Sunday, July 5, 2009

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי:

הורים יקרים,

יום א מפגשון: התחלנו כמובן עם שגרת הבוקר, וכפי שהבטחתי התחלנו היום לספור ב...אנגלית

עד 10 ומ- 10.

ההתלהבות היתה רבה, וכן גם שיתוף הפעולה. שפה זו ילדים רבים מכירים, ולכן היה קל ונחמד. הספירה אחורנית מ- 10 היתה מוכרת פחות, אבל האתגר שבה ריתק אותם. הספירה לווותה כמובן באיצבוע.

שוחחנו על לוח התוכן שהשתנה, על הנושאים החדשים שהתחלנו – "חכם בשמש" ו"קיץ", ובדקנו איך אילו אותיות מרכיבות את המילים "שמש" ו- "קיץ".

סיימנו בריקודים ובשירים!

מפגש הבוקר: שוחחנו על הקיץ, ובעיקר על המאפיין שמוכר מאוד : הים! הילדים סיפרו מי גר בים (בעלי חיים ימיים שונים, שבשמותיהם הם נקבו), מה אוהבים בו (לשחות, לבנות ארמונות בחול, לאסוף צדפים, לאכול ארטיק, לחפש סרטנים וכו'), מה טעמו (מלוח...), ומה הם נוהגים לאכול בים (פירות קיץ שונים וכמובן ארטיקים וגלידות בטעמים שונים).

בדקנו מה יקרה אם נוסיף כפית סוכר לים המלוח, והבנו שבעצם ... כלום ... שוחחנו מדוע כך הדבר.

שוחחנו על הדומה והשונה בין ים המלח לים התיכון ולכינרת.

המשכנו עם שיחה על פירות הקיץ, וכל ילד סיפר מהו הפרי (או הפירות) האהוב עליו.

שוחחנו על השמש: מאחר ושיחה זו באה בעקבות שיחה שהתנהלה במפגשון לפני כמה שבועות, היום השיחה היתה ברורה יותר, והיה כיף לראות שהילדים זוכרים: אז שוחחנו מדוע השמש לא באמת שוקעת במים, ומה באמת קורה לה, על כך שכדור הארץ, בו נמצאת גם מדינת ישראל, מסתובב סביב עצמו ובמקביל סביב הירח, בשעה ששמש לא זזה כלל. תוך כדי סיבובו הוא פונה פעם לכיוון השמש ופעם לא. כשהוא פונה – השמש זורחת ומאירה, וכשלא – יורד הלילה.

היום שוחחנו על צבעי השמש בזמנים שונים של היום: צהוב בשעות הבוקר והצהרים, כתום אחרי הצהרים ואדום בערב.

שוחחנו על הפרח: חמנית, והבנו מדוע הוא נקרא כך, כשאנו נזכרים בשם נוסף לשמש, הלא הוא "חמה" (מאחר והשמש מחממת). דיקלמנו דיקלום מקסים בהקשר זה, וגם הצגנו אותו.

סיימנו בדיקלומים מקסימים ובשירי קיץ:

"סוכריה בים" (דיקלום), "חמנית ושמש" (דיקלום), "בים האדום" (דיקלום), "על הקור טיפס לו עכביש קטן", "3 דגים יצאו לטייל בים", "ארטיק-מסטיק".

יצירה וזמן חצר: היום עסקנו בכמה דברים בו זמנית: הילדים הכינו ים מצבע גואש כחול + גלים שצויירו על ידי השפיץ של הלקקן, ובהמשך צבעו דף בצבעי השמש – מחר נמשיך את היצירה ונרכיב שמש מיוחדת במינה.

מפגש הצהרים: אליפות ים – יבשה.

יום ב מפגשון: שגרת בוקר , ספירה באנגלית עד 10 ומ- 10 למטה, ועוד הספקנו לשיר ולרקוד!

מיקה סיפרה לנו על טיול שבת שערכה עם משפחתה בחוות סוסים בבית אורן, על ביקור באמצעות רכבל בסטלה מאריס בהר הכרמל http://www.fixtravel.co.il/article_details.asp?id=330 , וכן על מוזיאון בובות מקסים. http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_LP3.asp?id=60932

מפגש הבוקר: התחלנו בשיחה על נושא "חכם בשמש": על יתרונות וחסרונות השמש (מפעילה את ויטמין D שמתחת לעורנו, מחממת, מאירה – לעומת שורפת ומקלקלת).

הילדים ואני העלנו רעיונות מדוע מאפייני חכם בשמש (קרם הגנה, חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, שהיה במקום מוצל, שתייה מרובה) הם כאלו.

מיקה פתאום הפנתה את תשומת ליבנו לעובדה מעניינת שצבעי השמש (צהוב, אדום וכתום) זהים לצבעי המדורה! שוחחנו על עניין זה, והגענו במשותף למסקנה כי השמש היא בעצם כמו המדורה: חמה ושורפת אך גם מועילה.

לאחר מכן קיבל כל ילד דף וצבע פנדה באחד מצבעי השמש וכן 6 מדבקות בנושא "חכם בשמש":

הילדים נדרשו לצייר שמש במרכז הדף וכן 6 עיגולים מסביב לשמש, ובסופו של דבר להדביק את המדבקות בתוך העיגולים: כל מדבקה בעיגול.

ראשית הדגמתי לילדים את הבקשה, וגם חזרתי את ההוראות בעל פה, ומשם המשיכו הילדים לבדם.

המטרה היתה כמובן המחשה חווייתית של הנושא – אבל גם הבנת הנשמע: היו ילדים שהאזינו בתשומת לב להוראות ואכן ביצעו במדוייק את הבקשה, והיו שמיהרו לפעול מבלי לחשוב על הבקשה, ולכן קיבלו שוב ושוב דפים כדי להתחיל את עבודתם מחדש. בסוף הפעילות שוחחנו על כך.

