משרד החינוך טוען שהירידה במתמטיקה היא כי התלמידים פחות טובים

התמונה מתוך הכתבה בדה-מרקר

מרב ארלוזורוב בדה-מרקר מתייחסת למכתב שכתבו מתמטיקאים למשרד החינוך ובו אזהרה מהתדרדרות חמורה וממשבר מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה.

לא הבנתי היכן המכתב המדובר ואיך זה שאין קישור אליו בכתבה. לא ברורה העבודה העיתונאית כאן -- כל ההתייחסויות הן לשמועות ואין בכלל דיון על התוכן האמיתי כי אין הוא מוצג. מי יודע לומר היכן ניתן להשיג עותק מהמכתב? 

בינתיים השגתי עותק של המכתב המדובר -- אפשר לקרוא את המכתב שכותרתו "משבר המורים למתמטיקה בחטיבה העליונה" פה. במכתב למעשה מזהירים פרופסורים בסתירה שבין דרישות משרד החינוך ממורים למתמטיקה בנוגע להשכלתם לבין המציאות ומציעים דרכים שונות לפתרון. בין הנכתב במכתב לבין ההתלהמות שבכתבה ובתגובות יש פער רב.

בפייסבוק גלי וינשטיין כתבה כך:

Gali Weinstein  

באוניברסיטאות הפרופסורים מתלוננים על הסטודנטים שמגיעים מהתיכון עם רמה ירודה במתמטיקה. פירושו שהמורים למתמטיקה בתיכון לא שווים הרבה. משרד החינוך מתגונן כמו הרקדנית שמאשימה את הרצפה: זה התלמידים שהם ברמה נמוכה לא המורים. אז עכשיו הורים יקרים תדעו לכם שאתם יולדים ילדים ברמה נמוכה וכאשר הם מגיעים לבית הספר הם פוגשים במורים למתמטיקה ולמדעים ברמה נורא גבוהה. אבל מה אפשר לעשות שאתם הורים ילדתם ילדים מפגרים? המורים המעולים של גדעון סער לא מסוגלים לתקן את הפגם הזה. ולכן הילדים שלכם, הורים יקרים, מגיעים לאוניברסיטה עם ידע לקוי במתמטיקה. אז אולי תפסיקו להאשים כבר את גדעון סער ותעשו סריקת מערכות בהריון כדי לגלות מוקדם האם יש לכם ילד שלא מסוגל ללמוד מתמטיקה בתיכון?

והנה התגובה שלי בפייסבוק:

Shlomo Yona
לא הבנתי האם את רצינית או צינית. יש בעיה חמורה בהכשרת המורים למתמטיקה -- גם באוניברסיטה וגם במכללות -- מה שמלמדים אותם שם אינו רלוונטי להוראה בבית הספר. במקום למלא להם את הזמן בסיפורי מעשיות ובפסאודו-מדע -- שילמדו אותם מורים מנוסים ומשופשפים באמצעות התנסות מעשית, שילמדו אותם לנהל כיתה, שילמדו אותם איך ללמד כל נושא וכל תחום -- אחת השיטות הטובות היא להתחיל בללמד את פרחי ההוראה את אותו החומר בדיוק, אבל באופן מעמיק, שיטתי ומסודר -- מורים ביסודי, בחט"ב ובתיכון "מעבירים" שיעורים מבלי להבין בכלל את מה שהם מלמדים. בקלות (ובצער רב) אוכל לתת אינספור דוגמאות. משם הבעיה ממשיכה כי מלמדים את הילדים שטויות ולא מלמדים אותם לחשוב כראוי ביסודי -- אח"כ הפערים כ"כ גדולים וטעויות החשיבה כ"כ קשות שקשה למורים במערכת לתקן ולהשלים. שיטת ההערכה והתגמול גם מעודדים את המורים לכוון למדד (ז"א % ניגשים, % עוברים וכו') במקום לכוון להבנה מתמטית. -- יש פתרונות ויש מי שיכול להוביל לפתרונות הללו -- איכשהו יוצא שמי שבעמדה להחליט מקדם אינטרסים צרים ומוביל את הדורות האחרונים והבאים של המדינה לסוג של אנאלפבתיות מתמטית.

