Tuesday, January 31, 2012

חלב: זה רע? זה טוב? מי צודק?

שומעים בפרסומות שחלב בריא לנו ובונה לנו את העצמות ולעומת זאת שומעים גם כאלה שאומרים שזה רעל.

מי צודק? מי טועה? איך יודעים? מה הכלים בכלל שיש כדי להתמודד עם אלה ועם אלה? ואולי כולם טועים? או צודקים?

אז מה לעשות?

בעבר קראתי את ספרו של אבני "שוטי החלב" ואפילו כתבתי כך:




שוטי החלב  מאת אריה אבני -- הספר כתוב באופן מתחנחן מידי אל הקורא עם יותר מידי אמרות כנף ולשון מתחכמת ויותר מידי שיח בסגנון מספרי סיפורים. כל אלה גורמים לספר מצד אחד להיות נגיש מאוד ומצד שני לשוות לו מראה שאינו רציני ואינו סמכותי כלל ועיקר. המחבר מעלה טענות מעניינות לגבי קשרים בין חלב ומוצריו לבין מחלות ובעיות קשות והוא מנסה להסביר את הקשרים הללו. בספרו  המחבר טוען לכל אורכו שחלב אינו מזון ראוי לבני אדם והוא אפילו גרוע יותר לתינוקות. אני הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו לאחר הקריאה בספר וכמה בדיקות בספרות רפואית. עדיין אין לי הבנה חד משמעית ונחרצת בנושא אבל די לומר ששמעתי מספיק כדי לעצור את צריכת החלב שלי בעצמי.





מאז, בדקתי את הטיעונים, קראתי פרסומים ופיתחתי יותר מודעות והצלחתי לעלות על כמה כשלים לוגיים בטיעונים. גם הוריי הרופאים הפריכו עוד כמה מהטיעונים והנימוקים והתוצאות שהביאו היו משכנעים הרבה יותר גם מבחינה הגיונית וגם מבחינה כמותית (סטטיסטיקה). כשמנסים להתייחס באופן שקול לטיעונים ולבדוק אותם בכלים מתאימים מגלים פתאום כל מיני דברים... אחרים...

לאחרונה פרץ והתפשט ברשת סרטון בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטראוס ותנובה?". הוא נראה משכנע. יש טיעונים מפי אנשים שמוצגים כברי סמכא והסתמכויות על "מחקרים" ועל "ניסיון קליני". יש גם קטעים מראיונות בטלוויזיה. אפילו איש שמוצג כד"ר עם חלוק לבן כשמאחוריו קיר מלא בתעודות. נראה משכנע ביותר.


הנה הסרטון המדובר שמעלה טענות כנגד החלב: 


אלא מה... יש כשלים לוגיים רבים והטעיות רבות בסרטון. יפה הסביר רועי צזנה בסיפור הקצר שלו שפורסם גם ב-ynet. יפה גם הסבירו חברי "ספק סביר", ירון, ברק וליאורה בסרטון תגובה שלהם שבו הם מנתחים את הסרטון תמונה אחרי תמונה וטיעון אחרי טיעון ומביאים שאלות ספקניות, מידע סותר, מאירים על כשלים לוגיים ועל הטעיות ומציגים עובדות נוספות.

חברים: אם צפיתם בסרטון של אבני על החלב, עשו לעצמכם טובה וצפו גם בסרטון של ספק סביר.


והנה סרטון התגובה של "ספק סביר":

אז אחרי שצפיתם בסרטון הראשון וגם בסרטון השני -- מה עמדתכם? ועל מה אתם מבססים אותה?

Thursday, January 26, 2012

הורים רוצים הוראת מתמטיקה ברמה גבוהה בכפר יונה



הודעה חשובה להורי התלמידים בביה"ס עמלכפר יונה

מתקשים לעזור לילדיכם במתמטיקה? מדוע ישראל במקום ה – 41 בעולם במתמטיקה?
רוצים לתת לילדכם הזדמנות ללמוד, לחשוב ולהבין מתמטיקה?
חולמים על ילדים שאוהבים מתמטיקה וגם מצליחים במתמטיקה?

אל תחמיצו - רישמו לכם ביומנים

ביום ראשון, 5 בפברואר 2012, בשעה 20:30
במתנ"ס כפר יונה יתקיים כנס הסברה

איך להצליח במתמטיקה?

