אחייניתי נועה במבחן בטקוואנדו

תמונות שאמי צילמה מבילוי של ניר באירוח אצלה

זוגיות והורות מאת אהוד גלבוע

קראתי את ספרו של אהוד גלבוע, זוגיות והורות. מדובר בספר עיון בפסיכולוגיה שכשמו כן הוא, עוסק בזוגיות ובהורות.

על הכריכה האחורית כתוב:

כיצד צריכים שני אנשים שהיו זרים זה לזה עד לא מזמן לנהל את צעדיהם הראשונים כדי שאהבתם תתחזק ותתפתח ולא תישחק עם השנים?
היכן מתחילות הטעויות של הגבר או של האישה? כיצד נוצרים הסכסוכים ומאבקי הכוח הפוגעים ברצון ובתשוקה של בני הזוג להיות ביחד וליהנות זה מזה?

אהוד גלבוע, פסיכולוג קליני בכיר, מייעץ לזוגות ועוקב אחר התפתחות הזוגיות מראשיתה ועד מיסודה בנישואים ובהקמת משפחה. מתוך ניסיונו העשיר ורב-השנים בליווי תהליכים זוגיים רגשיים חשובים ניסח גלבוע את "עקרון הדומיננטיות המתחלפת":
בני זוג מקיימים ביניהם דיאלוג קבוע, המשתנה ומתפתח כל העת, ובו מתגלה היכולת של כל אחד מהם לקבל אחריות על עצמו, על בן זוגו ועל הילדים. בטנגו הדינמי הזה מתגלה מידת ההשפעה של כל אחד מבני הזוג זה על זה ועל האווירה שתשרור ביניהם בתחילת הקשר הזוגי ולאחר שיביאו לעולם את פירות אהבתם – הילדים.

בספר זוגיות והורות נבחנות הטעויות הרווחות שעושים גברים ונשים כבני זוג וכהורים, המביאות אותם – את ראשי המשפחה, המנהלים את המערכת החשובה ביותר בחייהם – לקבל החלטות שגויות ולאבד את האמון בעצמם ובבני זוגם. הספר מציע גישה מקורית ואמצעי התמודדות יעילים לבני זוג ולהורים המבקשים להעצים ולחזק את רגשותיהם, לאהוב זה את זה ולהעניק מאהבתם לילדיהם.

רעיון מרכזי בספר הוא נושא הדומיננטיות. מהי דומיננטיות בין בני זוג, כיצד היא באה לידי ביטוי, מהן תבניות נפוצות בדומיננטיות בין בני זוג במשך הזמן שבו מכירים ובמשך הקשר, איך הריון, לידה וגידול ילדים משפיע על הדומיננטיות ועל השלכות על הקשר. המחבר נותן סימנים ודוגמאות לתובנות שהוא מציע. ואכן כותרת המשנה של הספר היא "עקרון הדומיננטיות המתחלפת".

בפרק הראשון (אפשר לקרוא חלק קצר ממנו באתר ההוצאה לאור) שואל ועונה המחבר "מי קובע בזוגיות, בהורות ובמשפחה".

"אחד הגורמים היוצרים חיבור בין שני אנשים הוא מידת ההשפעה של כל אחד מבני הזוג על הזוגיות. פעמים רבות, בזכות השפעה זו, מתחזק הקשר ומתפתח לאהבה שמובילה להחלטה משותפת לבניית זוגיות ומשפחה. ההשפעה האישית וההדדית בין בני זוג ידועה לרובנו. רבים מגדירים הרגשה זו כאהבה."

המחבר מחדד ומדגיש את מרכזיותה של הדומיננטיות:

"תבנית יחסים [...] של צד דומיננטי יותר בזוגיות, מתפתחת ולעתים משתנה כאשר בני הזוג הופכים להורים. אז מתברר שההשפעה הדומיננטית במערכת היחסים היא מורכבת יותר: מי מההורים מנהל, קובע לילדים, מעצב את אישיותם ומי ההורה הפחות משפיע בחיי המשפחה - בהורות, בחינוך, בהווי המשפחתי ובחיי החברה. התשובה איננה חד משמעית בשום מקרה. לעתים הורה אחד דומיננטי בשעות מסוימות, והשני - בשעות אחרות. לעתים הורה אחד דומיננטי בזמן חירום, ואילו השני - בזמן רגיעה. לפעמים הדומיננטיות נחלקת בין ההורים לפי תחומים והעדפות, הנובעים מבחירה אישית, או לפי תפיסת התפקידים בחיי המשפחה. אך בדרך כלל הדומיננטיות ההורית מושפעת מהדומיננטיות הזוגית."

בפרק השני המחבר עוסק בהצגה של שלושה דגמים לזוגיות ולהורות: דגם שיוויוני, דגם אי-שיוויוני ודגם מלכותי.