כתבתי תגובה דומה גם בהארץ -- טרם אושרה או שאין מתכוונים לאשר אותה.

צעדים ראשונים בתכנון חוג העשרה במתמטיקה

אני מקבל פניות רבות לקבל תלמידים מצטיינים ומחוננים כדי לקדם אותם בשיעורים פרטיים. לצערי מתוך חוסר בזמן (הרי הוראה אינה לפרנסה אצלי, בשביל זה אני עובד באאוטבריין בפיתוח אלגוריתמים) ואני נאלץ לדחות את כל הפניות.

אני מקדיש מידי שבוע זמן לעבוד עם אביב על נושאים מתקדמים (מלבד העבודה שלי איתו על מתמטיקה יסודית) -- אז מיכל העלתה את הרעיון שאצרף ילדים נוספים וכך אצור קבוצת לימוד. כך נתפוס כמה ציפורים במכה אחת:

* תהיה לאביב חברה נוספת של ילדים שמתמודדים עם נושאים כאלה (כרגע הוא דיי לבד בעניין הזה)

* יהיה לילדים פתרון לצורך שלהם (של הוריהם?) בהעשרה מתמטית

* תקשורת: כהרגלי, אם יש משהו שאגלה שאחד הילדים אינו שולט בו או שניגש אליו מתוך טעות חשיבה, אטפל בעניין, אלא שלא רק אני אסביר ואדגים, אתן לחברים שיודעים להסביר ולהדגים. המטרה היא ללמד את הילדים לא רק לשלוט בנושא, אלא גם לנסח היטב את הרעיונות שלהם באופן שיהיה נגיש למי שאינו חושב כמותם. זה משהו שנזנח בדרך כלל אצל ילדים מחוננים ומצטיינים ואני חושב שאפשר "על הדרך" לפתח אצלם גם את המיומנות הזאת. 

* הילדים גם ילמדו להקשיב זה לזה וללמוד זה מזה ולא רק עם המורה.

כמה רעיונות שלי לגבי תכנים אפשריים:

ניגע בנושאים בסיסיים וחשובים, אך נגיע לטיפול בהם מתוך היכרות עם נושא במדע ובטכנולוגיה (במקום ההיפך שבדרך כלל נוהגים ללמד יסודות גם באופן תלוש מהשימושים ואת השימושים, אם בכלל מראים אותם, מציגים רק בהמשך).

אני משתעשע בכמה אפשרויות -- כל אחת מהן יכולה להיות תוכנית לזמן ארוך -- אפשר גם לקחת נושא מסויים מכל תחום ולעסוק בנושאים מתחומים שונים במגוון -- כל כמה שיעורים להחליף לנושא מתחום אחר:

[1]. גיאומטריה אוקלידית -- מהצורך במושגי יסוד, אקסיומות ועד להוכחת משפטים מסודרת -- כאשר הכלי העיקרי יהיה בניות באמצעות סרגל ומחוגה. הערך המוסף של העיסוק הוא בלימוד וברכישת מיומנות בהסקה לוגית, בפיתוח עולם מושגים עשיר ונכון של מונחים גיאומטריים, המחשה ונסיון בבניות (סולל את הדרך לאינאטואיציות בפתרון בעיות בגיאומטריה שדורש "ניצוץ של הבנה" איזו בנייה גיאומטרית לעשות כדי לפתור בעיות בגיאומטריה) שאין יודעים ללמד בבית הספר, מפתח ראיה גיאומטרית וכמובן, מכין היטב את התלמידים לקראת הגיאומטריה שהיא נושא קשה ומורכב שמתחילים ללמוד אותו בחטיבת הביניים במתמטיקה (כמקצוע נפרד -- יש אלגברה ויש גיאומטריה).

