Monday, July 6, 2009

חם, שטוח וצפוף מאת תומס פרידמן


לאחר שקראתי את ספרו של תומס פרידמן העולם הוא שטוח ולמדתי ממנו רבות שמחתי לגלות כי הוא הוציא לאור ספר חדש בשם חם שטוח וצפוף שגם הוא עוסק בנושא הגלובליזציה.

הספר במקור (תרגמה מאנגלית עדי הירש) נקרא Hot, Flat, and Crowded.

פרידמן אבחן תהליכים עולמיים, תאר אותם היטב, נתן בהם סימנים (בספרו העולם הוא שטוח הוא מתאר תקופות של קפיצות דרך בגלובליזציה מה שהוא כינה: גלובליזציה 1.0, 2.0 ו-3.0) וניתח השלכות וברירות. בספרו הזה הוא מתקדם הלאה אל מעבר לאבחון ולתיאור ולניתוח. בספרו זה הוא מביט אל ההווה בעיניים פקוחות לרווחה ומציג עתיד רע מאד כתוצאה מריבוי אוכלוסייה והתגברות התחממות כדור הארץ. יחד עם זאת הוא אינו מסתפק בניתוח ובראיית שחורות אלא מציג חזון לפתרון ומנתח את הקשיים ואת ההזדמנויות במימוש חזונו זה.

הספר מרתק ביותר ומהנה ביותר, לא רק מפני שהוא מסביר יפה תהליכים שמתרחשים בעולם באופן ברור ומודגם יפה (בדוגמאות רבות מאד ובסיפורים רבים מאד) אלא גם יש בו שילוב של "מספר סיפורים" (יש לו מטאפורות מפה ועד להודעה חדשה, כמו גם בספרו הקודם) ושל "מסע עולמי" כי הוא מסוגל בסיפוריו ובדוגמאותיו לשאת את הקורא איתו במסעותיו בין מדינות, חבלי ארץ ויבשות עד לקיצוניות שבעמוד אחד עברתי בין שלוש יבשות ובין שש מדינות וכמה תרבויות שונות.

פרידמן מאיר עיניים בחוקי הנפט שהוא מנסח. חוק הנפט הראשון שלו הוא שמחיר הנפט הוא במתאם הפוך לחרויות ולפיתוח: כשהאחד יורד השני יורד. חוק הנפט השני שלו הוא שלא ניתן היום להיות מציאותי וגם יעיל בתחום מדיניות החוץ, או אידאליסט יעיל בקידום הדמוקרטיה ולא להיות גם סביבתן יעיל שחוסך באנרגיה. פרידמן עוד טוען שנפט הוא הסיבה שבגללה נשים בארצות במזרח התיכון נותרות פחות משכילות, פחות מיוצגות בכח העבודה ומשוללות כח פוליטי.

בעמודים 28 ו-29 טוען פרידמן טענה מעניינת מאד שאם מחליפים בה את המילה "אמריקנית" במילה "ישראלית" נדמה לי שהיא תהיה תקפה במידה שווה: "הסכנה היא שהשיתוק של המערכת הפוליטית האמריקנית - אי-יכולתה להתמודד עם כל בעיה רב-דורית שהיא - פשוט ישחק לאיטו את כוחנו ואת נכסינו כחברה. לאט-לאט נעצור את ההגירה, לאט-לאט נוותר על המחויבות שלנו לסחר חופשי, לאט-לאט נרשה לתקציבי המחקר במדעים להצטמצם, לאט-לאט נניח לבתי הספר הציבוריים שלנו לגלוש לבינוניות ורק לאט מאוד ניזכר להכיר באתגר האנרגיה הניצב מולנו. [...] הדברים פשוט ימשיכו להתנהל להם ולהתנהל להם - עד שפתאום הם כבר לא יתנהלו; עד שיום אחד נתעורר ונביט שסיבנו ונגלה שכמדינה, באמת נותרנו מאחור."

