Monday, November 7, 2011

דן אריאלי -- יסודות בכלכלה התנהגותית -- אוניברסיטה משודרת

מצאתי קישור שמאפשר להוריד קבצי שמע של תוכניות האוניברסיטה המשודרת שבה מספר ומסביר דן אריאלי על כלכלה התנהגותית -- הנה:
http://glz.fm/index.php?action=media;sa=album;in=39

אגב, לדן אריאלי יש אתר נחמד עם בלוג שבו אפשר לצפות בקטעי וידאו שבהם הוא מסביר בקצרה על רעיונות מרכזיים מספרו לא רציונלי אבל לא נורא.

כבר המלצתי פעם על הפודקאסט שלו "לזיין את החמורים" שעוסק בכל פרק בחוקר אחד ובנושא מחקר אחד של חוקר במדעי התנהגות.


Wednesday, November 2, 2011

גלובס כותבים על אאוטבריין: הסטארטאפ המבטיח של 2011

בגלובס היום כותבים על אאוטבריין: "הסטארט-אפ המבטיח של גלובס לשנת 2011".

המאמר: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000694034&fid=594

אני נהנה מאוד מעבודתי באאוטבריין, שם אני מפתח אלגוריתמים. על האלגוריתמים באאוטבריין אפשר לקרוא ברשימה אחרת שכתבתי לפני כמה חודשים.

Tuesday, November 1, 2011

ציתות למקלדת בעזרת חיישנים אינרטיים של טלפונים חכמים

כתבתי מאמר הסבר קצר שעוסק ב-ציתות למקלדת בעזרת חיישנים אינרטיים של טלפונים חכמים. המאמר פורסם בגליון 26 של  DigitalWhisper.


הנה קישור ישיר למאמר (PDF):
http://www.digitalwhisper.co.il/files/Zines/0x1A/DW26-5-KeyloggingPhones.pdf

ניתן להשתמש בחיישנים האינרטיים של טלפונים חכמים (לרבות אקסלרומטר וג'יירוסקופ) כדי לחוש את תנודות טפיפות אצבעות הידיים על מקלדת.


דמיינו לעצמכם שבשעה שאתם עובדים על המחשב ניגש אליכם אדם ששואל אתכם שאלה או שנמצא בקרבת שולחן העבודה שלכם.  אתם ערניים מאוד ואפילו מספיקים להאפיל את המסך ולנעול אותו או אפילו את החשבון שלכם לפני שהאדם מתקרב.  נפלא.  הוא נעצר לידכם נשען על שולחן העבודה ומניח את הטלפון הנייד שלו תוך כדי כך.  הוא משוחח עמכם ואגב כך מסתובב ומחליף מילה עם אדם שעובד בסמוך אליכם ואז עוזב.  אתם כבר איבדתם קשב כי כל מה שעניין אותכם זה שהוא עזב ושאתם יכולים לחזור לעבודתכם.  בשלב הבא אתם מקישים את הססמה כדי לגשת לחשבון או כדי להסיר את הנעילה
מהמסך וממשיכים בשלכם.  לא הבחנתם שהנייד של האדם נשאר אי שם על שולחן העבודה שלכם,  או שהבחנתם וחשבתם שתשיבו לו אותו אחר כך כשתקומו ממקומכם. בכך הזמן שאתם עובדים על המחשב והטלפון הזה נמצא על שולחן העבודה שלכם המכשיר מקליט את הקשות המקלדת שלכם ואולי אפילו משדר את המידע בזמן אמת דרך אינטרנט אלחוטי או אמצעי דומה. עכשיו חשבו שמישהו מצליח להכניס קוד כזה לאפליקציות שמורידים לטלפונים החכמים. הרשאות שימוש בחיישנים אינרטיים קל לנו מאוד לתת כי איך כבר יכולים להזיק לנו עם חיישן אינרטי?  הנה תרחיש שבוודאי חוזר על עצמו בכל משרד בכל מקום בעולם כל הזמן:  אתה מתיישב לעבודה על המחשב שלך ומניח את הטלפון החכם שלך לצידך על שולחן העבודה ומתחיל בעבודה. ומה אם קוד זדוני שמותקן בטלפון החכם מקליט באופן מתוחכם את הקשות המקלדת? איך זה עובד? איך עושים את זה?  מי עשה את זה כבר?  איך להתגונן מפני זה?  מה הלקחים? בתשובות לשאלות הללו עוסק המאמר.