[2]. מדעי המחשב ללא מחשב -- רעיונות ממדעי המחשב ויישומיים שלהם ללא מחשב (הבסיס יהיה לפי הנושאים מתוך -- http://csu-il.blogspot.com/) -- שימוש בעקרונות מתמטיים להבנת פעולות המחשב וכדי להבין אין פותרים בעיות מורכבות בעזרת מחשב -- בלי להכנס למבנה מחשבים ולתכנות. כאן הערך המוסף הוא בחשיפה לנושאים מודרניים ושימושיים שגם מבוגרים רבים אינם בקיאים בהם ובפיתוח גישה אלגוריתמית לפתרון בעיות. 

[3]. אסטרטגיות לפתרון בעיות (מה שקוראים בעיות מילוליות) -- הדגש יהיה בשברים, באחוזים ובהמרות בין מידות וגדלים -- חלק בלתי נפרד מהתהליך יהיה להגיע למצב שמבינים את העקרונות, יודעים למיין בעיות לפי העקרונות המתאימים ומצליחים לפי דרישה גם להמציא בעיות מהחיים מכל סוג. מי ששולט בזה מסוגל לצקת משמעות מציאותית לנושאים באלגברה (אלגברה מתחילים ללמוד בחטיבת הביניים) ומקבל במתנה "מודל מנטלי" נכון ושימושי שמאפשר לייצר בקלות אנאלוגיה מהחיים למראה מבנים אלגבריים מורכבים -- ואז היכן שנתקעים כמעט כל תלמידי ישראל -- מי שיש לו את הכלים "רואה את המטריקס" ויכול להסתדר ולפתור גם ללא כלים אלגבריים כלל ולהגיע במקרים רבים לפתרונות יצירתיים ויעילים הרבה יותר.

[4]. ליווי של העבודה שלהם בקורס מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון במכון ויצמן. לסייע להם בקשיים, להציע גישות שונות לפתרון הבעיות, לדון ביתרונות ובחסרונות של הגישות השונות ולספק יסודות שחסרים או הקשר לנושא שעוסקים בו.

בעוד ש-#1 ו-#3 מובילים ל- ומייצרים בסיס איתן לקראת הבאות במתמטיקה בחטיבת הביניים, בתיכון ובכלל, #2 ו-#4 מנותקים מהנלמד במתמטיקה בחטיבת הביניים ובתיכון.

אני מציע לקיים את החוג הזה בימי שישי בצהריים, ב-14:00 כנראה למשך של שעה וחצי. יש סיכוי טוב שהילדים יקבלו מטלה לפעם הבאה בכל שיעור -- כדי שתהיה להם הזדמנות גם לחזור על הנושא וגם כדי לנסות ולהתמודד איתו באופן עצמאי.

הצעתי את הרעיון לשני הורים שלאחרונה מתמידים בנסיונות למצוא פרצה בחומת הסירוב שלי לפנות זמן כדי להקדיש להעשרה של הילדים באופן אישי. נראה אם הרעיון יתקבל בברכה ואם כן איך ימומש.

עדכון: כבר קיבלתי תשובה חיובית והצעה לפתוח קבוצה נוספת למחוננים בכתה מוקדמת יותר, שאולי אפילו תעסוק בלימודי יסוד בשיטה של "להעמיק" במקום להתקדם: הכוונה היא להשלים פערים בהבנה ובחשיבה בנושאים של כתות א' וב' (יש כאלה גם למחוננים! במקרים רבים הביצוע שלהם "מרדים" את ההורים ואת המורים ומסתיר מהם את החוסרים) ואז לעבוד על חומרי הלימוד של כתה ג', כאשר בכל נושא במקום לרוץ קדימה אנחנו נצלול ונעמיק בהבנה ובקשרים וביישום של העקרונות ובראייה כיצד אותם עקרונות מתמטיים עוברים כחוט השני בנושאים השונים.

