עמותת מופ"ת

למדתי על עמותת מופ"ת מתוך כיתות מופ"ת שמפעילים בחינוך העל יסודי בכפר יונה. מיכל ואני השתתפנו ביום השתלמות שלהם בשבוע שעבר. אני מצטער לומר שלא הבנתי במה השתלמנו ולא הבנתי מה השיטה ומה המטרות וכיצד ההשתלמות הזאת עוזרת להשיג מטרות אלה או להורות או להשתלם בשיטה כלשהי. הארגון היה חלש ולא רציני (בלבול במקום הכינוס, אי הכנה של מיקרופון, מקרן ועוד ועד המולה כשהמשתתפים הניחו שמחלקים להם לומדות לדוגמה בעוד שלא היתה שום כוונה שכזאת).

יצאתי מבולבל. לכאורה נראה שהכוונה היא לגבש צוותי הוראה מעולים להוראת מתמטיקה ומדעים ובפועל זה נראה כמו התארגנות שמנסה להיות ארגון עובדים ומתנהלת בהתאם. אני מקווה שיש לי תפיסה שגוייה של המציאות. עוד אנסה ללמוגד עוד על הנושא. הנה שאלה ששאלתי על העמותה בקומונה של מתמטיקה יסודית בתפוז.

יחס ופרופורציה מאת דוד בן-חיים * יפה קרת * בת-שבע אילני

קראתי את ספרם של דוד בן-חיים, יפה קרת ובת-שבע אילני, יחס ופרופורציה. קיוויתי ללמוד משהו חדש על האופן שבו יש ללמד את הנושא או על האופן שבו חומר הלימוד נתפס אצל תלמידים אבל זה לא קרה. למדתי הרבה יותר על הוראת הנושא הנושא מתוך קריאה ביקורתית והערת הערות על הספר החדש של מתמטיקה יסודית לכתות ד' בנושא השברים.

הרעיו ןהמרכזי בספר הוא ההבחנה בין Rate לבין Ratio לבין Scaling. אפילו לא השכילו המחברים להציע מונחים בעברית למונחים הללו. גם לא ראיתי הצעות לחלוקה שונה של ההבדלים (אף על פי שאני יכול לחשוב על כמה חלוקות אחרות).

להבנתי, הספר הזה ממחזר ולועס רעיונות נפוצים על יחס ועל פרופורציה. יש נסיון לארגן את הספר כספר לימוד למורים למתמטיקה ואולי הוא סביר ככזה. רוב הספר הוא דוגמאות להפעלות ולשאלות ויחידת לימוד.

באופן אישי התאכזבתי מהספר. לא משום שהוא אינו מספק את הסחורה, אלא משום שציפיתי ליותר תוכן, ליותר התבססות על חומר מדעי, על יותר נסיון אישי של הכותבים, בפרט נסיון מעשי בהוראת הנושאים למורים ובהוראת הנושאים לתלמידים ומסקנות. יש פה ושם התייחסויות לדברים הללו אבל ציפיתי ליותר. עוד ציפיתי להתייחסות על הקשרים והאופן שאלה יכולים להלמד ולהבנות אצל התלמידים בין הדברים המושגים הבאים:

• יחס
• מנה (המילה מנה כלל לא הופיעה בספר כולו, אם אינני טועה. איך?!)
• פרופורציה
• דמיון
• אחוזים
• שברים
• חילוק
• כפל
• שברים עשרוניים
• קו שבר
• הופכי
• חילוק כפעולה של כפל בהופכי

ועוד ועוד.

בקיצור, ציפיתי לטקסט מסודר ומאורגן מבחינה דידקטית ופדגוגית עם גיבוי של עבודות אקדמיות מסודרות ושל נסיון מהשטח (הן בהוראה למורים והן בהוראה לתלמידים) שיקשור בין כל המושגים הללו לבין עצמם ולבין מושגים אחרים ויציג גישות ורעיונות שונים (באופן מנומק ומוסבר) כיצד הדברים קשורים אלה לאלה ומה המשמעות של הוראה בסדר כזה או אחר או באמצעים כאלה ואחרים.

יש בספר מעט ממה שציפיתי אבל בהחלט לא ברמה ולא בהיקף שציפיתי לו.

כמה קישורים מהספר שייתכן שיימצאו שימושיים:

• אתר מכון מופ"ת
• מרכז ארצי למורי מתמטיקה בבתי הספר היסודיים
• קשר חם בטכניון

אני צודק -- אתה טועה מאת אדוארד דה-בונו

קראתי את ספרו של אדוארד דה-בונו, אני צודק -- אתה טועה. הספר לא קצר, אף על פי שיכול היה להכתב ביתר קיצור מבלי לאבד מידע, לטעמי. כרגיל מהספרים שקראתי של דה-בונו, הוא לא מצטנע ולא ממעט להגדיל במעשיו, בהמצאותיו ובבגילויים שלו. הוא מייחס לדברים שעולים בקנה אחד עם רעיונותיו טעם של הוכחה או של דברים שברורים מאליהם ואילו כל דבר שאינו עולה בקנה אחד עם רעיונותיו כשגוי והרסני (לרבות לוגיקה והגיון...).

