Friday, May 18, 2012
Tuesday, May 15, 2012
R-israel meetup -- רשמים מהמפגש הראשון
הגיעו 15 אורחים מבחוץ ועוד כמה מעובדי אאוטבריין. כבר משעה 16:00 התחילו להגיע האורחים. ב-16:30 אורי להב מאאוטבריין סיפר בקצרה על החברה, ואז מיד התחילה הרצאת המבוא לשפת R בסימן למידת מכונה.
שלומי ליפשיץ העביר הרצאה מאלפת שבה סקר את שפת R בקצרה, נתן הסבר מעשי על מבני נתונים בסיסיים ושימושיים בשפה (עם קריצה פה ושם למשתמשי Matlab ו-Octave) והציג דוגמאות מאירות עיניים של בעיות סיווג בעזרת אלגוריתמי למידת מכונה שונים כדי להדגים את יכולות השפה בייצוג מידע, מניפולציות על נתונים, הרצתם על מודלים סטטיסטיים שונים ויצירת תוצאות כמותיות ואיכותיות עם ניתוחי שגיאות לרבות ויזואליזציה מרהיבה ומלמדת. היה מאלף לראות כמה כוח וכמה יכולות יש לשפה ולמי ששולט בה.
עם גמר ההרצאה המצוינת שוחחנו על הרקע של הנוכחים ועל מידת היכרותם עם R והשימושים שלהם בטכנולוגיה בלימודים שלהם ובעבודה שלהם ודנו בדרכים שונות לתקשר בינינו ועל אילו נושאים מעניין ללמוד במפגשים הבאים.
סוכם שנקים רשימת תפוצה ב-google groups ואולי גם ב-facebook לטובת תקשורת נוחה בינינו.
הנה קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/groups/350049288384324/
רשימת התפוצה של הקבוצה בפייסבוק: risrael@groups.facebook.com
אנא, הצטרפו.
יש גם קבוצת דיונים בגוגל גרופס: https://groups.google.com/forum/?fromgroups#!forum/israel-r-user-group -- שוב, אנא, הצטרפו בהמוניכם!!
את המצגת שליוותה את ההרצאה של שלומי וקבצים נוספים אפשר למצוא פה.
הנה קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/groups/350049288384324/
רשימת התפוצה של הקבוצה בפייסבוק: risrael@groups.facebook.com
אנא, הצטרפו.
יש גם קבוצת דיונים בגוגל גרופס: https://groups.google.com/forum/?fromgroups#!forum/israel-r-user-group -- שוב, אנא, הצטרפו בהמוניכם!!
את המצגת שליוותה את ההרצאה של שלומי וקבצים נוספים אפשר למצוא פה.
המפגש צולם ברובו. בהמשך יקושר גם הסרטון.
מארגן ומארח המפגש: שלמה יונה
Monday, May 7, 2012
R-israel meeting @ Outbrain: Introduction to R
 |
| משתמשי R בישראל |
היכן?
משרדי חברת אאוטבריין, קומה 2, אריה רגב 6, אזור התעשייה פולג, נתניה.
View משרדי אאוטבריין in a larger map
מתי?
ביום שני, 14 במאי, 2012, בשעה 16:15 נפגשים ובשעה 16:30 מתחילים בהרצאה. מתפזרים ב-18:30.
מה הנושא?
מבוא ל-R לשימושי Machine Learningמי מרצה?
שלומי ליפשיץ, דוקטורנט במחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. בעבודתו, מפעיל שלומי שיטות Machine Learning על תמונות רפואיות. כמו כן, שלומי מלמד בשנתיים האחרונות את הקורס ״מבוא למחשבים לסטטיסטיקאים״ אשר בו נלמדת שפת R.מה הרקע הנדרש?
הנחת היסוד שיש ידע כלשהו בתכנות והבנה מה זה (גם אם אין יודעים איך עושים את זה) Machine Leraning. אין צורך בידע מוקדם על R.מי קהל היעד?
משתמשי R בהווה, מי שמעוניינים להתחיל להשתמש ב-R, סטטיסטיקאים, מתכנתים, אנליסטים. הכוונה שלנו לייצר קהילה של משתמשי R בארץ.יש כיבוד?
כן.יש חנייה?
