תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי במשרד החינוך

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי-טכנולוגי במשרד החינוך

אני רואה את החגגת שיש בבתי הספר (שעליה היטיב לכתוב ידידי, דודי הולצמן: תופעת החגגת) ואת התוצאה באיבוד שעות לימוד יקרות. התופעה אינה ייחודית לבתי ספר יסודיים, אותו הדבר מתרחש גם בחטיבות הביניים וגם בתיכונים. נוסיף לכך את האופנות ואת המגמות בחינוך המתמטי (ראו: מבט-על על גישות בחינוך מתמטי) ואת הבעיות הידועות בהכשרת המורים וברמתם של חלק מהמורים ונקבל מתכון לצרות. לא מעטות האזהרות שמגיעות מצד התעשייה והאקדמיה על הרמה ועל היכולות של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים.

במשרד החינוך מנסים לעשות מעשה באמצעות תוכנית אסטרטגית לחיזוקו של החינוך המדעי-טכנולוגי.מעניינת התוכנית שמשלבת עבודה מעשית בתעשייה טכנולוגית -- מודל של חונכות ושל חונך-שולייה. אולי אפילו נדמה לי שיש כאן ניצנים לחזק שוב את בתי הספר המקצועיים (לפחות במגמות טכנולוגיות) שמשרד החינוך עשה עבודה לתפארת בהריסתם ובניוונם (ראו את ספרו של סטף ורטהיימר: איש ליד מכונה) ובמקביל לכוון את התלמידים החזקים שיש להם נטייה מדעית וטכנולוגית להתמקד במדע ובטכנולוגיה. ניכר שישנן הרבה מאוד כוונות טובות. נדמה כאילו שהתוכנית באה יחד עם דעת קהל שמתגבשת בציבור (ראו למשל את המאמר של סיגל ירון-פסט: מי רוצה שילדיו יהיו חשמלאים או בנאים?). ייתכן שמדובר גם במעורבות של שר התמ"ת, שלום שמחון, אם כי אינני בטוח בכך (ראו: מאמר בדה-מרקר: להעצים את החינוך הטכנולוגי) -- אם להתייחס לדבריו של שמחון, אכן לתוכנית הזאת מייעץ סטף ורטהיימר. יחד עם זאת מצפייה בסרטון (ראו בהמשך) נראה שמדובר ביוזמה של שר החינוך, גדעון סער, ואין כאן שיתוף פעולה עם היוזמות של שר התמ"ת. לא ברור לי מדוע יד אחת בממשלה (משרד החינוך) אינה יודעת מהיד השנייה (משרד התמ"מ) ומדוע אין שיתוף ותיאום של ידע, משאבים ותכנון.

מתוך הצצה בדוגמאות של חומרי הלימוד שמקושרים מאתר היוזמה, נדמה לי שיש קפיצה לגימיקים ולהפשטת יתר (אבסטרקציה) במקום דווקא להקפיד על הוראה מסודרת, שיטתית ועל הקנייה של תהליכי עבודה וחשיבה מסודרים כדי ליצור בסיס טוב להרחבה. אני מקווה שאתבדה ושהתוכנית תוכיח את עצמה.

אכיפה של מיצוי שעות הלימוד הדרושות במקצועות הליבה היא הכרחית. אין לאבד שעות הוראת מתמטיקה לטובת טקסים, טיולים, הצגות, יום המאה וכו'. לא ברור לי איך במשרד החינוך אוכפים את זה בדיוק. הנה התוכנית האסטרטגית כפי שהיא מוצגת באתר משרד החינוך:

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי-טכנולוגי על אודות התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי דבר ראש המינהל על התכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי מאז הקמת המדינה היה ברור לקובעי המדיניות, כי בהיעדר משאבים טבעיים חוסנה הכלכלי של המדינה חייב להישען על מדע וטכנולוגיה. בשנים האחרונות הגיעו הדים מצה"ל, מהאקדמיה ומהתעשייה על היחלשותו של החינוך המדעי-טכנולוגי. הירידה בהיקפי התחום הזה ובאיכותו מעיבה על ההתפתחות המרשימה של התעשייה בישראל. כדי לאפשר הקמת חברות תעשייה נוספות בישראל תוך מעבר ממחקר ופיתוח לייצור ולשיווק יש צורך בהנדסאים, בטכנאים ובעובדי ייצור. מערכת חינוך המחנכת לעבודה ויצרנות היא אחד התנאים להקמת חברות תעשייה נוספות בישראל. בקדנציה הנוכחית שמים שר החינוך גדעון סער ומנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני דגש מיוחד על חיזוק החינוך המדעי טכנולוגי דגש שבא לידי ביטוי בכמה תוכניות: התוכנית לשיפור הידע וההישגים במדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים התשתית ללימודי מדע וטכנולוגיה מתחילה מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בחטיבות הביניים מצאנו שלמעלה מ-50% מבתי הספר לא הקצו את השעות הנדרשות למקצוע. בהיעדר שעות הורדו נושאי לימוד, ובסופו של דבר, כשהשווינו את תוכנית הלימודים במדעים לסטנדרטים בינלאומיים מצאנו שהחלק החופף קטן ביותר. כדי לשנות את המצב, הוספנו שעות לימוד למדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (כ-12,500 שעות בשנה), הוספנו נושאי לימוד, הגברנו את האכיפה על מספר שעות הלימוד הנלמדות, הגדרנו באופן ברור יותר את נושאי הלימוד בדגש על הידע הנדרש בכל אחד מתחומי הדעת (כימיה, פיסיקה, ביולוגיה) והגדלנו את כמות ההשתלמויות וההדרכות. מהלך זה הוא מהלך ארווך טווח לשיפור הידע והמיומנויות של תלמידי ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה עוד בשלבים המוקדמים. עתודה ומנהיגות מדעית – טכנולוגית לצד הרצון לשפר את הידע והמיומנויות של כל התלמידים אנו מבקשים להגדיל משמעותית את שיעור התלמידים המצטיינים בתחומים אלה. לשם כך, פתחנו מסלול למצוינות מדעית–טכנולוגית שיכפיל, ובהמשך ישלש את כמות המצטיינים במדע וטכנולוגיה. התוכנית מעודדת תלמידות ותלמידים לשאוף למצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה, כשהשתלבות בתעשיות עתירות הידע בישראל עומד לנגד עיניהם. התוכנית נותנת עדיפות לתלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ועדיפות לבנות וזאת כדי לאפשר גם לילדים בפריפריה לחלום את חלום ההיי-טק הישראלי וגם להצליח לממש אותו בכלים המתאימים. חיזוק החינוך הטכנולוגי/מקצועי העשורים האחרונים לא הטיבו גם עם החינוך הטכנולוגי; ירידה בתקציבים, סגירת מגמות והתיישנות מעבדות יכולות להסביר את הרקע לטענות מצד צה"ל ומצד התעשיינים הן על הירידה בהיקפים והן על הירידה באיכות הבוגרים. התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי בשיתוף עם התאחדות התעשיינים משנה את המגמה; חזון חיזוק החינוך הטכנולוגי הוא הרחבתו והתאמתו למאה ה-21 כך שיהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני ויספק כוח אדם איכותי העונה לאתגרי התעשייה. התוכנית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי הוקמה לאחר שנים של ירידה בתקציבים שהופנו לחינוך הטכנולוגי. כאן לראשונה, בהובלת שר החינוך ח"כ גדעון סער ומנכל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני, הוחלט לשנות את המגמה. מטרות התוכנית הן: - לתת מענה חינוכי ליותר תלמידים המעוניינים לשלב טכנולוגיה והיבטים יישומיים-התנסותיים במהלך לימודיהם. - ליצור מסלולי התקדמות לצד תעודת הבגרות המובילים להשתלבות בתעשייה - להרחיב ולהתאים את מערך החינוך הטכנולוגי לצורכי התעשייה בכדי להשיג מטרות אלו, התוכנית האסטרטגית כוללת את התוכניות האלה: 1. הזנק לתעשייה - תוכנית הנותנת אופק תעסוקתי ויכולת שילוב של אותם תלמידים שבעבר המערכת לא ידעה למצוא להם פתרונות. התוכנית משלבת אחת לשבוע יום לימודים בתעשייה. 2. פרויקט טו"ב (טכנאי ובגרות) - תוכנית המופעלת בשיתוף עם התאחדות התעשיינים ורשתות החינוך הטכנולוגי. התוכנית מביאה את התלמידים עד סוף כיתה יב' לתעודת טכנאי במקצועות מבוקשים במשק – אלקטרוניקה, מכונות ומחשבים, וזאת יחד עם תעודת בגרות. 3. הקמת מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום - כדי להגדיל את מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי המשלבים למידה התנסותית משמעותית. 4. מנגנון תיאום עם צה"ל - מנגנון שנועד להתאים את ההיקפים והרלוונטיות של החינוך הטכנולוגי לצרכים המשתנים של צה"ל. 5. העצמת תחום הרובוטיקה - חשיפה לעולם הרובוטיקה בכל שלבי הגיל לצורך עידוד חשיבה מסדר גבוה וכשער לעולם הטכנולוגיה 6. הסבת פורשי היי-טק לחינוך הטכנולוגי יחד עם משרד האוצר - הסבה הדרגתית של עובדים מהתעשייה לחינוך הטכנולוגי כחלק מתוכנית לקידום תעשיות עתירות ידע במשרד האוצר. הנה הקישור לעמוד באתר משרד החינוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/tochnit_astrategit/

