סיון ואביב בלטרון יחד עם הוריי

בשעה שמיכל ואני ביחד עם ניר סיירנו בתל אביב אז סיון ואביב טיילו עם הוריי בלטרון:

אוכל תורכי ברחוב לוינסקי בתל אביב: ניסו

בסיור רגלי שלנו היום בתל אביב ברחובות שבאזור של נחלת בנימין ושוק הכרמל הגענו לרחוב לוינסקי ולחנויות התבלינים בחיפושינו אחרי קפה קיימאק שעליו קראנו בעכבר העיר. אלא מה? קפה קיימאק היה סגור ואנחנו היינו רעבים אחרי שעתיים של סיור רגלי ולכן חיפשנו מקום אחר וראינו את מסעדת ניסו. מזמינים אוכל שהוא ברובו ממולאים שונים, במיה ושעועית מבושלות, אורז, ומיני סלטים ועוד דברים. הזמנו ממולאים שונים עם במיה ושעועית והאוכל היה טעים ביותר. נשנשנו עוד קצת קציצות פרסה (כרישה). נהנו מאוד מהאוכל הטעים.
צלחת עם כמה ממולאים קטנים ותוספות עולה 49 ש"ח. כל קציצת פרסה עוד 7 ש"ח. יצאנו משם אחרי שאכלנו 4 מנות ו-4 קציצות: 224 ש"ח. לא זול ולא יקר אבל טעים מאוד.

משם המשכנו ברגל עד לים, טיילנו בטיילת וחזרנו בחזרה למקום החנייה ברחוב בקרבת רחוב מונטיפיורי.

המוח הנשי מאת לואן בריזנדיין

את הספר המוח הנשי מאת לואן בריזנדיין קניתי מזמן בגלל ענייני הרב בקריאת ספרים ומחקרים על המוח ובגלל הפן המיוחד של הצד הנשי של העניין. טוב, האמת היא שקניתי את הספר מתוך תקווה שהידע יעזור לי להבין  נשים קצת יותר. עם כל העניין הזה, איכשהו תמיד מצאתי את עצמי קורא דברים אחרים והספר חזר מראש התור למקום אחר בתור הקריאה שלי. לאחרונה היה לי דיון עם חבר בעבודה על הנושאים שהספר עוסק בהם וכדי להצליח להתמודד בצורה רצינית בדיון החלטתי לקרוא בספר. לא הצטערתי.

מדוע בעצם שיהיה מוח שונה לנשים ולגברים? האם הוא שונה? אם שונה, במה הוא שונה? מה משפיע עליו? כיצד ההשפעות באות לידי ביטוי? על אלה ועוד עונה המחברת בספרה.

מהכריכה האחורית:

כל מוח מתחיל כמוח נשי. הוא הופך להיות גברי רק כשמונה שבועות לאחר ההתעברות, כשעודף הטסטוסטרון מכווץ את מרכז התקשורת, מפחית את יכולת ההקשבה ומכפיל את גודלו של אותו חלק במוח האחראי על התשוקה המינית.
ד"ר לואן בריזנדיין היא נירופסיכיאטרית פורצת דרך. בספרה המוח הנשי היא מרכזת את הממצאים המדעיים החדשים ביותר במטרה להראות שהמבנה הייחודי של מוח האישה קובע כיצד נשים חושבות, לְמה הן מייחסות חשיבות, כיצד הן מתַקשרות ואת מי הן יאהבו. בספר תקבלו תשובות לשאלות כגון:

• מדוע אישה משתמשת בכ-20,000 מילים ביום, 

• ואילו גבר משתמש בכ-7,000?

• מדוע אישה זוכרת מריבות שגבר טוען בעקשנות שמעולם לא התקיימו?

• מדוע נערות עסוקות באופן כפייתי בשאלת המראה שלהן ובשיחות טלפון?

• מדוע נשים חושבות על מין פעם בכמה ימים, 

• ואילו גברים חושבים על מין כל כמה דקות?

• מדוע אישה יודעת מה אנשים מרגישים, ואילו גבר אינו מסוגל לזהות רגש אלא אם כן מישהו בוכה או מאיים בפגיעה גופנית?

• מדוע הסיכוי שאישה שעברה את גיל חמישים תיזום גירושים 

• גבוה מהסיכוי שגבר יעשה זאת?