אם אצליח להביא את החוג הזה למציאות -- אז אפתח יומן רשת נפרד לטובת תיעוד הנושאים שנעסוק בהם וריכוז חומרי הלימוד.

W3C XML Encryption vulnerability

תקן נפוץ וסטנדרטי באבטחת מידע באינטרנט על מסמכים ועל הודעות שכתובים ב-XML התגלה לאחרונה כבעל פגיעות.
התקן מגדיר את הנדרש כדי להצפין תוכן בתוך XML Element.

במאמר שהוצג בכנס ACM CCS2011 פרסמו החוקרים, Tibor Jager ו-Juraj Somorovsky מאוניברסיטת רוהר בוכום בגרמניה התקפה שמדגימה את פרצת האבטחה. בהתקפה מסוגל התוקף לפענח טקסט מוצפן באמצעות שליחת הודעות מוצפנות אחרות לשרות שמממש את התקן. באמצעות כ-14 הודעות בממוצע לכל בית מידע של הטקסט המקורי שהוצפן. הפרצה ממשית ומהווה איום רציני לכל שירות שמממש את התקן (והשימוש בתקן הזה נפוץ ביותר בארגונים ובאינרנט, לרבות מערכות בארכיטקטורה שמכוונת שירותים, SOA).

אני מתכנן לכתוב מאמר בעברית שמסביר ברחל בתך הקטנה את הנושא, את הבעיה, את האפשרויות לצמצם את החשיפה ולהתגבר עליה ועל הבעיה המהותית בתקן ועל התיקונים המתבקשים בו. את המאמר לכשאשלים את כתיבתו אפרסם ככל הנראה ב-DigitalWhisper בעברית.

למאמר הכנס המלא: http://www.nds.rub.de/media/nds/veroeffentlichungen/2011/10/22/HowToBreakXMLenc.pdf

רשימת ספרי לימוד במתמטיקה מהטכניון

Mathematics Library, Technion ספריית מתמטיקה, טכניון

ספרי לימוד מולמצים לקורס - עכשיו ברשימה אלקטרונית!

Courses Textbooks by Faculty

aleph.technion.ac.il

הרשימה נראית שימושית מאוד -- כשרוצים למצוא בזריזות ספרים רלוונטיים לנושא מסויים

אביב במסיבת גיבוש כיתתית

אביב במסיבת גיבוש כיתתית

טעויות מתמטיות בהוראת מתמטיקה בבית ספר יסודי

מעת לעת אני מוצא תפיסות מתמטיות שגויות בקרב תלמידים. פעמים רבות מדובר באי הבנה של התלמידים אך לפעמים לא.   כשהמורה מבין את מקור התפיסה השגויה ומתקן אותה מהבסיס אז התלמיד מרוויח לא רק את ההבנה במקרה המיוחד הזה אלא גם כלי חשיבה. הנה כמה דוגמאות:

1. 

הטעות: המורה מסבירה לתלמידים בכתה שלדלתון יש זוג שוקיים "עליונות" ששוות זו לזו וזוג שוקיים "תחתונות" ששוות זו לזו.

דיון: כמובן שמדובר בהסבר לקוי. הרי הדלתון שומר על תכונותיו ועל הגדרתו גם כאשר הוא מוזז וכאשר הוא מסובב -- הגדרת הדלתון אינה תלויה במיקום הצלעות השוות שלו ביחס לצופה. הגדרה של דלתון יכולה להיות מרובע שיש לו שני זוגות של צלעות סמוכות שוות (כך שאין צלע ששייכת ליותר מזוג אחד). הגדרה אחרת (אופרטיבית, שכן היא גם מסבירה כיצד לייצר דלתון): שני משולשים שווי שוקיים שלהם בסיס משותף יוצרים דלתון. הגישה של המורה משקפת טעות חשיבה וכנראה גם בעיה -- התלמידים עלולים להבין שתכונות הדלתון תלויות באופן שבו מציירים את הצלעות שוות האורך ("עליונות" ו-"תחתונות").