Monday, October 31, 2011

משרד החינוך טוען שהירידה במתמטיקה היא כי התלמידים פחות טובים

התמונה מתוך הכתבה בדה-מרקר


מרב ארלוזורוב בדה-מרקר מתייחסת למכתב שכתבו מתמטיקאים למשרד החינוך ובו אזהרה מהתדרדרות חמורה וממשבר מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה.



לא הבנתי היכן המכתב המדובר ואיך זה שאין קישור אליו בכתבה. לא ברורה העבודה העיתונאית כאן -- כל ההתייחסויות הן לשמועות ואין בכלל דיון על התוכן האמיתי כי אין הוא מוצג. מי יודע לומר היכן ניתן להשיג עותק מהמכתב? 


בינתיים השגתי עותק של המכתב המדובר -- אפשר לקרוא את המכתב שכותרתו "משבר המורים למתמטיקה בחטיבה העליונה" פה. במכתב למעשה מזהירים פרופסורים בסתירה שבין דרישות משרד החינוך ממורים למתמטיקה בנוגע להשכלתם לבין המציאות ומציעים דרכים שונות לפתרון. בין הנכתב במכתב לבין ההתלהמות שבכתבה ובתגובות יש פער רב.

בפייסבוק גלי וינשטיין כתבה כך:

Gali Weinstein  
באוניברסיטאות הפרופסורים מתלוננים על הסטודנטים שמגיעים מהתיכון עם רמה ירודה במתמטיקה. פירושו שהמורים למתמטיקה בתיכון לא שווים הרבה. משרד החינוך מתגונן כמו הרקדנית שמאשימה את הרצפה: זה התלמידים שהם ברמה נמוכה לא המורים. אז עכשיו הורים יקרים תדעו לכם שאתם יולדים ילדים ברמה נמוכה וכאשר הם מגיעים לבית הספר הם פוגשים במורים למתמטיקה ולמדעים ברמה נורא גבוהה. אבל מה אפשר לעשות שאתם הורים ילדתם ילדים מפגרים? המורים המעולים של גדעון סער לא מסוגלים לתקן את הפגם הזה. ולכן הילדים שלכם, הורים יקרים, מגיעים לאוניברסיטה עם ידע לקוי במתמטיקה. אז אולי תפסיקו להאשים כבר את גדעון סער ותעשו סריקת מערכות בהריון כדי לגלות מוקדם האם יש לכם ילד שלא מסוגל ללמוד מתמטיקה בתיכון?
והנה התגובה שלי בפייסבוק:
Shlomo Yona
לא הבנתי האם את רצינית או צינית. יש בעיה חמורה בהכשרת המורים למתמטיקה -- גם באוניברסיטה וגם במכללות -- מה שמלמדים אותם שם אינו רלוונטי להוראה בבית הספר. במקום למלא להם את הזמן בסיפורי מעשיות ובפסאודו-מדע -- שילמדו אותם מורים מנוסים ומשופשפים באמצעות התנסות מעשית, שילמדו אותם לנהל כיתה, שילמדו אותם איך ללמד כל נושא וכל תחום -- אחת השיטות הטובות היא להתחיל בללמד את פרחי ההוראה את אותו החומר בדיוק, אבל באופן מעמיק, שיטתי ומסודר -- מורים ביסודי, בחט"ב ובתיכון "מעבירים" שיעורים מבלי להבין בכלל את מה שהם מלמדים. בקלות (ובצער רב) אוכל לתת אינספור דוגמאות. משם הבעיה ממשיכה כי מלמדים את הילדים שטויות ולא מלמדים אותם לחשוב כראוי ביסודי -- אח"כ הפערים כ"כ גדולים וטעויות החשיבה כ"כ קשות שקשה למורים במערכת לתקן ולהשלים. שיטת ההערכה והתגמול גם מעודדים את המורים לכוון למדד (ז"א % ניגשים, % עוברים וכו') במקום לכוון להבנה מתמטית. -- יש פתרונות ויש מי שיכול להוביל לפתרונות הללו -- איכשהו יוצא שמי שבעמדה להחליט מקדם אינטרסים צרים ומוביל את הדורות האחרונים והבאים של המדינה לסוג של אנאלפבתיות מתמטית.
כתבתי תגובה דומה גם בהארץ -- טרם אושרה או שאין מתכוונים לאשר אותה.

