Sunday, August 16, 2009

הקוראת המלכותית מאת אלן בנט


נהנתי מאוד מהקריאה בספרון השנון והעוקצני והחכם הקוראת המלכותית מאת אלן בנט. כבר חשבתי שהומור בריטי זה רק מישהו מטפל בך? או מונטי פייתון ושאר יבושת וצנוניות. אבל בספר הזה למדתי שאפשר שהומור בריטי יכול להיות באמת מצחיק ושנון ואפילו בפיה של הוד מלכותה.


נהנתי מאוד לקרוא על תהליך ההתבגרות או ההבשלה במיומנות הקריאה וגם בהערכה של הספרים ושל יכולת הכתיבה של הסופרים (את הסופרים עצמם העריצה המלכה, כך הבנתי, בפרק זמן קצר מאוד ולאחר נשף סופרים אחד ויחיד הבינה שעדיף להכירם באמצעות הספרים שלהם ולא באופן ישיר...). מעניינת ההבחנה והמסקנה של המלכה שהכתיבה היא שלב או רמה מעל ומעבר לקריאה.

אני חושב שטיילור מידיעות ספרים מנסה לחנך אותנו (בפרט לאחר המפגש עם גדי טאוב ובו דובר רבות על תהליך הכתיבה ועל הפערים בין מה שהביעו בקולם הקוראים והמבקרים לבין מה שעמד בדעתו של הסופר) ולהציג בפנינו את הקריאה גם מבעד לעיניהם של אחרים. זה התחיל בספר הלבן של הסיפורים הקצרים של נָאם לֶה, המשיך בספר הנפלא הזה, הקוראת המלכותית, וחוט השני הזה הופיע גם הוא באדיוס, המינגוויי של ליאונרדו פַּדוּרָה.

הפתיעה אותי מאוד המילה התבאס בעמוד 68 שאינה מתאימה כלל למשלב השפה, לטעמי. אלא אם התכוון המתרגם למשמעות המילולית של המילה בערבית ולהקשרה ל-"מתרומם" שחתם את הפסקה...?! אני סקרן לדעת.

נהנתי מאוד לקרוא על רשימות הקריאה ועל האובססייה לקרוא בכל פנאי ולפנות פנאי לקריאה. הרגשתי הזדהות עמוקה (אני כבר מוצא את עצמי קורא תוך כדי אימון אירובי על מכשיר cross trainer לאחרונה, גם ברגעים שממתינים בישיבות עד שכולם מגיעים או כשיש הפסקה...)

משעשע מאוד היה לקרוא על הנסיונות השונים והמשונים להגביל את הקריאה על המלכה או להקשותה עליה.

ריגש אותי מאוד כשהמלכה הפכה מודעת יותר ויותר לרגשות של אחרים וגם כנראה של עצמה והפכה אמפתית יותר בעקבות הקריאה. אהבתי מאוד כשהמלכה אומרת שאפשר לגלות את החיים שלנו בספרים אבל אי אפשר לחיות לפי הספרים (או משהו בסגנון). זה נראה מתאים.

הספר הזה בשבילי היה ממש ממתק!!
איפה אפשר למצוא עוד ספרים כאלה?


סיפורים קצרים מאת נָאם לֶה


הספר הלבן של חודש אוגוסט שקיבלתי ממועדון הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים היה קובץ סיפורים קצרים מאת נָאם לֶה. באנגלית הספר נקרא The Boat ואני סקרן מדוע ויתרו על תרגום השם ובחרו בשם הסתמי שמעיד על התוכן מבחינת הסוגה ולא דבקו בשם שנתן הסופר.

הסיפור הראשון היה המהנה ביותר בשבילי. נדמה לי שהוא גם משמש כמעין מבוא לשאר הסיפורים בקובץ ואולי מעין תיאור ארס-פואטי על מאחורי הקלעים של תהליך היצירה ושל הרקע של היוצר.

כל סיפור הוא סיפור אישי של דמות שאינה מערבית טיפוסית, או מערבית בכלל. יש קטע אתני (הנושא גם נדון בסיפור הקצר הראשון, שם ניתנת עיצה לכתוב סיפורים אתניים כי זה מוכר ומאד באופנה). כל דמות ממוצא אחר פרט לדמויות בסיפור הראשון והאחרון שם הדמויות מוויאטנם. מעניין גם שהמין והגיל והדמויות שונות מאד מסיפור לסיפור.