שוב אני קורא על אותם הדברים ועל אותם הרעיונות שחזר עליהם לזרא בספריו על כובעי החשיבה ולמד את ילדך לחשוב. אין חדש תחת השמש.

חסר לי מאד התקפות או ההגנה על הרעיונות בלשון מדעית ומשכנעת יותר. השכנוע לכאורה הוא בנפנוף ידיים ואני לא מצליח להבין מה בדיוק נותן את התוקף לטענות כאלה ואחרות שמעלה דה-בונו.

אני מתפלא על ההשקעה הרבה שמשקיעים במכון ברנקו-וייס בתרגום ספריו של דה-בונו ובהוראת שיטותיו. ממה שאני קורא באינטרנט אז אין ממש בדיקות שמראות ששימוש בשיטותיו של דה-בונו מקדמות חשיבה ומקדמות הישגים בקרב תלמידים.

אולי החמצתי משהו?

הנושא העיקרי בספר הוא נושא הרשתות העצביות שמתארגנות מעצמן. קראתי על הנושא מתוך לימודיי לתואר שניף למשל, בספר Fundamentals of Neural Networks: Architectures, Algorithms And Applications מאת
Laurene V. Fausett. הוא טוען שהרעיון של המודל העצבי הוא שלו ושגם הרעיון של התארגנות עצמית הוא שלו. אינני יודע. לא מצאתי לכך סימוכין בספרות המדעית. מצחיק אותי גם שהוא טוען שהרעיון שלו נבדק בסימולצייה במחשב ונמצע עובד (היכן המאמרים המדעיים שמתארים את הסימולצייה? היכן התיאור של הניסויים? היכן תיאור מתודולוגיית הבדיקה? בקיצור... זה לא משכנע בכלל... -- וגם אם היה מנסה במחשב, מה זה מלמד או מוכיח בכלל על חשיבה של בני אדם?).

הקריאה בספר מייגעת בעיקר בגלל שאין נסיון רציני (אלא ילדותי בעיניי) לגבות את הטיעונים השונים וכמובן בגלל הכתיבה השחצנית. דה-בונו נתפס בעיניי כאגו-מניאק בלתי נלאה. האם אכן כך או שאינני מבין אותו ואת רעיונותיו?

אשמח לדיון בנושא.

הרעיונות העיקריים הם להבנתי:

• אדוארד דה-בונו איש אשכולות חשוב שמביא רעיונות הכרחיים לקדמת האנושות
• הגיון מים חייב להחליף הגיון סלע. לא רק הגיון של שחור ולבן אלא חשיבה במקביל ואי הסתמכות על הגיון. הרעיון הוא לעקוף מכשולים ולא להתעקש להחליט מי צודק בסכסוך לפי הגיון (אולי כל אחד לפי הגיונו צודק?) אלא למצוא פתרון עוקף.
• החשיבה החדשה חייבת להחליף את החשיבה הישנה. הוא צופה לעולם פיגור ולא קדמה אם לא יאומצו רעיונותיו ושיטותיו.
  

אני לא ממליץ על הספר... זה בזבוז זמן. אפשר ללמוד כמה דברים על סגנון החשיבה שלו ואופן ההתבטאות, אבל אני לא בטוח שאלה דברים ראויים לחיקוי או להפנמה. אבל... תמיד טוב לדעת עוד משהו... ובכך אסיים.

למד את ילדך לחשוב מאת אדוארד דה-בונו

קראתי את ספרו של אדוארד דה-בונו (כן! זה הוא מהספר של שישה כובעי חשיבה!), למד את ילדך לחשוב. אין הפתעות. דה-בונו גם כאן כמו בספר שישה כובעי חשיבה כותב בסגנון ספוג אגו (אני המצאתי ואני עשיתי ואני דיברתי פה ואני הופעתי שם, וגם את זה המצאתי ו...) ומלא בחשיבות עצמית. גם כאן החזרה רבה מאוד וניתן היה לדעתי לתמצת מאוד את הספר. יש גם חזרה רבה על תוכן הספר של כובעי החשיבה. המחזור, כאמור, רב מאוד.

עם זאת, דה-בונו מצליח להגדיר יפה ולתאר מיומנויות חשובות (למה שהוא מכנה חשיבה ואילו אני מכנה פתרון בעיות).