על הדגם השיוויוני:

"במצבים רבים קיים השיוויון בזוגיות רק על הנייר, תוך התעלמות מהיבטים רבים של חוסר שיוויון בין בני הזוג. [...] לעתים האהבה מעוורת אותם -- וכך כל הפערים וההבדלים מטואטאים מתחת לשטיח ולזמן מסוים ומוגבל חווים בני הזוג רגשות של שיוויון מתעתע. ואולם כאשר הם מתחילים לבחון את הקשר ביניהם, וכאשר לחצי החיים מתחילים להשפיע, מתברר שבפועל אין ביניהם יחסי שיוויון."

עקרון השיוויון בזוגיות מבוסס על כך ש-

"כל החלטה בתוך הזוגיות ולאחר מכן בתוך המשפחה מתקבלת בהסכמה של בני הזוג. כאשר אין הסכמה ראשונית ומתברר שיש חילוקי דעות -- בני הזוג יודעים מראש שהם יכולים לשכנע אחד את השני עד שיגיעו להסכמה מלאה. "

יש כמה דרכים שבאמצעותם מנהלים בני זוג שיוויוניים את זוגיותם ואת הורותם, לכל דרך יש קושי משלה:

1. שכנוע

2. הסכמה

3. פשרה

בעיות נוספות בדגם השיוויוני:

1. קושי בקבלת החלטה משותפת

2. החלטות שמתקבלות בידי אחד מבני הזוג

3. התגבשות של אחריות על החלטות שנוגעות לזוגיות או לילדים

4. בניית התמחויות אצל כל אחד מבני הזוג (ההורים)

ערכים של שיוויון התפתחו בחברה הכללית ונוצרת ציפייה לקיימם גם בתוך החיים הזוגיים והמשפחתיים. כל קביעת עדיפות והיררכיה עשויה להתפרש כביטול עקרון השיוויון. מרוב רצון לשיוויון והמנעות מהחלטה עבור הזולת ועבור הילדים הדברים מגיעים לידי כך שלהורים יש קושי להחליט עבור הילדים, מה שפוגע בסמכותם ההורית. על כך כבר נכתב בהרחבה בספרים של

חיים עומר, למשל בספר הסמכות החדשה.

בדגם השיוויוני יש קושי רב לקבל החלטות, משום שמדובר בשניים, והדבר אינו ישים כשמדובר בהחלטה דמוקרטית. המחבר דן בבעיות שונות שקשוריות ביישומים של הגדם השיוויוני. מעניין העיסוק בלקיחת אחריות וההשלכות על לקיחת אחריות במשפחות שמתנהלות על פי הדגם השיוויוני. המחבר מצביע על הפסד בכל מקרה -- במקרה של תוצאות שליליות לא ברור מי האחראי ומי הביא לתוצאות השליליות שכן לכאורה האחריות משותפת והניהול משותף -- הקושי נובע מכך שאין מוביל ואין אחראי שעומד בראש (לא חייב להיות דומיננטי יחיד לכל דבר ועניין, זה יכול להשתנות בין נושאים ובין זמנים ובין מקרים) -- אין ניווט ברור ואין מי שנושא באחריות. כאשר הילדים נוטלים את האחריות הם עלולים להרגיש אשמה על החלטות שהתקבלו. במצב שבו ההורים אינם יודעים כיצד לפעול וחשים תסכול משום שלא פעלו באחריות ולא גיבו זה את זה יכול להוביל את הילד להרגיש שלא בצדק שהבעיות נגרמו בגלל התנהגותו ואולי דווקא בגלל יתר כישוריו. התסכולים במשפחה רבים כי מתברר שכל החלטה היא פשרה שמביאה לתסכול, לוויתורים כואבים, לכעס לזעם ולמרירות אצל רוב חברי המשפחה -- חמור מכך עלולות להווצר קואליציות שיוצרות אצל חלק מבני המשפחה בדידות וחולשה.

בהצגת הדגם האי-שיוויוני בניהול זוגיות ומשפחה טוען המחבר שאין ניגוד בין קיומו של מודל אי שיוויוני לניהול לבין קיום חברה דמוקרטית. אי שיוויון מתבטא בניהול של הגבר או של האשה או של הילדים על המשפחה ויש מקרים שנציגי החברה מנהלים את המשפחה (עובדים סוציאלים, למשל).

הדגם הניהול המלכותי של זוגיות ומשפחה מבוסס על חוסר שיוויוניות בין הזוג המנהל את הממלכה לבין הנתינים. תפקיד ההורים לנהל, לדאוג לטובת כל חברי המשפחה, להקשיב לצורכי הילדים ולדאוג לרווחתם.