אני לא התחברתי לדמויות בסיפורים פרט לסיפור הראשון שריגש אותי. גם בעצם קרטחנה היה טוב, לטעמי, אם כי, ציפיתי לסיום חזק יותר (גם מבחינת הפתעה וגם מבחינת מחשבה, אבל, לאחרונה, דומני, שזה באופנה לסיים בלי פואנטה וללא שיא ו-חבל...). האחרים היו קריאה לשם קריאה, אבל לא התרגשתי או התעניינתי יותר מידיי.

הבנתי מהסופרלטיבים שהקפידו להוסיף בעמוד הפותח של הספר על אודות הספר ועל אודות המחבר שמדובר בסופר צעיר ומבטיח.

קצת שגיאות ושפה:

  • בעמוד 21: משתחרת במקום משתחררת. צריך להיות משתחררת.
  • בעמוד 31 למטה: "שלוש מילים, וכל מה שנלווה להן..." לא הבנתי על אילו שלוש מילים מדובר.
  • בעמוד 51: "... הוא שלף סכין ושיסע להם את הגרון...". גרון משספים. אמנם שיסוף גרון לידיעתי הוא מלפנים ולא מאחור ולכן אולי כתב המתרגם שיסע ולא שיסף... מעניין. קצת צורם לי ה-"מאחורה" במקום "מאחור" אבל, זה עניין של סגנון ואולי גם של לשלב שפה. אולי. או שזאת טעות?!
  • הנקודה אחרי המילה אומרת בעמוד 89 היא רק אצלי בדפוס או ככה יצא בכל הספרים?
  • בעמוד 110 הכתיב "פלורוסנט" מוזר. לפי כללי התעתיק הייתי מצפה ל-פלורסנט או כמו שכותבים לפעמים פלורסצנט.
  • בעמוד 119: " המקיפה" צריך להיות "המקיפה" או עדיף "שמקיפה" אבל לא גם ה"א וגם שי"ן.
  • בעמוד 124: "... ומשכה אותו אליו לנשיקה." צריך להיות "... ומשכה אותו אליה לנשיקה."
  • בעמוד 126"... בְּפִּי עשר." צריך להיות בפ"ה רפה ללא דגש. אני תוהה מדוע בכלל מנוקד...
  • בעמוד 220: "אתה יודעת מה הבעיה איתך?" צריך להיות את ולא אתה...
לפי מספר השגיאות, כנראה שישנן עוד, אבל רק באלה הבחנתי תוך כדי קריאה במהלך הצעידה על ה-cross trainer בחדר הכושר (סיפורים קצרים זאת סוגה מצויינת לאימון אינטרוואלים!!)

נהנתי לקרוא על ייסורי הכתיבה. משני הספרים הנוספים של החודש, הקוראת המלכותית מאת אלן בנט ואדיוס, המינגוויי מאת ליאונרדו פדורה, נדמה לי שהנושא הפעם (ואולי ברוח המפגש שהיה לנו, הקוראים, עם גדי טאוב ובו דובר רבות על תהליך הכתיבה ועל מה שמאחורי הספר) הוא הסופר, תהליך הכתיבה וגם אולי משמעות הקריאה בספרים ואיך הכתיבה היא מעין שלב מעל הקריאה...

נחמד. לא יותר. (הסיפור הראשון מאוד לטעמי, השאר לא ממש. קָרטָחֵנַה: בסדר.)







Saturday, August 15, 2009

למעלה של פיקסאר (דיסני) מהנה ביותר


הבוקר בילינו כולנו בסרט למעלה של פיקסאר (דיסני) ונהננו מאד. הסרט מרגש ומצחיק. ממש כיף! כל אחד מאיתנו מצא בסרט דברים שאהב: כל אחד לטעמו ולגילו. גם אנחנו ההורים נהננו מאד. מומלץ!!

סרט נוסף שצפינו בו כולנו ונהננו ממנו מאוד היה עידן הקרח 3, שגם הוא מומלץ ביותר.


בילוי בבריכה

הנה כמה מהתמונות מהבילוי האחרון שלנו בבריכה. את התמונות כולן אפשר לראות באתר התמונות המשפחתי בקישור הזה.










הביקור שלנו במועדון ג'פטו

בעקבות ההזמנה שקיבלנו לסדנה במועדון ג'פטו, הזמנתי מקומות וביום שני נסענו אחרי העבודה (סיון ואביב בילו איתי בעבודה) אל הסדנה. סיון, אביב ואני הגענו לשם לעסוק בנגרות ולחזור הביתה עם מה שבנינו. אביב בחר לבנות מטוס דו-כנפי וסיון בחרה לבנות בובת פינוקיו. הילדים ניסרו, דפקו, קחדו, השחילו, שייפו, הבריגו וצבעו. היה נחמד מאד וכיף! הדודנים, נועה ויובל, הגיעו גם ובנו גם הם.