העקרונות שהוא מציג בעמוד 261 הם דוגמה טובה:

• לעולם היה קונסטרוקטיבי
• חשוב לאט ונסה שהדברים יהיו פשוטים ככל האפשר
• נתק את האגו שלך מהחשיבה שלך כך שתהיה מסוגל להסתכל עליה מן הצד
• בכל רגע עליך לומר לעצמך: מה אני מנסה לעשות? מהו המוקד והמטרה של חשיבתי?
• היה מסוגל "להחליף הילוכים" בעת חשיבתך. דע מתי להשתמש בהיגיון, מתי להתשמש ביצירתיות, ומתי לחפש מידע
• מהי התוצאה של חשיבתי? מדוע אני מאמין כי זה יצליח?
• הרגשות ורגשות הם חלק מהחשיבה, אך מקומם אחרי חקירה ולא לפניה
• חפש תמיד חלופות, על-מנת להגיע לתפיסות חדשות ולרעיונות חדשים
• היה מסוגל לנוע קדימה ואחורה, בין חשיבה ברמה כללית ובין חשיבה ברמת הפרטים
• האם זהו עניין של "ייתכן שזה כך" או של "זה חייב להיות כך"? ההיגיון אינו יכול להיות טוב יותר מהתפיסות ומהמידע שעליהם הוא מתבסס
• ייתכן שהשקפות שונות פשוט מבוססות על תפיסות שהן שונות לחלוטין זו מזו
• לכל הפעולות יש תוצאות שהן בעלות השלכות על ערכים, על אנשים ועל העולם הסובב

מצא חן בעיניי שדה-בונו מציע לנסות נקודות מבט של האחר ולהבין את הצד השני ומציע לנסות ולשנות נקודת מבט בכל מיני דרכים יצירתיות: מילים אקראיות, חשיבה באמצעות רגש, חשיבה על עובדות ונתונים, חשיבה ביקורתית, חשיבה על אבסורד ועוד ועוד. הוא מציע שיטות, תבניות וכלים כדי להניע חשיבה ולצאת מקבעון.ככל שאני קורא יותר על רעיונותיו של דה-בונו כך אני מנסה למצוא יותר סימוכין שיאשרו שאכן שיטותיו מביאות לצוצאות המדוברות ושהן אכן יישימות ואכן מועילות ואכן במידה שהוא מציג את הדברים. להפתעתי, לא מצאתי סימוכין לכך. אשמח אם יש חומר בנושא שהוא בדיקה מסודרת של הרעיונות של דה-בונו ויישומם בכיתות לימוד ותוצאות שמהן אפשר להתרשם ששיטותיו אכן מביאות לתוצאות המדוברות. אני תוהה לגבי המתודולוגייה של הבדיקות שנעשו, אם אכן נעשו כאלה באופן מסודר. דה-בונו עצמו לא מביא בספריו שקראתי על המתודולוגיה ועל התקפות של בדיקת התועלת שבשיטותיו. הוא מביא בעיקר כראייה את התפוצה ואת הפופולריות של השימוש בהן ושלו עצמו.

הספר מעניין, אם כי לוקה מידיי בחזרות על אותם הנושאים ועל אותם הדברים שוב ושוב. התרגום אינו מהמשובחים, בלשון המעטה, ולדעתי חוטא למקור והוא פשטני מידיי וחסר מעוף. אני סקרן האם יש ספרי עיון על הנושא שהם עדכניים, נחקרו בכלים מקובלים ונכתבו בשפה ברורה שמאפשרת להבין את הרעיונות.

מכון ברנקו-וייס תרגם ספרים מספר של דה-בונו ומפיץ את שיטותיו בארץ. מעניין אותי מאוד ללמוד על התוצאות של אותן שיטות ועל הנסיון של הפעלת השיטות הללו בכתות לימוד בארץ.

הספר הבא של דה-בונו שאקרא הוא אני צודק אתה טועה.

כמה כיף להיות בחופשה

גם אני ישן כמו שצריך. גם אני מבלה עם הילדים. ובעיקר, יש לי ה-מ-ו-ן זמן לקרוא!
לאחר שנבלעו להם הספרים של אוגוסט יש לי חבילה שלמה של ספרים בנושאי חינוך והוראה שהזמנתי מהוצאת אח. אני סקרן לגלות אם אצליח לקרוא את כולם (יש רבים שם) עד לתחילת שנת הלימודים באחד בספטמבר.

אדיוס, המינגוויי, ליאונרדו פדורה

קראתי את ספרו של ליאונרדו פדורה, אדיוס, המינגוויי, ולא נהנתי. למען האמת, השתעממתי מאוד. ספר המתח לכאורה הזה ממש אינו מותח.