את הדפים תוכלו לראות בקלסרי הילדים.

המשכנו עם דיקלומי הקיץ ובשירי הקיץ – להנאת כולנו, וסיימנו במשחק זיכרון בנושא סמלי הקיץ.

היה פשוט מקסים!

יצירה וזמן חצר: את ה"ים" הכחול הדבקנו על גבי לוח התוכן ויצרנו ים מקסים, ואת ה"שמש" המשכנו בכך שהילדים הדביקו לה "קרניים". היצירה היפה מקשטת את לוחות הגן – להנאת כולנו. כן סיימו הילדים להכין את המשקפות שלהם, ומחר נתחיל להשתמש בהן.

מפגש הצהרים: חזרות מהנות מאוד למסיבה.

יום ג מפגשון: שגרת בוקר, ספירה עד 10 באנגלית ובחזרה וכן שירים וריקודים.

מפגש הבוקר: כל ילד קיבל לידו את המשקפת היפה שהכין מתחילת השבוע, ונכנסנו לארץ הדמיון: על הרצפה פרסנו סדין גדול ועליה מצוייר ים, וכל הילדים "השקיפו" עם המשקפת לעבר האופק (הכרנו את המילה ולמדנו את משמעותה). התחלתי אני, ותיארתי להם מה אני "רואה" עם המשקפת. כך הצטרפו הילדים למשחק, וכל אחד תיאר מה הוא רואה. שוחחנו על היצורים השונים שפגשנו בים, ולמדנו דברים רבים. הילדים אהבו מאוד את הטיול בארץ הדמיון הימית, והזמן עבר מהר מאוד!

סיימנו חלק זה של המפגש עם שיר נחמד שהכרנו: "ביד אחת יש לי סירה".

סיימנו מפגש מקסים עם 2 יצירות קלסיות נוספות שהכרנו בנוסף ל"ריקוד" מאת בטהובן ו"הריקוד ההונגרי" מאת ברהמס:

1) "דגים" מתוך "קרנבל החיות" מאת סנסנס

2) "ריקוד רוסי" מתוך הבלט "מפצח האגוזים" מאת צ'יי'קובסקי

על פי 2 יצירות מקסימות אלו, השונות מאוד האחת מן השניה ("דגים" מאוד שקט וזורם, "ריקוד רוסי" מאוד קצבי ומהיר) המשכנו להפעיל את הדמיון:

עם היצירה "דגים" קיבלו הילדים דגים עשויים סול, והפעלנו את הדגים על פי מה שהמוסיקה מספרת לנו. הדגים לעתים שחו, לעתים צללו, לעתים אכלו. האזנו ביחד למוסיקה, שמנו לב לשינויים שבה, ולמדנו להאזין לה מתוך הבנה לספור שהיא מספרת. הילדים אהבו מאוד את היצירה ואת ההפעלה!

לקראת ההאזנה ליצירה "ריקוד רוסי" לבשו הילדים את המצופים שלהם. אלה שלא הביאו מצופים (וגם חלק מאלה שהביאו ... )הפכו לצוללנים.

צללנו למים, קפצנו, שחינו באופנים שונים – ושוב הכל תוך כדי האזנה פעילה ומושכלת ליצירה המקסימה.

לאחר מפגש ארוך ודמיוני ומאוד מאוד מלהיב – יצאנו לחצר.

מפגש הצהרים: אליפות ים – יבשה, כשהאלופים הבלתי מעורערים שבאמת החזיקו מעמד בצורה מעוררת כבוד הם: אריאל, עדן, אוריה, בן ואיתי זלוטניק! כל הכבוד לילדים!

יום ד יום חופשי

יום ה מפגשון: שגרת הבוקר + ספריה + ריקודים ושירים.

בכוונה הארכתי בזמן המפגשון מאחר וידעתי כי לא נספיק לקיים מפגש בוקר. היה כיף ושמח!

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לחצר, ויצרנו (וכמובן גם שיחקנו).

יצירה וזמן חצר: הילדים הכינו היום ... דגים ... כל ילד קיבל עיגול מבריסטול, אותו יכול היה לקשט באמצעים רבים שעמדו לרשותו: גואש, דבק, נצנצים, פיסות נייר צבעוניות וכסופות, צבע פנדה וכו'. לאחר שכל ילד קישט את העיגול שלו, גזרנו משולש (כמו משולש פיצה ...) מכל עיגול, אותו הדבקנו בקצה הנגדי של העיגול, ויצרנו דג! להשלמה נוספה עין זזה. הדגים יעטרו את לוח התוכן, וסוף סוף הים שהוכן בתחילת השבוע על ידי הילדים יאוכלס בבעלי החיים המתאימים!

בסביבות השעה 11:00 הגיע אלי פלפלי והעביר לילדים הצגה בחשיכה פשוט מאלפת! הספור היה על דגי – דג ובת הים, ולימד פרק על חברות ונתינה. מקסים!

מפגש הצהרים: התחלנו בריקודים, והמשכנו בספור תורה. המשכנו לספר את קורותיו של יוסף, לאחר שנמכר לארמון המלך פרעה במצרים. ספרתי על קידומו במטבחו של פוטיפר, ועל הטרדותיה של אשתו ... (והכל כמובן מותאם לגיל הילדים).

הורי השבת יהיו: איתי ז. + מעין ג. + עדן + גיא ר.

מחר נחגוג לאיתי זלוטניק יום הולדת 4!

מזל טוב לחמוד ולמשפחתו!

*********************

ביום שישי, ה- 10/7 תתקיים פעילות מוסיקלית עם איריס, המורה למוסיקה בשעה 11:00

במקום קבלת שבת.

ההורים מוזמנים! אנא שריינו את היום ואת השעה!

*********************

ספריה:

ביום חמישי ה- 16/7 נחליף ספרים בפעם האחרונה,

וביום חמישי שלאחריו, ה- 23/7 נסגור את הספריה!