תפקיד הילדים לקבל את סמכות המבוגרים ולעשות כדברי ההורים, להתפתח תוך ניווט בין צרכים נפשיים לערכים ולנורמות שמצופים מהם ולהעלות הצעות טובות לרעיונות כיצד להיטיב את חיי המשפחה. גם דגם זה אינו נעדר בעיות: כיצד הגבר והאשה מנהלים יחדיו את המשפחה כאשר הגבר נעדר שעות רבות מן הבית לפרנסת המשפחה? כיצד מאפשרים לילדים להתנסות בניהול ראשוני של עצמם ושל אחיהם במשפחה? המחבר עוד מרחיב רבות על הדגם המלכותי שבו הוא מצדד בשאר הפרקים.

הפרק השלישי עוסק באמון. המחבר מבסס את ניתוחיו ביחסים מתוך הנחה של צרכים שקשורים במתן זרע, בפורקן מיני ובגידול ילדים. למשל, תפיסה גברית שדומיננטיות נשית מרמזת על רצון בת הזוג לקבל זרע מגבר אחר. עיקרו של הפרק דן בהתהוות הקשר בין בני זוג וביסוס הקשר על אמון.

נושאו של הפרק הרביעי הוא חיזוק הזוגיות. ההשפעה של הריון ולידה על קשר בין בני הזוג, על הצרכים המשתנים בנתינה ובקבלה של תמיכה ושל אהבה מבני הזוג ולמשפחה -- ההשפעה של חלוקת תפקידים במשפחה על חיזוק או על החלשת הקשר.

דיון מעניין הוא ביכולת לתפקד גם לבד ולאורך זמן וההשלכות השונות מכך על הקשר. האם עצמאות של אחד מבני הזוג מקשה על ההתנהלות הזוגית? מה קורה לבני זוג שקשר ביניהם וילדים גורמים להם לחוש שמשתמשות להם התוכניות או עתידם המקצועי או אורח החיים שהתרגלו אליו? מה המשמעות? מה עושים? מה קורה כאשר מתוך ההכרה שעם הזוגיות יש לכל אחד מבני הזוג עבודה, ותחומי אחריות שבין אם מבחירה ובין אם מכורח בבעלותו -- יש להקפיד על חיזוק ההתמחות בתחומים אלה אך להכיר שבראש סדר העדיפויות היא הזוגיות. לא לשכוח, עם זאת שחשוב שכל אחד מבני הזוג יהיה מוכן לקחת על עצמו את ניהול הזוגיות ולהיות מנוהל על ידי השני בעת הצורך מבלי שהדבר יוביל לפיצול תחומי האחריות בין השניים אלא יוסיף לבנות את התלות החיובית המעשירה.

בפרק החמישי שבו מרחיב המחבר על עקרון הדומיננטיות המתחלפת מסביר איך עושים את כל הדברים בעת ובעונה אחת.

יש דיון כיצד השלבים השונים ביחסים בין בני זוג ואח"כ במשפחה עם ילדים מצריכים דומיננטיות של אחד מבני הזוג -- ושלפי התקופה או העניין יש לגבר או לאשה מקום להיות מוביל ולבן הזוג השני תפקיד חשוב להיות תומך ומובל. דיון מעניין הוא בוויתורים וכיצד הם מועילים ומתי הם הרסניים וכיצד.

בפרק השישי עוסק המחבר בסמכות הורית ובאחריות ההורים במשפחה.

הפרק השביעי עוסק בחלוקת התפקידים במשפחה ובזוגיות מתוך הסתכלות דרך טעויות ושגיאות. יש לא מעט קביעות נחרצות של המחבר בפרק זה על "נפשה של האשה" ועל "דרכו של הגבר". בכתבה על הספר שמשולבת בראיון עם המחבר מבקרת בחריפות (אם כי לא תמיד הגונה, כי הציטוטים מגמתיים בכתבה ולא ניתנים בהקשר המלא ולכן יוצרים רושם שגוי, לדעתי) סמדר הירש ב-nrg את הגישה של המחבר שהאשר דומיננטית בחלקים מוגדרים ברצף הקשר:

"האישה דומיננטית בשלב החיזור, בשלב ההיריון והלידה, ועד גיל שלושה חודשים של התינוק - בכל פעם שילד חדש נוסף למשפחה. אלה התקופות בעצם, שבמהלכן האישה צריכה לנהל את הבית"

פרק שמונה עוסק בתהליכי קבלת החלטות בזוגיות ובהורות. מהם הקשיים בקבלת החלטות ומהן הדרכים החדשות שבאמצעותן ניתן לקבל החלטות שיקדמו אותנו באופן אישי, זוגי, הורי ומשפחתי? דוגמאות עדכניות נשמעות מאוד רלוונטיות. למשל, מה חושבת האשה שנשארת בבית עם הילדים במקום או במקביל לעבודה כאשר האב נעדר עד לשעות מאוחרות בגלל פרנסה -- איך היא מגיבה ואיך מגיב הבעל כאשר הוא מקדים ומגלה עויינות. מדוע זה קורה? איך מסבירים? איך פותרים את זה? כיצד הסתגלות של בני הזוג למצבים שונים תורמת לקשר ומתי וכיצד היא הורסת?