• אורית הראל במוטק'ה
• גבי לוין ב-הארץ
• דוד רוזנטל ב-וואלה!
• 
  

מה שכן החזיק אותי בקריאה זה שגם הספר הזה כמו גם שני האחרים שקיבלתי החודש מידיעות ספרים: הקוראת המלכותית וסיפורים קצרים, מדבר על ספרים, סופרים ועל תהליך הכתיבה והיצירה הספרותית. הפעם מדובר בבלש המשטרתי לשעבר וגיבור סדרתי של המחבר, פַּדוּרָה, שמנסה כוחו בכתיבה לאור הערצתו את המינגוויי שגר באותו אזור שבו התגורר ופעל הוא בעצמו. בסיפור עצמו יש גם את המוטיב של מושא הערצה שמתגלה באדם כמו כולם וזה מוריד אותו בעיני המעריץ מאלוהיותו ומזה שהוא גדול מהחיים.

הספר יצא אומנם בסדרה איכותית של ספרי עליית הגג אבל לא עשה לי את זה.

חבל.

הצחיק אותי המתרגם כשלפעמים שינה את התעתיק העברי כדי להדגיש את המבטא הקובני, למשל, חמינגוואי.

הקוראת המלכותית מאת אלן בנט

נהנתי מאוד מהקריאה בספרון השנון והעוקצני והחכם הקוראת המלכותית מאת אלן בנט. כבר חשבתי שהומור בריטי זה רק מישהו מטפל בך? או מונטי פייתון ושאר יבושת וצנוניות. אבל בספר הזה למדתי שאפשר שהומור בריטי יכול להיות באמת מצחיק ושנון ואפילו בפיה של הוד מלכותה.

• לילך וולך ב-ynet
• מאשה צור-גלוזמן ב-nrg
• אהבתי מאוד את הפוסט של סיווי בבלוגייה על אודות הספר
• שהם סמיט ב-הארץ

נהנתי מאוד לקרוא על תהליך ההתבגרות או ההבשלה במיומנות הקריאה וגם בהערכה של הספרים ושל יכולת הכתיבה של הסופרים (את הסופרים עצמם העריצה המלכה, כך הבנתי, בפרק זמן קצר מאוד ולאחר נשף סופרים אחד ויחיד הבינה שעדיף להכירם באמצעות הספרים שלהם ולא באופן ישיר...). מעניינת ההבחנה והמסקנה של המלכה שהכתיבה היא שלב או רמה מעל ומעבר לקריאה.

אני חושב שטיילור מידיעות ספרים מנסה לחנך אותנו (בפרט לאחר המפגש עם גדי טאוב ובו דובר רבות על תהליך הכתיבה ועל הפערים בין מה שהביעו בקולם הקוראים והמבקרים לבין מה שעמד בדעתו של הסופר) ולהציג בפנינו את הקריאה גם מבעד לעיניהם של אחרים. זה התחיל בספר הלבן של הסיפורים הקצרים של נָאם לֶה, המשיך בספר הנפלא הזה, הקוראת המלכותית, וחוט השני הזה הופיע גם הוא באדיוס, המינגוויי של ליאונרדו פַּדוּרָה.

הפתיעה אותי מאוד המילה התבאס בעמוד 68 שאינה מתאימה כלל למשלב השפה, לטעמי. אלא אם התכוון המתרגם למשמעות המילולית של המילה בערבית ולהקשרה ל-"מתרומם" שחתם את הפסקה...?! אני סקרן לדעת.

נהנתי מאוד לקרוא על רשימות הקריאה ועל האובססייה לקרוא בכל פנאי ולפנות פנאי לקריאה. הרגשתי הזדהות עמוקה (אני כבר מוצא את עצמי קורא תוך כדי אימון אירובי על מכשיר cross trainer לאחרונה, גם ברגעים שממתינים בישיבות עד שכולם מגיעים או כשיש הפסקה...)

משעשע מאוד היה לקרוא על הנסיונות השונים והמשונים להגביל את הקריאה על המלכה או להקשותה עליה.

ריגש אותי מאוד כשהמלכה הפכה מודעת יותר ויותר לרגשות של אחרים וגם כנראה של עצמה והפכה אמפתית יותר בעקבות הקריאה. אהבתי מאוד כשהמלכה אומרת שאפשר לגלות את החיים שלנו בספרים אבל אי אפשר לחיות לפי הספרים (או משהו בסגנון). זה נראה מתאים.

הספר הזה בשבילי היה ממש ממתק!!
איפה אפשר למצוא עוד ספרים כאלה?