Tuesday, August 11, 2009

ציור במתנה


אביב נתן לי במתנה ציור שהוא הכין בזריזות מדהימה אתמול כשהוא ביקר אצלי במשרד בעבודה. הוא גם הכין מעטפה יפה וכתב לי מכתב יפה.

רק שלא יירדמו לי מאת אורלב לוי-ניסנבוים


קראתי את ספרו של אורלב לוי-ניסנבוים , רק שלא יירדמו לי.

הספר עוסק בהופעה בפני קהל בכלל ובייתר פירוט בהצגת מצגות ובמתן הרצאות. הספר כולל עצות רבות על מצבו של מי שמציג, על הופעתו, על מצבם של השומעים בקהל, על נושאים טכניים ועוד ועוד. הנושא לספר חשוב והעצות טובות מאוד. לשמחתי, לא מצאתי חדש במהלך הקריאה. אני אכן מרגיש כמו דג במים בעת הופעה בפני קהל, אך לא מזיק לבדוק מעת לעת אם אין משהו חדש ללמוד בנושא.

הספר כתוב לדעתי באופן חובבני ולא רציני:
  • העריכה הלשונית לוקה או שאינה קיימת
  • סגנון הכתיבה מאד אגוצנטרי והמחבר, לדעתי, כותב בנימה מתנשאת
  • נדמה שהמחבר מנסה יותר מידיי להתחבב על הקוראים או להציג את עצמו כמתוחכם ומעיר הערות רבות בסוגריים ושלא בסוגריים שמהוות רעש והפרעה! אין צורך בכל ההערות ובכל ההסברים של מליצות ושל אמירות: הקוראים אינם מטומטמים!
  • ריבוי הקלישאות והשנינויות לכאורה מוריד מאד מרמת הספר לכדי כתיבה של תלמיד ולא נראה לי שזה מכבד את המחבר.
בספר כתוב הרבה מאד מלל מיותר שניתן היה לקצרו ולהסתפק בתאור ענייני של מצבים ואת העצות שמתאימות למצבים הללו. לו היה המחבר מקצר כמו שאני חושב שראוי היה לקצר, הוא היה מקבל ספק קצרצר אך ענייני, שלדעתי היה מוצלח בהרבה.

לסיכום: נושא חשוב, עצות טובות, עריכה חובבנית או לא קיימת.

חושבים אחרת מאת אילן אליאור


ספרה של ענת זוהר, ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, וגישת משרד החינוך החדשה למה שמכונה אצלם אסטרטגיות מסדר גבוה עורר בי עניין רב בנושא פיתוח החשיבה אצל תלמידים. לפיכך בדקתי איזו ספרות בנושא אצליח למצוא בספרייה של כפר-יונה. אחד הספרים שהעלתי בחכתי הוא ספרו של אילן אליאור, חושבים אחרת: האתגר בחשיבה היצירתית. קראתי אותו ולמדתי דבר או שניים.

עיקרי הדברים להבנתי:
  • לא להתקבע על דרכי פתרון וגישה לפתרון מוכרים
  • להבדיל בין עובדות לבין הנחות, הנחות שזיהינו שעשינו לנסות להפוך באופן לוגי ולבדוק האם היפוך ההנחות נותןלנו כיוון חדש מעניין ומועיל
  • לשנות כיוון ההתבוננות
  • לחפש פתרונות שאינם בהכרח מונחים על ידיי סימטרייה
  • בשאלות "אמריקאיות", זאת אומרת בשאלות שבהן יש לבחור תשובה אחת מתוך כמה שנתונות מציע המחבר לאפשר סעיף נוסף פתוח ודרישה לנמק. אפשרות אחרת שמציע המחבר היא למשל בשאלות שבהן שואלים מי יוצא דופן מבין כמה נתונים לשאול אחרת: בהנתן שלושה עצמים איזה עצם נוסף אפשר לבחור כך שהוא יהיה יוצא דופן מבין השלושה שניתנו. או אפילו לשאול איזה עצם נוסף אפשר להוסיף לקבוצה הנתונה כך שהעצם השני בקבוצה הנתונה יהיה יוצא דופן. וכך הלאה.
  • לעורר דיון ושיח ולא לחסום באמצעות שלילה והתנגדות לתשובה ששונה מזו שרצינו לשמוע.
  • לא להתבצע בתפקיד של מורה כמקנה מידע אלא כמתווך שמלמד חשיבה ואופנים להשיג מידע ולהשתמש בו באופן יעיל.