אנא הערכו בהתאם, ודאגו להחזיר את הספרים בזמן למען הסדר הטוב.

*********************

בשבוע הבא לא אקח יום חופשי, ואהיה עם הילדים במשך כל השבוע.

*********************

להנאתכם 2 מהדקלומים שהכרנו השבוע:

"סוכריה בים"

זרקתי סוכריה לים

היא צללה עמוק עמוק

אם כולם יעשו כמוני – הים יהיה מתוק!

אם הים יהיה מתוק, כולם ישתו ים,

ולא יישאר ים לקיץ החם ...

חמנית ושמש \ טיבה נוף

חמנית קטנה התעוררה, פקחה עיניים,

מיד חיפשה את השמש בשמיים.

שלחה אליה חיוך צהוב -

"שיהיה לך בוקר שמח וטוב"


Wednesday, July 1, 2009

הסמכות החדשה מאת חיים עומר



אתמול מצאתי את הספר בתיבת הדואר והיום כבר כתבתי את הביקורת שלי (ממקום שתי הקריאות שלי את הספר) ופרסמתי אותה בפורום.

והנה הביקורת עצמה:

ביקורת ספר "הסמכות החדשה" מאת חיים עומר

01/07/09 11:47
מאת: שלמה יונה


לפני מספר ימים שלחה פלגיה הודעה ובה בקשה לקבל ספר ולכתוב על אודותיו ביקורת בפורום. הספר שנשלח אלי הוא "הסמכות החדשה" מאת חיים עומר (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=43627&perur=...).

הרעיון המרכזי בספר, לטעמי, הוא נושא הסמכות ההורית שמביא גישה שבה:
"סמכות" מחליפה "שליטה" ובוודאי מחליפה חוסר שליטה
* "התנגדות" מחליפה "ענישה"; "השגחה" "נוכחות" ו-"מעורבות" מחליפים את חוסר ההבנה שלנו למעשי הילדים ולמקום המצאם
* "תמיכה" בהורים באה להחליף תחושות ומציאות של "חוסר אונים" ו-"חוסר תמיכה"
* "התמדה השהייה ותיקון" באים להחליף פתרונות קסם, פתרונות בזק או אי התמודדות

עומר מתאר בקצרה שיטות שהיו מקובלות בעולם ופשטו את הרגל. הוא מציג את עקרונותיהם, את תוצאות הגישות האלה במבט לאחור ואת ההשלכות הבעייתיות. הוא לא מסתפק בביקורת והוא מסיק מסקנות לגבי הכשלים ומשתמש במסקנות אלה כדי להציע את עקרונות השיטה שלו. לכל אורך הספר הוא פורט לפרוטות את עקרונות שיטתו ומסביר הדוגמאות רבות למה הוא מתכוון ולמה הוא אינו מתכוון ונותן תחושה טובה לקורא שיש הבנה של מה שקוראים ואין רק ניחוש של הקורא האם הוא הבין את מה שהמחבר התכוון או שמא הבין דבר מה אחר. לדוגמאות הרבות יתרונות נוספים מעבר לביסוס ההבנה: הם נותנים תחושה טובה שהעקרונות המוסברים אינם דברים בעלמא, מסוג הרעיונות שמקומם ראוי בספרי הלימוד ובאקדמיה אך אין להם יד ורגל במציאות. נהפוך הוא, הדוגמאות ממחישות כמה הדברים מבוססים ומציאותיים ושהם דברים של ממש.

עומר מציע כאן גישה שהיא לא יד חפשית מלאה בסגנון רעיונות החינוך של שנות השישים והשבעים מצד אחד, ומהצד השני אינה גישה כוחנית ושתלטנית. ויש גם הפתעות: למשל, לתת פומבי לבעיות קשות במשפחה: לשתף בני משפחה, חברים ומכרים ולרתום אותם לשיתוף פעולה בפתרון. עוד הפתעה היא גישת ה-"להכות בברזל כשהוא קר".

נושא מעניין שעומר נוגע בו בספר אבל דיון ועיסוק נרחב יותר בו מצאתי דווקא בספר אחר בשם "למה זה כל כך מסובך?!" (http://shlomoyona.blogspot.com/2009/03/blog-post_2...) מאת גורדון ניופלד וגאבור מאטה, מכונה (בספרם של ניופלד ומאטה) "התכוונות לחברים".

מצאתי את "הסמכות החדשה" המשך טבעי לספרו האחרון של חיים עומר שקראתי, המאבק באלימות ילדים (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=26182&perur=...) ושל הספר הראשון בנושא שפרסם חיים עומר, שיקום הסמכות ההורית (http://www.modan.co.il/prodtxt.asp?id=5425&perur=4). למעשה, ישנה חזרה רבה מאד ומשמעותית מאד על הרעיונות מספרו הקודם בנושא, אך אין לראות בזה חסרון. נראה לי שהמחבר הביא את הרעיונות ואת המסקנות לכדי הבשלה וזיכוך והוא מציגם עתה באופן בהיר וממוקד הרבה יותר ויכול, מתוך נסיון של שנים רבות של עיסוק מעשי בנושא גם לעמוד ביתר תוקף מאחורי טענותיו, מסקנותיו והמלצותיו. התוספות הן בעיקר חידוד והדגמה נוספת של מקרים רבים, לאור הנסיון המצטבר בסדנאות ובקליניקה שלה שותף המחבר. יש גם הרחבה יפה ומועילה על ההיבט של בית הספר והקשר מורים-תלמידים, מורים-הורים, מורים-חוץ (הכוונה בחוץ לגורמים כמו שיטור, רווחה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים...).

בספר מזכירים גם את soscenter (http://www.soscenter.org.il) שהוא מרכז להדרכה בנושאי אלימות.

מעניין מאד היה לו היו מפעילים תכניות כמו שהוא מציג בספרו בבתי הספר. הייתי רוצה לראות דבר כזה בנסיון בבית הספר שבו בני לומד.