פרק 9 עוסק בילדים בגילאים השונים וגם בגיל ההתבגרות ובעיקר בנושא הכעס ובתוצאות חמורות של התנתקות.

נדמה לי שהפרקים 10-13 חוזרים שוב על הרעיונות המרכזיים אך הפעם בשיטתיות ובמוחשיות לפי השלבים של הקשר עם חלוף הזמן: שינויים בזוגיות (פרק 10), ראשיתה של ההתפתחות וההורות (פרק 11), תהליכים בהורות והבשלה (פרק 12), זוגיות בוגרת עם עזיבת הילדים (פרק 13). פרק 13 גם מסתיים בטבלה שבה מציג המחבר כיצד הוא רואה את חילופי הדומיננטיות בין בני הזוג כתבנית וכמתכון לבסיס נכון ומצליח.

שני הפרקים האחרונים: משפחה בצמיחה (פרק 14) וסוד האהבה (פרק 15) מסכמים בעיות ידועות בזוגיות ובמשפחה -- גורמים להם -- פתרונות והשלכות, כאשר חוט השני הוא כיצד לגרום לזוגיות ולחיים במשפחה להצליח. אין לטעות -- בספר יש גם דיון ברמזים ובסימנים שמהם ניתן להסיק שהגיע הזמן להפסיק קשר זוגי, גם במשפחה. דיון קצר ושטחי בנושא אפשר לקרוא בכתבה ב-ifeel שבה גם מראיינים את המחבר.

הספר מעניין מאוד ויחד עם זה לא ממש זורם לקריאה. חלק מהרעיונות מוצגים בבלבול וחלקם חדים כתער. חלק חוזרים ונטחנים שוב ושוב עד לזרא וחלק מוזכרים בחטף ואין בהם העמקה.

אולי התועלת המרובה ביותר של הספר לדעתי היא במודעות לנקודת המבט הזאת -- זה מאפשר להרהר פנימה ולנסות ולהבין כמה מהמוזכר בספר חופף לאופן שבו אנו תופסים את הזוגיות ואת חיי המשפחה שלנו, עד כמה יש דמיון למה שקורה בפועל ומה אנחנו עושים עם התובנות שלנו.

קניתי אותו במחיר מצחיק במבצע של סטימצקי שנדד בין מקומות שונים בארץ. גם במחירו המלא של הספר הוא שווה רכישה וקריאה, קל וחומר בעבור 25 ש"ח.

אבי וסבתי

אבא שלי וסבתא שלי. ברקע רואים את ברי שהוא הבן שלי הדודנית שלי.

סבתי, אבי ושני דודיי

תמונות לא עולות באינטרנט אקפלורר אך עולות בדפדפנים אחרים כמו כרום, פיירפוקס, אופרה

באתר האינטרנט שאתם מתחזקים מתחרשת תעלומה.

קיבלתם תמונות ותוכן לקשר לאתר. אתם מקשרים תמונות שנראות נפלא בדפדפנים כמו גוגל כרום, מוזילה פיירפוקס ואופרה אך נראות שבורות באינטרנט אקספלורר?

זה נראה כך בדפדפנים שאינם IE

וזה נראה כך בדפדפני IE

הסיבה היא שהתמונות נשמרו בפורמט שאינו RGB אלא CMYK. מדובר בתכונות לייצוג הצבעים בתמונה. מתברר שאינטרנט אקפלורר אינו מכיר את השיטה של CMYK.

הפתרון -- שמרו את התמונות ב-RGB, העלו מחדש לאתר והבעייה פתורה.

שלושת האחים

אבא שלי, אחיו הגדול, דוד, ואחיו הקטן, סבי

על קשיים של תלמידים ממוצא אתיופי במתמטיקה והקשר למושגים ולכיוונים

במפגש לימודים בהעשרה אינסטרומנטלית אצל תלמה גביש שמעתי מחוה סלובודקין, מורה ותיקה, על תובנה שלה בקשר ל-4 פעולות החשבון וקשיים של תלמידים ממוצא אתיופי וכן תובנה על בעיות שקשורות בכיוון.

חוה סלובודקין מספר שמילים בעברית שמתארות פעולות ב-4 פעולות החשבון מבלבלות תלמידים ממוצא אתיופי בגלל הצליל שלהן. הנה דוגמאות ששלחה אליי -- אינני יודע כלל אמהרית ואין לי כלים להעריך את התובנה הזאת. אני סקרן מספיק כדי לנסות ולהגיע למסקנות בעזרת דקדוק ומילון וגם עם עזרה מדוברים ילידים.

הייתי שמח מאוד לקבל משוב ממי שיודע: להאיר את הנושא מנקודת מבטו, להציע את ההגייה ואת הכתיבה של 4 פעולות החשבון ושל הכיוונים. עוד הייתי שמח להבין על התרבות שמאחורי העניין ואת האטימולוגיה.

