הספר צד את עיני בין ערימות הספרים בבאלאגן שיש בחנות ספרים בכפר במושב בני ציון. התפלאתי לראות ספר עם כותרת שכזאת בהוצאת מטר, הסתקרנתי עוד לאחר שקראתי את הכתוב על הכריכה האחורית ומשום שבקנייה של 7 ספרים ב-100 ש"ח אין הרבה סיכונים, לקחתי אותו.
מהכריכה האחורית:
לפני חמש-עשרה שנה פרסם רוברט פולגום אני מאמין פשוט, שהפך לרב-מכר בינלאומי, עם מכירות של יותר משבעה מיליוני עותקים, וכיכב במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס - כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן. בשנים שעברו מאז שהספר ראה אור בראשונה, היה לו זמן להרהר, להעריך ולשקול מחדש את רעיונותיו.
פולגום כתב לספר הקדמה חדשה והעשיר אותו בעשרים וחמישה קטעים חדשים לגמרי, שנותנים משנה תוקף לחוכמת החיים שלו, הפשוטה אך רבת-המשמעות: רוב הדברים הבסיסיים ביותר בחיים טומנים בחובם את ההזדמנויות החשובות ביותר.
פולגום מחבר אותנו בספרו להרהורים על החיים, המוות, האהבה, הכאב, החדווה, הצער... והשניצל סטייק הטוב ביותר בעולם. בסיפור על הגרעין הקטן שילד מנביט בצלוחית מדובר בעצם היותנו בני-אלמוות ועל שבריריותם של החיים... עכבישה שלוכדת בקוריה (ומאבדת) אישה מבוגרת בבוקר יפה אחד מלמדת אותנו איך לשרוד אחרי אסון... סיפור האהבה של ז'אן פרנסואה פילאטרה והכדור הפורח שלו מזכיר לנו לגלות אומץ ולא לפחד "לעוף"... וממשחק "מחבואים" אפשר ללמוד על טבעו של אלוהים.
כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן מלא וגדוש בתובנות מאירות עיניים על החיים ובמשמעות המצויה בפרטים הקטנים. אולי דווקא בעולם המטורף שבו אנו חיים, סיפורים אלה יהדהדו אפילו עמוק יותר - כאשר תגלו כיצד אפשר למצוא תובנות אוניברסליות באירועים פשוטים.
זה נראה כספר שכתב אותו אדם נאיבי, אבל יש בתיאורים ובמסקנות ראייה מפוכחת של החיים וזיקוק של סצנות שלמות לכדי מושג יחיד. ההפשטה או אולי דווקא פישוט היתר קוסמים לפעמים ונראים לפעמים טרחניים.
הספר חביב ולא מזיק ויפה כדי להעביר שעה-שעתיים בעצלתיים בקריאה של קיטש (או דווקא של חוכמה חיים -- תלוי בהשקפה, תלוי בנושא ותלוי במצב הרוח ובהלך הרוח באותו הרגע).
כמה עיצות מכולת:
- לחלוק הכל
- לשחק הוגן
- לא להכות אנשים
- להחזיר דברים חזרה למקום בו מצאת אותם
- לנקות את הלכלוך שלך
- לא לקחת דברים שאינם שלך
- תאמר שאתה מצטער כשפגעת במישהו.
- רחץ את ידיך לפני שאתה אוכל
- הורד מים באסלה
- עוגיות חמות וחלב קר טובים בשבילך
- חייה חיים מאוזנים - למד מעט ושתה מעט וצייר וצבע ושיר ורקוד, שחק ועבוד כל יום
- תפוס תנומה כל אחר צהריים
- כשאתה יוצא לעולם, הזהר מהתנועה, החזק ידיים והשאר יחד.
- היה מודע לפלא הבריאה.
- דגי זהב, אוגרים ועכברים לבנים כולם ימותו מתי שהו. כך גם אנו.
- זכור את אחת המילים הראשונות שלמדת, מילה חשובה: התבונן...
- כל מה שאתה צריך לדעת נמצא שם היכן שהוא.
הקריאה בספר הזה הזכירה לי שלושה ספרים שדווקא שונים מאוד מהספר הזה וגם אלה מאלה:
- תאמינו לי, מאת דני סנדרסון -- ספר מצחיק ביותר -- ספר על פילוסופיית החיים של המחבר שבעצם היא רצף של בדיחות מצחיקות מאוד
- יונתן ליוונגסטון השחף, מאת ריצ'ארד באך -- ספר על שחף שמתמסר לנפלאות התעופה משל לחיים
- ההרצאה האחרונה, מאת רנדי פאוש -- סיפור מרגש של פרופסור שמגלה שהוא ימות בקרוב ואיך הוא מתכנן להעביר את ימיו האחרונים בהכנת משנתו לחיים ובתיעודה לטובת חינוך ילדיו
נחמד מאוד. היופי של מציאת משהו מעניין או עמוק (או שסתם נשמע עמוק אבל אינו ממש עמוק יותר מהרבה דברים אחרים שאפשר היה לומר באותו המעמד, או סתם פשוט לשתוק...) מעניינים של יום-יום הוא יופי דומה לזה שאנו מוצאים בצילום טוב שתופס משהו יום-יומי אבל מזווית צילום או מנקודת מבט מקורית ולא יום-יומית.
No comments:
Post a Comment