כן. אפשר לחנות בחניון של מרכז יכין אלכסנדרה או ברחוב אריה רגב.יש אתר לעדכונים?
כן. עדכונים בנוגע למפגשי הקבוצה אפשר למצוא ב-http://r-israel.comאיך מאשרים הגעה?
שולחים דוא"ל לשלמה יונה (shlomo@outbrain.com) ומאשרים הגעה. מי שאינו בטוח שיגיע, נא לציין זאת, כדי שנוכל להתארגן כראוי.
Sunday, May 6, 2012
תואר אקדמי במקום בגרויות?
 |
| התמונה מתוך הכתבה באתר הידען |
קראתי בכתבה בידען שכותרתה "משרד החינוך משיק תוכנית חדשה: לימודים לתואר ראשון בתיכון" שיאפשרו לתלמידים להשתמש בציונים מקורסים באוניברסיטה הפתוחה במקום ציוני הבגרויות. זה צעד בכיוון הנכון, לפחות אם מתכוונים שהלימודים בבגרות והציונים ישמשו בסיס או מסננת ללימודים אקדמאים -- אז אין כמו הלימודים עצמם לעשות זאת.
חשוב לומר שלמי שלא העמיד חשיבות יתירה ללימודים לבגרויות והאמין ביכולות שלו ללמוד באופן עצמאי באוניברסיטה הפתוחה תמיד היתה האפשרות ללמוד לתואר באוניברסיטה הפתוחה ללא כל תנאים מוקדמים (מלבד תשלום שכר הלימוד) ולהשתמש בציונים ובתעודה בתור כרטיס כניסה ללימודי המשך גם באוניברסיטאות נחשבות, כמו בטכניון.
החידוש הוא כנראה בהכרה של משרד החינוך במסגרת הזאת ובתמיכה כלכלית מסויימת ובתמיכה ארגונית (רשת בטחון קוראים לזה) למי שהתחיל במסלול שכזה אך פרש.
מעניין מאוד.
אני רואה בעין יפה את הכיוון הזה.
חבל שבזמן שאני למדתי בתיכון לא היו דברים כאלה נגישים.
ללמוד ללמד מתמטיקה של בית ספר יסודי בכפר יונה
ללמוד ללמד מתמטיקה של בית ספר יסודי בכפר יונה
לאחר סיום ההכשרה יתאפשר להורים להתחיל ללמד בקבוצות קטנות תלמידים בבית ספר יסודי לאחר שעות הלימודים.
מי שעומד ליד הלוח ומעביר את ההכשרה, הוא אני.
איזה כיף לראות קבוצה של הורים מתנדבים שהחליטה ללמוד מתמטיקה יסודית במסגרת פרוייקט של הקמת מרכז העשרה ישובי בכפר יונה.
ההורים מגיעים מידי שבוע במשך 12-14 שבועות למתנ"ס בכדי ללמוד איך ללמד תלמידי בית ספר יסודי מתמטיקה.
לאחר סיום ההכשרה יתאפשר להורים להתחיל ללמד בקבוצות קטנות תלמידים בבית ספר יסודי לאחר שעות הלימודים.
מי שעומד ליד הלוח ומעביר את ההכשרה, הוא אני.
Tuesday, May 1, 2012
האם יש כזה דבר חינוך ליצירתיות?
גיל ונטורה כתב רשימה בעד שינוי נקודת מבט ונגד קפיאה על השמרים (די לשינון: למה חייבים ללמד חשיבה יצירתית בבי"ס?) אבל בלבל, לדעתי, את זה עם חינוך ליצירתיות. כתבתי תגובה ב-ynet, שטרם פורסמה. אני מביא אותה כאן.
לשון תגובתי:
אולי מדובר בעניין של הגדרה, אבל אינני סבור שאתה מדבר על חינוך-הוראה של יצירתיות אלא על שינוי בנקודת מבט. הבלבול בין השניים הוא נפוץ למדיי.