מעניין אותי מאוד אם מחנכים ומורים אחרים הגיעו לתובנות דומות ולשמוע על כך.

חוה כותבת:

שלמה שלום,
אינני יכולה להגדיר מאיזה גיל מתחילות הבעיות. אני פוגשת תלמידים החל מכיתה ט'.
לעניין הכיוון הם משתמשים בכיוון אחד כאשר הגוף מופנה לכיוון המתאים . אם זה כלפי מעלה או כלפי מטה, ימינה או שמאלה, קדימה או אחורה.
המילים באמהרית שאני שמעתי עליהן:
מכפל MAKAPEL פירושו חילוק.
מכנס MAKANES פירושו חיסור.
מזבת MAZABAT פירושו כפל.
אינני מכירה עדיין מילים נוספות.
שבוע טוב
חוה

נדמה לי שדוקא בשפה קיימות מילים לתאור הכיוונים. אני מחפש מקור אמין לדקדוק ומילון ברי-אמהרי--אמהרי-עברי -- ולכשאמצא, אפרמל את העניין עוד יותר.

מילון ודקדוק:

סיכום על הדקדוק באמהרית: http://www.mathdaily.com/lessons/Amharic

מידע מויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Amharic_language ו- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%AA

על הכיוונים:

ימין:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=right

በስተቀኝ በኩል ~ to the right (phr.) -- /bästäqäny bäkul

שמאל:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=left

በስተግራ ~ the left (v-perf.) -- /bästägra/

פנים:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=front

ተደቀነ ~ be placed in front (v-perf.) -- /tädäqänä/

אחור:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=behind -- http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=back

በስተኋላ ~ from behind (phr.) -- /bästähwala/
በስተኋላ ~ toward the back (prep.) -- /bästähwala/
መለሰ ~ go back (v-perf.) -- /mäläsä/

מעלה:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?word=upwardሽቅብ ~ upward (adv.) -- /shqb/

מטה:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=downታች ~ down (prep.) -- /tac/

שרבוטי פתקאות שקיבלתי מניר

ציורים חדשים מסיון

רון אהרוני מרצה באאוטבריין על ספרו החתול שאיננו שם

במסגרת ההרצאות השבועיות באאוטבריין הגיע השבוע פרופסור רון אהרוני מהטכניון לספר על ספרו "החתול שאיננו שם".

• איך מזהים פילוסופיה או אמירה פילוסופית?
• סקירה קצרה של פילוסופיה
• פילוסופיה היא חשיבה על חשיבה
• בעת החדשה הגישה: חשיבה זה חלק מהעולם. מדוע בחשיבה האנושית נתבונן באורח שונה מאשר בדברים אחרים?
• מה עושה את החשיבה על החשיבה לפילוסופיה שלא עושה חשיבה על נושאים אחרים כפילוסופיה?
• תחושה בסיסית בפילוסופיה: אין במה להאחז. תחושה של השמטות הקרקע מתחת לרגליים.
• שאלות מרכזיות: ספקנות, חופש הרצון, גוף-נפש
• שלוש הבעיות המרכזיות הללו קשורות מאותו ליקוי מחשבתי -- מי שמסתכל ומי שנבחן זה אותו האדם -- ההפרדה צריכה להתקיים כדי שתהיה משמעות.
• אם יש לי בעייה פילוסופית ואני שואל את אותה השאלה על מישהו אחר -- האם הבעייה נעלמת? אם כן -- אז אין כל פילוסופיה בעניין.
• שני ספריו של לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות ועליסה בארץ המראה מלאים בפארודיות על הפילוסופיה.

חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך

הנה מכתב ששלחתי למשרד החינוך שבו אני מלין על ניצול שאינו הולם של כספי הורים ושל הפעלת חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים בניגוד להוראות משרד החינוך. זאת אינה הפנייה הראשונה שלי בנושא. אני מנחש שכמו בעבר (כבר יותר משנתיים שאני עוסק בזה ומתריע, הנה, למשל פה -- ועוד, למשל, פה) התעלמו וטייחו את זה בבית הספר, בפיקוח ובמשרד החינוך כך יהיה גם עתה. אני מקווה שאתבדה ושהנושא יזכה לטיפול רציני, יסודי והולם שעולה בקנה אחד עם ההוראות שמשרד החינוך מפרסם. בנוגע להתנגדותי להפעלת תוכנית קרב בשעות הלימודים, הנה משהו שכתבתי על כך כבר לפני מספר שנים.