בספר לומדים על ההשפעות של כמה הורמונים באופן כללי ועל השינויים בזמינות בריכוזים ובהשפעות ההדדיות שלהן על נשים לאורך השנים של חייה של אשה. רובו ככולו של המידע העובדתי מובא במבוא ובטבלאות הסיכום בתחילת הספר -- הספר רובו ככולו מלא בסיפורים אנקדוטליים כדי להדגים ולהסביר את המידע הזה. הדוגמאות רבות והמוטיבים חוזרים. זה עוזר להבין הרבה דברים וגם יכול לגרום לחלק מהקוראים להסיק מסקנות נמהרות שהמחברת כאילו טוענת אף על פי שהיא זהירה ביותר וטוענת טענות בזהירות ומטפלת בצורה אחראית במה שמוצג כעובדה לעומת דעות ואפילו בתוצאות מחקרים שלא זכו לטיפול מספק כדי להחשיב את התוצאות כמובהקות.

מעניין מאוד. שווה קריאה. כדאי להשלים את הידע עם קריאות נוספות על המוח ועל התנהגות. למשל, אני קורא בימים אלה את ספרה של ג'ודית ריז' האריס, אין שניים דומים, וקראתי ספרים של סטיבן פינקר, למשל, כיצד פועל המוח, ספרו של ג'ף הוקינס על האינטליגנציה, ספרו של ריצ'ארד רסטאק המוח העירום. וספרים אחרים .ספר נוסף שמשלים יפה את הרעיונות שבספר הזה הוא דווקא לא על המוח אלא ספר בפסיכולוגיה: זוגיות והורות מאת אהוד גלבוע שם נידונים באומץ ומוסברים ומנומקים דעות שאינן כ"כ פוליטיקלי קורקט בימינו אך בהחלט עולים בקנה אחד עם המציאות ועם הממצאים שמביאה המחברת של המוח הנשי בספרה.

ההורמונים שמככבים בספר הם:
אסטרוגן
פרוגסטרון
טסטוסטרון
אוקסיטוצין 
קורטיזול
ואזופרסין
DHEA
אנדרוסטנדיון
אלופרגננולון

למדתי למשל, שטסטוסטרון לנשים מגביר את החשק המיני ואת היוזמה לכך, יש לזה כמובן השפעות נוספות. למדתי מה ההשפעות לנשים באופני החשיבה וקבלת הדברים ומדוע, וכיצד ההשפעות באות לידי ביטוי שתקופות שונות בחיים. זה אמור לעזור לי לתקשר באופן יעיל יותר ועם פחות חיכוכים עם הנשים שבמשפחה, לרבות עם אחותי, עם אשתי ועם אמי ועם ביתי. ימים יגידו האם זה עזר לי :-)

ספר מעניין ומומלץ.

החדווה שבגילוי דברים מאת ריצ'ארד פיינמן

קראתי בהנאה רבה, אפילו קראתי חלקים מהספר כמה פעמים, את הספר החדווה שבגילוי דברים מאת ריצ'ארד פיינמן.

מהכריכה האחורית:

הספר החדווה שבגילוי דברים מזמן לקורא עונג אינטלקטואלי משולב בהנאה מהרפתקה משעשעת. מקובצים בו מאמרים שכתב פיינמן, הרצאות שנתן וראיונות שהעניק, המשמיעים כולם את קולו המקורי. בצד זיכרונות ילדותו עם אביו, שלימד אותו לשאול, והסיפור איך פיתח שיטה לפיצוח קופות שהיתה מביישת את טובי הפורצים, או איך אירגן לעצמו חדר משלו במגורי המדענים בלוס אלמוס, מופיעים בספר זה רעיונותיו בתחומי המדע, החינוך והדת, ודיווּחוֹ איך גילה את התקלה שגרמה לאסון המעבורת צ'לנג'ר. המאמרים, ההרצאות והראיונות מנוסחים בלשון שווה לכל נפש, וההומור בסיפורי הזיכרונות מרנין לב.

המאמרים שבספר מוצגים כפרקים שונים. המסר הוא שמדע הוא דרך חיים ודרך חשיבה ושיש לחשוב ולבחור דברים בסקרנות ובחקרנות באופן מסודר ולא לבלבל נסיבתיות עם סיבתיות. מהספר למדתי על מחקריו ועל תגליותיו ועל הישגיו של פיינמן, על חלקו בפרוייקט מנהטן, על חלקו בחקר אסון הצ'אלנג'ר ועל גישתו לחינוך, למחקר ועל רעיונותיו הרבים, בין השאר בחזונו על מזעור, וכמובן קראתי על מעלליו ועל תעלוליו.