בעמוד 42 יש תאור יפה של כימאי אנרגיה להמחשת כמויות פליטת הפחמן הדו-חמצני במונחים של פסולת: "תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים אתם משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם - אחת מחלון הנהג והשנייה מחלון הנוסע. איך הייתם מרגישים? לא כל-כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי-אפשר לראות את זה. אלא ששמה שאנחנו משליכים החוצה הוא קילוגרם של פחמן דו-חמצני - זה מה שמגיע לאטמוספרה, בממוצע, בכל שלושה קילומטרים של נסיעה במכונית."

פרידמן מסביר שמחסור באנרגיה ואי נגישות לאנרגיה מגדילים באופן ניכר את הפערים בין תרבויות ואת הפערים בתור חברות אנושיות. אם אנרגיה חסרה זו, לכל אותם בני אדם בעולם שכרגע היא חסרה להם ולא נגישה להם, תסופק על ידי פחם, גז טבעי או נפט אזי הנזק הסביבתי יהיה עצום. יש צורך והכרח לאנרגיה ירוקה.

במחצית הראשונה של הספר פרידמן מתאר את הבעיות שלכאורה אינו פתירות שנוצרו בתקופת האנרגיה-אקלים:חוסר איזון בין היצע לביקוש של אנרגיה, רודנות הנפט, שינוי האקלים, דלות אנרגיה ואובדן המגוון הביולוגי. הוא טוען שבעיות אלה עתידות לעצב את חיינו ואת כוכב הלכת שלנו בשנים הבאות. כאמור, פרידמן לא מסתפק בהצגת הבעיות אלא מציע חזון לפתרון כולל.

פרידמן גם לא בוחל בהטפה בסגנון מחזירים בתשובה או סוחטי תרומות כשהוא משתמש פעמים רבות מאד בספרו בהקשרים של גהינום וגן עדן כשמדברים על אנרגיה.

הספר מחכים מאד ופוקח עיניים.

מומלץ!





נסיקה מאת ג'ד מרקוריו


בשעה טובה קראתי את נסיקה מאת ג'ד מרקוריו.
נהנתי ממנו מאד.



הסיפור הזה של מציאות חלופית במרוץ להנחתת האדם הראשון על הירח היה מהנה ומעניין מאד.
מעניין עוד היה השילוב של ההסתרה של גיבורים לאומיים מהתודעה הציבורית.

עלייתו מדלות ונערות נוראית של יבגני ירמין (סטאלינגרד ההרוסה, בית היתומים ובפרט מקרה האונס) נגעה מאד ללבי.

היה נדמה לי, אבל לא הקפדתי לבדוק, שהשימוש בשמו הפרטי, יבגני נעשה כשנימת המספר היתה אישית ואילו שם המשפחה, ירמין היה בשימוש כשהיה מדובר בראייה של אחרים אותו או תדמית הגיבור.

הפריע לי השימוש בנוטריקונים, ראשי תיבות, במיוחד בפרקים על תכנית החלל ומסעו לירח.

הסיפור היה מרתק ומעניין.

הסיפור של ירמיין הזכיר לי את המשל (חושבני שקראתי עליו בספרו של חיים שפירא "על הדברים החשובים באמת") על זה שחמד קרקעות ויום אחד הגיע לעיירה ובה שמע שיש מי שמוכן לתת קרקע בשיטת "תפוס כפי יכולתך". הולך חומד הקרקעות ומוצא את האנשים שבהם מדובר ומביע עניין בקרקעות. ואלה אומרים לו: אתה יכול בעבור סכום סמלי של כך-וכך מטבעות לקבל קרקע בשטח שאותו תצליח להקיף במלואו ובלבד שתשלים צורה סגורה ותשוב לפני שקיעת החמה. מרוצה מאד ביום למחרת מתייצב האיש בפני המוכרים ונותן בידם את המטבעות ומתחיל לרוץ. הוא מתקדם ומתקדם במהירות רבה ולבו רן מרוב שמחה על העסקה המצויינת. הוא מקפיד להאיץ ולרוץ מהר ככל יכולתו כדי לכסות יותר ויותר שטח. כשהשמש מתחילה לרדת הוא מבין שצריך לחזור אבל יש לו בעייה: הוא כבר לא יכול לרוץ מהר כמו קודם, ובוודאי שלא מהר יותר, כי הוא התעייף וגם הזמן שנותר לו לשוב קצר מהזמן שהוא עשה בו שימוש כדי להתרחק. המחשבה שיאבד את הקרקע היתה קשה מנשוא לאיש והוא אסף את כל כוחותיו והגיע זמן קצר לאחר השקיעה בחזרה לנקודת ההתחלה ושם נפל ונפח את נשמתו. אמרו האנשים, אדם לא צריך יותר קרקע ממידותיו לצורך קבורתו. הם חפרו בור, קברו אותו ושבו לביתם.