יצירתיות היא חריגה מהקו הכללי. כדי לחרוג ממנו צריך לדעת אותו. פירוש הדבר: צריך ללמד את הבסיס ולהדגיש את התהליך החשיבתי. כמו שצייר יכול להיות יצירתי רק אם ידע כיצד להשתמש בצבע. קודם צריך להקנות את הכלים הבסיסיים.בעיקרון, יצירתיות היא תכונה אישית. אי אפשר להקנות יצירתיות, אפשר לעורר עניין, אפשר ללמד יסודות, אפשר לגרות את הדמיון באמצעים שונים, אבל ללמד יצירתיות זה כמו ללמד מישהו איך לשנות את ה-DNA שלו.מורה טוב שיודע להיות מעניין ולהאיר את המשמעויות של החומר שאותו הוא מלמד, יכול לעורר עניין ולעורר את אלה שהם יצירתיים להוציא אל הפועל את תכונתם זו. ה"מרובעים" ילמדו יסודות ויקנו כלים לפתרונות ויצליחו (לפעמים אפילו יצליחו מאוד) , אבל לא ימציאו שום דבר ולא יהיו יצירתיים. ה"יצירתיים" יקנו את הכלים וימריאו איתם גבוה.לחנך ליצירתיות זה אוקסימורון, זהו דבר והיפוכו: חינוך הוא הכנסה למסגרת, יצירתיות היא פריצת המסגרת. הדבר היחידי שחשוב לעשות והוא אינו פשוט, כי המורה עצמו צריך להיות יצירתי , זה לדעת להגיב נכון כאשר נחשפת היצירתיות בעת הלימוד ולעודד את הלומד להמשיך בדרכו בנוסף לרכישת הכלים הסטנדרטיים.
המורה הוותיקה תלמה גביש אומרת:"התבוננות על בעיה מזוויות שונות אינה חשיבה יצירתית. פגשתי בוגרים רבים של הקורסים ליצירתיות וראיתי איך הם מרבעים את היצירתיות והופכים אותה לשטנץ, שלא פעם גורם להם שהם יוצאים מהפוקוס של הבעיות שעליהם לעסוק בהן. עד שלא פגשתי זאת אישית לא חשבתי שיש בקורסים האלה משום נזק לחלק ניכר מהמשתתפים בהם. היה עלי לעמול די קשה כדי להחזיר את המיקוד לאותם ילדים. רק לאחר שהצלחתי בכך ניתן היה לבנות חשיבה מסודרת. חלק מהחבר'ה האלה הגיע לרמה מסוימת של יצירתיות ורובם נשארו מרובעים, למרות היותם מוכשרים מאוד. יצירתיות היא תכונת אופי. כל מה שאפשר לעשות למענה זה לא לעצור אותה כשהיא מתגלה."
והקישור לרשימה של גיל ונטורה:
מדי פעם נזכרים במערכת החינוך בארץ שיש דבר כזה "חשיבה יצירתית". אבל כשהבאזז יורד התלמידים נשארים עם נוסחאות, שינון ופתרון אחד נכון לכל בעיה. בסדרת כתבות חדשה מסביר הפסיכולוג גיל ונטורה למה חשוב ללמד אותם לחשוב באמת, ולא רק בשביל האקזיט הבא.
והנה תגובות לתגובה שלי כפי שהופיעו ב-ynet, ב-facebook:
מ-וואינט:
מהפייסבוק:
Ilana Dotan זה מזכיר לי את התאור של גישות לתיקון אופנועים מ"זן ואומנות אחזקת האופנוע" . בין כאלו שחוזרים כל הזמן על אותו דבר שלימדו אותם, גם אם זה לא עבד בפעם הראשונה, לכאלו שעוצרים ומנסים משהו אחר לפתרון הבעיה, כנראה מתוך הבנה עמוקה יותר של המערכת. טוב, אל תתפוס אותי במילה בכל זאת קראתי את הספר לפני 25 שנה בערך. אבל עכשיו כשנזכרתי בו, אני אקרא שוב :-)11 hours ago · ·
1
אופירה דיק פנסו גם לדעתי יצירתיות היא "תכונת אופי",שניתן בגיל מאד צעיר להבחין בפעוטות אם הם ניחנו בה או לא, ודיכוייה לדעתי מגיע גם בגיל מאד צעיר עוד לפני שבכלל מעלים על הדעת על ההשלכות לעתיד. מגיל צעיר רואים ילדים ,שמטיבעם מנסים "לרצות",ילדים "מחונכים" הפועלים בהתאם למסגרות. ומנגד ילדים עם "בעיות קשב",המנסים לפרוץ את המסגרת ,שלעיתים מדוכאים עוד לפני שמצליחים להוציא ולבטא את יכולתם .ברור שהקצנתי כאן...מסכימה עם כל מילה ומסכימה גם עם העובדה שכדי להיות יצירתיים יש לדעת את הבסיס,לשנן ורק אז לקחת את זה צעד קדימה.