מדידת מרחקים לפי משרד החינוך תוכנית העתודה המדעית

מדידת מרחקים לפי משרד החינוך תוכנית העתודה המדעית

מתברר שלמשרד החינוך יש תוכנית לעתודה מדעית וטכנולוגית: תוכנית 6 שנתית (מכתה ז' ועד כתה י"ב) עם דגש על מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ביולוגיה,

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי - טכנולוגי עתודה מדעית טכנולוגית

בשנת הלימודים תשע"א השיק מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך את התוכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי ספר על יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל בתי ספר נפתחו שתי קבוצות: האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י' זאת במטרה לייצר מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה הכוללת:

• 5 יח"ל מתמטיקה בנוסף,
• 5 יח"ל מדעי הטבע (פיזיקה כימיה ביולוגיה) ובנוסף,
• 5 יח"ל טכנולוגיות (מדעי המחשב/ הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, ביוטכנולוגיה או מדעית טכנולוגית), או מקצוע מדעי טבע נוסף.

בשנת הלימודים תשע"ב שואף מינהל מדע וטכנולוגיה להרחיב את התוכנית לבתי ספר נוספים וגם בהם להקים מסלול מצוינות מכיתה ז' ועד כיתה יב'.

הנה קובץ ובו הסברים וגם הצעות לפעילויות בנושא מדידת מרחקים מתוך התוכנית.

בנושא יחידות המידה ומדידת מרחקים עסקנו גם בסדנת המתמטיקה שלנו, סדנת המתמטיקה בבית ספר עמל:

שיעור מספר 3: על מושגי האורך והמימד

שיעור מספר 4: יחידות אורך: על השיטה המטרית והקשר שלה למבנה המספר

שיעור מספר 5: איך פותרים בעיות שמערבות יחידות שונות של אורך ואיך כסף קשור לזה?

תלמידים מתעניינים יוכלו למצוא עניין בקובץ הפעילויות של משרד החינוך -- הורים ומורים יוכלו להשתמש בחומר כדי לבנות פעילויות לתלמידים סקרנים.

תמונות משפחתיות

תמונות משפחתיות:

מיכל, אביב, סיון, שלמה וניר

ללמוד ללמד ילדים מתמטיקה של בית ספר יסודי

ללמוד ללמד ילדים מתמטיקה של בית ספר יסודי

סדנה להורים במתמטיקה יסודית

הורים יקרים,

האם אתם מרגישים שאינכם באמת מבינים מה הילדים לומדים במתמטיקה בבית הספר היסודי? אולי אתם מנסים לעזור לילדים ומגלים שאינכם מבינים את ספרי הלימוד או את הגישה שמלמדים בכתה? קורה לכם שאתם מנסים להסביר לילדים בבית איך לפתור בעיה בגישה שאתם מכירים ומוצאים שהילדים מתנגדים, אולי אפילו חרדים וכל הזמן אומרים לכם "זאת לא הדרך שהיתה בכיתה!!"? 

