ביום שלפני ניתוח שעברתי בכתף קראתי בעת הבדיקות וההמתנות את ספרו של רן לוי, פרפטום מובילה. על המונח הזה שמעתי לראשונה והבנתי מפיו של המורה האגדי שלי לפיסיקה בבית הספר התיכון שבו למדתי, מיכאל גוץ. מאז, השתמשתי באמות המידה שלימד אותנו כדי לבחון רעיונות שונים שעליהם שמעתי ולסווגם כ-פרפטום מובילה או משהו אחר. על רן לוי ועל הספר שלו שמעתי מהפודקאסט המעולה שלו שמופץ תחת השם עושים הסטוריה עם רן לוי.
קראתי בספר על ההגדרות ועל אמות המידה לזיהוי פרפטום מובילה ועל כמה מקרים מההסטוריה של מכונות פרפטום מובילה שונות ומשונות ועל האנשים ועל ההקשרים החברתיים והכלכליים בתקופות ההן. אני חובב של הסטוריה של מדע ואוהב את השילוב של מדע והסטוריה במיוחד כאשר הטקסט זורם ובהיר וכאשר הסיפורים מעניינים. המחבר גם לא נרתע מלהזכיר ולעסוק בקצרה בנושא של היתוך קר בצורה קלה וברורה.
ספר חביב ביותר, קל לקריאה ומעניין. אפשר עדיין להשיג עותקים שלו בזיל הזיל בחנות ספרים בכפר במושב בני ציון, לדעתי, אבל לחובבי הפודקאסט של רן אולי יקסום הרעיון לרכוש את הספר בתור דרך לתמוך בתוכנית באמצעות האתר של רן לוי.
מהכריכה האחורית:
צמד המילים "פרפטום מובילה" הסעיר במשך מאות שנים את דמיונם של מליונים. כיום ידוע כי בניית "פרפטום מובילה" - מכונת נצח הפועלת מעצמה, ללא אנרגיה חיצונית כלשהי - היא בלתי אפשרית, אך במשך מאות שנים, ניסו ממציאים רבים לבנות מכונה שכזו.ניסו, וכמעט הצליחו עם -
גלגל שמסתובב במשך חודשים ומהירותו לא מואטת לרגע - מנוע שמקור האנרגיה שלו הוא מי ברז רגילים - אוטובוס שמסוגל לנסוע מקליפורניה ועד למדשאות הבית הלבן ללא צורך בתדלוק - מטוס שמנועו זקוק לטעינה מחודשת רק אחת לאלפיים שעות טיסהמעשי השרלטנות נחשפו בזה אחר זה. הממציאים, שנהנו מתמיכה כספית של אצילים, נסיכים ובעלי הון (מהמאה ה-17 ועד המאה העשרים), איבדו את מעמדם וכספם כשמעשי הרמאות נחשפו.
הגלגל שהסתובב מעצמו הופעל על ידי המשרתת בחדר הסמוך, מנוע המים הופעל בעזרת דוושה מנפחת אוויר ובמטוס הפלאי הוחבאה סוללה זעירה...רן לוי, מנהדס במקצועו, מתחקה בספרו אחר ההיסטוריה המקסימה, המטורפת והמגוחכת של ה"פרפטום מובילה", מצייר את דמויותיהן של הנפשות הפועלות ומספק הסברים פשוטים לעקרונות המדעיים שבבסיס המכונות הללו, שלנצח לא יעבדו לנצח.פרפטום מובילה, על פיזיקה, מכונות נצח, שרלטנים ומה שבינהם, מאת רן לוי בהוצאת ספרית מעריב, עריכה: שרית זיו, עיצוב עטיפה: עדה ורדי, 259 עמודים.
אני נהנתי מהקריאה הקלילה ומעת לעת צחקתי מהאנקדוטות המשעשעות. עוד דבר שהפך את הקריאה בספר למהנה בשבילי היא שהקריאה בספר הדהדה במוחי בקולו הערב של רן שלו אני מאזין בקביעות. אני ממליץ על הספר ושוב, גם על הפודקאסט עושים הסטוריה של רן לוי.
No comments:
Post a Comment