המשל הזה כאמור מאד מזכיר לי את מה שקרה ליבגני ירמין. הוא התאמץ לדחוף הלאה והלאה לעבר מטרה והדבקות הזאת במטרה סימאה את עיניו מלראות איך הוא במו ידיו משחית את סיכוייו לחזור בחיים לביתו.

ירמין כל חייו ניסה לצאת מהסחי ולהתקדם. הוא התקדם להפליא אבל לא זכה להכרה בהישגיו לאורך זמן. הכרה שהוא כה רצה בה. הרצון העז שלו לזכות בהכרה ועוד כזאת שתוציא אותו מאלמוניותו עלה לו בחייו.

מעניין לראות שהוא לא מצא עניין, נחמה ואושר בחיי המשפחה ורק ההתקדמות בהתגברות על אתגרים היתה לנגד עיניו.

נהנתי מאד מהספר.

Sunday, July 5, 2009

עידן הקרח 3


בשבת בבוקר צפינו כל המשפחה ביחד בגלובוס מקס בנתניה בסרט עידן הקרח 3.
זה היה מצחיק, מבדח ומהנה. כולנו נהננו מאד, מקטן ועד גדול.
מומלץ ביותר!!



ציורים חדשים שקיבלתי מסיון











ציורים חדשים שקיבלתי מניר





סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי:

הורים יקרים,

יום א מפגשון: התחלנו כמובן עם שגרת הבוקר, וכפי שהבטחתי התחלנו היום לספור ב...אנגלית

עד 10 ומ- 10.

ההתלהבות היתה רבה, וכן גם שיתוף הפעולה. שפה זו ילדים רבים מכירים, ולכן היה קל ונחמד. הספירה אחורנית מ- 10 היתה מוכרת פחות, אבל האתגר שבה ריתק אותם. הספירה לווותה כמובן באיצבוע.

שוחחנו על לוח התוכן שהשתנה, על הנושאים החדשים שהתחלנו – "חכם בשמש" ו"קיץ", ובדקנו איך אילו אותיות מרכיבות את המילים "שמש" ו- "קיץ".

סיימנו בריקודים ובשירים!

מפגש הבוקר: שוחחנו על הקיץ, ובעיקר על המאפיין שמוכר מאוד : הים! הילדים סיפרו מי גר בים (בעלי חיים ימיים שונים, שבשמותיהם הם נקבו), מה אוהבים בו (לשחות, לבנות ארמונות בחול, לאסוף צדפים, לאכול ארטיק, לחפש סרטנים וכו'), מה טעמו (מלוח...), ומה הם נוהגים לאכול בים (פירות קיץ שונים וכמובן ארטיקים וגלידות בטעמים שונים).

בדקנו מה יקרה אם נוסיף כפית סוכר לים המלוח, והבנו שבעצם ... כלום ... שוחחנו מדוע כך הדבר.

שוחחנו על הדומה והשונה בין ים המלח לים התיכון ולכינרת.

המשכנו עם שיחה על פירות הקיץ, וכל ילד סיפר מהו הפרי (או הפירות) האהוב עליו.