מבולבלים? מתוסכלים? אולי אפילו סוחבים עמנו מאז ימי בית-הספר חשש או חרדה ממתמטיקה? מרגישים שאין לכם שליטה ויכולת לעזור? ניסיתם לעזור לילדים שלכם בשיעורי הבית במתמטיקה ולא הצלחתם? אינכם לבד!

אם ילדיכם זקוקים לעזרה וקשה לכם להתמודד עם שאלותיהם, אם אתם רוצים להוכיח לעצמכם שאתם מסוגלים, הסדנה הזאת מיועדת לכם. בואו להשלים את פערי הידע כדי שתוכלו לעזור לילדיכם במתמטיקה. האתגר והתגמול כפולים: התגברות על מחסומים או על פחדים מן העבר ושיפור התקשורת עם הילד ותדמיתכם בעיניו.

אנחנו נתכנס מידי שבוע לכ-90 דקות כדי ללמוד מתמטיקה של בית ספר יסודי ובעיקר להבין איך ללמד ואיך להסביר לילדים מתמטיקה של בית ספר יסודי. יש הבדל גדול בין לדעת או להבין מתמטיקה של בית ספר יסודי לבין היכולת ללמד באופן ברור ומובן ילדים את המושגים, את הרעיונות ואת הדרכים לפתרון בעיות. 

ההורים מגיעים להשתלם בחינם וההוראה בהתנדבות גמורה וללא תמורה!

בין הנושאים שנעסוק בהם:

• הגישות השונות להוראת המתמטיקה בעולם ובישראל: מה עובד ומה אינו עובד ומדוע
• תוכניות הלימודים במתמטיקה: מה זה? איך עוקבים? מה צריך ומה קורה בפועל
• הכנה לקראת כתה א': מה מצופה מבוגרי גן חובה? מה חשוב? איך מביאים את הילדים לשם?
• מבנה המספר העשרוני
• משמעויות פעולות החשבון
• שברים, אחוזים, יחסים
• בעיות מילוליות בכל הרמות
• גיאומטריה

כמובן, הסדנה תהיה המקום להעלות מקרים אמיתיים שלכם שבהם תתארו קשיים וניסיונות וביחד נבין מה הבעיות, כיצד להתמודד איתן ונתרגל.

בכל אלה ועוד נעסוק תוך כדי לימוד ושימוש בעקרונות הוראה חשובים:

• שימש בניסוחים מדוייקים, בשפה מדוייקת, הגדרת והדגמת מושגים. בקיצור: אוריינות
• סדר ההוראה, שלב אחרי שלב, דירוג, ספיראליות
• דגש על משמעויות הפעולות
• דיון בדקויות של משמעויות
• התנסות מוחשית: מהמוחשי, דרך הציורי ועד למופשט
• המללה
• הוראה "תיווכית" שבה העקרונות מגיעים מהילד
• שיטתיות
• מיקוד
• הימנעות מקיבוע: לימוד כל מושג  בעזרת הדגמות שונות  ומודלים רבים

כמה דוגמאות לבעיות שנעסוק בהן, נלמד בעצמנו וגם נלמד ללמד ולהסביר:

• אם 3x6 זה שלוש פעמים שש אז מה זה 1/3x6? 
• מה המשמעות של חילוק בשבר? מה זה שליש לחלק לרבע?
• מה זאת זווית? האם ההגדרות המקובלות לזווית שגויות? מה זה מעלות? ולמה מודדים זויות במעלות?
• איך מלמדים ילדים בכתה א' לחסר 7 מ-12 ומדוע זה קשה להם?
• משמעויות של חיסור, כפל וחילוק
• בשביל מה צריך לשנן את לוח הכפל? איך עושים את זה וגם מצליחים?
• מה זה חילוק ארוך? בשביל מה לומדים את זה? איך מלמדים את זה
• האם מכנה משותף מופיע בפעם הראשונה רק כשלומדים שברים? 