אפשר לראות מתמונות הדלתונים לדוגמה שמובאים בערך דלתון בויקיפדיה שהצלעות העליונות כלל אינן שוות באורכן זו לזו ובאותו האופן גם התחתונות אינן. מדוע? כי זוג אחד של צלעות שוות אורך שורטט בדוגמאות הללו משמאל והאחר מימין. כמובן, שאפשר לסובב את הדלתון כרצוננו ואז גם לא תהיה משמעות לעליון, תחתון, ימני  או שמאלי...

2. 

הטעות: זווית חדה היא זוית שגודלה ממעלה אחת ועד 89 מעלות.

דיון: זאת חשיבה וגם בעייה: המורה טועה ומטעה -- לאן נעלמו אינסוף הזוויות החדות שגדולות מאפס מעלות ושקטנות ממעלה אחת? ולאן נעלמו אינסוף הזוויות החדות שגדולות מ-89 מעלות ושקטנות מזווית ישרה?

הצעה להוראה מסודרת:

להבדיל, הנה קישורים לסדרת סיכומי שיעורים לתלמידים בבית ספר יסודי שאני מלמד בהתנדבות מידי יום שישי אחרי שעות הלימודים -- בסיכומים אני מתייחס להוראה יסודית וראוייה לזווית:

שיעור מספר 6: הזווית -- האם ההגדרה המקובלת לזווית שגויה? ומה זאת בכלל זווית?

שיעור מספר 7: מדידת זוויות -- כיצד מודדים זוויות ומדוע דווקא כך?

שיעור מספר 8: שרטוט זוויות ומדידת זוויות בעזרת סרגל ומד-זווית

3. 

הטעות: בקייטנה א' יש 55 קייטנים. בקייטנה ב' יש 31 קייטנים. בקייטנה א', 20 מהקייטנים אינם יודעים לשחות. בקייטנה ב' יש קייטן אחד שאינו יודע לשחות. המסקנה היתה: כ-20% מהקייטנים בשתי הקייטנות אינם יודעים לשחות.

דיון: המסקנה הזאת התקבלה מתוך חישוב ממוצע פשוט:

(20/55+1/31)/2 ~ 19.8%

אבל, האמת היא שכל אחת מהקייטנות מהווה שלם בגודל אחר ואופן החישוב הנכון הוא לחשב כמה אינם יודעים לשחות בסך הכל בשתי הקייטנות ולחלק בסך כל הקייטנים ואז נקבל: 

(20+1)/(55+31) ~ 24.4%

התשובה שונה: האם חמישית או רבע מהקייטנים אינם יודעים לשחות?

התשובה הראשונה (הממוצע) שגויה. התשובה השנייה נכונה. למה הדבר דומה? הנה שאלה: כמה זה חצי שקל ועוד חצי שקל? התשובה: 1 שקל! זה קל. ועכשיו: כמה זה חצי שקל ועוד חצי דולר? אוי! זה כבר לא כ"כ קל. ברור לנו שמדובר בחיבור חצאים של שלמים שונים (במקרה הזה שונים בערכם). גם במקרה של ההקייטנים, בכל קייטנה יש כמות שונה של קייטנים.

אז אי אפשר להשתמש בממוצע?! אפשר להשתמש בממוצע משוקלל -- כזה שמביא בחשבון את התרומה היחסית של כל שלם שמשתתף בחישוב. אפשר. דוגמאות נוספות לכשל שכזה אפשר למצוא ברשימה של הסטטיסטיקאי יוסי לוי ב-נסיכת המדעים.