שוחחנו על השמש: מאחר ושיחה זו באה בעקבות שיחה שהתנהלה במפגשון לפני כמה שבועות, היום השיחה היתה ברורה יותר, והיה כיף לראות שהילדים זוכרים: אז שוחחנו מדוע השמש לא באמת שוקעת במים, ומה באמת קורה לה, על כך שכדור הארץ, בו נמצאת גם מדינת ישראל, מסתובב סביב עצמו ובמקביל סביב הירח, בשעה ששמש לא זזה כלל. תוך כדי סיבובו הוא פונה פעם לכיוון השמש ופעם לא. כשהוא פונה – השמש זורחת ומאירה, וכשלא – יורד הלילה.

היום שוחחנו על צבעי השמש בזמנים שונים של היום: צהוב בשעות הבוקר והצהרים, כתום אחרי הצהרים ואדום בערב.

שוחחנו על הפרח: חמנית, והבנו מדוע הוא נקרא כך, כשאנו נזכרים בשם נוסף לשמש, הלא הוא "חמה" (מאחר והשמש מחממת). דיקלמנו דיקלום מקסים בהקשר זה, וגם הצגנו אותו.

סיימנו בדיקלומים מקסימים ובשירי קיץ:

"סוכריה בים" (דיקלום), "חמנית ושמש" (דיקלום), "בים האדום" (דיקלום), "על הקור טיפס לו עכביש קטן", "3 דגים יצאו לטייל בים", "ארטיק-מסטיק".

יצירה וזמן חצר: היום עסקנו בכמה דברים בו זמנית: הילדים הכינו ים מצבע גואש כחול + גלים שצויירו על ידי השפיץ של הלקקן, ובהמשך צבעו דף בצבעי השמש – מחר נמשיך את היצירה ונרכיב שמש מיוחדת במינה.

מפגש הצהרים: אליפות ים – יבשה.

יום ב מפגשון: שגרת בוקר , ספירה באנגלית עד 10 ומ- 10 למטה, ועוד הספקנו לשיר ולרקוד!

מיקה סיפרה לנו על טיול שבת שערכה עם משפחתה בחוות סוסים בבית אורן, על ביקור באמצעות רכבל בסטלה מאריס בהר הכרמל http://www.fixtravel.co.il/article_details.asp?id=330 , וכן על מוזיאון בובות מקסים. http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_LP3.asp?id=60932

מפגש הבוקר: התחלנו בשיחה על נושא "חכם בשמש": על יתרונות וחסרונות השמש (מפעילה את ויטמין D שמתחת לעורנו, מחממת, מאירה – לעומת שורפת ומקלקלת).

הילדים ואני העלנו רעיונות מדוע מאפייני חכם בשמש (קרם הגנה, חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, שהיה במקום מוצל, שתייה מרובה) הם כאלו.

מיקה פתאום הפנתה את תשומת ליבנו לעובדה מעניינת שצבעי השמש (צהוב, אדום וכתום) זהים לצבעי המדורה! שוחחנו על עניין זה, והגענו במשותף למסקנה כי השמש היא בעצם כמו המדורה: חמה ושורפת אך גם מועילה.

לאחר מכן קיבל כל ילד דף וצבע פנדה באחד מצבעי השמש וכן 6 מדבקות בנושא "חכם בשמש":

הילדים נדרשו לצייר שמש במרכז הדף וכן 6 עיגולים מסביב לשמש, ובסופו של דבר להדביק את המדבקות בתוך העיגולים: כל מדבקה בעיגול.

ראשית הדגמתי לילדים את הבקשה, וגם חזרתי את ההוראות בעל פה, ומשם המשיכו הילדים לבדם.

המטרה היתה כמובן המחשה חווייתית של הנושא – אבל גם הבנת הנשמע: היו ילדים שהאזינו בתשומת לב להוראות ואכן ביצעו במדוייק את הבקשה, והיו שמיהרו לפעול מבלי לחשוב על הבקשה, ולכן קיבלו שוב ושוב דפים כדי להתחיל את עבודתם מחדש. בסוף הפעילות שוחחנו על כך.