סיכומו של כל שיעור בסדנה יועלה לאתר הזה לטובת קריאה נוספת ולרענון החומר וכדי להשתמש בו בעתיד. המאמרים שאותם נזכיר בסדנה וחומרי העזר להורים-מורים יהיו זמינים גם הם באתר הזה.

מי מלמד בסדנה?

שלמה יונה, תושב כפר יונה, נשוי ואב לשלושה ילדים, מפתח אלגוריתמים ותוכנה, מלמד בהתנדבות בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר על יסודיים, ומעביר סדנאות בחינוך מתמטי ובאוריינות מתמטית להורים לילדים בגיל הרך ו-סדנאות מתמטיקה יסודית להורים לתלמידי בית ספר יסודי. שלמה חבר ופעיל בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל.

ההכשרה תתחיל במהלך חודש מרץ 2012 בכפר יונה.

כבר יותר מ-20 30 הורים נרשמו לסדנה. 
ואתם?

להרשמה ולפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אל ההורים המארגנים:

אריאל שמואלי ariel.shmueli@dspg.com 054-5225395

ציון לוי zionlevi69@gmail.com 054-8189707

אביב דגן avivd@mykfaryona.com 054-8006697

שלמה יונה shlomo.yona@gmail.com 057-7326360

כנס להורים בכפר יונה בנושא מרכז לימודי במתמטיקה

סיכום ורשמים מכינוס ההוריםבכפר יונה: 

איך להצליח במתמטיקה?

אריאל שמואלי וציון לוי

ביום ראשון, 5.2.2012, ב-20:30 התקיים באולם הרב תכליתי במתנ"ס כפר יונה מפגש הורים. הנה קישור להזמנה שפירסמנו.

 שמחנו (אביב דגן, אריאל שמואלי, ציון לוי, נעם בלזברג ואנוכי, שלמה יונה) מאוד לראות שהאולם היה מלא בכמה עשרות הורים שהגיעו לשמוע כיצד יכולים אנחנו ההורים ביחד לעזור לילדינו.

הסיבה שקראנו להורים לבוא לכינוס הערב היא כי אנחנו, הורים לתלמידים בעמל (בית הספר היסודי עמל בכפר יונה) בדיוק כמוכם, מעונינים לשפר את הישגי התלמידים ולהעצים את ידיעותיהם. יש לנו חזון – אנחנו רוצים להקים, הורים ביחד, מרכז העשרה שיסייע לתלמידים, בכל הכיתות, בכל הרמות ובמגוון מקצועות. מרכז שיעבוד בשיתוף ובתיאום מלא עם הנהלת בית הספר והצוות החינוכי. מרכז חינמי ללא מטרות רווח.

אנחנו רוצים ליצור קבוצות לימוד של תלמידים. את הקבוצות ילמדו הורים לתלמידים מבית הספר, בהתנדבות. הפעילות תתקיים בתוך בית הספר, בסיום יום הלימודים והוא יהיה פתוח לכל ילד וילדה.

ההורים יקבלו תמיכה מקצועית ואף יעברו השתלמות שתסייע להם לעמוד מול קבוצה ולהתמודד עם החומר. השתתפות בסדנת ההורים אינה מהווה התחייבות ללמד. ייתכן שיהיה מי שירגיש שלא יוכל לעמוד מול כיתה. בכל מקרה, כל הורה שישתתף ירכוש ידע  שיאפשר לו לעבוד עם ילדיו. היכולת להכנס לאופן המחשבה של ילדים ולהבין עד כמה היא שונה מזו שלנו עשויה לשפר מאוד את התקשורת שלנו עם ילדינו.

הפיילוט הראשון מתמקד במתמטיקה.

בחרנו בשיטה שהוכיחה את עצמה במספר רב של בתי ספר בארץ ובעולם ובעזרתכם יהנו ממנה גם התלמידים בקבוצות שנקים.