צעדים ראשונים בתכנון חוג העשרה במתמטיקה


אני מקבל פניות רבות לקבל תלמידים מצטיינים ומחוננים כדי לקדם אותם בשיעורים פרטיים. לצערי מתוך חוסר בזמן (הרי הוראה אינה לפרנסה אצלי, בשביל זה אני עובד באאוטבריין בפיתוח אלגוריתמים) ואני נאלץ לדחות את כל הפניות.

אני מקדיש מידי שבוע זמן לעבוד עם אביב על נושאים מתקדמים (מלבד העבודה שלי איתו על מתמטיקה יסודית) -- אז מיכל העלתה את הרעיון שאצרף ילדים נוספים וכך אצור קבוצת לימוד. כך נתפוס כמה ציפורים במכה אחת:
* תהיה לאביב חברה נוספת של ילדים שמתמודדים עם נושאים כאלה (כרגע הוא דיי לבד בעניין הזה)
* יהיה לילדים פתרון לצורך שלהם (של הוריהם?) בהעשרה מתמטית
* תקשורת: כהרגלי, אם יש משהו שאגלה שאחד הילדים אינו שולט בו או שניגש אליו מתוך טעות חשיבה, אטפל בעניין, אלא שלא רק אני אסביר ואדגים, אתן לחברים שיודעים להסביר ולהדגים. המטרה היא ללמד את הילדים לא רק לשלוט בנושא, אלא גם לנסח היטב את הרעיונות שלהם באופן שיהיה נגיש למי שאינו חושב כמותם. זה משהו שנזנח בדרך כלל אצל ילדים מחוננים ומצטיינים ואני חושב שאפשר "על הדרך" לפתח אצלם גם את המיומנות הזאת. 
* הילדים גם ילמדו להקשיב זה לזה וללמוד זה מזה ולא רק עם המורה.

כמה רעיונות שלי לגבי תכנים אפשריים:
ניגע בנושאים בסיסיים וחשובים, אך נגיע לטיפול בהם מתוך היכרות עם נושא במדע ובטכנולוגיה (במקום ההיפך שבדרך כלל נוהגים ללמד יסודות גם באופן תלוש מהשימושים ואת השימושים, אם בכלל מראים אותם, מציגים רק בהמשך).

אני משתעשע בכמה אפשרויות -- כל אחת מהן יכולה להיות תוכנית לזמן ארוך -- אפשר גם לקחת נושא מסויים מכל תחום ולעסוק בנושאים מתחומים שונים במגוון -- כל כמה שיעורים להחליף לנושא מתחום אחר:



[1]. גיאומטריה אוקלידית -- מהצורך במושגי יסוד, אקסיומות ועד להוכחת משפטים מסודרת -- כאשר הכלי העיקרי יהיה בניות באמצעות סרגל ומחוגה. הערך המוסף של העיסוק הוא בלימוד וברכישת מיומנות בהסקה לוגית, בפיתוח עולם מושגים עשיר ונכון של מונחים גיאומטריים, המחשה ונסיון בבניות (סולל את הדרך לאינאטואיציות בפתרון בעיות בגיאומטריה שדורש "ניצוץ של הבנה" איזו בנייה גיאומטרית לעשות כדי לפתור בעיות בגיאומטריה) שאין יודעים ללמד בבית הספר, מפתח ראיה גיאומטרית וכמובן, מכין היטב את התלמידים לקראת הגיאומטריה שהיא נושא קשה ומורכב שמתחילים ללמוד אותו בחטיבת הביניים במתמטיקה (כמקצוע נפרד -- יש אלגברה ויש גיאומטריה).






[2]. מדעי המחשב ללא מחשב -- רעיונות ממדעי המחשב ויישומיים שלהם ללא מחשב (הבסיס יהיה לפי הנושאים מתוך -- http://csu-il.blogspot.com/) -- שימוש בעקרונות מתמטיים להבנת פעולות המחשב וכדי להבין אין פותרים בעיות מורכבות בעזרת מחשב -- בלי להכנס למבנה מחשבים ולתכנות. כאן הערך המוסף הוא בחשיפה לנושאים מודרניים ושימושיים שגם מבוגרים רבים אינם בקיאים בהם ובפיתוח גישה אלגוריתמית לפתרון בעיות. 






