אחים ללא יריבות מאת אדל פייבר ואליין מייזליש

אחים ללא יריבות מאת אדל פייבר ואליין מייזליש

זה הספר השלישי של פייבר ומייזליש.
הראשון היה "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו"
השני היה "איך לדבר כך שהילדים ילמדו בבית ובבית הספר"

כמו השניים הראשונים גם ספר זה מוצלח מאד לטעמי.
הוא קליל לקריאה, מלא בדוגמאות ומלווה בסיפורים ובמקרים רבים כך שלא קשה למצוא כמה וכמה דוגמאות ומקרים שקל להזדהות אתם וללמוד מהם על המקרה שלנו בביתינו.
העצות מועילות מאד. ניסיתי והופתעתי.
גם ההסברים שמאחורי העצות אכן מרשימים.

אין פה הוקוס פוקוס, רק אמפתיה ופתיחות והמון נסיון חיים שמתורגם לספר קליט שמדבר יפה בגובה העיניים.

אני ממליץ מאד על הספר הזה כמו גם על שאר הספרים של השתיים.

מתמטיקה מאת טימותי גוורס

מתמטיקה מאת טימותי גוורס

OXFORD

מאנגלית: דן דראי

ידיעות אחרונות ספרי חמד


על הספר מאת ליאו קורי כפי שפורסם בכתב העת גליליאו:

http://www.ifeel.co.il/page/8325


על הספר מאת נתי ליניאל כפי שפורסם בעיתון הארץ:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/882417.html


שני המבקרים הללו מסכימים על הטוב שבגרסה המקורית באנגלית, אך גם מבקרים את התרגום לעברית ואת העריכה (אם כי, לדעתי הם היו עדינים מאד ולא שמו לב לטעויות ולשגיאות רבות אחרות,שאותן אנסה בעצמי לפרט בהמשך).


הנה הנסיון שלי לסכם את חווית הקריאה שלי את הספר:


הספר עצמו יקר (88 ש"ח) וקטן מימדים: קטן יותר ממחברת קטנה ומכיל כ-160 עמודים.הנושא עצמו (נסיון להסביר מתמטיקה באופן פופולרי) והמחבר כמו גם ההתהדרות בסדת אוקספורד היוקרתית עשו כולם את שלהם והביאוני לרכוש את הספר.


התחלתי לקרוא בו כשאני מלא בציפיות והתאכזבתי מאד.


מצאתי בספר טעויות רבות.טעות אחת לכל עשרה עמודים או פחות. לדעתי, זה מראה שהמתרגם והעורך עשו עבודה רשלנית מאד.

זה פגע מאד בהנאת הקריאה ותרם להרגשה שרומיתי. מה זה הזלזול הזה בקוראים?


הטעויות הן מסוגים שונים:

• טעויות בעימוד הטקסט (למשל ייצוג סדרת מספרים או מספר מדומה)
• שגיאות כתיב
• כתיב לא אחיד: כתיבות שונות של אותו השם באותו העמוד ובאותה הפסקה
• שגיאות תחביר
• אי דיוקים בתיאורים הסטוריים
• שיבוש מונחים מדעיים ומתמטיים ותרגום "מלה במלה" מאנגלית תחת שימוש בחלופות העבריות הקיימות והמקובלות

נדמה כי למתרגם לא היתה זיקה לנושא והוא לא הביע עניין ותשומת לב לנושא.המתרגם כפי הנראה כלל לא מכיר את התחום, לא קורא ספרות מקצועית בנושא ואינו מודע לחידושים בתחום.לדוגמה: הוכחת השערת פואנקרה ב-2006 היתה צריכה בהחלט להכנס כהערת עורך או מתרגם,

אף על פי שהמחבר במקור צדק כשטען שהבעיה פתוחה. כי היא אכן היתה פתוחה בזמן שבו הוא כתב את ספרו והוציאו לאור בשנת 2002.