יחד עם כל הסופרלטיבים, אני מצאתי את הספר כספר כבד מאד לקריאה - אל תטעו לחשוב שזה ספר קל לקריאה (יש חלקים רבים שכן קלים לקריאה, אבל זה לא משהו קליל לקרוא מכריכה לכריכה). מי שמחפש קריאה קלה יותר ומתכונים ברורים יותר והצגת יותר מצבי יום-יום נורמליים (בספרו של עומר יש גם מצבים מאד קיצוניים ויוצאי דופן שמובאים ולא רק בעיות יום יום רגילות שנתקלים בהם במשפחות כל הזמן) יכול למצוא את מבוקשו ביתר קלות באחד מהספרים של
* אין ילדים רעים מאת מיכל דליות (http://shlomoyona.blogspot.com/2009/03/blog-post_0...)
* הורים כמנהיגים מאת חיים עמית (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/08/blog-post_0...)
* הספרים של מייזליש ופרבר (http://www.fabermazlish.com/): אחים ללא יריבות (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/08/blog-post_3...), הורים משוחררים ילדים משוחררים (http://shlomoyona.blogspot.com/2008/10/blog-post_1...) וכמובן ספריהן על איך לדבר/ללמד כדי... (וראו פה http://www.amazon.com/How-Talk-Kids-Will-Listen/dp... ופה http://www.amazon.com/How-Talk-Kids-Can-Learn/dp/0... -- יש גם בעברית בהוצאת לייף סנטר).

מצאתי את הספר מעניין, מחכים, מועיל במיוחד בגישות המקוריות והמעשיות שלו.
אני נהניתי לקרוא ולמדתי רבות.

והנה לסיום מדברי אחרים על הספר:

מהכריכה האחורית:

כולם יודעים שהסמכות היום אינה כמו שהייתה פעם. הורים, מורים, מנהיגים - כולם סובלים מן ההתערערות של מעמדם, שבעבר היה מובן מאליו.
המבנה החברתי והאידיאלים שלנו לגבי חינוך ילדים השתנו ללא הכר. איננו רוצים עוד הורים או מורים "עם דיסטנס", איננו מוכנים עוד לשימוש באמצעים כוחניים ואיננו רוצים סמכות שפירושה ציות אוטומטי ושתפגע בהתפתחות האוטונומיה של הילד.
מצד שני, הובהר מעל לכל ספק שהחלום לגדל ילדים ללא סמכות וללא גבולות נכשל כישלון חרוץ. התמונה החברתית והמחקר השיטתי מראים שילדים שגדלו באווירה של היעדר סמכות וגבולות מתקשים בשליטה עצמית, נושרים ממסגרות, מגלים רמות גבוהות יותר של התנהגויות אלימות והרסניות, נחשפים הרבה יותר לסיכונים, ובנוסף על כל אלה סובלים מדימוי עצמי נמוך במיוחד.

ספר זה מציג תפיסה של "סמכות חדשה" המתאימה לדורנו. הורים ומורים שבפניהם מוצגים העקרונות ותוכניות הפעולה המתוארים בספר זה מגיבים באומרם: "אנו זקוקים לכך!" "אנו רוצים בכך!" ו"אנו מסוגלים לכך!" הד משולש זה מראה, שעקרונות הסמכות החדשה נותנים תשובה לדילמות חינוכיות, ערכיות וחברתיות המעסיקות כל הורה וכל מורה.
פרופסור חיים עומר מלמד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל–אביב. זהו ספרו השביעי. מספריו: "שיקום הסמכות ההורית", "המאבק באלימות ילדים" שיצאו לאור בהוצאת מודן וכן, "השטן שבינינו" (עם נחי אלון) ו-"פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן" (עם אלי לייבוביץ´). ספריו תורגמו לשפות רבות


עידן רבי ב-nrg (http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/822/893.html) כותב על אודות הספר וגם על המחבר ובנוסף יש דגשים ונקודות עיקריות מהספר בסקירתו.

שם הספר: הסמכות החדשה
שם המחבר: חיים עומר
שם ההוצאה לאור: מודן הוצאה לאור
מספר העמודים בספר: 264 עמודים
המחיר הממומלץ על גב הספר: 88 ש"ח




Tuesday, June 30, 2009

Monday, June 29, 2009

לא רציונלי ולא במקרה מאת דן אריאלי


קראתי את ספרו המעניין והמפתיע, לא רציונלי ולא במקרה, של דן אריאלי. נהנתי ממנו מאד ולמדתי ממנו דברים רבים. הספר במקור כתוב באנגלית ושמו, Predictably Irrational, והוא תורגם לגרסה בעברית בהוצאת מטר על ידי גילי בר-הלל סמו. בספר 225 עמודים והוא כולל הערות שוליים, מראי מקום, רשימה בבליוגרפית והערות.


והנה כמה ביקורות על הספר:


בספר מודגמת יפה שיטת העבודה, המטרות והמסקנות שנובעות מתחום מחקרי שמכונה כלכלה התנהגותית ושיפוט וקבלת החלטות. התחום דומה מאד לתחום שבו עוסק ספרו של טים הרפורד, יש הגיון בחיים, אבל המסקנות שונות מאד. בעוד שהרפורד מתעקש שאנשים נוהגים באופן רציונלי ומסביר מדוע קל לחשוב שהם אינם נוהגים כך אריאלי בספרו כאן מדגים בסדרת ניסויים פשוטים ומעניינים מאד כמה לא רציונליים (במונחים של כלכלה מסורתית) בני האדם.



בעמוד 22 מציג ארליאלי קביעה כללית: "רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים... אלא אם כן זה מתגלה לעיניהם בהקשר הנכון."