---------- Forwarded message ----------
From: Shlomo Yona
Date: 2010/12/23
Subject: חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך
To: zahavash1@education.gov.il

לכבוד זהבה שמש, מ"מ מנהלת האגף לחינוך יסודי
שלום רב,

בבית הספר היסודי עמל בכפר יונה מתקיימים חוגים בתשלום ההורים (חלקם במסגרת תוכנית קרב "חיות", "קומיקס" ושאר ירקות... וחלקם במסגרת המתנ"ס בשם "בית ספר מנגן" ואחרים במימון חברות עסקיות כמו "בראשית"). כהורה אני מתנגד באופן נחרץ להכנסת חוגים בכלל וחוגים בתשלום בפרט לתוך יום הלימודים בבית הספר (לאחר שעות הלימודים שיעשה איש איש כרצונו). אני למד מהוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לאורך השנים שקיום חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים הוא עניין בעייתי וישנן הגבלות ומגבלות רבות על הנושא.

יחד עם זאת שנה אחר שנה באין מפריע מתקיימים החוגים הללו בבית הספר עמל בכפר יונה במהלך יום הלימודים השעה שלימודי ליבה נדחקים לשעות אחרונות.
אציין עוד שתלמידים שהוריהם אינם משלמים בעבור חוגים אלה, למשל, אני אינני מוכן לשלם את סכומי הכסף שנדרשים לצורך מימון כלי נגינה לחוג שמתקיים במהלך יום הלימודים, נותרים בשעורים אלה ללא פעילות לימודית חלופית (בני, למשל, נמצא בשיעור אך אינו רשאי להשתתף כי אין לו כלי נגינה) -- מתמטיקה, שפה, אנגלית למשל, בקלות מתקיימים בשעות האחרונות של יום הלימודים שכן "תוכן חשוב" כמו חוגי תוכנית קרב ובית ספר מנגן תופסים שעות בתחילת יום הלימודים, בד"כ.

אני חש שמשרד החינוך מתקן תקנות ומורה הוראות אך זרוע הפיקוח שלו (בכפר יונה יש "מפקחת מתכללת" ששמה מינה ענתבי, שלא ניכר שעושה דבר כדי למגר את התופעה ואף לפי הבנתי מתירה את קיום החוגים במתכונת זאת -- פניותיי הרבות אליה ואל מנהל המחוז לפני שנתיים בדוא"ל ובפקס בנושא זה נענו בהתעלמות ולבסוף בתשובות חצופות ומזלזלות בטלפון אך לא בכתב!!) אינה אוכפת. מפתיע שתשלומי בית הספר המנגן חורגים ואינם מאושרים באישור שקיבל בית הספר לתשלומי הורים. מצב זה אינו מפריע לבית הספר להוות צינור להודעות על גביית כספי הורים למטרה זו בעבור המתנ"ס. פנייתי למנהלת בית הספר זכתה למענה שבית הספר אינו עוסק בדבר ושעליי לפנות למתנ"ס -- כאילו שאין קיום החוג במהלך הלימודים מעניינה כאשר הוא מתקיים בבית הספר שלה במהלך יום הלימודים. מוזר שאת הדרישה לתשלום קיבלו ההורים מהתלמידים שקיבלו אותה בבית הספר במהלך יום הלימודים כשסמל בית הספר על המכתב...

אני מבקש לקבל את תגובת משרד החינוך ולהבין מהי העמדה בפועל.
האם חוגים בתשלום הפכו להיות החינוך הציבורי?

אני מצרף קישור לחוזר מנכ"ל תש"ע/10 שבו מודגשת חשיבותה של תוכנית הליבה http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-5/HodaotVmeyda/H-2010-10-3-5-18.htm ... בוודאי את הקישורים לחוזרי מנכ"ל שעוסקים בתוכנית קרב ובשאר פעילויות שדורשות תשלומי הורים יכולים במשרד החינוך למצוא גם ללא עזרתי.

תודה רבה.

שלמה יונה
נחל משושים 12
כפר יונה

מכתב המתמטיקאים לשר החינוך: תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים גרועה באופן שערורייתי

ב-19 באוקטובר השנה חתמו מתמטיקאים מקצועיים ביוזמתם של מתמטיקאים ממכון ויצמן על מכתב גלוי לשר החינוך, גדעון סער, שבו הם מביעים את דאגתם העמוקה לגבי מצב הוראת המתמטיקה בארץ, ובמיוחד לגבי תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים.