דוגמה טובה מאד להשקעה של תרגום ועריכה ניתן לראות בתרגום לעברית של השערת פואנקרה, אפרופו, מאת דניאל או'שיי בתרגום מעולה של עמנואל לוטם בהוצאת אריה ניר. הערות המתרגם והעריכה לאורכו של הטקסט ובסופו היו מאד מחכימות ומאד מועילות והפנו למידע נוסף ולכותרים נוספים לעיון מעמיק יותר.


דוגמה טובה יותר למבוא נגיש למתמטיקה שגם סוקר את התחום עצמו, פילוחו לנושאים והגישות לפתרון בעיות בו, כמו גם דיונים מעמיקים בקשר שבין יופי שירה ומתמטיקה ניתן לראות בספרו המעולה של הפרופסור רון אהרוני. הנה על ספרו של אהרוני באתר וואינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3496492,00.html.

רשימת טעויות לא מקיפה אך מאפיינת:

• בהקדמה שבעמוד 9 העימוד בתיאור הסדרה אינו נכון והיה צריך למקם את שלוש הנקודות במקום אחר ולא כפי שנדפס
• בעמוד 18 איור 2 מופיע עם כיתוב באנגלית במקום שהכיתוב יופיע בעברית.
• בעמוד 39 במקום לכתוב 2x0 או 0x2 כתבו טעות. כנראה גם כאן האשמה היא בעימוד.
• בעמוד 46 שוב טעות בעימוד בתיאורו של הרכיב המדומה בפסקה השלישית
• בעמוד 49 בחוק חז1 כתובה טעות שמספר בחזקת אחד הוא אחד לכל מספר. חוק נכון יהיה לכתוב שכל מספר בחזקת אחד יהיה שווה למספר עצמו, לכל מספר.
• ועוד בעמוד 49 בפסקה האחרונה: שמספר שאינו אפס שווה לעצמו בחזקת אחד (זה נכון) ואז הוא גם שווה לעצמו בחזקת אפס (וזאת שטות גמורה).
• בעמוד 64 שכח המתרגם כי המלה יתד היא שם עצם בנקבה ועשה שימוש רב בלשון זכר פרט לאי עקביותו פעם אחת בעמוד בו הוא כתב נכון שהיתדות עומדות לעומת שימוש חוזר ונשנה בלשון זכר: ארבעה יתדות
• בעמוד 80 בפסקה השנייה כותבים על קירוב טוב למספר 2 בעוד שצריך היה לכתוב שזה קירוב טוב לשורש 2.
• בעמוד 89 טעות בהסברים ובלבול בפסקה הראשונה: במקום שלושה צעדים ימינה ואחד למעלה עבוד תיאור הקורדינטה (3,2) היה צריך להיות כתוב שלושה צעדים ימינה ושני צעדים למעלה.
• וועוד טעות דומה שוב בעמוד 89 עם קורדינטה אחרת.
• בעמוד 116 כתיבות שונות לשמו של המתמטיקאי פואנקרה.
• בעמוד 129השערת פואנקרה מוצגת כבעייה פתוחה בעוד שבעת ההוצאה לאור של התרגום בעברית היה כבר ידוע מזה מספר חודשים שפרלמן הוכיח את השערת פואנקרה.
• בעמוד 130 שוב בעיות עימוד בתיאור אברי סדרה.
• בעמוד 131 שגיאת כתיב במילה בערך שנכתבה בארך.
• בעמוד 132 שוב שגיאות עימוד בתיאור אברי סדרה.
• ושוב אותה בעיית עימוד בעמוד 133.

יש עוד בעיות בספר אך נמאס לי לפרטן ולהשקיע זמן.


בקיצור – לא לקנות וחבל על הזמן שלכם – העדיפו לקרוא את הגרסה באנגלית המקורית או טוב מכך קראו את ספרו של רון אהרוני מתמטיקה שירה ויופי.

מי אני שאחליט על גורלם? מאת נעמה צבר בן יהושע לירון דושניק גדי ביאליק

מי אני שאחליט על גורלם? מאת נעמה צבר בן יהושע לירון דושניק גדי ביאליק

על הספר באתר ההוצאה לאור: http://www.magnespress.co.il/website/index.asp?category=185&id=2885

נמרוד אלוני על הספר: http://www.magnespress.co.il/PDF_files/miani.pdf

ספר, או ליתר דיוק חוברת דקיקה, ובו מוצגים מקרים שמעלים התלבטויות אתיות של מורים ומנהלים בנוגע להתמודדות עם תלמידים או עם עמיתים.