Shlomo Yona לא כל דבר שווה לשנן. במתמטיקה, למשל, יש מעט מאוד דברים שכדאי מאוד (אפילו אומר חובה) לשנן (אבל רק אחרי שמבינים ולא לפני) כדי להעביר את הפעולות הללו לאוטומטיזציה כדי לפנות את החשיבה המודעת לרבדים שנשענים על המיומנויות הללו. אחרת מתעכבים כ"כ עם הבסיס (כמו השלמה ל-עשרת וכמו לוח הכפל) עד שמאבדים את הדיון ואת היכולת לעקוב אחרי הנושאים הבאים.
נועז גולן קראתי את תגובתך,
שתי תשובות יש לי.
1. גם אם אין חינוך ליצירתיות משום שאם אינה קיימת לא תילמד, יש דיכוי יצירתיות והוא נפוץ מידי.
2. כמו שכתבתי מעלה, יש המון סיבות לא להיות יצירתי, השאלה אם יש אפשרות להיות כן יצירתי.
גם כלים מרובעים אפשר ללמד בצורה יצירתית ומעניינת.- Shlomo Yona אין לי ויכוח עם זה :-) אני אפילו מסכים. רק לזכור שכשמלמדים באופן יצירתי, לא לשכוח ללמד את היסודות -- משום מה ישנה אופנה בחינוך לאחרונה שבה מצפים מהתלמידים שיגלו לבד את העקרונות כשכל מה שנותנים להם היא בעיה שאין להם כלים להתמודד איתה בכלל. גישה שכזאת אינה מעודדת יצירתיות -- היא מעודדת חרדה ומעכבת התפתחות.
Daniella Zveda קראתי את מה שכתב גיל ונטורה על היצירתיות וגם את ההערה של שלמה יונה. אשמח אם תתעניינו בתורתו של צ'רלס סנדרס פירס. ולצורך זה אני מעבירה לכם קישור אל שיר שכתב Stephen C Rose: How about no war in Iran?http://shortformcontent.blogspot.c om/2012/02/ how-about-no-war-in-iran.ht ml החשיבה עפ"י פירס היא חשיבה בשלושב שלבים. shortformcontent.blogspot.comThe more bedside tables this unique work is on, the more the world will gravitat...See More- Daniella Zveda החשיבה עפ"י פירס היא לא חשיבה דואלית- כן/לא, נכון/לא נכון - אלא חשיבה בשלושה שלבים. הוא מדבר על תהליך אינסופי, כלומר אחרי שהבנת והגעת להפנמה ( ל-Interpretant בשפתו של פירס) אתה מוכן לתהליך הבנה נוסף, עם הוספת מידע כל שהוא וכך הלאה. הוא מדבר על תהליך סמיוזיס אינסופי המאפשר כיווני התפתחות של ההבנה. היות שהוא הרבה מדבר על חשיבה תהליכית, הוא מתאים מאוד לחינוך ולהוראה כיום שהם מטבעם תהליכיים מאוד ומסתעפים .
-
- Daniella Zveda תורתו של צ'רלס סנדרס פירס רחבה מאוד והיא גם עוסקת ביצירתיות. הרחבת המסגרת של הלמידה בעזרת הכלים העכשוויים היא למידה המאפשרת יצירתיות במובן של גילויי הקשרים חדשים הן על ידי המורה והן על ידי התלמיד. אין לדעתי מקום לשיעור של יצירתיות אלא ליצירתיות התורמת להתעניינות בלמידה בכל מסגרת לימודית שהיא.
- Shlomo Yona ניסיתי לקרוא קצת על פרס ועל הקשר של סמיוטיקה בחינוך המתמטי ולא הצלחתי להבין דבר (ובדרך כלל אינני קשה תפיסה). אולי יש לך קישור לדוגמאות בשפה ברורה שאוכל לקרוא? עוררת את סקרנותי.
Subscribe to:
Posts (Atom)