כדי להסביר את קביעתם לקחו כדוגמה המתמטיקאים את פרק הגיאומטריה והצביעו על ליקויים ואחת מהן היא ש"מערכת האקסיומות שהתכנית מציעה היא נטולת משמעות". [אני מביא את הנוסח המלא של המכתב הגלוי של המתמטיקאים לשר החינוך בקישור לעותק שלו ברשת]

מעניין שרק זה עתה נזעקו המתמטיקאים המקצועיים ונדרשו לנושא. עוד ב-2008 חברו שני מתמטיקאים מקצועיים אחרים,ד"ר אורי און מאוניברסיטת בן גוריון ופרופסור רון אהרוני מהטכניון למורה ותיקה, תלמה גביש (השלושה חברים בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול -- אהרוני וגביש הם ממייסדיה של העמותה ולהם אין זה המאבק הראשון במשרד החינוך בקשר לתוכניות לימוד במתמטיקה בישראל) וניסחו מסמך מפורט שבו הם אינם רק מצביעים על כשלים ועל ליקויים בתוכנית הלימודים לחטיבת הביניים במתמטיקה אלא אף הגדילו לעשות והציעו תוכנית חלופית ומנומקת. מסמך זה נקרא "תוכנית הלימודים במתמטיקה המוצעת לחטיבת הביניים -- סקירה ביקורתית והצעה חליפית". התאריך שעל המסמך: 18 ביוני 2008. את מכתבם ניסחו ושלחו לאחר שהועדה שעוסקת בתוכנית הלימודים הזמינה משוב. מכתבם לא נענה ולא זכה להתייחסות כלל. תגובה אחרונה של יו"ר הועדה הפרופסור עזריאל לוי לנושא זה היתה "באינטרנט כותבים תגובות רבות...".

העניין הכה גלים בתקשורת:

• מתמטיקאים מתנגדים לתוכנית הלימודים החדשה בבתי"ס: "גרועה באופן שערורייתי" מאת אור קשתי. הארץ, דצמבר 2010.
• פרופ' רון אהרוני ותלמה גביש בעימות רדיופוני עם פרופ' עזריאל לוי על תוכנית הלימודים בגיאומטריה בעקבות מכתב המתמטיקאים בתוכנית "עושים צהריים" של יעל דן בגל"צ, דצמבר 2010
• כתבתו של ינון מילס ב-"מגזין" בערוץ 10 עם אושרת קוטלר על המתמטיקה בבתי הספר היסודיים -- 18 בדצמבר 2010 [הכתבה המלאה במגזין עצמו -- לצערי אין לי קישור רק לחלק הכתבה]

לצערי, לא הבחנתי כי מלבד תלמה גביש ורון אהרוני יש מי שממשיך לעסוק בו. מהבנתי את התגובה של משרד החינוך -- נדמה שרק מחכים שהתהלוכה תחלוף ואז ימשיכו שם לעשות כרצונם.

מעניין היה למצוא את המניעים לתוכנית הזאת באתרו של עמוס ארליך (שעומד מאחוריה -- לא לטעות ולחשוב שעזריאל לוי שהיום מגן על התוכנית הוא זה שיזם ושדחף אותה) -- הנימוקים הם אנטי-תיווכיים ומאוד לא אורייניים -- נדמה שהגדרות ברורות, סדר ורצף, שיום ושימוש בשפה הם דברים שיש לוותר עליהם -- לטעמי, זאת טעות חמורה שפוגמת בתקשורת, פוגמת בדיוק, פוגמת ביכולת להבין, ביכולת להמליל וביכולת לשלוף מאוחר יותר את המידע -- לא פלא שתלמידים בחטיבות הביניים ברובם לא מבינים ולא מוצאים ידיים ורגליים בגיאומטריה...

כמה דוגמאות מהרציונל (מצחיק אותי לכנות במילה רציונל דבר שבעבורי אינו רציונלי):

על מה נוותר למען המטרה הראשית?

א. נוותר על "תורת הגדרות ". לא נטרח להראות שכל המושגים שלנו מוגדרים תוך יציאה מרשימה מפורשת של מושגי יסוד. נסתמך במפורש על מושגים המוכרים מלימודי גיאומטריה בשלבים מוקדמים. לא נגדיר משולש. לא נגדיר מרובע... לעומת זאת נגדיר מלבן כדי שההוכחות הקשורות במושג זה תהיינה בהירות ומלאות.

ב. נותר על מינימליות של האכסיומות . במסגרת הנוסחים הקלסיים של הגיאומטריה האוקלידית ניתן להחליף את אכסיומת המקבילים בטענה "יש מלבן", כלומר, קיים לפחות מרובע אחד שכל זויותיו ישרות. הנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות גם הרביעית ישרה" מכיל יותר מהמינימום הנדרש. הנוסח המוסיף לזה את המלים "וצלעותיו הנגדיות שוות זו לזו" חורג מן המינימליות הרבה מעבר למקובל. אנו נשתמש בנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות אז הוא מלבן, "כאשר מלבן מתואר מראש כמרובע שזויותיו ישרות וצלעותיו הנגדיות שוות. ההגדרה הלא- מינימלית תואמת את התמונה ההיסתכלותית והאכסיומה הלא-מינימלית מקצרת ומפשטת הוכחות.