אהבתי:

• מקרים מעניינים ולא מופרכים, בהחלט כאלה שיכולים לקרות לכולם, גם אהבתי שקל להשליך ממקרים אלה בנושאי חינוך על מקרים דומים במקומות עבודה או ביחסים בין אנשים
• סקירה עיונית על הנושא
• גורם לחשוב על מקרים כאלה ולגבש דעה או דרכי פעולה ולו מתוך מודעות לנושא
  

לא אהבתי:

• הספר סטרילי מאד בכך שאינו מביע עמדה, אינו מכוון ואינו מציע פתרונות. מבחינה זאת הוא רק משמש בתור חומר גלם גולמי מאד לדיונים ואינו מביא עמו שום חידוש בדרכי התמודדות.
• הסעיפים שמסבירים את הדילמה והקונפליקט מיותרים מאד לדעתי. כאילו הכותבים הניחו שהקוראים לא חכמים ונבונים מספיק כדי לשאול שאלות אלה בעצמם. עוד השאלות מעצבנות בכך שהן שואלות שאלות שלדעתי מתבקשות בנושא אך ללא שום מאמץ לענות עליהן.

בסה"כ בסדר. לא משהו וגם לא נורא. מי שמשתמש בראש או קרא רבות על נושאים של פסיכולוגיה וחינוך, ניהול ויחסים בין אנשים יבוא עם ציפיות לספר ולא יקבל תמורה הולמת, לדעתי.

בהחלט ציפיתי שהכותבים ינסו לתקוף את הבעיות האתיות בדרכים לפתרון ולא יעמדו מהצד יושבים על הגדר.

המדענים הגדולים מאת מלווין בראג

המדענים הגדולים מאת מלווין בראג

על הספר מאתר ההוצאה לאור: http://www.booksintheattic.co.il/titlePage.asp?bID=3621963

הספר סוקר 12 מדענים ומסביר עליהם, על עברם ופועלם דרך שיחות עם אישים מובילים.
הספר מבוסס על סדרה בנושא

מעניין היה לקרוא על אנשים שטרם יצא לי להכיר. מפתיע איך תמצות דבריהם של האישים המרואיינים כמו של ריצ'ארד דוקינס לא כוללים רעיונות מרכזיים של אותם האנשים. לרבות התייחסותו של דוקינס לא רק לדארוויניזם אלא לדעותיו על אתאיזם והעמדות מול הדת בכלל. ודווקא נושאים של דת ומעמדו של המדען או של הממציא והחוקר מול מוסדות הדת כן זכו להתייחסות רחבה בספר אבל לא זכו לתגובות של דוקינס ולדעתי זה חבל. אפילו אני חושד שזאת מעיין צנזורה של רעיונות כדי שלא לחבל בפופולריות הנושא וכדי שלא להכעיס.

ספר נחמד ומחכים.

F5 Networks at the bowling center

F5 Networks' employees @ the bowling center

Check out the pictures at: http://yeda.cs.technion.ac.il/~yona/f5_tlv/index.html#17.8.2008

טוקבקיסט בעברית

טוקבקיסט בעברית

הצעות שראיתי:

• תגובן
• מגיבן

אז מדוע לא:

• תגובאי
• מגיבאי

חברי, דימה רובניאגין, מציע שתגובן ומגיבן הן תכונות או מאפיינים של מי שמגיבים בתור תחביב או לשם הנאה או באופן מזדמן ואילו תגובאי ומגיבאי הם שמות מקצוע של מגיבים מקצועיים.