[3]. אסטרטגיות לפתרון בעיות (מה שקוראים בעיות מילוליות) -- הדגש יהיה בשברים, באחוזים ובהמרות בין מידות וגדלים -- חלק בלתי נפרד מהתהליך יהיה להגיע למצב שמבינים את העקרונות, יודעים למיין בעיות לפי העקרונות המתאימים ומצליחים לפי דרישה גם להמציא בעיות מהחיים מכל סוג. מי ששולט בזה מסוגל לצקת משמעות מציאותית לנושאים באלגברה (אלגברה מתחילים ללמוד בחטיבת הביניים) ומקבל במתנה "מודל מנטלי" נכון ושימושי שמאפשר לייצר בקלות אנאלוגיה מהחיים למראה מבנים אלגבריים מורכבים -- ואז היכן שנתקעים כמעט כל תלמידי ישראל -- מי שיש לו את הכלים "רואה את המטריקס" ויכול להסתדר ולפתור גם ללא כלים אלגבריים כלל ולהגיע במקרים רבים לפתרונות יצירתיים ויעילים הרבה יותר.

[4]. ליווי של העבודה שלהם בקורס מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון במכון ויצמן. לסייע להם בקשיים, להציע גישות שונות לפתרון הבעיות, לדון ביתרונות ובחסרונות של הגישות השונות ולספק יסודות שחסרים או הקשר לנושא שעוסקים בו.












בעוד ש-#1 ו-#3 מובילים ל- ומייצרים בסיס איתן לקראת הבאות במתמטיקה בחטיבת הביניים, בתיכון ובכלל, #2 ו-#4 מנותקים מהנלמד במתמטיקה בחטיבת הביניים ובתיכון.

אני מציע לקיים את החוג הזה בימי שישי בצהריים, ב-14:00 כנראה למשך של שעה וחצי. יש סיכוי טוב שהילדים יקבלו מטלה לפעם הבאה בכל שיעור -- כדי שתהיה להם הזדמנות גם לחזור על הנושא וגם כדי לנסות ולהתמודד איתו באופן עצמאי.

הצעתי את הרעיון לשני הורים שלאחרונה מתמידים בנסיונות למצוא פרצה בחומת הסירוב שלי לפנות זמן כדי להקדיש להעשרה של הילדים באופן אישי. נראה אם הרעיון יתקבל בברכה ואם כן איך ימומש.

עדכון: כבר קיבלתי תשובה חיובית והצעה לפתוח קבוצה נוספת למחוננים בכתה מוקדמת יותר, שאולי אפילו תעסוק בלימודי יסוד בשיטה של "להעמיק" במקום להתקדם: הכוונה היא להשלים פערים בהבנה ובחשיבה בנושאים של כתות א' וב' (יש כאלה גם למחוננים! במקרים רבים הביצוע שלהם "מרדים" את ההורים ואת המורים ומסתיר מהם את החוסרים) ואז לעבוד על חומרי הלימוד של כתה ג', כאשר בכל נושא במקום לרוץ קדימה אנחנו נצלול ונעמיק בהבנה ובקשרים וביישום של העקרונות ובראייה כיצד אותם עקרונות מתמטיים עוברים כחוט השני בנושאים השונים.


אם אצליח להביא את החוג הזה למציאות -- אז אפתח יומן רשת נפרד לטובת תיעוד הנושאים שנעסוק בהם וריכוז חומרי הלימוד.

W3C XML Encryption vulnerability

תקן נפוץ וסטנדרטי באבטחת מידע באינטרנט על מסמכים ועל הודעות שכתובים ב-XML התגלה לאחרונה כבעל פגיעות.
התקן מגדיר את הנדרש כדי להצפין תוכן בתוך XML Element.

במאמר שהוצג בכנס ACM CCS2011 פרסמו החוקרים, Tibor Jager ו-Juraj Somorovsky מאוניברסיטת רוהר בוכום בגרמניה התקפה שמדגימה את פרצת האבטחה. בהתקפה מסוגל התוקף לפענח טקסט מוצפן באמצעות שליחת הודעות מוצפנות אחרות לשרות שמממש את התקן. באמצעות כ-14 הודעות בממוצע לכל בית מידע של הטקסט המקורי שהוצפן. הפרצה ממשית ומהווה איום רציני לכל שירות שמממש את התקן (והשימוש בתקן הזה נפוץ ביותר בארגונים ובאינרנט, לרבות מערכות בארכיטקטורה שמכוונת שירותים, SOA).

אני מתכנן לכתוב מאמר בעברית שמסביר ברחל בתך הקטנה את הנושא, את הבעיה, את האפשרויות לצמצם את החשיפה ולהתגבר עליה ועל הבעיה המהותית בתקן ועל התיקונים המתבקשים בו. את המאמר לכשאשלים את כתיבתו אפרסם ככל הנראה ב-DigitalWhisper בעברית.