ג. נותר על פירוט הנחות נסתרות מסוימות הנראות ברורות מאליהן. נתיחס אל העצמים הגיאומטריים כאל בעלי קיום עצמאי, ובני אדם יכולים ליצור לעצמם תמונות סבירות שלהם. כך נוכל להניח, למשל, שלכל קטע יש נקודת אמצע יחידה בלי לכתוב זאת כהנחה ובלי להסיק זאת מהנחות היסוד שפירטנו. כן נניח הנחה נסתרת יותר מרחיקת-לכת, ולפיה יש לכל מצולע מידת-שטח, ואם קטע מחלק מצולע לשני מצולעים אז סכום שטחיהם שווה לשטחו.

ד. נדחה את ההתנסות במציאת הוכחות לשלב יותר מאוחר. לכתה ט, לקבוצה יותר מצומצמת של תלמידים. גם זה יהיה יותר ממה שנעשה בשנים עברו בבתי הספר התיכוניים.

[את הטקסט המלא אפשר למצוא באתר של עמוס ארליך, כאן]

מספר שורות אלה כבר מצביעות על אובדן דרך חינוכית ותרבותית. שפה היא תרבות, שפה היא תקשורת, שפה היא האופן שבו אנו חושבים ומתבטאים וקולטים ומבינים. ויתור על שפה יש בו ויתור על מהות ועל בסיס, לדעתי. גישתו של ארליך ושאר חברי הועדה היא גישה אנטי לשונית. אין חשיבה ללא שפה מדוברת. אין חשיבה מתמטית ללא הגדרות! -- אינני יודע כמה שותפים יש להשקפתי זו -- אני יודע על ספורים ומכתב המתמטיקאים אולי מכוון שיש עוד בדעה, אף על פי שאינני בטוח כלל שההתנגדות שלהם היא מאותם נימוקים כמו שלי.

בכתות המתמטיקה, סופקות המורות כפיים לאור הרמה הנמוכה יותר ויותר של התלמידים שמגיעים מחטיבות הביניים. נו... אז מה יקרה עכשיו? אם קודם היה קושי רב להדביק פערים, ופערים רבים נותרו בחומר ובהבנה, אז מה עתה? מעניין מתי יתאגדו מורים ותיקים שמלמדים בפועל בבתי הספר ויצאו בקול ברור שיבטא את מה שהם רואים בשטח. אולי זה יסייע לכותבי התוכניות (שלא ברור אם אי פעם לימדו בכתה בכלל ומתמטיקה בחטיבת הביניים בפרט -- אני מוכן להמר שהתשובה היא שמעולם איש מהם לא עשה זאת) לאזן את השקפת עולמם שמנותקת מהשטח. מעניין שכבר יותר משנה אני כותב שוב ושוב למשרד החינוך לגופים שונים כדי לקבל הסבר כיצד נבחרי חברי הודעה לתוכניות לימודים במתמטיקה ומי בוחר בהם. לא זכיתי לתשובות ענייניות וברוב המקרים התעלמו מפניותיי. כולל, אגב, המפמ"ר חנה פרל. [מכתבי מצורף כאן בהמשך].

דואר מאתר המשרד - הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה
29/11/2009 בקשה הגיעה ביום
שם השולח : שלמה יונה
כתובת: נחל משושים 12
כפר יונה
טלפון: 77326360 05

נושא: הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה

תוכן ההודעה:
שלום רב, מתוך העיון במסמך תוכנית הלימודים במתמטיקה לבתי הספר היסודיים אני רואה את רשימת חברי הועדה ואת רשימת חברי ועדת העדכון.

1. כיצד ועל סמך מה נבחרו חברי הועדות הללו? מהן אמות המידה שלפיהן נבחרים חברי הועדה? מי יכול לשמש כחבר ועדה ומי אינו יכול?

2. מה בסמכותם של חברי הועדה?

3. מה סמכותה של חברי הועדה לעדכון התוכנית?
4. בתוכנית הלימודים מוזכרת ועדת המקצוע. מהי ועדת המקצוע? מה תפקידה ומי חבריה וכיצד נבחרו?
5. היכן ניתן למצוא מידע על ההשכלה והרקע המקצועי והמעשי של חברי הועדות הללו? איך יודעים מי מהם בא מאיזה תחום? איך יודעים מי מהם מורה בשטח ומי מהם מעולם לא לימד את תחום הדעת ולא לימד קבוצות הגיל של יסודי?
6. מה התמהיל של חברי הועדה מבין אנשי מקצוע מתחום המתמטיקה, אנשי מקצוע מתחום החינוך המתמטי, אנשי מקצוע מתחום ההוראה ומורים למתמטיקה לתלמידי בית ספר יסודי? מי קובע את התמהיל?
7. מה הקשר בין אנשים הקשורים ביצירה ובהערכה של חומרי לימוד כמו ספרי לימוד לבין חברי הועדות? האם חבר ועדה של תוכנית לימודים גם קשור לאישור ספרי לימוד וגם קשור להפקת ספרי לימוד וחומרי לימוד?

תודה רבה.
שלמה יונה