קמבק בעברית -- חזבוג -- חדשוש -- הופעת אורח אצל רוביק רוזנטל

קמבק בעברית -- חזבוג -- חדשוש -- הופעת אורח אצל רוביק רוזנטל

כתבתי לפני כמה ימים על הצעתי למלה עברית לקמבק הלועזי: חזבוג, הלחם של חזר בגדול.
את הצעתי זאת שלחתי גם לרוביק רוזנטל עבור טורו באתר nrg.
והנה, קבלתי את תגובתו בדוא"ל בו הוא מודה לי וכותב שהצעתי חביבה.
הוא היה גם אדיב וכתב על הצעתי (וציין את שמי) בטורו האחרון: http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/773/639.html. עוד מצא חן בעיני שהצעתי הופיעה בכותרת הטור.

יפה! :-)

חברתי לעבודה, אורנה, מספרת לי שהצעה למלה קיימת כבר והיא חדשוש, לאמור שזה חידוש בשנית. מעניין.

שלמה יונה חזבג בטור של רוביק רוזנטל! האח!

לפיכך נתכנסנו מאת יוסי שריד

לפיכך נתכנסנו מאת יוסי שריד

לא נהנתי מהספר.

הסגנון מקורי מאד -- סיפור של תקופות בהסטוריה של מדינת ישראל, כל פרט מפי דמות שונה המספרת בגוף ראשון על חוויות אישיות שנותנות זויות מבט מקוריות על ההסטוריה הידועה יותר וזאת שידועה פחות.

למעשה, הרעיון הזה של סגנון כתיבה, הוא זה שמשך אותי לרכוש עותק של הספר ולקרוא בו.

אבל מה -- לא התחברתי. לא נהנתי לקרוא. הרגשתי שהכל מאולץ משהו. היו לי ציפיות שונות מהספר.

לא היה לי משעשע, ולא מפתיע ואפילו לא מעניין.

הנה קישור על הספר מאתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=08010412

מאד הזדהיתי עם הביקורת על הספר באתר גלובל רפורט: http://www.global-report.co.il/safrut/?l=he&a=244038

קראתי את הביקורת של אתי בן זיו ביומן הרשת שלה והתפלאתי, האם קראנו את אותו הספר?! אולי מה שקסם לה, לא דיבר אלי. אני זוכר את כל מה שהיא כתבה עליו ויחד עם זה לא ראיתי בזה משהו מיוחד. נדמה לי שהארועים המדוברים בספר ושהדמויות והנושאים שבין השורות מבקרים אותם ומנתחים אותם מנקודות מבט שונות מהמקובל, הם ארועים שלי באופן אישי, לפי השכלתי ולפי עברי וידיעותי, פשוט לא מדברים אלי ולא מהווים עבורי נושאים או אישים מכוננים או משפיעים או חשובים מעבר לערכם ולהערכתם "על הנייר" לפי ההסטוריה. אלי משום כך, לא השפיעה עלי הכתיבה של יוסי שריד, כי איך אוכל לראות את אותם האישים או הארועים בעין ביקורתית מנקודת מבט אישית ולהרגיש משהו סאטירי או ביקורתי או בכלל בעוד שממילא לא נראה לי שהיתה לי דעה נחרצת בעד או נגד אותם אישים או ארועים. אפילו הייתי אומר שהדעות שמובעות באופן ישיר או באופן מתחכם ונסתר בספר הם די לעוסות לדעתי.

לסיכום, לא נהנתי, והתאכזבתי.

אולי אשוב ואקרא שוב את הספר יום אחד, אם אהיה מאד משועמם ולא יהיה לי משהו מעניין יותר לקרוא או לעשות. אולי לא.

הורים כמנהיגים -- חיים עמית

הורים כמנהיגים -- חיים עמית














הנה כתבה על הספר כפי שהופיעה בוואי-נט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3319373,00.html














והנה על הספר מתוך אתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=06041011