כל כך בקלות חיבבתי את הדמות ואת הגישה ואת הרעיונות שאני מתכוון לקרוא כל פיסת טקסט שכתב פיינמן (כל עוד אבין אותה -- לא סביר שאבין את הפיסיקה התיאורטית). אני כבר צובר את הספרים.

אני מצטט קטע מהביקורת על הספר באתר הידען:

ספר מאוד מגוון, החל מתיאור נוסף של חוויותיו בלוס אלמוס – האתר שבו פותחה פצצת האטום הראשונה, ותקופה שבה גם נפטרה אשתו הראשונה של פיינמן משחפת, שם גילה שובבות נעורים, פרץ כספות, הערים על הצנזורה ועוד, דרך דעותיו על תפקידו של המדע בחברה (ומאומה לא השתנה מאז הרצה על כך פיינמן בפני קהל מדענים באיטליה בסימפוזיון לרגל 400 שנה להולדתו של גלילאו ב-1964, להפך, המצב נהיה רק יותר גרוע. פיינמן כותב את דעתו על נפיצות האסטרולוגיה והאמונות התפלות האחרות, וכן את הרצון של השלטונות לבקר את המדע ולכוונו להיבט היישומי) ועד למאמרים שבהם מסביר פיינמן בלשון עממית פחות או יותר (תלוי במאמר) את תגליותיו המדעיות הן בפיסיקה של חלקיקים, וכמובן מופיעה בו הרצאתו המפורסמת "יש המון מקום בתחתית" שהניחה את התשתית לננוטכנולוגיה.

אפשר לקרוא על הסיגנון ועל הרעיונות שלו בפרק 4 בספר שמופיע באתר טקסט.
את הספר, או חלקים ממנו אפשר לקרוא ברשת דרך גוגל ספרים.

מומלץ ביותר.

חורים שחורים וננסים לבנים מאת דרור שדה

הספר חורים שחורים וננסים לבנים מאת דרור שדה הוא ספרון בסדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צהל. הספר מסביר בקצרה ובבהירות מושגים, עקרונות ורעיונות בנוגע לחורים שחורים ולננסים לבנים ושופך אור על קוסמולוגיה.

למדתי על ההגדרה של חור שחור, על התנאים להיווצרותו, על השלבים בחייו של כוכב עד אשר הופך לחור שחור וכיוצא באלה.

אפשר להאזין ולהבין לא מעט מהמושגים והרעיונות בפרק על חורים שחורים בפודקאסט "על מחשבים ומחשבות" שבו התארח פרופסור ארי לאור מהטכניון.

הספר מעניין מאוד וקצר מאוד.

תולדות המחשבה המדעית מאת זאב בכלר

מדובר בספרון בסדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צהל. הנושא מעניין ביותר וחשוב לכל מי שסקרן ותאב ידע.

מהכריכה האחורית:

כל מדען מחזיק בפילוסופיה של מדע, והוא בונה את יצירתו המדעית בהתאם לתוכנית זו. לולא היה זה כך, הייתה יצירתו עניין מקרי, ערימה וגיבוב של טענות חסרות קשר. פילוסופיית המדע שלו היא הבסיס והצידוק לתוכנית מחקרו המדעי.מהי פילוסופיית המדע הנכונה אשר יבור לו איש המדע?קיים שילוב לוגי בין פילוסופיית המדע של הפילוסוף-היסטוריון, לבין זו של המדע, שאת ההיסטוריה שלו הוא כותב, ושילוב זה הוא בעל תוצרות הרות-מסקנות לגבי מקצוע הפילוסופיה וההיסטוריה של המדע.ספר זה מנסה לעמוד על הקשר הקשיח הקיים בין מספר אזורי מחשבה, הנחשבים בדרך כלל כנפרדים זה מזה, והם הפילוסופיה של המדע, ההיסטוריה של המדע והמדע.

הספר מרתק ומעניין ורלוונטי במיוחד לאור הפרסומים הרבים לאחרונה על סיפורו האישי במאבקו האקדמי של פרופסור דני שכטמן (כדאי להאזין לתקציר שמסופר היטב בפודקאסט מספר 53 של ספק סביר) כאשר גילה שיש סימטריות שאינן משולשות, מרובעות או משושות בגבישים ושפך אור על תחום חדש של קואזי-גבישים. הנה בקצרה קטע, מכתבה באתר הידען בנושא כדי שיובן על מה אני מדבר:

בשנת 1982 בהיותו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, היה שכטמן הראשון לגלות חומרים מוצקים בעלי סימטריה מחומשת. תגלית זו הביאה להבנה שחומר מוצק מתארגן לעתים בגבישים קוואזי-מחזוריים (בהם האטומים מסודרים בסימטריה בעלת צורה מחומשת), עד אז לאחר שבמשך כשבעים שנה נתגלו כרבע מיליון גבישים, הנחת היסוד של המדע הזה היתה שגביש יכול להיות בעל סימטריה מסדר 1,2,3,4,6. לא 5 ולא למעלה מ-6. במחברת שבה תיאר את הניסוי בו יצר סגסוגת המכילה 25% מנגן ו-75% אלומיניום, ואת החזרות עליו ובדיקה שלא מדובר בכשל כלשהו. נדרשו עוד שנתיים לפני שפרופ' שכטמן הצליח לשכנע עמיתים שלו, חלקם מהטכניון, בצדקת דרכו, אך המאמר הראשון שכתבו נדחה על ידי כתב העת Applied Physics. שכטמן ועמיתיו לא ויתרו, המשיכו לערוך ניסויים ובסופו של דבר הם הצליחו לפרסם את המאמר בפיזיקל רווו לטרס. המאמר גרר ניסויים בכל העולם שאישרו את התגלית.
התגלית לא עברה בשלום, ראש הקבוצה בה עבד ביקש ממנו לעזוב את קבוצת המחקר משום שהוא מטיל עליה קלון, ורבים הציעו לו לפרש את התוצאות בצורה שמסתדרת עם הפרדיגמה הקיימת, אך הוא התעקש, והצליח לשכנע

הפרדיגמות ששולטות באקדמיה ובמדע מפריעות גם בתחומים אחרים וכתבתי על זה למשל בנושא החינוך ומהפכות בחינוך בפוסט לפני מספר שבועות.

ספר חביב, לפעמים קצת טרחני בכתיבה, אבל שווה את ההתמדה -- ואינו ארוך -- דווקא קצרצר. הנושא עצמו -- מרתק!

מצוינים מאת מלקולם גלדוול

קראתי את הספר מצוינים מאת מלקולם גלדוול אחרי שקיבלתי המלצה מחבר בעבודה. נזכרתי שכבר קראתי בעבר ספר אחר של המחבר, ממבט ראשון, שממנו התרשמתי מאוד.

מהכריכה האחורית:

למה אנשים מסוימים מצליחים יותר מאחרים?נהוג לחשוב שזה מפני שהם אינטליגנטים ושאפתנים.
לא נכון! טוען מלקולם גלדוול. הסיבות להצלחה שונות לגמרי, וכדי להבין זאת צריך להסתכל על:    המשפחה — משפחה תומכת, רצוי משכילה ומבוססת ולא משפחה קשת–יום ומפורקת.סביבת הילדות — מפותחת, מרכזית, תרבותית, ולא אזור ספר דל ושומם.שנת הלידה והתאריך — שנים שמאפשרות פריצת דרך כלכלית, מדעית, אמנותית.השקעה — לא פחות מ–10,000 שעות של תרגול ואימונים. הספר מצוינים מגלה לנו מה משותף לביטלס ולביל גייטס, מדוע הסינים מבריקים במתמטיקה, מהו יתרונם הסמוי של כוכבי אתלטיקה, איך זה שלא שמענו על האדם בעל מנת המשכל הגבוהה ביותר בעולם, באיזה טווח שנים נולדו הכי הרבה מיליארדרים, למה לעורכי דין מובילים בניו יורק יש קורות חיים דומים, ואיך תרבות המוצא קובעת מי יהיה טייס מוצלח. את כל אלה מסביר גלדוול בסגנון בהיר ומושך על פי תיאוריה מפתיעה וחדשנית, מלווה בדוגמאות רבות הכוללות את סיפורו האישי המרגש.

המחבר טוען שההצלחה של אנשים מסוימים אינה משום שהם נולדו כך או משום שהם *הם* אלא שנוצרו תנאים כאלה שהביאו להצלחתם. בפרקים של הספר מנותחים ומוצגים תנאים שכאלה והם נקשרים לסיפורי ההצלחה של אנשים מצליחים יותר ופחות כדי להדגים את התיזה של המחבר. ההצגה מעניינת מאוד ברוב המקרים (יש פרקים חלשים יות
בפרק הראשון מציע המחבר להתבונן בקשר בין תאריכי לידה לבין הצלחה בספורט. הוא מציג קשר מובהק בין הצלחה לבין ילדים שהם גדולים לשנתון שלהם ולכן מפותחים יותר ולכן מצליחים יותר ולכן מקבלים הזדמנויות טובות יותר ולפיכך מצליחים. מסקנה:

בפרק השני מוצגים כמה סיפורים אישיים של אנשים ידועים אבל המסר הוא שסדר גודל של 10,000 תרגול בתחום מסוים, כל תחום בעצם הם הכרח כדי להיות בולט בתחום וכדי להצליח. העניין הוא לייצר את ההזדמנויות או לדעת לנצל הזדמנויות לתרגול בסדר גודל שכזה. פחות מכך ומגיעים להישגים בינוניים מינוס.