בעמוד 55 עוד קביעות מעניינות: "הכלכלה המסורתית מניחה שמחירי מוצרים בשוק נקבעים על ידי איזון בין שני כוחות: תפוקת הייצור במחירים שונים (היצע) וההעדפות והרצונות של אלה שיש להם כוח רכישה במחירים שונים (ביקוש). הנקודה שבה נפגשים שני הכוחות הללו אמורה לקבוע את המחירים בשוק


הרעיון יפה, אבל הוא מתבסס כל ההנחה ששני הכוחות הללו הם בלתי תלויים, ושהצירוף שלהם הוא שקובע את מחיר השוק. [...] לפי התיאוריה הכלכלית הסטנדרטית, המחיר שהצרכנים מוכנים לשלם הוא רחד משני הנתונים הקריטיים שקובעים את מחירי השוק (זהו הביקוש). [...] אפשר בקלות להשפיע על הנכונות של הצרכנים לשלם, ופירוש הדבר הוא שהצרכנים אינם שולטים לגמרי בהעדפותיהם ובמחירים שהם מוכנים לשלם תמורת סחורות וחוויות שונות. [...] בעוד התבנית הכלכלית הסטנדרטית יוצאת מנקודת הנחה שכוחות ההיצע והביקוש הם בלתי תלויים, הדוגמאות השונות של יצירת עוגנים מראות שלמעשה יש תלות בין היצע לביקוש. בעולם האמיתי העיגון מגיע בצורת המחיר המומלץ על ידי היצרן, על ידי מחירים בפרסומות, על ידי קידומי מכירות, על ידי הצגת מוצרים וכו' - על המשתנים האלה נקבעים על ידי הספק ולא על ידינו, הצרכנים. מכאן שבמקום שהמחירים שאנחנו מוכנים לשלם ישפיעו על מחירי השוק, הקשר הסיבתי הוא הפוך, ומחירי השוק הם המשפיעים עלינו ועל המחירים שאנחנו מוכנים לשלם. משמעות הדבר היא שהביקוש ככוח כלכלי אינו בלתי תלוי בהיצע."


בעמוד 57: "אם עוגנים וזיכרונות של העוגנים - ולא ההעדפות - הם שקובעים את התנהגותנו, לא ברור למה אנשים מהללים את המסחר החופשי כדרך הנכונה להגברת תועלת ואושר אישי." אריאלי בכלל טוען שלא ברור כלל שההזדמנות למכור או לקנות תשפר את מצבנו בהנתן עוגנים שרירותיים.



בעמוד 61 נפלה טעות כתוב 51 סנט כשצריך להיות כתוב 15 סנט.



אריאלי מדבר עוד על החינם שמעוור אותנו ומעניק לנו סיפוק רגשי כה גדול עד שאנו משנים את התפיסה שלנו לגבי הפריט המוצע, ורואים אותו בעל ערך גבוה בהרבה מערכו האמיתי.



אריאלי מדבר גם על נורמות חברתיות מול נורמות שוק ועל ההתנגשויות שלהן וצותאות ההתנגשויות הללו. זה היה מרתק ובעיקר בענייני עבודה. הוא טוען ומסיק מתוך תוצאות ניסוייו המעניינים שאנשים מוכנים לעבוד בחינם ומוכנים לעבוד תמורת שכר הוגן. אולם אם יוצע להם שכר נמוך הם יסרבו. הוא טוען שנורמות חברתיות אפקטיביות וזולות יותר מכסף. והוא מסביר ומדגים.


הוא עוד מראה איך תפיסה של מחיר משפיעה על העונד שלנו ממוצר או משרות ועוד ועוד.



ספר מומלץ ביותר. לא רק למתעניינים בכלכלה ובהתנהגות אלא לצרכנים בעיקר.



נהנתי!



Sunday, June 28, 2009

תמונות נוספות של סיון בגן נעים

הנה תוספות לתמונות שצילמתי בגן נעים במסיבת הסיום. הפעם אלה תמונות שצילמו הורים אחרים. תמונות רבות אחרות אפשר לראות בגלריה בפיקסה.





המורה מאת פרנק מק'קורט


קראתי בשקיקה את ספרו של פרנק מק'קורט, המורה.

הספר ראה אור בעברית בהוצאת מטר.
הספר מונה 290 עמודים.
עידית שורר תרגמה מאנגלית.

במקור, באנגלית, הספר נקרא Teacher Man.

את הספר קניתי בגחמת קניות ספרים שהיתה לי לפני בערך שנה שבה הזמנתי עשרות ספרים מבוקמי. משהו בתאור תקציר הספר מהכריכה האחורית משך אותי. עתה שקראתי לא הצטערתי על הקנייה.




יוסי שריד בהארץ
מיכאל דדון בבלוג המורים
איריס בקשי ברוש באתר רשימות
יואב ארמוני בבלוגיה
ראיון של נעמי פריי עם פרנק מק'קורט בהארץ
גלעד מורג במגזין במה

נהנתי מאד מהקריאה בספר.
הזדהיתי מאד עם התיאורים של מק'קורט על חייו של מורה ועל השכר שאינו מתאים לגודל האתגר ומידת ההשקעה.
הבנתי אותו כשהוא מתוודה בפני הקוראים שלא היה לו מושג כיצד להתמודד עם משמעת, עם חוסר עניין ועם בעיות של תלמידים. מפליא שאחרי הקשיים הרבים שהוא התמודד מולם בכתות בבית ספר מקצועי עם "אוכלוסייה קשה" הוא לא מוצא את עצמו במספר מקומות "טובים" יותר.