את הספר קניתי מתוך סקרנות על הנושא.
נהנתי ממנו מאד.
במהלך הקריאה של שני הפרקים הראשונים חשתי תסכול מאד גדול. הרגשתי שהמצבים הלא תקינים והבעייתיים שמתוארים לרבות ההשלכות מתארים אותי ואת משפחתי. עוד סבלתי בפרק השני שנקרא "בין סמרטוט לנבוט". חשתי תסכול כי הבנתי שהרבה ממה שמתואר שם קורה אצלי והתסכול היה שלא הוצאו דרכים לפתרון אלא רק תאור המצבים והשלכותיהם.
כל זה השתנה החל מהפרק השלישי והלאה. המחבר פורש את משנתו בסבלנות ובכשרון, נדבך על נדבך, את השקפתו לנושא ומספר ציטטות ומראי מקום בשפע מספרות מקצועית עדכנית ומנסיונו עם מטופליו.
הוא מסביר מהי מנהיגות ומהי מנהיגות הורית ומציג דרכים רבות לבטא אותה ולפתח אותה ומתאר דרכי התמודדות ונקודות מבט שונות ומגוונות.
ממש הרגשתי שהחכמתי מאד מהקריאה של הספר.
גם הדברים שניסיתי על ילדי נשאו פירות חיוביים.
אני מרגיש שאני מודע יותר לבעייתיות של מצבים מסויימים ומרגיש שאני פחות חסר אונים כי אני מבין מה לעשות ורואה תמונה כוללת יותר. המודעות כשלעצמה מאד מעצימה.

ספר מומלץ מאד.

אני אחפש גם את הספר הקודם של המחבר ואקרא אותו כמו גם מאמרים ומידע רב שנמצע בשפע באתר הבית שלו ב- http://www.hamit.co.il

F5's CTO intviewed for Globes.co.il

ראיון של מנכ"ל חברת F5 Networks בה אני עובד בעיתון גלובס

The kids and water

כסופי משונן -- Argiope Lobata

כסופי משונן שצילמתי בעת טיול רגלי עם המשפחה לאורכו של נחל אלכסנדר לפני יומיים.

Sivan swinging in Alexander stream -- סיון מתנדנדת באחד ממתקני השעשועים לאורך נחל אלכסנדר

סיון מתנדנדת באחד ממתקני השעשועים לאורך נחל אלכסנדר -- Sivan swinging in Alexander stream

היקום על חולצת טריקו מאת דן פאלק

היקום על חולצת טריקו מאת דן פאלק

על הספר מאתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=0605031





והנה דעתו על הספר של אריה רוקח באתר עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=728733&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0



וסקירה יסודית ומאירת עיניים של אהן קנטרוביץ' באתר הידען: http://www.hayadan.org.il/wp/univese-on-tshirt-006081/







הספר לא ארוך (פחות משלוש מאות עמודים), וכתוב ומתורגם בשפה קולחת.
הסטוריה של המדע בתחומי הפיסיקה מתוארת בתמציתיות כאשר חוט השני הוא הניסוח התמציתי של תופעות הטבע והיכולת לתאר באוסף קצר של נוסחאות את החוקים שלהם מציית הטבע.
בעוד שקל מאד היה להבין את הרעיונות, הקשיים, ההתפתחויות והנוסחאות עד וכולל תורת היחסות ואפילו תורת הקוונטים (לא פלא, את הרוב הבנתי ולמדתי בבית הספר ואת השאר לעומק בלימודי הפיסיקה בטכניון), היה לי קשה להבין את הדימויים מתורת המיתרים. גם נדמה לי שהמחבר עצמו הרבה "לרפד" את הקוראים בתחושה שהנושאים החל מתורת הקוונטים הם קשים ומורכבים מידי לאדם פשוט שאינו מומחה ושהמדע כפי שהוא מתואר בתיאוריות אלה הוא מעבר ליכולתם של רוב האנשים והוא זמין ונגיש רק למתי מעט שבקיאים במתמטיקה ובעקרונות הפיסיקליים.

מי יודע, אם לא בעוד כמה שנים, הנושאים הללו כבר יובנו היטב ויימצאו להם ניסוחים ברורים ותיאורים מאירי עיניים כך שבר בתיכון או לכל היותר בלימודי תואר ראשון במדע ובהנדסה ניתן יהיה ללמוד ולהבינם על בוריים או לכל הפחות את העקרונות ולקבל אינטאיציה ברורה.

