Thursday, March 12, 2009

האיש שידע יותר מידי מאת דיוויד לוויט


קראתי את הביוגרפיה של אלן טיורינג לפי דייוויד לוויט בספרו האיש שידע יותר מידי.

על הספר בהארץ.

על הספר ב-nrg.

על הספר במקור באתר אמאזון.

נתקלתי בשמו של אלן טיורינג ובעבודתו לראשונה בקורסים שונים במדעי המחשב שאותם למדתי בטכניון: אוטומטים ושפות פורמליות, תורת החישוביות, וקורסים שונים בהקשרים של בינה מלאכותית. מאוחר יותר גם יצא לי לקרוא על תרומתו בחקר פונקציית זטא (הסברים בויקיפדיה) ועל מאמציו לנסות ולהפריך את השערת רימן (הסבר יפה ומתומצת ניתן לקרוא פה). כמה דוגמאות לעבודתו של טיורינג על פונקצית זטא אפשר לראות פה ופה והסבר יפה על המכונה המדוברת אפשר למצוא פה. ספר מוצלח מאד על השערת רימן ותרומת מתמטיקאים רבים מאד לעיסוק בה הוא המוזיקה של המספרים הראשוניים (וראו את הסיכום שלי לאחר קריאת הספר באתר אמאזון). מרגע שהתחלתי את חברותי ב-ACM גם למדתי כי יש פרס יוקרתי מאד על שמו, פרס טיורינג, אשר נטען כי הוא המקביל לפרס נובל לתחום מדעי המחשב.

הספר עצמו חביב ולא יותר. לא כ"כ התחברתי לסגנון של המחבר שהאריך מאד בפרטים שלי נראו לא חשובים ולא משמעותיים וקיצר או השמיט פרטים שלעדתי היו חשובים ומשמעותיים או לפחות מעניינים יותר. זה ממש לא ברמה של הספר על פול ארדש, האיש שאהב רק מספרים, למשל.

מה שלקחתי איתי בעיקר מהספר זה הרהורים רבים על המציאות הקשה של הומוסקסואל בתקופתו של טיורינג באנגליה ועל הקשיים שלו מבחינה חברתית ומקצועית למרות כישוריו האינטלקטואליים. איזה בזבוז. בימינו הוא היה אפילו מקבל עודף תשומת לב בגלל נטיותיו המיניות...

למדתי כמה וכמה הקשרים הסטוריים שהיו מסקרנים אבל בסה"כ הספר מאכזב מעט.
הבנתי שישנן ביוגרפיות מוצלחות יותר על אלן טיורינג כגון:
הפילוסופים הגדולים - טיורינג, פילוסוף לפי טבעו, אנדרו הודג'ס, יהודה מלצר - עריכה. או באגלית במקור: Alan Turing: The Enigma, by Andrew Hodges. וודאי אקרא את זה.




סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי

הורים יקרים,

יום א הבוקר התחיל יחד איתכם, כשכולם הגיעו מחופשים לגן – והשמחה רבה!

לאחר תצוגת התחפושות נפרדנו מכם, וישבנו סביב לשולחן (שבינתיים נוקה כמובן לכבוד הילדים), שתינו מים, נרגענו מהתרגשות הבוקר, וכדי לחזור מעט לשגרה בלעדיכם בדקנו את התאריך העברי, ארגנו את ימות השבוע ובדקנו מי נמצא ומי חסר.

אחרי ארוחת בוקר שמחה במיוחד ישבנו למעין מפגש בוקר.

שיבחתי את הילדים שבבוקר לא שכחו לחתום את חתימת הבוקר, ומאחר והילדים הביעו עניין, הבאתי את הדף, והזמנתי אחד אחד את הילדים שטרם חתמו, שיעשו זאת לידי.

אין ספק שכתיבתם הפכה יציבה וברורה יותר (אצל רבים מתוכם)!

לאחר מכן שמנו ביחד את כל משלוחי המנות על הרצפה בערימה אחת, והזמנתי את הילדים לבוא ולהציג את תחפושתם בפני קהל החברים, לעשות סיבוב מסביב למשלוחי המנות, וגם להראות לנו את המשלוח שאותו ילד הביא. מחאנו כפיים, התרשמנו מהתחפושות בצורה רגועה, וגם זכינו להסברים יפים מאוד של הילדים (לפעמים בעזרת החברים) על כל תחפושת.

בדיוק כשסיימנו את הסבב נכנסה איריס להעביר לילדים חוג מוסיקלי ברוח חג פורים.

בסיומו יצאנו לחצר.

אחרי החצר הזמנתי את הילדים לשתות ולהתרענן בגן, וערכנו הגרלה משעשעת את משלוחי המנות.

כל ילד היה צריך להכניס ידו לקופסה סגורה ולשלות מתוכה שם של אחד הילדים, לו ייתן את משלוח המנות שהביא. מי שקיבל הודה לנותן, והנותן לחץ את ידו (באלכסון כמובן), ובירך ברכה פורימית משעשעת ...

נהננו מכך מאוד!

ישבנו אז לארוחת צהרים, ובסיומה יצאנו לגן ילדים שסמוך לחווה החקלאית, לשם מגיעים ילדים ממשפחות נזקקות, והבאנו להם את המשלוח הגדול מאוד שבזכותכם הכנו להם.

קיבלו את פנינו בחמימות רבה, ואף חילקו לנו וופל וסוכריה לכל אחד.