רובו של הספר בהצגת חידונים משעשעים שאופן פתרונם מצריך חשיבה יצירתית לדבריו של המחבר. לא מצאתי קושי לפתור את החידות וגם לא מצאתי סיבה לחשוב שמי שפותר אותן באופן "יצירתי" או שונה מהאופן הנפוץ לפתור אותן הוא יצירתי יותר או פחות. פתרון בעיות הוא אמצעי, לדעתי, ולא מטרה בפני עצמה.

כמה חידות נראו לי קלות באופן מפתיע ואחרי שניסיתי להבין מדוע דווקא הו קלות לי בהרבה מהאחרות הבנתי שיצא לי כבר לפגוש בהן ולפתור אותון באריונות עבודה בעבר. אינני זוכר את המעמדים בדיוק אבל אני זוכר את ההרגשה שהרגשתי אז כשהתפלאתי כיצד פתרון של חידות כאלה יכול בכלל לשמש כלי ניבוי יעיל וטוב ליכולותיי באותה משרה... עדיין אינני חושב שהחידות הללו טובות כדי לבחור עובד טוב למשרה.

ספר חביב שמעורר שאלות טובות. יש גם כמה דיונים קצרים שבהם המחבר מציע לאנשי חינוך מה לעשות אחרי הקדמות נוקבות על המצב הנוכחי בכיתות ובמערכת החינוך...

זה יכול להיות גם ספר חביב למי שנהנה לפתור חידות.

בסה"כ זה נראה לי עוד ספר מהסוגה של דה-בונו (כובעי החשיבה ו-CoRT) ומהספרים של מכון ברנקו וייס לטוב ולרע.

הנושא עדיין מסקרן אותי מאד וטרם הרגשתי שמיציתי את מה שמעניין אותי ללמוד בתחום הזה. לשמחתי, בסמסטר הקרוב יש בבית ברל קורס בשם הוראה מאתגרת חשיבה שאותו תלמד ברכה פלד. לפי הסילבוס של הקורס משנת הלימודים הנוכחית (זאת שהסתיימה כבר, את הסילבוס של שנת הלימודים הבאה, זאת שרלוונטית בשבילי, עדיין לא ניתן למצוא באתר המכללה) מצאתי את הנושאים ואת רשימת הקריאה. אני מביא אותם כאן:

תיאור הקורס: במהלך שלושת העשורים האחרונים התפתח תחום עיוני-מעשי חדש בחינוך – חינוך החשיבה. לתחום החדש יש השפעה רבה על השיח החינוכי בכלל. מושגים כגון "מיומנויות חשיבה", "מיומנויות חשיבה מסדר גבוה", "נטיות חשיבה", "הוראה לשם הבנה", "תרבות חשיבה", "אינטליגנציות מרובות", "סגנונות חשיבה" ומושגים רבים אחרים שהומצאו בתחום, חרגו ממנו ומנחים במידה רבה את החשיבה החינוכית בכללה – ובמידה מועטה יותר את העשייה הרעיון המכונן של התחום הוא, שבעולם שבו הידע "מתפוצץ", מתיישן במהירות, נגיש לכל ונתפס כיחסי, אין עוד טעם לחינוך שעיקרו העברה של גופי ידע; יש ללמד תלמידים כיצד ליצור ולבקר ידע, כלומר "לעבוד" עם ידע – לחשוב.

הקורס יעסוק בסוגיות העוסקות בתחום פיתוח חשיבה ויתמקד בנושא- הוראה ולמידה משמעותית- מהי? ובפרקטיקות להוראת החשיבה בכתה.

מטרות הקורס:

א. היכרות עם גישות שונות לפיתוח החשיבה במערכת החינוך והרציונל העומד בבסיסן.

ב. דיון בהיבטים דידקטיים של הוראת החשיבה בהתאם לעקרונות קונסטרוקטיביסטיים בחינוך.

ג. חשיפה של אמונות הסטודנטים על פיתוח חשיבה לתלמידים בעלי הישגים אקדמיים שונים (תלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים).

נושאי הקורס:

1. משינון ידע להבניית ידע- הלכה למעשה

2. מהי הוראה משמעותית ולמידה משמעותית?