סיפורים קצרים מאת נָאם לֶה

הספר הלבן של חודש אוגוסט שקיבלתי ממועדון הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים היה קובץ סיפורים קצרים מאת נָאם לֶה. באנגלית הספר נקרא The Boat ואני סקרן מדוע ויתרו על תרגום השם ובחרו בשם הסתמי שמעיד על התוכן מבחינת הסוגה ולא דבקו בשם שנתן הסופר.

הסיפור הראשון היה המהנה ביותר בשבילי. נדמה לי שהוא גם משמש כמעין מבוא לשאר הסיפורים בקובץ ואולי מעין תיאור ארס-פואטי על מאחורי הקלעים של תהליך היצירה ושל הרקע של היוצר.

כל סיפור הוא סיפור אישי של דמות שאינה מערבית טיפוסית, או מערבית בכלל. יש קטע אתני (הנושא גם נדון בסיפור הקצר הראשון, שם ניתנת עיצה לכתוב סיפורים אתניים כי זה מוכר ומאד באופנה). כל דמות ממוצא אחר פרט לדמויות בסיפור הראשון והאחרון שם הדמויות מוויאטנם. מעניין גם שהמין והגיל והדמויות שונות מאד מסיפור לסיפור.

אני לא התחברתי לדמויות בסיפורים פרט לסיפור הראשון שריגש אותי. גם בעצם קרטחנה היה טוב, לטעמי, אם כי, ציפיתי לסיום חזק יותר (גם מבחינת הפתעה וגם מבחינת מחשבה, אבל, לאחרונה, דומני, שזה באופנה לסיים בלי פואנטה וללא שיא ו-חבל...). האחרים היו קריאה לשם קריאה, אבל לא התרגשתי או התעניינתי יותר מידיי.

הבנתי מהסופרלטיבים שהקפידו להוסיף בעמוד הפותח של הספר על אודות הספר ועל אודות המחבר שמדובר בסופר צעיר ומבטיח.

קצת שגיאות ושפה:

• בעמוד 21: משתחרת במקום משתחררת. צריך להיות משתחררת.
  
• בעמוד 31 למטה: "שלוש מילים, וכל מה שנלווה להן..." לא הבנתי על אילו שלוש מילים מדובר.
• בעמוד 51: "... הוא שלף סכין ושיסע להם את הגרון...". גרון משספים. אמנם שיסוף גרון לידיעתי הוא מלפנים ולא מאחור ולכן אולי כתב המתרגם שיסע ולא שיסף... מעניין. קצת צורם לי ה-"מאחורה" במקום "מאחור" אבל, זה עניין של סגנון ואולי גם של לשלב שפה. אולי. או שזאת טעות?!
• הנקודה אחרי המילה אומרת בעמוד 89 היא רק אצלי בדפוס או ככה יצא בכל הספרים?
• בעמוד 110 הכתיב "פלורוסנט" מוזר. לפי כללי התעתיק הייתי מצפה ל-פלורסנט או כמו שכותבים לפעמים פלורסצנט.
• בעמוד 119: " המקיפה" צריך להיות "המקיפה" או עדיף "שמקיפה" אבל לא גם ה"א וגם שי"ן.
• בעמוד 124: "... ומשכה אותו אליו לנשיקה." צריך להיות "... ומשכה אותו אליה לנשיקה."
• בעמוד 126"... בְּפִּי עשר." צריך להיות בפ"ה רפה ללא דגש. אני תוהה מדוע בכלל מנוקד...
  
• בעמוד 220: "אתה יודעת מה הבעיה איתך?" צריך להיות את ולא אתה...

לפי מספר השגיאות, כנראה שישנן עוד, אבל רק באלה הבחנתי תוך כדי קריאה במהלך הצעידה על ה-cross trainer בחדר הכושר (סיפורים קצרים זאת סוגה מצויינת לאימון אינטרוואלים!!)

נהנתי לקרוא על ייסורי הכתיבה. משני הספרים הנוספים של החודש, הקוראת המלכותית מאת אלן בנט ואדיוס, המינגוויי מאת ליאונרדו פדורה, נדמה לי שהנושא הפעם (ואולי ברוח המפגש שהיה לנו, הקוראים, עם גדי טאוב ובו דובר רבות על תהליך הכתיבה ועל מה שמאחורי הספר) הוא הסופר, תהליך הכתיבה וגם אולי משמעות הקריאה בספרים ואיך הכתיבה היא מעין שלב מעל הקריאה...

נחמד. לא יותר. (הסיפור הראשון מאוד לטעמי, השאר לא ממש. קָרטָחֵנַה: בסדר.)

למעלה של פיקסאר (דיסני) מהנה ביותר

הבוקר בילינו כולנו בסרט למעלה של פיקסאר (דיסני) ונהננו מאד. הסרט מרגש ומצחיק. ממש כיף! כל אחד מאיתנו מצא בסרט דברים שאהב: כל אחד לטעמו ולגילו. גם אנחנו ההורים נהננו מאד. מומלץ!!