את הדפים תוכלו לראות בקלסרי הילדים.

המשכנו עם דיקלומי הקיץ ובשירי הקיץ – להנאת כולנו, וסיימנו במשחק זיכרון בנושא סמלי הקיץ.

היה פשוט מקסים!

יצירה וזמן חצר: את ה"ים" הכחול הדבקנו על גבי לוח התוכן ויצרנו ים מקסים, ואת ה"שמש" המשכנו בכך שהילדים הדביקו לה "קרניים". היצירה היפה מקשטת את לוחות הגן – להנאת כולנו. כן סיימו הילדים להכין את המשקפות שלהם, ומחר נתחיל להשתמש בהן.

מפגש הצהרים: חזרות מהנות מאוד למסיבה.

יום ג מפגשון: שגרת בוקר, ספירה עד 10 באנגלית ובחזרה וכן שירים וריקודים.

מפגש הבוקר: כל ילד קיבל לידו את המשקפת היפה שהכין מתחילת השבוע, ונכנסנו לארץ הדמיון: על הרצפה פרסנו סדין גדול ועליה מצוייר ים, וכל הילדים "השקיפו" עם המשקפת לעבר האופק (הכרנו את המילה ולמדנו את משמעותה). התחלתי אני, ותיארתי להם מה אני "רואה" עם המשקפת. כך הצטרפו הילדים למשחק, וכל אחד תיאר מה הוא רואה. שוחחנו על היצורים השונים שפגשנו בים, ולמדנו דברים רבים. הילדים אהבו מאוד את הטיול בארץ הדמיון הימית, והזמן עבר מהר מאוד!

סיימנו חלק זה של המפגש עם שיר נחמד שהכרנו: "ביד אחת יש לי סירה".

סיימנו מפגש מקסים עם 2 יצירות קלסיות נוספות שהכרנו בנוסף ל"ריקוד" מאת בטהובן ו"הריקוד ההונגרי" מאת ברהמס:

1) "דגים" מתוך "קרנבל החיות" מאת סנסנס

2) "ריקוד רוסי" מתוך הבלט "מפצח האגוזים" מאת צ'יי'קובסקי

על פי 2 יצירות מקסימות אלו, השונות מאוד האחת מן השניה ("דגים" מאוד שקט וזורם, "ריקוד רוסי" מאוד קצבי ומהיר) המשכנו להפעיל את הדמיון:

עם היצירה "דגים" קיבלו הילדים דגים עשויים סול, והפעלנו את הדגים על פי מה שהמוסיקה מספרת לנו. הדגים לעתים שחו, לעתים צללו, לעתים אכלו. האזנו ביחד למוסיקה, שמנו לב לשינויים שבה, ולמדנו להאזין לה מתוך הבנה לספור שהיא מספרת. הילדים אהבו מאוד את היצירה ואת ההפעלה!

לקראת ההאזנה ליצירה "ריקוד רוסי" לבשו הילדים את המצופים שלהם. אלה שלא הביאו מצופים (וגם חלק מאלה שהביאו ... )הפכו לצוללנים.

צללנו למים, קפצנו, שחינו באופנים שונים – ושוב הכל תוך כדי האזנה פעילה ומושכלת ליצירה המקסימה.

לאחר מפגש ארוך ודמיוני ומאוד מאוד מלהיב – יצאנו לחצר.

מפגש הצהרים: אליפות ים – יבשה, כשהאלופים הבלתי מעורערים שבאמת החזיקו מעמד בצורה מעוררת כבוד הם: אריאל, עדן, אוריה, בן ואיתי זלוטניק! כל הכבוד לילדים!

יום ד יום חופשי

יום ה מפגשון: שגרת הבוקר + ספריה + ריקודים ושירים.

בכוונה הארכתי בזמן המפגשון מאחר וידעתי כי לא נספיק לקיים מפגש בוקר. היה כיף ושמח!

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לחצר, ויצרנו (וכמובן גם שיחקנו).