אני לא חושב שאוכל לתאר טוב יותר מאלה שקישרתי לדבריהם על הספר, ודדואי שאתקשה שלא לחזור על כמה מתובנותיהם על הספר. בכל זאת מצאתי לנכון לצטט שני קטעים מהספר שדברו אלי ונגעו בי (ישנם עוד רבים כאלה אבל השניים הללו במיוחד מתמצתים בעיני את מקצוע ההוראה בבתי הספר בפן שאין רואים אותו בכתה ולא חושבים עליו כשחושבים על מקצועו של המורה):

עמודים 207 ו-208:
"בסופו של יום הלימודים אתה יוצא בראש מלא ברעשיהם של בני נוער, בדאגותיהם, בחלומותיהם, הם באים אחריך לארוחת ערב, לסרטים, לשירותים, למיטה. אתה מנסה לגרש אותם ממחשבותיך. לכו. לכו. אני קורא ספר, עיתון, את הכתובת על הקיר. לכו."

עמודים 211 ו-212:
"אם ביקשת מהבנים והבנות בתיכון סטאיווסנט לכתוב שלוש מאות וחמישים מילה על נושא כלשהו הם היו עשויים להשיב בחמש מאות. היו להם די והותר מילים.

אם ביקשת מכל התלמידים בחמתש השיעורים שלך לכתוב כל אחד שלוש מאות וחמישים מילה אתה מקבל 175 כפול 350 ואלה 32,750 מילים שאתה צריך לקרוא, לתקן, ולהעריך ולתת להן ציון בערבים ובסופי שבוע. וזה בתנאי שהיה לך מספיק שכל לתת להם רק עבודה אחת בשבוע. אתה צריך לתקן טעויות כתיב, דקדוק שגוי, מבנה משפט לקוי, רצף, רשלנות באופן כללי. אתה צריך להציע הצעות על תוכן ולכתוב הערה כללית המסבירה את הציון שנתת. אתה מזכיר להם שאין תוספת נקודות על עבודות מקושטות בקטשופ, מיונז, קפה, קולה, דמעות, שומן, קשקשים. אתה מציע בתוקף שהם יכתבו את העבודה ליד שולחן כתיבה או כל שולחן אחר אבל לא ברכבת, באוטובוס, במעלית או בהמולה השוררת בפיצרייה של ג'ו שמעבר לפינה.

אם אתה מקדיש לכל עבודה חמש דקות אתה מקדיש רק למחזור עבודות יחיד זה ארבע-עשרה שעות ושלושים וחמש דקות. ופירוש הדבר יותר משני ימי הוראה וסוף לסוף השבוע.

אתה מהסס להטיל על התלמידים הכנת יומני קריאה. הם ארוכים עוד יותר ועשירים בגנבות ספרותיות.


מדי יום סחבתי הביתה ספרים ועבודות בתיק חום מעור מלאכותי. התכוונתי להתרווח בכיסא-נוח ולקרוא את העבודות, אבל אחרי יום של חמישה שיעורים ו-175 בני-עשרה לא נטיתי להאריך את היום בעזרת התוצרת שלהם. היא תחכה, לעזעזל. מגיעה לי כוסית יין או כוס תה. אגיע אל העבודות אחר-כך. כן, כוס תה טובה וקריאת העיתון או טיול רגלי בשכונה או כמה דקות עם בתי הקטנה שתספר לי על הלימודים שלה ועל הדברים שהיא עשתה עם חברתה קלייר. כמו כן אני חייב לסרוק את העיתון כדי להיות מעודכן בנעשה בעולם. מורה לאנגלית צריך לדעת מה נעשה סביבו. לעולם אין לדעת מתי אחד התלמידים יאמר משהו על מדיניות החוץ או על מחזה חדש שמועלה אוף-ברודוויי. אתה לא רוצה להיתפס מול הכיתה עם פה פעור ששום דבר לא יוצא ממנו.

אלה חייו של מורה לאנגלית בתיכון.
"


גמאתי את הספר עמוד אחד אחרי השני, והצטערתי כשמידי פעם נאלצתי להתפנות לעיסוקים הרגילים של היום.

מומלץ מאד.

על הדברים החשובים באמת מאת חיים שפירא


קראתי את ספרו של חיים שפירא, על הדברים החשובים באמת, ולמען האמת מצאתי בו דברים שונים ממה שציפיתי. את הציפיות לקראת הספר בניתי לאחר שנהנתי מאד מהקריאה בספרו הקודם של שפירא, שיחות על תורת המשחקים.

כמו ספרו הקודם גם הספר הזה כתוב בשפה קלה, מלא כולו בהומור ודן בחיוך בנושאים "כבדים ורציניים". גם ספר זה כמו קודמו מאוייר בידיו של דני קרמן.

הציטוטים הרבים מפיהם של כל מיני הוגים לכאורה והוגים למעשה ושל דמויות בדויות ושל כאלה אמיתיות היו לי לזרא! הסגנון הזה של אמרת כנף מפיו של זה ומפיו של אחר כבסיס לספר לא מוצא חן בעיני. ציטוטי האמרות הבלתי פוסקים פוגמים מאד ברצף הקריאה וגורמים לי להסיק שאין למחבר מה לומר יותר מידי ושהוא מנסה רק להדביק יחדיו אוספי ציטטות ואמרות כנף כשמידי פעם הוא מוסיף פה ושם פרפראות משל עצמו.

הספר כנראה הוא נסיון להוציא לאור באופן מרוכז את הרצאותיו (המבוקשות מאד, לפי פרסומים באינטרנט) על הנסיך הקטן ועל פו הדב וודי אלן ועל אליס בארץ הפלאות. בעוד שהסגנון הזה של ציטטה של אמרה וכמה פנינים אחרי כן מתאימות לקצב ולאופן ההגשה בהרצאה אשר מלווה בשקופיות או עזר אחר, בספר קריאה זה לא מוצלח, לפי טעמי האישי.

יחד עם זאת ככל שהתקדמתי בקריאה בספר כך למדתי ממנו יותר והוא מצא חן יותר בעיני ואפילו פה ושם היו רגעים של הנאה. החל מהדיונים באליס בארץ הפלאות מצאתי עניין רב יותר בספר.