סרט נוסף שצפינו בו כולנו ונהננו ממנו מאוד היה עידן הקרח 3, שגם הוא מומלץ ביותר.

בילוי בבריכה

הנה כמה מהתמונות מהבילוי האחרון שלנו בבריכה. את התמונות כולן אפשר לראות באתר התמונות המשפחתי בקישור הזה.

הביקור שלנו במועדון ג'פטו

בעקבות ההזמנה שקיבלנו לסדנה במועדון ג'פטו, הזמנתי מקומות וביום שני נסענו אחרי העבודה (סיון ואביב בילו איתי בעבודה) אל הסדנה. סיון, אביב ואני הגענו לשם לעסוק בנגרות ולחזור הביתה עם מה שבנינו. אביב בחר לבנות מטוס דו-כנפי וסיון בחרה לבנות בובת פינוקיו. הילדים ניסרו, דפקו, קחדו, השחילו, שייפו, הבריגו וצבעו. היה נחמד מאד וכיף! הדודנים, נועה ויובל, הגיעו גם ובנו גם הם.

ציור במתנה

אביב נתן לי במתנה ציור שהוא הכין בזריזות מדהימה אתמול כשהוא ביקר אצלי במשרד בעבודה. הוא גם הכין מעטפה יפה וכתב לי מכתב יפה.

רק שלא יירדמו לי מאת אורלב לוי-ניסנבוים

קראתי את ספרו של אורלב לוי-ניסנבוים , רק שלא יירדמו לי.

הספר עוסק בהופעה בפני קהל בכלל ובייתר פירוט בהצגת מצגות ובמתן הרצאות. הספר כולל עצות רבות על מצבו של מי שמציג, על הופעתו, על מצבם של השומעים בקהל, על נושאים טכניים ועוד ועוד. הנושא לספר חשוב והעצות טובות מאוד. לשמחתי, לא מצאתי חדש במהלך הקריאה. אני אכן מרגיש כמו דג במים בעת הופעה בפני קהל, אך לא מזיק לבדוק מעת לעת אם אין משהו חדש ללמוד בנושא.

הספר כתוב לדעתי באופן חובבני ולא רציני:

• העריכה הלשונית לוקה או שאינה קיימת
• סגנון הכתיבה מאד אגוצנטרי והמחבר, לדעתי, כותב בנימה מתנשאת
• נדמה שהמחבר מנסה יותר מידיי להתחבב על הקוראים או להציג את עצמו כמתוחכם ומעיר הערות רבות בסוגריים ושלא בסוגריים שמהוות רעש והפרעה! אין צורך בכל ההערות ובכל ההסברים של מליצות ושל אמירות: הקוראים אינם מטומטמים!
• ריבוי הקלישאות והשנינויות לכאורה מוריד מאד מרמת הספר לכדי כתיבה של תלמיד ולא נראה לי שזה מכבד את המחבר.

בספר כתוב הרבה מאד מלל מיותר שניתן היה לקצרו ולהסתפק בתאור ענייני של מצבים ואת העצות שמתאימות למצבים הללו. לו היה המחבר מקצר כמו שאני חושב שראוי היה לקצר, הוא היה מקבל ספק קצרצר אך ענייני, שלדעתי היה מוצלח בהרבה.

לסיכום: נושא חשוב, עצות טובות, עריכה חובבנית או לא קיימת.

חושבים אחרת מאת אילן אליאור

ספרה של ענת זוהר, ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, וגישת משרד החינוך החדשה למה שמכונה אצלם אסטרטגיות מסדר גבוה עורר בי עניין רב בנושא פיתוח החשיבה אצל תלמידים. לפיכך בדקתי איזו ספרות בנושא אצליח למצוא בספרייה של כפר-יונה. אחד הספרים שהעלתי בחכתי הוא ספרו של אילן אליאור, חושבים אחרת: האתגר בחשיבה היצירתית. קראתי אותו ולמדתי דבר או שניים.