***

גדי אלכסנדרוביץ על משפטי האי שלמות של גדל בטמקא

כרגיל, כמו בבלוג שלו "לא מדוייק", גדי אלכסנרוביץ מסביר יפה.
מלבד המעידה בנוגע לטענה על סכום שתי זויות במשולש שחייב להיות גדול או שווה לזוית השלישית במשולש (שם הכוונה כמובן לסכום אורכי כל שתי צלעות במשולש גדול או שווה לאורכה של הצלע השלישית) הכתבה נפלאה וכתובה היטב. מהתגובות לכתבה בטמקא ניכר שגדיאל הכיר בשגיאה ויתקן. יופי של דבר. אני מקווה שהוא יכתוב עוד מאמרים כאלה.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4139368,00.html

עדכון (2.11.2011): גדי פרסם חלק שני שמהווה המשך למאמר הקודם שלו על משפטי אי השלמות של קורט גדל. כרגיל, נפלא!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4141205,00.html

טיסן כדורי

טיסן כדורי

לאחרונה הוצג כלי טייס כדורי שפותח על ידי משרד ההגנה היפני. את כל החלקים להרכבת הכלי אפשר לרכוש והם זמינים לציבור הרחב (לא הבנתי היכן אפשר למצוא תוכניות והוראות הרכבה...). הרעיון והמימוש מעניינים מאוד. נראה שעדיין יש בעיה בהמראה, כי יש מנח מסויים שרק בו ניתן להמריא. יחד עם זאת כלי הטייס יכול לסבול התקלות במכשולים ועדיין להשאר יציב ולתפקד וכן הוא יכול לנחות ככל הנראה על משטחים מסוגים שונים, אפילו שאינם שטוחים, ואף להתנייד באמצעות גלגול.

נחמד מאוד. צריך להיות חביב למצוא ערכות להרכבה עצמית של טיסנים כאלה שנשלטים באמצעות טלפון חכם שמריץ תוכנה חופשית לשליטה. מעניין מתי נראה כאלה.

תערוכת רישומים ופסלים של דרור צרניק בפתיחת מלון תיאודור במגדל חיפה

בתחילת החודש הבא ייפתח מלון תיאודור - במגדל חיפה (רחוב הרצל 63). אומן הבית  הנבחר הוא דרור צרניק. את דרור אני מכיר עוד כשהייתי סטודנט בטכניון. דרור היה מנחה פרוייקט שלי, בהמשך גם עבדתי בסטארטאפ שלו. את דרור מכירים מיוזמות שלו במשך השנים ולאחרונה מ-UnitedParents.  דרור מציג במלון  כ-25 עבודות - פסלים ורישומים.

דרור מספר: "המלון שווה ביקור - הנוף (בייחוד מהקומות העליונות מדהים) - ואני גם אוהב את הנוף על השוק. העבודות - שוות ביקור גם כן.... :-)"

בנסיעה הבאה שלנו לחיפה נבקר במלון ונראה את העבודות (שתמונות שלהן כבר ראיתי בפייסבוק של דרור).

איך לטגן צ'יפס?

מהו הסוד לטוגני תפוחי אדמה (צ'יפס) מעולים?

בניתוח לב פתוח על טיגון צ'יפס נעמי זיו בבלוג מדע בצלחת מסבירה כיצד וגם מדוע.

האם הסי-אי-אי מסתיר מידע על התחממות גלובאלית?

בפודקאסט 60 שניות על כדה"א של סיינטיפיק אמריקן נטען שה-CIA (סוכנות ביון אמריקאית) מסתיר מידע על התחממות גלובאלית:

http://www.scientificamerican.com/podcast/episode.cfm?id=why-is-the-cia-keeping-climate-chan-11-10-23

מעניין מדוע הדוחות והמידע שבידי הארגון אינם ניתנים לפרסום. אם יש שם מידע שיכול להיות בעייתי לארגון, בוודאי אפשר להסירו משם ולהשאיר את המידע שרלוונטי לנושאי איכות הסביבה. ייתכן שאין הקצאת משאבים למטלה הזאת של ניפוי החומר הרגיש מהמידע שיש בו עניין ציבורי. נו... פוליטיקות.. סידרי עדיפויות... אין חדש תחת השמש.