  • איך תלמידים במדינות אחרות כן מצליחים?
  • יש שיטה שכן עובדת, אפשר להצליח ולאהוב מתמטיקה
  • נקים מרכז לימוד וסיוע לתלמידים והורים ברוח השיטה
  • נפרוש סט כלים להורים שיהוו חלק מהפתרון
  • נביא דוגמאות להצלחת השיטה בעולם וגם בארץ


על הפרק:
  • משה ריין – מדריך מורים, תלמידים והורים במתמטיקה וממייסדי העמותה
  • דיון פתוח בין באי הכנס למארגנים ולנציגי העמותה

הכנס הוא פרי יוזמתם של קבוצת הורים מביה"ס עמל המקימים מרכז לימודי ברוח השיטה, בשיתוף ובסיוע "העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל" שחברו יחדיו כדי להציע פתרון לתלמידי כל הכיתות, א' - ו'.

העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל, הוקמה בשנת 2002 על-ידי אנשי חינוך, מתמטיקאים ואנשי תעשיית ההיי-טק על רקע הירידה המוכחת בהישגי התלמידים בארץ בלימודי המתמטיקההעמותה שמה לה למטרה לקדם את החינוך המתמטי בישראל. חברי העמותה מאמינים שלימודי חשבון וגיאומטריה צריכים להיות פשוטים ומובנים לכל. העמותה פועלת ללא כוונת רווח, ופועלים בה בהתנדבות אנשי מקצוע רבים.





Tuesday, January 17, 2012

חינוך כהייטק


אלי בסקין, ברשימתו "החינוך כהייטק" ב-מגאפון, תוהה מדוע שמערכת החינוך לא תנוהל כמו חברת הייטק.

כח אדם איכותי ישפר גם לדעתי את מערכת החינוך. שכר גבוה והולם בהחלט ימשוך יותר כח אדם שכזה למערכת החינוך. הכותב מעלה כמה נקודות מעניינות אך מתעלם מהדינמיקה של ניפוי תלמידים לכל בית ספר (קבלה על סמך תשלום גבוה או רף כניסה לימודי) -- שזה יפה וטוב לבית ספר פרטי אך פסול בבית ספר ציבורי. תוצאה של מציאות של זליגה של תלמידים שהוריהם בעלי יכולת ושל תלמידים בעלי יכולת לימודים טובה לבתי ספר פרטיים והשארת השאר למערכת הציבורית לא בהכרח תשפר את המערכת הציבורית גם בתנאים שעליהם חולם הכותב (מס חברות  על בתי הספר הפרטיים ינותב למערכת החינוך הציבורית).

בעיות כח האדם והשכר הן מהותיות גם לדעתי.

יחד עם זה אני סבור שלו הכשרת המורים היתה רלוונטית ומכוונת ידע וכישורים וחשיבה ולא רק להספיק חומר למבחן (שאחריו המבול) אפשר היה לשפר את המערכת גם בתנאי השכר וכח האדם הנוכחיים.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/10828

האם גרף חסר משמעות משמש להבעת דיעה במסווה של אובייטיביות?


אני נהנה לקרוא את הרשימות ביומן הרשת "שקרים יפים". טענה מעניינת שהועלתה ברשימה "איך קוראים לגרף שלא מבוסס על מידע?" האם מידע שהוצג בגרף, גם אם ללא כל קשר בין פרטי המידע התפס בעיני הקורא למידע אובייקטיבי ולא כהבעת דיעה?
יש שלל בעיות באינפוגרפיקה וביניהן: עיוות שיפועים וחוסר משמעות לציר האנכי.


Thursday, January 12, 2012

מכירות מחסן של ספרים

עם עובד מוכרים ספרים מהמחסן במחירים שבין 10 ל-20 ש"ח לספר

בספריית המתמטיקה בטכניון נפטרים מספרים



Saturday, January 7, 2012

הוראת המתמטיקה שלי בסופ"ש הזה

מידי סופ"ש אני עמוס בהוראת מתמטיקה:

ביום שישי אחרי סיום הלימודים בבית הספר היסודי אני מלמד בהתנדבות בסדנת המתמטיקה בבית הספר עמל. הנה קישור לסיכום השיעור של יום שישי הזה.