למאמר הכנס המלא: http://www.nds.rub.de/media/nds/veroeffentlichungen/2011/10/22/HowToBreakXMLenc.pdf


Sunday, October 30, 2011

רשימת ספרי לימוד במתמטיקה מהטכניון

ספרי לימוד מולמצים לקורס - עכשיו ברשימה אלקטרונית!

Courses Textbooks by Faculty
aleph.technion.ac.il


הרשימה נראית שימושית מאוד -- כשרוצים למצוא בזריזות ספרים רלוונטיים לנושא מסויים

Saturday, October 29, 2011

אביב במסיבת גיבוש כיתתית

אביב במסיבת גיבוש כיתתית















טעויות מתמטיות בהוראת מתמטיקה בבית ספר יסודי

מעת לעת אני מוצא תפיסות מתמטיות שגויות בקרב תלמידים. פעמים רבות מדובר באי הבנה של התלמידים אך לפעמים לא.   כשהמורה מבין את מקור התפיסה השגויה ומתקן אותה מהבסיס אז התלמיד מרוויח לא רק את ההבנה במקרה המיוחד הזה אלא גם כלי חשיבה. הנה כמה דוגמאות:


1. 
הטעות: המורה מסבירה לתלמידים בכתה שלדלתון יש זוג שוקיים "עליונות" ששוות זו לזו וזוג שוקיים "תחתונות" ששוות זו לזו.

דיון: כמובן שמדובר בהסבר לקוי. הרי הדלתון שומר על תכונותיו ועל הגדרתו גם כאשר הוא מוזז וכאשר הוא מסובב -- הגדרת הדלתון אינה תלויה במיקום הצלעות השוות שלו ביחס לצופה. הגדרה של דלתון יכולה להיות מרובע שיש לו שני זוגות של צלעות סמוכות שוות (כך שאין צלע ששייכת ליותר מזוג אחד). הגדרה אחרת (אופרטיבית, שכן היא גם מסבירה כיצד לייצר דלתון): שני משולשים שווי שוקיים שלהם בסיס משותף יוצרים דלתון. הגישה של המורה משקפת טעות חשיבה וכנראה גם בעיה -- התלמידים עלולים להבין שתכונות הדלתון תלויות באופן שבו מציירים את הצלעות שוות האורך ("עליונות" ו-"תחתונות").


אפשר לראות מתמונות הדלתונים לדוגמה שמובאים בערך דלתון בויקיפדיה שהצלעות העליונות כלל אינן שוות באורכן זו לזו ובאותו האופן גם התחתונות אינן. מדוע? כי זוג אחד של צלעות שוות אורך שורטט בדוגמאות הללו משמאל והאחר מימין. כמובן, שאפשר לסובב את הדלתון כרצוננו ואז גם לא תהיה משמעות לעליון, תחתון, ימני  או שמאלי...





2. 
הטעות: זווית חדה היא זוית שגודלה ממעלה אחת ועד 89 מעלות.
דיון: זאת חשיבה וגם בעייה: המורה טועה ומטעה -- לאן נעלמו אינסוף הזוויות החדות שגדולות מאפס מעלות ושקטנות ממעלה אחת? ולאן נעלמו אינסוף הזוויות החדות שגדולות מ-89 מעלות ושקטנות מזווית ישרה?

הצעה להוראה מסודרת:
להבדיל, הנה קישורים לסדרת סיכומי שיעורים לתלמידים בבית ספר יסודי שאני מלמד בהתנדבות מידי יום שישי אחרי שעות הלימודים -- בסיכומים אני מתייחס להוראה יסודית וראוייה לזווית:

3. 
הטעות: בקייטנה א' יש 55 קייטנים. בקייטנה ב' יש 31 קייטנים. בקייטנה א', 20 מהקייטנים אינם יודעים לשחות. בקייטנה ב' יש קייטן אחד שאינו יודע לשחות. המסקנה היתה: כ-20% מהקייטנים בשתי הקייטנות אינם יודעים לשחות.
דיון: המסקנה הזאת התקבלה מתוך חישוב ממוצע פשוט:
(20/55+1/31)/2 ~ 19.8%
אבל, האמת היא שכל אחת מהקייטנות מהווה שלם בגודל אחר ואופן החישוב הנכון הוא לחשב כמה אינם יודעים לשחות בסך הכל בשתי הקייטנות ולחלק בסך כל הקייטנים ואז נקבל: 
(20+1)/(55+31) ~ 24.4%
התשובה שונה: האם חמישית או רבע מהקייטנים אינם יודעים לשחות?
התשובה הראשונה (הממוצע) שגויה. התשובה השנייה נכונה. למה הדבר דומה? הנה שאלה: כמה זה חצי שקל ועוד חצי שקל? התשובה: 1 שקל! זה קל. ועכשיו: כמה זה חצי שקל ועוד חצי דולר? אוי! זה כבר לא כ"כ קל. ברור לנו שמדובר בחיבור חצאים של שלמים שונים (במקרה הזה שונים בערכם). גם במקרה של ההקייטנים, בכל קייטנה יש כמות שונה של קייטנים.