הרעיון שאין משמעות לבזבוז זמן ולחסכון בזמן מעניין. ההזמנה לחשוב על מי שחסך זמן שפונה לכספת שבה הזמן נחסך והוא מתכוון לפדות אותו מעוררת מחשבות עמוקות על האבסורד שבכך. כנראה שמוטב לדבר על ניצול יעיל של זמן מאשר על חסכון בזמן.

כנראה שאת הכרכים עבי הכרס הרבים שראו אור ובהם פרשיונות שונות ומשונות על אליס בארץ הפלאות אך מעטים קוראים ומבינים על בוריים. יש משהו טוב בגישה קלילה ובטקסט קצר יחסית שדן בפרשנויות על אודות הספר, עלילתו והתוכן שלו שהופך את המידע הזה לנגיש הרבה יותר לקהל רחב יותר שאולי חלקו כתוצאה מההכרות ינסה להעמיק יותר. שפירא רומז שאת הפרשנות הקלאסית לאליס בארץ הפלאות ולמבעד למראה כתב מרטין גרדנר. אולי מי מקוראיו של שפירא ינסה לקרוא עוד והפכם מכתביו של גרדנר בנושא.

בעמוד 146 מוזר השימוש במילה כפילה ("תכונת הכפילה"). נדמה לי ששימוש במילה כפל (ואפילו "תכונת הכפל" או תכונת המכפלה") היה מתאים יותר.

מרוב הבאת מה שאחרים אומרים אני מתקשה למצוא בטקסט מה אומר שפירא בעצמו שאינו מפיהם של אחרים. אחד הדברים שמצאתי את שפירא מסיק בעצמו מנסיונו ומניסוייו היה מעניין מאד (וחבל מאד ששפירא לא כותב ספר על תובנותיו ועל מסקנותיו שלו במקום למלא עמודים רבים בתובנות של אחרים שאפשר אולי לקרוא בספריהם שלהם) ואני מצטט מעמוד 183: "רוב רובם של האנשים מעדיפים זיכרון ללא חוויה על פני חוויה ללא זיכרון." הדיון שקדם למסקנה הזאת היה מעורר מחשבה ואהבתי את הקישור לסרטים ששפירא מביא בהמשך.

בעמוד 196 הבחנתי שחסרה המילה שנים לאחר המספר 126. במקום לכתוב "היקום היה מחכה 126 ללידתה של מרילין." היה צריך להיות "היקום היה מחכה 126 שנים ללידתה של מרילין."

כמו בספרו הקודם של שפירא גם בספר זה חסרה בבליוגרפיה מסודרת ורשימת מראי מקום (ואולי גם הערות עם הרחבה בסוף הספר). יחד עם זאת מצאתי את המלצותיו על ספרים ובהם שעשועים מתמטיים ראויות ואני אכן אנסה להשיג את הספרים הללו כדי לקרוא בהם:

מרטין גרדנר:
  • קרקס מתמטי
  • החידות המתמטיות והלוגיות שאני הכי אוהב
  • אה! הבנתי
ריימונד סמוליאן:
  • מה שמו של ספר זה?
  • הספר הזה אינו זקוק לשם
  • השטן, קנטור ואינסוף
  • אליס בארץ החידות
הספר הזה של שפירא יכול לשכון יפה באותה מחלקה יחד עם הספר אפלטון ואתון נכנסים לבר...

לסיכום, לא ממש אהבתי, אבל למדתי בכל זאת כמה דברים.

אנקדוטה לסיום: את חיים שפירא פגשתי בדוכנים של כנרת-זמורה-ביתן, דביר בשבוע הספר. לא הייתי מספיק אמיץ לשוחח עמו על הספרים שלו. הוא מצידו היה עסוק יותר בקידום המכירות של ספריו מאשר לדובב קוראים שכבר קנו (או שכך רק נדמה לי) שכן הוא איבד עניין בי מייד לאחר שאמרתי לו שאת ספריו כבר רכשתי וקאת הראשון כבר קראתי ואת השני אקרא בקרוב.




סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי:

הורים יקרים,

יום א מפגשון הבוקר: התחלנו עם שגרת הבוקר שלנו, הקשבתי לסיפורי הילדים לגבי חוויות השבת שלהם ואפילו הספקנו לרקוד ולשיר!

שחר סיפר על טיול ג'יפים משפחתי באזור ירושלים, בו אפילו אמו נהגה בגיפ! כל הכבוד למירב! הוא גם הביא לגן חמנית יפה שמצא בשדה תירס.

יעלי סיפרה על ביקור בספארי ובעיקר על הופעה מקסימה של ד"ר מולקולה שהעביר פעילות בנושא שמירת איכות הסביבה. להלן לינק לאתר של אותו ד"ר ... http://www.oriweil.com/איכותהסביבה

עידו ועמית סיפרו בשני קולות על סוף שבוע משותף במושב שעל ברמת הגולן: על קטיף פירות יער http://www.cuponofesh.co.il/zimcity.php?zid=100 , על לינה ב"חוּשָה" http://www.cuponofesh.co.il/zimcity.php?zid=1910 ,על מדורה בלילה ורחצה בבריכת הקצינים http://www.trail.co.il/north/golan/kzinim/index.php !

מפגש הבוקר: התחלנו עם שיר בוקר פעיל במרחב (לתקרה... לרצפה...) והמשכנו עם שירי ניקיון: "הסבון בכה מאוד", "שמפו", "אני רוחץ ידיים". אתם מוזמנים לשאול את הילדים – ואין לי ספק שהם ישמחו לשיר לכם את השירים ...

