאינו מייצג קבוצה משמעותית מספיק של נבדקים ושאין מוסברת הסיבה לממצאים ואין ידע על משך ההשפעה ועל תופעות לוואי אחרות.