יצירה וזמן חצר: הילדים הכינו היום ... דגים ... כל ילד קיבל עיגול מבריסטול, אותו יכול היה לקשט באמצעים רבים שעמדו לרשותו: גואש, דבק, נצנצים, פיסות נייר צבעוניות וכסופות, צבע פנדה וכו'. לאחר שכל ילד קישט את העיגול שלו, גזרנו משולש (כמו משולש פיצה ...) מכל עיגול, אותו הדבקנו בקצה הנגדי של העיגול, ויצרנו דג! להשלמה נוספה עין זזה. הדגים יעטרו את לוח התוכן, וסוף סוף הים שהוכן בתחילת השבוע על ידי הילדים יאוכלס בבעלי החיים המתאימים!

בסביבות השעה 11:00 הגיע אלי פלפלי והעביר לילדים הצגה בחשיכה פשוט מאלפת! הספור היה על דגי – דג ובת הים, ולימד פרק על חברות ונתינה. מקסים!

מפגש הצהרים: התחלנו בריקודים, והמשכנו בספור תורה. המשכנו לספר את קורותיו של יוסף, לאחר שנמכר לארמון המלך פרעה במצרים. ספרתי על קידומו במטבחו של פוטיפר, ועל הטרדותיה של אשתו ... (והכל כמובן מותאם לגיל הילדים).

הורי השבת יהיו: איתי ז. + מעין ג. + עדן + גיא ר.

מחר נחגוג לאיתי זלוטניק יום הולדת 4!

מזל טוב לחמוד ולמשפחתו!

*********************

ביום שישי, ה- 10/7 תתקיים פעילות מוסיקלית עם איריס, המורה למוסיקה בשעה 11:00

במקום קבלת שבת.

ההורים מוזמנים! אנא שריינו את היום ואת השעה!

*********************

ספריה:

ביום חמישי ה- 16/7 נחליף ספרים בפעם האחרונה,

וביום חמישי שלאחריו, ה- 23/7 נסגור את הספריה!

אנא הערכו בהתאם, ודאגו להחזיר את הספרים בזמן למען הסדר הטוב.

*********************

בשבוע הבא לא אקח יום חופשי, ואהיה עם הילדים במשך כל השבוע.

*********************

להנאתכם 2 מהדקלומים שהכרנו השבוע:

"סוכריה בים"

זרקתי סוכריה לים

היא צללה עמוק עמוק

אם כולם יעשו כמוני – הים יהיה מתוק!

אם הים יהיה מתוק, כולם ישתו ים,

ולא יישאר ים לקיץ החם ...

חמנית ושמש \ טיבה נוף

חמנית קטנה התעוררה, פקחה עיניים,

מיד חיפשה את השמש בשמיים.

שלחה אליה חיוך צהוב -

"שיהיה לך בוקר שמח וטוב"


Wednesday, July 1, 2009

הסמכות החדשה מאת חיים עומר



אתמול מצאתי את הספר בתיבת הדואר והיום כבר כתבתי את הביקורת שלי (ממקום שתי הקריאות שלי את הספר) ופרסמתי אותה בפורום.

והנה הביקורת עצמה:

ביקורת ספר "הסמכות החדשה" מאת חיים עומר

01/07/09 11:47
מאת: שלמה יונה


לפני מספר ימים שלחה פלגיה הודעה ובה בקשה לקבל ספר ולכתוב על אודותיו ביקורת בפורום. הספר שנשלח אלי הוא "הסמכות החדשה" מאת חיים עומר (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=43627&perur=...).