תערוכה על סיפורי חיים של חוקרים יהודיים

תערוכה חדשה - סיפורי חיים של חוקרים יהודים

מעניין אותי סיפור החיים של חוקרים. במיוחד המתמטיקאים מעניינים אותי.

תערוכה חדשה תיפתח בבית התפוצות ב-14 בנובמבר למשך חודש ימים. בתערוכה תמונות ומסמכים, חלקם נחשפים לראשונה, המתעדים סיפורי חיים מרגשים של חוקרים יהודים, ביניהם מתמטיקאים חשובים ביותר של המאה ה-19 וה-20 שסייעו בעיצוב המתמטיקה והפיזיקה המודרניות.

התערוכה סוקרת את מקום ההתרחשויות ואת ההקשרים ההיסטוריים ומציגה את הנפשות הפועלות ואת תרומתן למדע, גורלן האישי והמורשת שהנחילו לדורות הבאים.

התערוכה הוצגה לראשונה בשנת 2006, לרגל הכינוס השנתי של אגודת המתמטיקאים הגרמנים. לאור הצלחתה הוחלט להופכה לתערוכה ניידת. התערוכה, שהופקה בשיתוף עם המוזיאון היהודי פרנקפורט, הוצגה במספר ערים בגרמניה וזכתה בפרס המדע לשנת 2008. גירסה בינלאומית זו מגיעה עתה לישראל ותוצג לראשונה בבית התפוצות למשך חודש ימים, לאחר מכן תנדוד לטכניון בחיפה ולספרייה הלאומית בירושלים.

מתוך: 

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-280104-00.html

אתר התערוכה:

https://gj-math.uni-frankfurt.de/exhibition/

עדכון -- פודקאסטים שווים

הגיע הזמן לעדכן את הרשימה של הפודקאסטים השווים.



אני מאזין לפודקאסטים באופן פחות או יותר קבוע. בעת הרכיבה על אופניים לעבודה ובחזרה, בעת הנהיגה ברכב, בעת המתנה בתור בקניות וכו'.

הנה רשימה של כמה מהמוצלחים שאני מאזין להם. אשמח לקבל המלצות שלכם.

בעברית:

עושים הסטוריה
נושאים מעניינים במדע ובטכנולוגיה מוסברים בשפה פשוטה תוך סיפור עלילה הסטורי עם רכילויות ועם אנקדוטות. רן לוי בקולו הנעים ממש הופך כל פודקאסט לתסכית. יש גם מוסיקה טובה במעברים.

ספק סביר
מדברים עם נושאים חמים במדע מתוך נקודת מבט ספקנית. מסבירים בד"כ בעברית פשוטה ומתדיינים על המתודולוגיה ועל התקיפות של טענות שמועלות בעיתונות ובציבור ובמאמרים אקדמיים.

רוורס עם פלטפורמה
על ההייטק בארץ, על טכנולוגיה, על מפתחים, על הנדסת תוכנה ועל רכילויות מהתחום. אפשר ללמוד ולשמוע על כלים ועל טכנולוגיות ועל שפות מתוך השיחות והראיונות. נעים ומעניין.

דוקטור למה

רועי צזנה ברדיו הטכניון מדבר על מדע ועל טכנולוגיה. הפודקאסט חדש. ואתמול עלה הפרק הראשון. חביב ביותר. יש גם חדשות מדע וגם ראיונות עם אנשים מעניינים על נושאים מעניינים.

ביוקאסט

רפי ארזי מספר על דמות הסטורית אחת בכל פרק. מעניין שהוא מקפיד בכל פעם על נקודה יהודית. אהבתי מאוד את הפרק על רימן. באלף שניות (בערך) מתוארת דמות הסטורית.

