תולדות המחשבה המדעית מאת זאב בכלר

מדובר בספרון בסדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צהל. הנושא מעניין ביותר וחשוב לכל מי שסקרן ותאב ידע.

מהכריכה האחורית:

כל מדען מחזיק בפילוסופיה של מדע, והוא בונה את יצירתו המדעית בהתאם לתוכנית זו. לולא היה זה כך, הייתה יצירתו עניין מקרי, ערימה וגיבוב של טענות חסרות קשר. פילוסופיית המדע שלו היא הבסיס והצידוק לתוכנית מחקרו המדעי.מהי פילוסופיית המדע הנכונה אשר יבור לו איש המדע?קיים שילוב לוגי בין פילוסופיית המדע של הפילוסוף-היסטוריון, לבין זו של המדע, שאת ההיסטוריה שלו הוא כותב, ושילוב זה הוא בעל תוצרות הרות-מסקנות לגבי מקצוע הפילוסופיה וההיסטוריה של המדע.ספר זה מנסה לעמוד על הקשר הקשיח הקיים בין מספר אזורי מחשבה, הנחשבים בדרך כלל כנפרדים זה מזה, והם הפילוסופיה של המדע, ההיסטוריה של המדע והמדע.

הספר מרתק ומעניין ורלוונטי במיוחד לאור הפרסומים הרבים לאחרונה על סיפורו האישי במאבקו האקדמי של פרופסור דני שכטמן (כדאי להאזין לתקציר שמסופר היטב בפודקאסט מספר 53 של ספק סביר) כאשר גילה שיש סימטריות שאינן משולשות, מרובעות או משושות בגבישים ושפך אור על תחום חדש של קואזי-גבישים. הנה בקצרה קטע, מכתבה באתר הידען בנושא כדי שיובן על מה אני מדבר:

בשנת 1982 בהיותו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, היה שכטמן הראשון לגלות חומרים מוצקים בעלי סימטריה מחומשת. תגלית זו הביאה להבנה שחומר מוצק מתארגן לעתים בגבישים קוואזי-מחזוריים (בהם האטומים מסודרים בסימטריה בעלת צורה מחומשת), עד אז לאחר שבמשך כשבעים שנה נתגלו כרבע מיליון גבישים, הנחת היסוד של המדע הזה היתה שגביש יכול להיות בעל סימטריה מסדר 1,2,3,4,6. לא 5 ולא למעלה מ-6. במחברת שבה תיאר את הניסוי בו יצר סגסוגת המכילה 25% מנגן ו-75% אלומיניום, ואת החזרות עליו ובדיקה שלא מדובר בכשל כלשהו. נדרשו עוד שנתיים לפני שפרופ' שכטמן הצליח לשכנע עמיתים שלו, חלקם מהטכניון, בצדקת דרכו, אך המאמר הראשון שכתבו נדחה על ידי כתב העת Applied Physics. שכטמן ועמיתיו לא ויתרו, המשיכו לערוך ניסויים ובסופו של דבר הם הצליחו לפרסם את המאמר בפיזיקל רווו לטרס. המאמר גרר ניסויים בכל העולם שאישרו את התגלית.
התגלית לא עברה בשלום, ראש הקבוצה בה עבד ביקש ממנו לעזוב את קבוצת המחקר משום שהוא מטיל עליה קלון, ורבים הציעו לו לפרש את התוצאות בצורה שמסתדרת עם הפרדיגמה הקיימת, אך הוא התעקש, והצליח לשכנע

הפרדיגמות ששולטות באקדמיה ובמדע מפריעות גם בתחומים אחרים וכתבתי על זה למשל בנושא החינוך ומהפכות בחינוך בפוסט לפני מספר שבועות.

ספר חביב, לפעמים קצת טרחני בכתיבה, אבל שווה את ההתמדה -- ואינו ארוך -- דווקא קצרצר. הנושא עצמו -- מרתק!