משעות אחה"צ לימדתי אתמול את סיון (כתה ב') את מושג האורך, אומדן, מדידות ויחידות ואח"כ בערב את ניר (גן חובה) שאיתו ביחד סיימנו את העבודה על כל החומר במתמטיקה של הגן. השיא היה עבודה על כסף (זה נושא שאנחנו משחקים בו כבר שבועות רבים. בשבת בערב (בבוקר טיילנו בנחל אלכסנדר -- מזג האויר היה נפלא!) עבדתי עם אביב וסיימנו את החצי הראשון של חומר הלימודים של כתה ו' ופתחנו בחזרה מעמיקה על נושא השברים שוב.

עם ניר סיימתי לעבוד על כל החומר של הגן. מבחינתי הוא מוכן לכתה א'. התחלתי איתו באופן מסודר במתמטיקה של הגיל הרך כשהיה בן 3-4 לאט לאט. היום (בן 5) הוא שולט היטב ובטוח. בימים הקרובים אתחיל לעבוד איתו באופן מסודר על חומרים במתמטיקה של כתה א'. את הסדר אני משיג באמצעות עבודה עם חוברות הגן של "מתמטיקה יסודית" ומעת לעת אני מתייעץ עם תלמה גביש בנוגע לתוספות ולשינויים. זה במקביל לגישה האוריינית שממילא נהוגה אצלינו בבית. אני גם מדריך הורים מעת לעת בגישה האוריינית של חינוך מתמטי לגיל הרך ומחזיק יומן רשת בנושא בשם "סדנה להורים במתמטיקה יסודית לגיל הרך".

עם סיון במתמטיקה סיימנו חלק אחד מתוך ארבעה חלקים של חומר הלימוד במתמטיקה של כתה ב'. היא שולטת היטב ובטוחה בעצמה. הסוד הוא לא להתקדם עד שאין שליטה מלאה והפגנת הבנה. לדרג את הדברים המורכבים. להסביר הכול באופן מוחשי, אח"כ לתת מודל בציור ורק בסוף באופן מופשט. כל עניין שלומדים מקשרים לשפה, לחיים ומחפשים דוגמאות בבית ובסביבה. כך זה גם מהנה ומגוון ובכלל לא משעמם. סיון בילתה בסופ"ש בבית במדידות אורכים ובשקילה. נתתי לה מטלות שונות ומשונות לאמוד אורך, למדוד, להשוות, וכך גם במשקל. סיון התקדמה באופן משמעותי וניכר ופיתחה בטחון רב.

עם אביב סיימנו את העבודה על מחצית מהחומר של כתה ו' וברמה גבוהה מאוד. אביב שולט היטב. איננו רק פותרים תרגילים (שהפכו מסובכים למדי) -- זה רק חלק מהתהליך. העיסוק העיקרי הוא בקשר בין השפה למתמטיקה, להבחין בין משמעויות ולזהות דקויות, לנצל רמזי שפה ולסווג בעיות לסוגים שונים. בכל נושא יש לנו עבודה מוחשית, דגמים בתרשימים ואז עבודה רבה בהמצאת תרגילים ובעיות ופתירתן לפי סוגים שונים. במצב הזה, מפגש עם בעיה מילולית או ציורית (וקל וחומר "סתם" תרגיל) גם שלא פגש בהם מעולם הוא מפגש מסקרן, שמסתיים בפתרון נכון, בדרך יעילה ועם נימוק מלא ומרשים מדוע הפתרון כך. אביב, אגב, בכתה ה'.

עם אביב ועם סיון אני עובד (ומעתה גם עם ניר אעבוד) בספרי "מתמטיקה יסודית". אני משתמש במדריכים למורה שכתבה תלמה גביש ומתייעץ עמה באופן קבוע. הספרים משמשים לי לסדר ולתכנון. ההקנייה ברובה אינה בהכרח מתוך הספרים -- יש לי רעיונות משלי להקנייה שאני משתמש בהם מעת לעת ומשלב עם הספרים.

Thursday, January 5, 2012

הספר יסודות הגיאומטריה של הילברט מ-1902 חופשי באינטרנט



אפשר למצוא, להוריד, לקרוא, להשתמש ולהפיץ באופן חופשי ספר מעניין מאוד בשם יסודות הגיאומטריה. הגרסה האלקטרונית היא תרגום לאנגלית מהספר שנכתב במקור בגרמנית. את הספר כתב מתמטיקאי ידוע וחשוב בשם דויד הילברט. הספר ראה אור ב-1902. הגרסה האלקטרונית שוחררה ב-2005.