באנגלית:

Scientific American 60 Second Science

בכל פודקאסט תקציר ממחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American Science Talk

בכל פודקאסט שבועי נושאים במדע ובטכנולוגיה לרוב באמצעות ראיונות עם מובילים בתחומם

Scientific American 60 Second Mind

בכל פודקאסט תקציר מחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה על המוח ומדעי ההתנהגות ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Earth

בכל פודקאסט תקציר על איכות הסביבה, קיימות ואנרגיה מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Space

בכל פודקאסט תקציר על אסטרונומיה וחקר החלל מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Health

בכל פודקאסט תקציר על חידושים ברפואה ובבריאות מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Security Now!

פודקאסט שבועי של כשעה וחצי על אבטחת מידע (לפי פרצו, אילו עדכונים והסברים בשפה פשוטה לנושאים מתקדמים). שיח בין שניים: המנחה ומומחה האבטחה. מוצלח מאוד. יש פרסומות חסות שמעט מעיקות אבל לומדים להריץ קדימה... לפעמים אפשר לשמוע הסברים מאוד אינטאיטיביים עם אנאלוגיות יפות להתקפות מעניינות על פרוטוקולים או על שירותים. 

This Week in Tech

ליאו לפורט מספר על החדשות בטכנולוגיה השבוע. מדובר על טכנולוגיה פופולרית. לליאו יש באמתחתו פודקאסטים רבים ומהם אני מאזין ל-

Dr Kiki's science hour

ד"ר קיקי מדבר כמה דקות על מה חדש במדע ועיקר התוכנית הוא על נושא אחד עם חוקר אחד. אם נושא המחקר מעניין אותי ואם המאוריין אינו משעמם, אני מאזין בהתלהבות. אבל אינני מאזין לפודקאסט הזה בקביעות.

FLOSS weekly

רנדל שוורץ, שמוכר מאוד בקרב קהיליית ה-Perl, מראיין מפתח של פרוייקט בקוד פתוח. בכל תוכנית פרוייקט אחר. לפודקאסט הזה אני מאזין אם הפרוייקט נראה לי מעניין או אם הדמות המרואיינת מעניינת אותי. אינני מאזין לפודקאסט הזה בקביעות.

The Tech Guy

זאת התוכנית המושמעת ביותר באינטרנט, וגם משודרת חי ברחבי ארה"ב וקנדה. ליאו לפורט מסביר בשפה פשוטה ענייני טכנולוגיה על מחשבים, מכשירים חכמים, מצלמות, תיאטרון ביתי, רדיו חובבים וכו'. חביב ביותר.

This Week in Google

השבוע בגוגל -- מה חדש בשירותים ובפיתוחים ובעסקים של גוגל. תאגיד הענק. בד"כ מעניין מאוד.

Triangulation

ליאו לפורט וטום מריט מראיינים דמות מעניינת מאוד. בכל תוכנית דמות אחת מעניינת. בד"כ תוכנית מרתקת. אהבתי במיוחד את הפרק עם קווין מיטניק.

TWiT Photo

פודקאסט על צילום ועל צלמים. הדמויות שבתחום, טכניקות, חידושים והמצאות. לפעמים אני מאזין לזה, לפי המרואיינים ולפי הנושאים.

The Naked Scientists

תוכנית שבה נסקרים נושאים חמים וחדשים במדע ויש שאלות מאזינים על תופעות ועל מושגים מדעיים שמוסברים באנגלית פשוטה על ידי מומחים.

All in the mind

תוכנית בעניינים של מדעי ההתנהגות והמוח. התוכנית במבטא אוסטרלי כבד.

Quirks & Quarks

בוב מקדונלד מספר על חדשות במדע ונותן לחוקרים להסביר מחקרים ומסקנות שלהם כך שהידע נגיש מאוד. התוכנית במבטא קנדי.

שמחת תורה אצל הוריי

הנה כמה תמונות וסרטונים מהמפגש המשפחתי אצל הוריי בערב שמחת תורה

הסרטונים של אביב סיון וניר על הספה האדומה הוא מהבית שלנו לפני שיצאנו להוריי