בפרקים השלישי והרביעי נטען כי מחוננות או מנת משכל גבוהה אינה ערובה להצלחה אלא דווקא ההתמקצעות ופיתוח מיומנות וניסיון בתחום מסוים, כמו שהוצג בפרק השני -- בניית יסודות איתנים ותשתית טובה נותנת יתרונות רבים וניכרים לכול אחד בין אם הוא מחונן ובין אם לא.

בפרק החמישי משורטטים הקווים הדומים למצליחים בארה"ב בעת השפל הכלכלי ולאחריו. עיתוי נכון של הגיל, מגמות צריכה ודרישות באוכלוסייה והגעה מתרבות של עמל ושל חתירה להצלחה חרף כישלונות בדרך -- הם מתכון להצלחה -- אין המתכון מבטיח הצלחה אבל הוא מעלה את הסיכויים.

הפרקים הבאים עוסקים במורשת, או בתרבות. איך תרבות מביאה להתנהגויות ואיך אלה בתנאים מסוימים מעודדים תבניות סטראוטיפיות כמו אלימות והתנהגות תוקפנית, אי-נקיטה ביוזמה או כשל-תפקודי של מנהיגות. דוגמה מאלפת היא איך רמות השונות של יראת הכבוד (יחסי הגומלין בין סמכויות במשפחה, בחברה ובעבודה) בקוריאנית מביאות לבעיות בתפקוד בעת כשל או בעת ריבוי כשלים בטיסות וכיצד כל אלה ביחד מביאים להסתברות גבוהה של התרסקויות של מטוסים. מעניין מאוד השינוי התרבותי במעבר לאנגלית בטיפול בשורש הבעיה.

בפרק 8 יש ניסיון להסביר את העליונות של תלמידים מתרבויות מזרחיות, לרבות סינים, במתמטיקה לעומת המערביים. מדובר בתרבות של עמל ושל השקעה ושל הקרבה ושל ראייה למרחקים: עבודה בשדה אורז כמודל לחשיבה ולתרבות של עמל וכיצד אלה באים לידי ביטוי בהצלחה בלימודים ובעבודה. הרעיון הוא שעבודה קשה והשקעה ללא פשרות היא הכרחית לקיום ולפרנסת הפרט והמשפחה. כל אחד אחראי לעצמו למזלו ולמשפחתו ואין הלך רוח, כמו שרווח בחברה הישראלית למשל, של "מגיע לי" או "המדינה צריכה" וכיוצא באלה. אני חושב, ועל זה אין המחבר כותב ואין הוא דן בספרו, שזה מסביר הרבה בהצלחה של תלמידים מהמזרח אך יש בוודאי סיבות נוספות להצלחה במתמטיקה כמו רמות ההבנה והידע של מורים סיניים, אופן ההסברים (תיווך, מהמוחשי, דרך הציורי ורק בסוף למופשט, דירוג, ועוד -- קראו עוד על כך ברשימות שלי על מתמטיקה יסודית)

הספר מסתיים בפרקים על הסיפור האישי של המחבר ושל משפחתו דרך המשקפיים של הרעיונות שמובאים בספר.

יש לא מעט בעיות בתרגום בספר הזה -- כנראה העריכה הלשונית לא הייתה מושקעת במיוחד. הרעיונות מעניינים מאוד. ספר קצרצר ושווה קריאה. אין לטעות ולחשוב שאי אפשר להצליח ללא התנאים שמציג המחבר -- אין גם לטעות ולחשוב שהתנאים הללו מבטיחים הצלחה -- מעבר לכך, אפשר בהחלט להבין הצלחות לאור התיזה של המחבר. מעניין שהמחבר מציע שיוקמו מוסדות לימוד והכשרה שיאפשרו לאנשים לקבל סדר גודל של 10,000 שעות של אימון ושל ניסיון בתחום המקצוע שיבחרו לעצמם.

יש לא מעט סרטונים של המחבר שמספר על הספר ועל רעיונותיו.

אביב הערב בגינה הציבורית

ניר הערב בגינה הציבורית

סיון רוכבת על אופניים