על העקרונות שעליהם מבוססת השיטה פירטו האורחים המכובדים שטרחו, הקדישו מזמנם והגיעו:

משה ריין ופרופסור רון אהרוני

- פרופסור רון אהרוני: מתמטיקאי, מרצה מצטיין בטכניון, סופר וממייסדי העמותה

- משה ריין: מדריך מורים, תלמידים והורים במתמטיקה וממייסדי העמותה

אחרי הדברים של הדוברים המוזמנים היה דיון פתוח בין הקהל לבין ההורים המארגנים והאורחים בנוגע לחזון, לרעיון ולמיזם המסויים במתמטיקה. כל השאלות נענו. עם סיום האירוע נשארו עוד הורים רבים להחליף רשמים ורעיונות ולשאול שאלות נוספות.

התרגשנו מאוד לראות את ההיענות ואת הנכונות.

על אודות העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל:

העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל, הוקמה בשנת 2002 על-ידי אנשי חינוך,מתמטיקאים ואנשי תעשיית ההיי-טק על רקע הירידה המוכחת בהישגי התלמידים בארץ בלימודי המתמטיקה. העמותה שמה לה למטרה לקדם את החינוך המתמטי בישראל. חברי העמותה מאמינים שלימודי חשבון וגיאומטריה צריכים להיות פשוטים ומובנים לכל. העמותה פועלת ללא כוונת רווח, ופועלים בה בהתנדבות אנשי מקצוע רבים.

להורים היה חשוב להבין האם זה משהו שנעשה בשיתוף פעולה עם בית הספר. כדוגמה הבאנו את סדנת המתמטיקה שאני מלמד בימי שישי תלמידים מבית הספר.

את הדברים הסרטנו והקלטנו והסרטונים מובאים כאן, ללא עריכה:

חלק ראשון:

חלק שני:

חלק שלישי:

2.5 ו-5.5 יחידות לימוד במתמטיקה?

פרסום מהבוקר במעריב וב-nrg:

2.5 יחידות לימוד לבגרות במתמטיקה -- בלי חדו"א ועם מינימום טריגו -- לעומת זאת תוספת של בחינה של 5.5 יחידות לימוד שתהיה קשה הרבה הרבה יותר -- לבעלי מיומנויות גבוהות.

מעניין. הנה הקישור במרשתת: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/333/661.html

לגבי הרמה הנמוכה ביותר:

אם זה נכון, לוותר על חדו"א לתלמידים ברמה הנמוכה ולצמצם את הטריגונומטריה למינימום זאת החלטה נכונה, לדעתי.

לא ברור לי מדוע לתקוע את זה עד שימצאו מורים ל-5.5 יחידות לימוד... 

לגבי הרמה הגבוהה ביותר (ולדעתי גם ב-5 יחידות):

גם למתקדמים, לדעתי עדיין לא השכילו להפריד כראוי בין בחינות הבנה לבין בחינות של "מיומנויות חישוב" -- בעוד שמיומנויות החישוב מרשימות ומסייעות להבדיל בין תלמידים, לא ברור שהיכולות הללו שוות משהו בתעשייה או באקדמיה -- אולי ראוי לחשוב איך לצמצם את ה"חישוב" ולהתרכז בהבנה ובמהות. כדי להגדיר מה חשוב ומה חשוב פחות, מה מועיל ומה מועיל פחות כדאי מאוד לשאול מורים (קודם כל) ואח"כ את מי שמקבל את התלמידים הללו: האוניברסיטאות והתעשייה (במובן הרחב: גם הייטק)... אני סבור שיגלו שמוטב לכסות פחות נושאים או שלא להכנס בעובי הקורה בהתחכמויות חישוביות, אבל את מה שמשאירים ללמד לעומק עם אינטואיציה, עם הבנה ועם קשר לשימושים.

ציור שאביב הכין לי ליום ההולדת

ציור שאביב הכין לי ליום ההולדת:

"עץ עם נדנדת צמיג"

חלב: זה רע? זה טוב? מי צודק?

שומעים בפרסומות שחלב בריא לנו ובונה לנו את העצמות ולעומת זאת שומעים גם כאלה שאומרים שזה רעל.