הרעיון המרכזי בספר, לטעמי, הוא נושא הסמכות ההורית שמביא גישה שבה:
"סמכות" מחליפה "שליטה" ובוודאי מחליפה חוסר שליטה
* "התנגדות" מחליפה "ענישה"; "השגחה" "נוכחות" ו-"מעורבות" מחליפים את חוסר ההבנה שלנו למעשי הילדים ולמקום המצאם
* "תמיכה" בהורים באה להחליף תחושות ומציאות של "חוסר אונים" ו-"חוסר תמיכה"
* "התמדה השהייה ותיקון" באים להחליף פתרונות קסם, פתרונות בזק או אי התמודדות

עומר מתאר בקצרה שיטות שהיו מקובלות בעולם ופשטו את הרגל. הוא מציג את עקרונותיהם, את תוצאות הגישות האלה במבט לאחור ואת ההשלכות הבעייתיות. הוא לא מסתפק בביקורת והוא מסיק מסקנות לגבי הכשלים ומשתמש במסקנות אלה כדי להציע את עקרונות השיטה שלו. לכל אורך הספר הוא פורט לפרוטות את עקרונות שיטתו ומסביר הדוגמאות רבות למה הוא מתכוון ולמה הוא אינו מתכוון ונותן תחושה טובה לקורא שיש הבנה של מה שקוראים ואין רק ניחוש של הקורא האם הוא הבין את מה שהמחבר התכוון או שמא הבין דבר מה אחר. לדוגמאות הרבות יתרונות נוספים מעבר לביסוס ההבנה: הם נותנים תחושה טובה שהעקרונות המוסברים אינם דברים בעלמא, מסוג הרעיונות שמקומם ראוי בספרי הלימוד ובאקדמיה אך אין להם יד ורגל במציאות. נהפוך הוא, הדוגמאות ממחישות כמה הדברים מבוססים ומציאותיים ושהם דברים של ממש.

עומר מציע כאן גישה שהיא לא יד חפשית מלאה בסגנון רעיונות החינוך של שנות השישים והשבעים מצד אחד, ומהצד השני אינה גישה כוחנית ושתלטנית. ויש גם הפתעות: למשל, לתת פומבי לבעיות קשות במשפחה: לשתף בני משפחה, חברים ומכרים ולרתום אותם לשיתוף פעולה בפתרון. עוד הפתעה היא גישת ה-"להכות בברזל כשהוא קר".

נושא מעניין שעומר נוגע בו בספר אבל דיון ועיסוק נרחב יותר בו מצאתי דווקא בספר אחר בשם "למה זה כל כך מסובך?!" (http://shlomoyona.blogspot.com/2009/03/blog-post_2...) מאת גורדון ניופלד וגאבור מאטה, מכונה (בספרם של ניופלד ומאטה) "התכוונות לחברים".

מצאתי את "הסמכות החדשה" המשך טבעי לספרו האחרון של חיים עומר שקראתי, המאבק באלימות ילדים (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=26182&perur=...) ושל הספר הראשון בנושא שפרסם חיים עומר, שיקום הסמכות ההורית (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=5425&perur=4). למעשה, ישנה חזרה רבה מאד ומשמעותית מאד על הרעיונות מספרו הקודם בנושא, אך אין לראות בזה חסרון. נראה לי שהמחבר הביא את הרעיונות ואת המסקנות לכדי הבשלה וזיכוך והוא מציגם עתה באופן בהיר וממוקד הרבה יותר ויכול, מתוך נסיון של שנים רבות של עיסוק מעשי בנושא גם לעמוד ביתר תוקף מאחורי טענותיו, מסקנותיו והמלצותיו. התוספות הן בעיקר חידוד והדגמה נוספת של מקרים רבים, לאור הנסיון המצטבר בסדנאות ובקליניקה שלה שותף המחבר. יש גם הרחבה יפה ומועילה על ההיבט של בית הספר והקשר מורים-תלמידים, מורים-הורים, מורים-חוץ (הכוונה בחוץ לגורמים כמו שיטור, רווחה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים...).

בספר מזכירים גם את soscenter (http://www.soscenter.org.il) שהוא מרכז להדרכה בנושאי אלימות.

מעניין מאד היה לו היו מפעילים תכניות כמו שהוא מציג בספרו בבתי הספר. הייתי רוצה לראות דבר כזה בנסיון בבית הספר שבו בני לומד.