עיקרי הדברים להבנתי:

• לא להתקבע על דרכי פתרון וגישה לפתרון מוכרים
• להבדיל בין עובדות לבין הנחות, הנחות שזיהינו שעשינו לנסות להפוך באופן לוגי ולבדוק האם היפוך ההנחות נותןלנו כיוון חדש מעניין ומועיל
• לשנות כיוון ההתבוננות
• לחפש פתרונות שאינם בהכרח מונחים על ידיי סימטרייה
• בשאלות "אמריקאיות", זאת אומרת בשאלות שבהן יש לבחור תשובה אחת מתוך כמה שנתונות מציע המחבר לאפשר סעיף נוסף פתוח ודרישה לנמק. אפשרות אחרת שמציע המחבר היא למשל בשאלות שבהן שואלים מי יוצא דופן מבין כמה נתונים לשאול אחרת: בהנתן שלושה עצמים איזה עצם נוסף אפשר לבחור כך שהוא יהיה יוצא דופן מבין השלושה שניתנו. או אפילו לשאול איזה עצם נוסף אפשר להוסיף לקבוצה הנתונה כך שהעצם השני בקבוצה הנתונה יהיה יוצא דופן. וכך הלאה.
• לעורר דיון ושיח ולא לחסום באמצעות שלילה והתנגדות לתשובה ששונה מזו שרצינו לשמוע.
• לא להתבצע בתפקיד של מורה כמקנה מידע אלא כמתווך שמלמד חשיבה ואופנים להשיג מידע ולהשתמש בו באופן יעיל.

רובו של הספר בהצגת חידונים משעשעים שאופן פתרונם מצריך חשיבה יצירתית לדבריו של המחבר. לא מצאתי קושי לפתור את החידות וגם לא מצאתי סיבה לחשוב שמי שפותר אותן באופן "יצירתי" או שונה מהאופן הנפוץ לפתור אותן הוא יצירתי יותר או פחות. פתרון בעיות הוא אמצעי, לדעתי, ולא מטרה בפני עצמה.

כמה חידות נראו לי קלות באופן מפתיע ואחרי שניסיתי להבין מדוע דווקא הו קלות לי בהרבה מהאחרות הבנתי שיצא לי כבר לפגוש בהן ולפתור אותון באריונות עבודה בעבר. אינני זוכר את המעמדים בדיוק אבל אני זוכר את ההרגשה שהרגשתי אז כשהתפלאתי כיצד פתרון של חידות כאלה יכול בכלל לשמש כלי ניבוי יעיל וטוב ליכולותיי באותה משרה... עדיין אינני חושב שהחידות הללו טובות כדי לבחור עובד טוב למשרה.

ספר חביב שמעורר שאלות טובות. יש גם כמה דיונים קצרים שבהם המחבר מציע לאנשי חינוך מה לעשות אחרי הקדמות נוקבות על המצב הנוכחי בכיתות ובמערכת החינוך...

זה יכול להיות גם ספר חביב למי שנהנה לפתור חידות.

בסה"כ זה נראה לי עוד ספר מהסוגה של דה-בונו (כובעי החשיבה ו-CoRT) ומהספרים של מכון ברנקו וייס לטוב ולרע.

הנושא עדיין מסקרן אותי מאד וטרם הרגשתי שמיציתי את מה שמעניין אותי ללמוד בתחום הזה. לשמחתי, בסמסטר הקרוב יש בבית ברל קורס בשם הוראה מאתגרת חשיבה שאותו תלמד ברכה פלד. לפי הסילבוס של הקורס משנת הלימודים הנוכחית (זאת שהסתיימה כבר, את הסילבוס של שנת הלימודים הבאה, זאת שרלוונטית בשבילי, עדיין לא ניתן למצוא באתר המכללה) מצאתי את הנושאים ואת רשימת הקריאה. אני מביא אותם כאן:

תיאור הקורס: במהלך שלושת העשורים האחרונים התפתח תחום עיוני-מעשי חדש בחינוך – חינוך החשיבה. לתחום החדש יש השפעה רבה על השיח החינוכי בכלל. מושגים כגון "מיומנויות חשיבה", "מיומנויות חשיבה מסדר גבוה", "נטיות חשיבה", "הוראה לשם הבנה", "תרבות חשיבה", "אינטליגנציות מרובות", "סגנונות חשיבה" ומושגים רבים אחרים שהומצאו בתחום, חרגו ממנו ומנחים במידה רבה את החשיבה החינוכית בכללה – ובמידה מועטה יותר את העשייה הרעיון המכונן של התחום הוא, שבעולם שבו הידע "מתפוצץ", מתיישן במהירות, נגיש לכל ונתפס כיחסי, אין עוד טעם לחינוך שעיקרו העברה של גופי ידע; יש ללמד תלמידים כיצד ליצור ולבקר ידע, כלומר "לעבוד" עם ידע – לחשוב.

הקורס יעסוק בסוגיות העוסקות בתחום פיתוח חשיבה ויתמקד בנושא- הוראה ולמידה משמעותית- מהי? ובפרקטיקות להוראת החשיבה בכתה.

מטרות הקורס:

א. היכרות עם גישות שונות לפיתוח החשיבה במערכת החינוך והרציונל העומד בבסיסן.

ב. דיון בהיבטים דידקטיים של הוראת החשיבה בהתאם לעקרונות קונסטרוקטיביסטיים בחינוך.