3. תפקודי חשיבה גבוהים, אסטרטגיות חשיבה ואסטרטגיות הוראה לטיפוח החשיבה ושילובם בפעילויות לימודיות

4. רפלקציה ומטה-קוגניציה, ופרקטיקות ליישומן במהלך ההוראה

5. פיתוח חשיבה באמצעות משחק

6. היבטים דידקטיים של שילוב פיתוח חשיבה בהוראה לתלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים.

7. הוראה דיאלוגית המפתחת חשיבה– אינטראקציה איכותית בכתה

8. למידה מטעויות


והנה רשימת הקריאה של הקורס. כבר מצאתי את ספרה של ענת זוהר ברשימת הקריאה. יפה!

חובה

ברוקס, ז'. ברוקס, מ. (1997), לקראת הוראה קונסטרוקטיביסטית, ירושלים: מכון ברנקו וייס (מבוא+ פרק 1)

ברנדט, ר'. (2000), למידה רבת עצמה, חינוך החשיבה, 19, עמ' 29-47, ירושלים, מכון ברנקו וייס

זוהר, ע. (1996), ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס (פרק 3)

פלד, ב. (2006), אפיון דפוסי למידה וחשיבה בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי אודות בידוד משתנים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים. (סקירת ספרות)

Schraw, G. (1998). Promoting general metacognitive awareness, Instructinal Scienc,. 26, 113-125.

רשות

ברג, י. (1998), לוגיקה יישומית, ירושלים: מכון ברנקו וייס

דה בונו, א. (1993), למד את ילדך לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס

טישמן, ש., פרקינס, ד., איילין ג. (1996), הכיתה החושבת, ירושלים: מכון ברנקו וייס

סטון וויסקי, מ. (2004), הוראה לשם הבנה, ירושלים: מכון ברנקו וייס









Sunday, August 9, 2009

אני שוב סטודנט

מהבוקר אני שוב סטודנט. הפעם נרשמתי ללימודי הסבת אקדמאים להוראה (במתמטיקה) בחינוך העל יסודי בבית ברל. האתגר: לסיים את המטלות ואת החובות להסמכה בתוך שנה וגם להצליח לשמור על המשרה שלי ועל חיי המשפחה שלי. זה לא יהיה פשוט. אבל לי ייצא ללמוד באופן מסודר נושא שקרוב ללבי וגם אבלה לפחות יום בשבוע בהוראת מתמטיקה בבתי הספר.


ציורים חדשים של הילדים

אביב, סיון וניר ציירו לי ציורים חדשים.

אביב נענה בהתלהבות להצעה לצייר מה הוא מבקש לארוחת הערב (מי מנחש?):














ציור אחר שאביב צייר לי הוא של דייג בעת ההמתנה לדג:















סיון כמה ערבים מאוחר יותר התנסתה בחוויה דומה:














ניר (בכל פעם שאני שואל אותו מה צייר מתקבלת תשובה אחרת. האחרונה היתה חתול):


מועדון ג'פטו


קיבלנו פרסומת למועדון ג'פטו, שם כבר ביקרתי עם הילדים פעמים רבות. מחר אחה"צ אקח לשם את אביב ואת סיון לבילוי יחד עם אחותי, רות והאחיינים: נועה ויובל. יהיה כיף!! אני מביא מצלמה, ואם לא אשכח לצלם אז גם תהיינה לי תמונות להראות.


שלוםרב!

צוות מועדון ג'פטו מזמינכם לפעילות קיץ אצלנו בסדנא,הזדמנות לצאת מהבית לחוויה מסוג אחר!


שעות פעילות באוגוסט:

ימים א-ה: 10:00-12:30

13:00-15:30

16:00-18:30

שבת: 11:00-13:30

14:00-16:30

יש להרשם מראש בטלפון - 03-5273329 או בדוא"לgeppetto@rosh-bakir.co.il

הנחה של 10 ש"ח בהצגת השוברהמצורף.

פרטים נוספים באתר האינטרנטwww.rosh-bakir.co.il/geppetto

מחכים לראותכם!

- - - - - - - - - - - - -

המכללה לעצמאות אורבנית

רח' צ'לנוב 42, תל-אביב.03-5273329

רח' פייר-קניג 37, ירושלים.054-5559928

www.rosh-bakir.co.il

להסרה מרשימת התפוצה- שלחו מייל שכותרתו "הסרה מרשימתהתפוצה".


Cypher


אתמול צפיתי בערוץ foxmovies באמצעות קליטה מלווין nilesat בסרט מותח שיש בו התפתחויות מעניינות מאד בשם Cypher. נהנתי מאד. הסוף מאכזב מעט וחלש יותר ממה שציפיתי. עדיין, נחמד מאד.