יחד עם כל הסופרלטיבים, אני מצאתי את הספר כספר כבד מאד לקריאה - אל תטעו לחשוב שזה ספר קל לקריאה (יש חלקים רבים שכן קלים לקריאה, אבל זה לא משהו קליל לקרוא מכריכה לכריכה). מי שמחפש קריאה קלה יותר ומתכונים ברורים יותר והצגת יותר מצבי יום-יום נורמליים (בספרו של עומר יש גם מצבים מאד קיצוניים ויוצאי דופן שמובאים ולא רק בעיות יום יום רגילות שנתקלים בהם במשפחות כל הזמן) יכול למצוא את מבוקשו ביתר קלות באחד מהספרים של
* אין ילדים רעים מאת מיכל דליות (http://shlomoyona.blogspot.com/2009/03/blog-post_0...)
* הורים כמנהיגים מאת חיים עמית (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/08/blog-post_0...)
* הספרים של מייזליש ופרבר (http://www.fabermazlish.com/): אחים ללא יריבות (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/08/blog-post_3...), הורים משוחררים ילדים משוחררים (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/10/blog-post_1...) וכמובן ספריהן על איך לדבר/ללמד כדי... (וראו פה http://www.amazon.com/How-Talk-Kids-Will-Listen/dp... ופה http://www.amazon.com/How-Talk-Kids-Can-Learn/dp/0... -- יש גם בעברית בהוצאת לייף סנטר).

מצאתי את הספר מעניין, מחכים, מועיל במיוחד בגישות המקוריות והמעשיות שלו.
אני נהניתי לקרוא ולמדתי רבות.

והנה לסיום מדברי אחרים על הספר:

מהכריכה האחורית:

כולם יודעים שהסמכות היום אינה כמו שהייתה פעם. הורים, מורים, מנהיגים - כולם סובלים מן ההתערערות של מעמדם, שבעבר היה מובן מאליו.
המבנה החברתי והאידיאלים שלנו לגבי חינוך ילדים השתנו ללא הכר. איננו רוצים עוד הורים או מורים "עם דיסטנס", איננו מוכנים עוד לשימוש באמצעים כוחניים ואיננו רוצים סמכות שפירושה ציות אוטומטי ושתפגע בהתפתחות האוטונומיה של הילד.
מצד שני, הובהר מעל לכל ספק שהחלום לגדל ילדים ללא סמכות וללא גבולות נכשל כישלון חרוץ. התמונה החברתית והמחקר השיטתי מראים שילדים שגדלו באווירה של היעדר סמכות וגבולות מתקשים בשליטה עצמית, נושרים ממסגרות, מגלים רמות גבוהות יותר של התנהגויות אלימות והרסניות, נחשפים הרבה יותר לסיכונים, ובנוסף על כל אלה סובלים מדימוי עצמי נמוך במיוחד.

ספר זה מציג תפיסה של "סמכות חדשה" המתאימה לדורנו. הורים ומורים שבפניהם מוצגים העקרונות ותוכניות הפעולה המתוארים בספר זה מגיבים באומרם: "אנו זקוקים לכך!" "אנו רוצים בכך!" ו"אנו מסוגלים לכך!" הד משולש זה מראה, שעקרונות הסמכות החדשה נותנים תשובה לדילמות חינוכיות, ערכיות וחברתיות המעסיקות כל הורה וכל מורה.
פרופסור חיים עומר מלמד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל–אביב. זהו ספרו השביעי. מספריו: "שיקום הסמכות ההורית", "המאבק באלימות ילדים" שיצאו לאור בהוצאת מודן וכן, "השטן שבינינו" (עם נחי אלון) ו-"פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן" (עם אלי לייבוביץ´). ספריו תורגמו לשפות רבות


עידן רבי ב-nrg (http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/822/893.html) כותב על אודות הספר וגם על המחבר ובנוסף יש דגשים ונקודות עיקריות מהספר בסקירתו.

שם הספר: הסמכות החדשה
שם המחבר: חיים עומר
שם ההוצאה לאור: מודן הוצאה לאור
מספר העמודים בספר: 264 עמודים
המחיר הממומלץ על גב הספר: 88 ש"ח