אז אי אפשר להשתמש בממוצע?! אפשר להשתמש בממוצע משוקלל -- כזה שמביא בחשבון את התרומה היחסית של כל שלם שמשתתף בחישוב. אפשר. דוגמאות נוספות לכשל שכזה אפשר למצוא ברשימה של הסטטיסטיקאי יוסי לוי ב-נסיכת המדעים.

***

Wednesday, October 26, 2011

גדי אלכסנדרוביץ על משפטי האי שלמות של גדל בטמקא

כרגיל, כמו בבלוג שלו "לא מדוייק", גדי אלכסנרוביץ מסביר יפה.
מלבד המעידה בנוגע לטענה על סכום שתי זויות במשולש שחייב להיות גדול או שווה לזוית השלישית במשולש (שם הכוונה כמובן לסכום אורכי כל שתי צלעות במשולש גדול או שווה לאורכה של הצלע השלישית) הכתבה נפלאה וכתובה היטב. מהתגובות לכתבה בטמקא ניכר שגדיאל הכיר בשגיאה ויתקן. יופי של דבר. אני מקווה שהוא יכתוב עוד מאמרים כאלה.



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4139368,00.html

עדכון (2.11.2011): גדי פרסם חלק שני שמהווה המשך למאמר הקודם שלו על משפטי אי השלמות של קורט גדל. כרגיל, נפלא!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4141205,00.html

טיסן כדורי

טיסן כדורי

לאחרונה הוצג כלי טייס כדורי שפותח על ידי משרד ההגנה היפני. את כל החלקים להרכבת הכלי אפשר לרכוש והם זמינים לציבור הרחב (לא הבנתי היכן אפשר למצוא תוכניות והוראות הרכבה...). הרעיון והמימוש מעניינים מאוד. נראה שעדיין יש בעיה בהמראה, כי יש מנח מסויים שרק בו ניתן להמריא. יחד עם זאת כלי הטייס יכול לסבול התקלות במכשולים ועדיין להשאר יציב ולתפקד וכן הוא יכול לנחות ככל הנראה על משטחים מסוגים שונים, אפילו שאינם שטוחים, ואף להתנייד באמצעות גלגול.

נחמד מאוד. צריך להיות חביב למצוא ערכות להרכבה עצמית של טיסנים כאלה שנשלטים באמצעות טלפון חכם שמריץ תוכנה חופשית לשליטה. מעניין מתי נראה כאלה.

Tuesday, October 25, 2011

תערוכת רישומים ופסלים של דרור צרניק בפתיחת מלון תיאודור במגדל חיפה


בתחילת החודש הבא ייפתח מלון תיאודור - במגדל חיפה (רחוב הרצל 63). אומן הבית  הנבחר הוא דרור צרניק. את דרור אני מכיר עוד כשהייתי סטודנט בטכניון. דרור היה מנחה פרוייקט שלי, בהמשך גם עבדתי בסטארטאפ שלו. את דרור מכירים מיוזמות שלו במשך השנים ולאחרונה מ-UnitedParents.  דרור מציג במלון  כ-25 עבודות - פסלים ורישומים.

דרור מספר: "המלון שווה ביקור - הנוף (בייחוד מהקומות העליונות מדהים) - ואני גם אוהב את הנוף על השוק. העבודות - שוות ביקור גם כן.... :-)"
בנסיעה הבאה שלנו לחיפה נבקר במלון ונראה את העבודות (שתמונות שלהן כבר ראיתי בפייסבוק של דרור).

Monday, October 24, 2011

איך לטגן צ'יפס?

מהו הסוד לטוגני תפוחי אדמה (צ'יפס) מעולים?

בניתוח לב פתוח על טיגון צ'יפס נעמי זיו בבלוג מדע בצלחת מסבירה כיצד וגם מדוע.