ג. חשיפה של אמונות הסטודנטים על פיתוח חשיבה לתלמידים בעלי הישגים אקדמיים שונים (תלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים).

נושאי הקורס:

1. משינון ידע להבניית ידע- הלכה למעשה

2. מהי הוראה משמעותית ולמידה משמעותית?

3. תפקודי חשיבה גבוהים, אסטרטגיות חשיבה ואסטרטגיות הוראה לטיפוח החשיבה ושילובם בפעילויות לימודיות

4. רפלקציה ומטה-קוגניציה, ופרקטיקות ליישומן במהלך ההוראה

5. פיתוח חשיבה באמצעות משחק

6. היבטים דידקטיים של שילוב פיתוח חשיבה בהוראה לתלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים.

7. הוראה דיאלוגית המפתחת חשיבה– אינטראקציה איכותית בכתה

8. למידה מטעויות

והנה רשימת הקריאה של הקורס. כבר מצאתי את ספרה של ענת זוהר ברשימת הקריאה. יפה!

חובה

ברוקס, ז'. ברוקס, מ. (1997), לקראת הוראה קונסטרוקטיביסטית, ירושלים: מכון ברנקו וייס (מבוא+ פרק 1)

ברנדט, ר'. (2000), למידה רבת עצמה, חינוך החשיבה, 19, עמ' 29-47, ירושלים, מכון ברנקו וייס

זוהר, ע. (1996), ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס (פרק 3)

פלד, ב. (2006), אפיון דפוסי למידה וחשיבה בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי אודות בידוד משתנים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים. (סקירת ספרות)

Schraw, G. (1998). Promoting general metacognitive awareness, Instructinal Scienc,. 26, 113-125.

רשות

ברג, י. (1998), לוגיקה יישומית, ירושלים: מכון ברנקו וייס

דה בונו, א. (1993), למד את ילדך לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס

טישמן, ש., פרקינס, ד., איילין ג. (1996), הכיתה החושבת, ירושלים: מכון ברנקו וייס

סטון וויסקי, מ. (2004), הוראה לשם הבנה, ירושלים: מכון ברנקו וייס

אני שוב סטודנט

מהבוקר אני שוב סטודנט. הפעם נרשמתי ללימודי הסבת אקדמאים להוראה (במתמטיקה) בחינוך העל יסודי בבית ברל. האתגר: לסיים את המטלות ואת החובות להסמכה בתוך שנה וגם להצליח לשמור על המשרה שלי ועל חיי המשפחה שלי. זה לא יהיה פשוט. אבל לי ייצא ללמוד באופן מסודר נושא שקרוב ללבי וגם אבלה לפחות יום בשבוע בהוראת מתמטיקה בבתי הספר.

ציורים חדשים של הילדים

אביב, סיון וניר ציירו לי ציורים חדשים.

אביב נענה בהתלהבות להצעה לצייר מה הוא מבקש לארוחת הערב (מי מנחש?):














ציור אחר שאביב צייר לי הוא של דייג בעת ההמתנה לדג:















סיון כמה ערבים מאוחר יותר התנסתה בחוויה דומה:














ניר (בכל פעם שאני שואל אותו מה צייר מתקבלת תשובה אחרת. האחרונה היתה חתול):

מועדון ג'פטו

קיבלנו פרסומת למועדון ג'פטו, שם כבר ביקרתי עם הילדים פעמים רבות. מחר אחה"צ אקח לשם את אביב ואת סיון לבילוי יחד עם אחותי, רות והאחיינים: נועה ויובל. יהיה כיף!! אני מביא מצלמה, ואם לא אשכח לצלם אז גם תהיינה לי תמונות להראות.

שלוםרב!

צוות מועדון ג'פטו מזמינכם לפעילות קיץ אצלנו בסדנא,הזדמנות לצאת מהבית לחוויה מסוג אחר!

שעות פעילות באוגוסט:

ימים א-ה: 10:00-12:30

13:00-15:30

16:00-18:30

שבת: 11:00-13:30

14:00-16:30

יש להרשם מראש בטלפון - 03-5273329 או בדוא"לgeppetto@rosh-bakir.co.il

הנחה של 10 ש"ח בהצגת השוברהמצורף.

פרטים נוספים באתר האינטרנטwww.rosh-bakir.co.il/geppetto

מחכים לראותכם!

- - - - - - - - - - - - -

המכללה לעצמאות אורבנית

רח' צ'לנוב 42, תל-אביב.03-5273329

רח' פייר-קניג 37, ירושלים.054-5559928

www.rosh-bakir.co.il

להסרה מרשימת התפוצה- שלחו מייל שכותרתו "הסרה מרשימתהתפוצה".