מי צודק? מי טועה? איך יודעים? מה הכלים בכלל שיש כדי להתמודד עם אלה ועם אלה? ואולי כולם טועים? או צודקים?

אז מה לעשות?

בעבר קראתי את ספרו של אבני "שוטי החלב" ואפילו כתבתי כך:

שוטי החלב  מאת אריה אבני -- הספר כתוב באופן מתחנחן מידי אל הקורא עם יותר מידי אמרות כנף ולשון מתחכמת ויותר מידי שיח בסגנון מספרי סיפורים. כל אלה גורמים לספר מצד אחד להיות נגיש מאוד ומצד שני לשוות לו מראה שאינו רציני ואינו סמכותי כלל ועיקר. המחבר מעלה טענות מעניינות לגבי קשרים בין חלב ומוצריו לבין מחלות ובעיות קשות והוא מנסה להסביר את הקשרים הללו. בספרו  המחבר טוען לכל אורכו שחלב אינו מזון ראוי לבני אדם והוא אפילו גרוע יותר לתינוקות. אני הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו לאחר הקריאה בספר וכמה בדיקות בספרות רפואית. עדיין אין לי הבנה חד משמעית ונחרצת בנושא אבל די לומר ששמעתי מספיק כדי לעצור את צריכת החלב שלי בעצמי.

מעניין לקרוא כתבה על הספר וראיון שערכו עם אריה אבני ב-nrg. 

מאז, בדקתי את הטיעונים, קראתי פרסומים ופיתחתי יותר מודעות והצלחתי לעלות על כמה כשלים לוגיים בטיעונים. גם הוריי הרופאים הפריכו עוד כמה מהטיעונים והנימוקים והתוצאות שהביאו היו משכנעים הרבה יותר גם מבחינה הגיונית וגם מבחינה כמותית (סטטיסטיקה). כשמנסים להתייחס באופן שקול לטיעונים ולבדוק אותם בכלים מתאימים מגלים פתאום כל מיני דברים... אחרים...

לאחרונה פרץ והתפשט ברשת סרטון בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטראוס ותנובה?". הוא נראה משכנע. יש טיעונים מפי אנשים שמוצגים כברי סמכא והסתמכויות על "מחקרים" ועל "ניסיון קליני". יש גם קטעים מראיונות בטלוויזיה. אפילו איש שמוצג כד"ר עם חלוק לבן כשמאחוריו קיר מלא בתעודות. נראה משכנע ביותר.

הנה הסרטון המדובר שמעלה טענות כנגד החלב: 

אלא מה... יש כשלים לוגיים רבים והטעיות רבות בסרטון. יפה הסביר רועי צזנה בסיפור הקצר שלו שפורסם גם ב-ynet. יפה גם הסבירו חברי "ספק סביר", ירון, ברק וליאורה בסרטון תגובה שלהם שבו הם מנתחים את הסרטון תמונה אחרי תמונה וטיעון אחרי טיעון ומביאים שאלות ספקניות, מידע סותר, מאירים על כשלים לוגיים ועל הטעיות ומציגים עובדות נוספות.

חברים: אם צפיתם בסרטון של אבני על החלב, עשו לעצמכם טובה וצפו גם בסרטון של ספק סביר.

והנה סרטון התגובה של "ספק סביר":

אז אחרי שצפיתם בסרטון הראשון וגם בסרטון השני -- מה עמדתכם? ועל מה אתם מבססים אותה?

תמונות מיום ההולדת של אחותי ושל אימי

תמונות מיום ההולדת של אחותי ושל אימי

הורים רוצים הוראת מתמטיקה ברמה גבוהה בכפר יונה

הודעה חשובה להורי התלמידים בביה"ס עמל, כפר יונה

מתקשים לעזור לילדיכם במתמטיקה? מדוע ישראל במקום ה – 41 בעולם במתמטיקה?

רוצים לתת לילדכם הזדמנות ללמוד, לחשוב ולהבין מתמטיקה?

חולמים על ילדים שאוהבים מתמטיקה וגם מצליחים במתמטיקה?

אל תחמיצו - רישמו לכם ביומנים

ביום ראשון, 5 בפברואר 2012, בשעה 20:30

במתנ"ס כפר יונה יתקיים כנס הסברה

איך להצליח במתמטיקה?