הקישור לספר:
http://www.gutenberg.org/files/17384/17384-pdf.pdf

Wednesday, January 4, 2012

תמונה קבוצתית מהאקאתון באאוטבריין -- Outbrain Hackathon group shots

באאוטבריין יש לנו 3 ימי האקאתון. התחלקנו לצוותים לפי רצוננו ואנחנו מפתחים כל מיני רעיונות שלנו, כאשר המטרה היא להצליח להציג פיתוח משמעותי בתום 3 הימים. קיבלנו גם חולצה נחמד מאוד והנה כל הנוכחים במשרד מציגים את החולצה לראווה.

אני הצטרפתי לצוות של איתי רולניק, אלעד סלים לאלעד קאראקו. אנחנו מנסים לחזות CTR של המלצות תוכן על פי כותרות ההמלצות בשיטות של Machine Learning.

תמונות קבוצתיות מהאקאתון באאוטבריין -- Outbrain Hackathon group shots




Sunday, January 1, 2012

איך לפצח הצפנות XML-Enc?

לשבור את XML-Enc

זמן קצר לאחר תחילת חגיגות השנה החדשה פורסם הגליון ה-28 של DigitalWhisper ובו גם מאמר שלי שבו אני מנסה להסביר כיצד אפשר לפצח צפנים ב-XML-Enc תוך כדי ניצול חולשה שאותה גילו והדגימו חוקרים מאוניברסיטת רוהר שבגרמניה. מדובר בליקוי מהותי בתקן XML-Enc של W3C. בתקן הזה משתמשים כדי להצפין מידע במסמכי XML. במשך שנים נחשבו המימושים של התקן לאמצעי יעיל בהגנה על מידע ששודר על ידי יישומים רבים במערכות מסחר אלקטרוני,  מערכות רפואיות,  מערכות פיננסיות,  ממשלתיות ואפילו צבאיות. אולי השימוש הנפוץ ביותר של מימושים של התקן הוא בשידור מידע שקשור לעסקאות בכרטיסי אשראי.

איך עושים את זה? בעקבות חולשה קריפטוגרפית ב-CBC,  שקיימת בכל אלגוריתם הצפנה מבוסס קידוד בלוקים,  ניתן לבצע התקפת chosen-cyphertext אשר מחלצת את הטקסט שהוצפן (הסוד) מתוך הצופן.

הנה קישור למאמר ב-DigitalWhisper: 

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם החולשה כרגע?

החדשות הרעות:  התקן כמו שהוא אינו ניתן לתיקון ללא שינוי מהותי שיגרור שינוי מהותי במימושים שלו. ההתקפה דורשת בממוצע 14 בקשות לכל בית מידע (byte) בטקסט שהוצפן ולמרות זאת היא מתבצעת במהירות, יחסית. 

החדשות הטובות:  ניתן לגלות את ההתקפה,  במיוחד אם יש ניטור,  בקרה ודיווח מידיים על כשלים ועל טעויות בניתוח מסמכי XML בעיבוד השכבות השונות של הפרוטוקולים ושל התקנים. אפשר לקנפג XML Firewall שידווח בזמן אמת ואפילו יחסום את המשך התקשורת. כמובן, שניתן לצמצם ככל הניתן את המשוב השלילי שחוזר ובכך לנטרל את ה-אורקל שמשרת את ההתקפה.  כדוגמה,  ה- F5 ASM עשוי אפילו שלא להשיב לבקשה שגרמה לטעות תחבירית ב-XML (ואין זה אפילו משנה אם זה כחלק מפענוח)  וניסיונות נשנים יגרמו לחסימת שירותים (ואפילו לפעולות נוספות)  הרבה לפני שיוכלו להתקיים מספר הניסיונות הדרושים לשם ההתקפה הזאת גם אם השירות שעליו מגן F5 ASM פגיע להתקפה.

לסיכום, ההתקפה יעילה מאוד בזמן ובחישוב ומתבקש לתקן את תקן XML-Enc כדי להתגבר עליה.