נהנתי מאד מהקריאה.

אני ממליץ על הספר בחום.




הנה גם הדף על הספר באנגלית מאתר אמאזון, שם ניתן לקרוא ביקורות נוספות על הספר: http://www.amazon.com/Universe-T-Shirt-Quest-Theory-Everything/dp/155970733X/ref=pd_bbs_sr_1?ie=UTF8&s=books&qid=1217994006&sr=1-1

מכונת הכביסה לא סוחטת ונשארים מים בדוד

כתבתי בפורום הורים בתפוז על מכונת הכביסה שלנו שההפסיקה לסחוט ולאחר ההפעלות נשארה עם מים בדוד.
קיבלתי שם עיצות ואח"כ ניסיתי ודיווחתי על ההצלחה.

הנה קישור לאשכול: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=149&msgid=119926500

הנה הפעולות שביצעתי:

1. פירקתי את המסנן (צריך קצת לפרק כדי להגיע אליו, כי זאת מכונה עם פתח עליון ואחרי שניקיתי אותו במים זורמים השריתי אותו בחומץ (זה שקונים בסופר: חומץ סינתטי של יכין ב-4 ש"ח לליטר שקונים בסופר במדפים של השמן והחומץ למאכל)
2. אח"כ הוצאתי את צינור הניקוז מפתח הניקוז והזרמתי לתוכו מים בעוצמה מצינור הגינה, במשך כ-10 שניות.
3. ניקיתי את הטינופת שהצטברה במכונה.
4. שפכתי ליטר חומץ לתאים ויחד עם המים שכבר היו במכונה בגלל השטיפה בצינור וסדרתי את המכסה (הפילטר עדיין מפורק ולא מורכב)
5. החזרתי את צינור הניקוז למקומו והפעלתי את המכונה בתכנית של סחיטה בלבד
6. המכונה סחטה כמו חדשה במהירות. ועבדה למשך כל התכנית (5 דקות)
7. פתחתי את המכונה עם סיום התכנית וראיתי שאין מים שנשארו, והתוף מבריק וללא שרידי אבנית.
8. חזרתי על שלבים 2-7 שוב
9. החזרתי את הפילטר הנקי (עכשיו אחרי ששהה כשלושים דקות בחומץ גם הוא הבריק והיה ללא שרידי אבנית) והרכבתי הכל בחזרה והחזרתי את כל הצינורות למקום.
10. מילאתי את המכונה בכביסה והפעלתי כרגיל.
11. התקלחתי ונסעתי לעבודה
12. מיכל התקשרה לבשר לי שהמכונה עובדת נפלא וכבר הפעילה עוד פעמיים את המכונה והכל תקין.

Simple Sign-and-Encrypt and why it is flawed, security wise

Defective Sign & Encrypt in S/MIME, PKCS#7, MOSS, PEM, PGP, and XML by Don Davis

"

...

Users and programmers prefer to think about security by analogy with familiar symmetric-key ``secret codes.'' For mail-handling and file-handling, security designers have relied heavily on simple asymmetric encryption and signing, rather naïvely combined. Naïve sign & encrypt has surprisingly different security semantics from symmetric encryption, but the difference is subtle, perhaps too subtle for non-specialist users and programmers to grasp. Indeed, for senders, sign-and-encrypt guarantees the same security properties as symmetric-key cryptography gives. With both types of crypto, the sender is sure that:

• The recipient knows who wrote the message; and
• Only the recipient can decrypt the message.

The difference appears only in the recipient's security guarantees: the recipient of a symmetric-key ciphertext knows who sent it to him, but a ``simple sign & encrypt'' recipient knows only who wrote the message, and has no assurance about who encrypted it. This is because naïve sign & encrypt is vulnerable to ``surreptitious forwarding,'' but symmetric-key encryption is not. Since users always will assume that sign & encrypt is similar to symmetric-key ``secret codes,'' they will tend to trust naïve sign & encrypt too much.

..."

Dr Dobbs: Digitally Signing and Verifying Messages in Web Services

Digitally Signing and Verifying Messages in Web Services