• איך תלמידים במדינות אחרות כן מצליחים?
• יש שיטה שכן עובדת, אפשר להצליח ולאהוב מתמטיקה
• נקים מרכז לימוד וסיוע לתלמידים והורים ברוח השיטה
• נפרוש סט כלים להורים שיהוו חלק מהפתרון
• נביא דוגמאות להצלחת השיטה בעולם וגם בארץ

על הפרק:

• נציג קבוצת ההורים – החזון למרכז לימודים ישובי
• פרופסור רון אהרוני – מתמטיקאי, מרצה מצטיין בטכניון, סופר (בין ספריו:"חשבון להורים") וממייסדי העמותה

• משה ריין – מדריך מורים, תלמידים והורים במתמטיקה וממייסדי העמותה
• דיון פתוח בין באי הכנס למארגנים ולנציגי העמותה

הכנס הוא פרי יוזמתם של קבוצת הורים מביה"ס עמל המקימים מרכז לימודי ברוח השיטה, בשיתוף ובסיוע "העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל" שחברו יחדיו כדי להציע פתרון לתלמידי כל הכיתות, א' - ו'.

על אודות העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל:

העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל, הוקמה בשנת 2002 על-ידי אנשי חינוך, מתמטיקאים ואנשי תעשיית ההיי-טק על רקע הירידה המוכחת בהישגי התלמידים בארץ בלימודי המתמטיקה. העמותה שמה לה למטרה לקדם את החינוך המתמטי בישראל. חברי העמותה מאמינים שלימודי חשבון וגיאומטריה צריכים להיות פשוטים ומובנים לכל. העמותה פועלת ללא כוונת רווח, ופועלים בה בהתנדבות אנשי מקצוע רבים.

חינוך כהייטק

אלי בסקין, ברשימתו "החינוך כהייטק" ב-מגאפון, תוהה מדוע שמערכת החינוך לא תנוהל כמו חברת הייטק.

כח אדם איכותי ישפר גם לדעתי את מערכת החינוך. שכר גבוה והולם בהחלט ימשוך יותר כח אדם שכזה למערכת החינוך. הכותב מעלה כמה נקודות מעניינות אך מתעלם מהדינמיקה של ניפוי תלמידים לכל בית ספר (קבלה על סמך תשלום גבוה או רף כניסה לימודי) -- שזה יפה וטוב לבית ספר פרטי אך פסול בבית ספר ציבורי. תוצאה של מציאות של זליגה של תלמידים שהוריהם בעלי יכולת ושל תלמידים בעלי יכולת לימודים טובה לבתי ספר פרטיים והשארת השאר למערכת הציבורית לא בהכרח תשפר את המערכת הציבורית גם בתנאים שעליהם חולם הכותב (מס חברות  על בתי הספר הפרטיים ינותב למערכת החינוך הציבורית).

בעיות כח האדם והשכר הן מהותיות גם לדעתי.

יחד עם זה אני סבור שלו הכשרת המורים היתה רלוונטית ומכוונת ידע וכישורים וחשיבה ולא רק להספיק חומר למבחן (שאחריו המבול) אפשר היה לשפר את המערכת גם בתנאי השכר וכח האדם הנוכחיים.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/10828

האם גרף חסר משמעות משמש להבעת דיעה במסווה של אובייטיביות?

אני נהנה לקרוא את הרשימות ביומן הרשת "שקרים יפים". טענה מעניינת שהועלתה ברשימה "איך קוראים לגרף שלא מבוסס על מידע?" האם מידע שהוצג בגרף, גם אם ללא כל קשר בין פרטי המידע התפס בעיני הקורא למידע אובייקטיבי ולא כהבעת דיעה?
יש שלל בעיות באינפוגרפיקה וביניהן: עיוות שיפועים וחוסר משמעות לציר האנכי.

מכירות מחסן של ספרים

עם עובד מוכרים ספרים מהמחסן במחירים שבין 10 ל-20 ש"ח לספר

בספריית המתמטיקה בטכניון נפטרים מספרים