לאחר מכן הזמנתי ילדים להוריד את אותיות המילה "בריאות": 6 ילדים קיבלו אות מתוך המילה, ונעמדו לידי. לאחר מכן הבאתי את הלוח המחיק, ותוך האזנה לצלילי האותיות רשמנו את המילה על גבי הלוח. לאחר מכן הילדים התבקשו לסדר לבד (יכלו כמובן להעזר האחד בשני) את האותיות בסדר הנכון לכדי יצירת המילה "בריאות". עשינו זאת כמה פעמים עם קבוצת ילדים שונה בכל פעם, ולאחר מכן הורדנו גם את המילה "ניקיון" ועשינו את אותה הפעילות עם המילה הזו.

לבסוף הוזמנו 12 ילדים שהיו צריכים לסדר את 2 המילים! היה מוצלח מאוד ומרשים מאוד! כל הכבוד לילדים!

סיימנו עם ספור : "עידן וקוסמת השיניים" מאת ליאור חריש.

מפגש הצהרים: התחלנו עם הבובה מימי, שהילדים שמחו מאוד לראות, ועמית היה זה שטיפל בה היום במסירות רבה! המשכנו עם חזרות למסיבה ...

יום ב מפגשון הבוקר: שגרת הבוקר + שירים וריקודים

מפגש הבוקר: התחלנו בצורה פעילה מאוד: עשינו התעמלות בוקר, שהפכה מהר מאוד להפעלה של דמיון מודרך, כשהמטרה היתה כל הזמן (מעבר לכיף הגדול בסיפור הדמיוני שהמצאנו ביחד) – הפעלת כמה שיותר שרירים בפלג הגוף העליון והתחתון. היה ממש כיף ומעייף מאוד!

לאחר מכן שרנו את שיר ימות השבוע, ותרגלנו את ספירת הימים עם האצבעות, והמשכנו לשיר השבוע: "הסבון בכה מאוד", האהוב מאוד על הילדים.

לאחר מכן קראתי לילדים את הספור: "הקרנבל בפה של יובל" מאת עדי אלוף,

וסיימנו עם הבובה מימי.

היום טיפלו בה במסירות ראויה לשבח: אוריה וגיא בונה וכן רוני ואיתי דבי.

גם בשעת החצר היו ילדים רבים שבחרו להישאר בגן ולטפל במימי! איזה יופי!

בסיום המפגש יצאנו לטיול מיחזור פורה מאוד, והשלכנו את שלל בקבוקי ומיכלי הפלסטיק שעזרתם לנו לאסוף!

מפגש הצהרים: התחלנו עם ספור יפה שהביאה הדר: "בית ליד הים" מאת הינץ יאניש והלנה באנש,

בית ליד הים, הינץ יאניש

וציינו כמובן את ארץ המוצא של הכותבים, הלא היא גרמניה.

המשכנו עם חזרות למסיבת הסיום.

יום ג מפגשון הבוקר: התחלנו סבב חדש של חזאים! שמתי לב שכל סבב אורך בערך 3 חודשים (כל ילד מקבל יומיים בתפקיד החזאי), כך שלצערי בסבב החדש לא כולם יספיקו להיות ...

הבוקר כרגיל עסקנו בשגרת הבוקר וכן הספקנו עוד לשיר ולרקוד ...

מפגש הבוקר: התחלנו עם "לרצפה... לתקרה" כדי להתחיל בקצב, ולאחר מכן המשכנו בשיחה בנושא בריאות: חשיבות הסידן בגוף: בדקנו אילו מוצרים מכילים סידן. לאחר מכן שוחחנו על המושגים אותם הכרנו עוד בשבוע שעבר: "פחמימות", "חלבונים", ירקות ופירות. נתנו דוגמאות לכל קבוצה.

המשכנו עם דף עבודה העוסק בסידן, והילדים היו צריכים להדביק מדבקות עליהן היו תמונות של מוצרי חלב שונים בטבלה: בצד עם הפרצוף המחייך את המוצרים שהם אוהבים לאכול וגם אוכלים אותם, ובצד עם הפרצוף העצוב – את אלה שלא.

בסוף התהליך כל ילד קיבל מדבקה עם "ציון סידן" המתאר את כמות הסידן שהוא מכניס לגופו. שוחחנו על אותם "ציונים" והסברנו שוב את חשיבות הסידן, ומדוע כדאי לנסות מאכלים חדשים.

סיימנו עם חזרות למסיבה.

מפגש הצהרים: קראנו בספר "סידה ודן" מאת נטע סילוני בהמשך לפעילות שהיתה בבוקר, וסיימנו במשחק נהדר של ים-יבשה!

יום ד יום חופשי

יום ה מפגשון הבוקר: שגרת בוקר + ספריה

מפגש הבוקר: המשך הפעילות בנושא בריאות השיניים שהתחילה ביום ה שעבר ("שן צוחקת – שן בוכה"). והיום – מרפאת השיניים.

מפגש הצהרים: ערכנו חזרות שמחות מאוד ופוריות מאוד למסיבת הסיום וכמובן סיפרנו את המשך סיפורו של יוסף במסגרת ספור התורה של יום חמישי.

הורי השבת יהיו: איתי ד. ויעלי

מחר נחגוג למיקה יום הולדת 5!

מזל טוב לחמודה ולמשפחתה!

ביום חמישי, ה- 2/7 יערך בגן תיאטרון צלליות מרהיב לילדים!

ההצגה תערך בשעות הבוקר, ללא נוכחות הורים, ותדרוש חשיכה מוחלטת.

הכינו את הילדים לקראת החשיכה הצפויה להיות!!

ביום שישי, ה- 10/7 תתקיים פעילות מוסיקלית עם איריס, המורה למוסיקה בשעה 11:00

במקום קבלת שבת.

ההורים מוזמנים! אנא שריינו את היום ואת השעה!

בשבוע הבא נתחיל את נושא הקיץ וחכם בשמש.

לצורך פעילות (דמיונית) וקייצית עם הילדים, אבקש מכולכם לשלוח אותם עם

מצופים מנופחים מראש ושעליהם רשום שם הילד/ה.

את הפעילות נתחיל ביום ג , והיא תלווה ביצירות קלאסיות.