חזרנו עייפים אך מרוצים מיום עמוס ושמח – ישר למזרון (מי שהולך לנוח בצהרים).

יום ב מפגשון הבוקר: לוח שנה עברי, תורני בוקר (התחלנו סבב חדש!) + ספירה בדילוגים זוגיים (טרם קראנו בשם "זוגי"), מזג אויר.

לצערי לא הספקנו הרבה, מאחר והיינו צריכים לשבת לאכול ארוחת בוקר זריזה, כי אלי פלפלי הגיע לערוך לילדים הצגה! שם ההצגה: "הביצה שהתחפשה".

לאחר ההצגה חילקתי לילדים אוזני המן שהבאתי, ושאותם הכנתי עם ילדיי בבית, ונתתי לילדים שהגיעו מחופשים לעשות לנו תצוגת אופנה קצרה.

ואז סוף סוף - יצאנו לטיול מיחזור. והפעם – למיכל הבקבוקים. היה נהדר!

חזרנו ישר לחצר (הרי צריך גם לשחק ...).

מפגש הצהרים: רציתי להספיק המון עם הילדים, ולכן ישבנו לאכול מוקדם ארוחת צהרים, ולהלן פעילותינו במפגש הצהרים:

קודם התחלנו עם איתי דבי, שהביא פתק מפורט מהוריו, שם הם מספרים על הטיול המשפחתי מהשבוע שעבר לחרמון! http://www.planetnana.co.il/rjnhojbht/

היה פשוט נהדר לחלוק את הספור עם הילדים, וכמובן להזכר היכן נמצא ההר במפת המדינה.

דבר נחמד שהוזכר בפתק היה שֵׁם מסעדה נחמדה שם אכלה המסעדה, ומאחר והילדים היו משועשעים מאוד מהשם, החלטתי לכתוב לכם אותו. אולי יצא למי מכם לבקר שם גם ... "קדירת המכשפה" ולנוחיותכם צירפתי גם את האתר: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=3042

לאחר מכן הצגתי בפני הילדים ספור מוכר שהביא גיא בונה, ומאחר ושם המחברת היה מוכר להם כל כך, איכשהו התחלנו לדקלם ביחד (בעל פה וללא הספר!) את ספרהּ האחר המוכר כל כך: "דירה להשכיר".

אני מניחה שבשלב זה כבר ניחשתם שמדובר בלאה גולדברג.

גיא הביא את הספר "המפוזר מכפר אז"ר" ולאחר הדיקלום המשותף של "דירה להשכיר", היה כיף לקרוא בספר המשעשע, שתוכנו בהחלט התאים לאוירת חג פורים.

המשכנו בשירים ובריקודים ברוח החג, וסיימנו באליפות "ים יבשה" מצויינת, שמטרתה לתרגל את המוטוריקה הגסה, ותיאום אוזן – גוף, החשוב כל כך, ושיתפתח בהמשך הזמן והשנים גם להבנת הנשמע.

אלוף המשחק "ים יבשה" הוא בינתיים עומר מזה כמה ימים! כל הכבוד!

ממש הצטערנו לראות ששוב השעון זז מהר מידי, אבל סיימנו מפגש מהנה ועשיר.

חג שמח לכולכם!

יום ג חופשת פורים

יום ד חופשת פורים

יום ה מפגשון הבוקר: עדכנו את לוח השנה העברי, ושוחחנו על הירח המלא המקסים שהיה אתמול בערב, שציין את אמצע החודש (ט"ו בחודש אדר). בחרנו תורני בוקר, בדקנו את מצב מזג האויר והתעסקנו בלוח השמות: בדקנו מי נמצא, מי חסר – כמה ילדים בגן וכו'. סיימנו כמובן באוריינות השמות לפי האות הראשונה בשם, ופתחנו את הספריה, שהתנהלה למופת!

מפגש הבוקר: התחלנו עם משחק אורייני עם המילים "אדר" ו"פורים", כדי לוודא שהראש פועל גם לאחר חופשת חג פורים, והילדים נהנו מאוד להוכיח לי שהם מומחים באותיות!

המשכנו בשירי בוקר עליזים, וכן הרכבנו רכבת אנושית עם לוחיות ימות השבוע. לאחר מכן הילדים סידרו בצורה נכונה את הלוחיות על גבי הלוח.

המשכנו עם אליפות "ים יבשה", שהיתה בעצם המשך לזו שהתחילה ביום ב (והבטחות צריך הרי לקיים ...), וגילינו אלופה חדשה, שהחזיקה מעמד ממש מההתחלה: אוריה!

סיימנו עם שיר ריקוד מדוייק מאוד שמקפיד על הכללים כדי שיצא מוצלח: "קדימה- אחורה".

זמן חצר ויצירה: הילדים הכינו ליצן-מגנט עם מירב.

מפגש הצהרים: התחלנו בסיפורי הילדים מטיולים עתידיים שהם יערכו עם הוריהם (מצפה לתמונות ולרשימות מפורטות מה ואיך היה בטיולים!!), ובדקנו כל מקום על גבי המפה. בהזדמנות זו נזכרנו מי המדינות הגובלות במדינתנו, והאם הם ביחסי "שולם" או "ברוגז".

לאחר מכן בחרנו בספור שהשאילה היום בזמן הספריה עדן, וקראנו אותו בגן:

"מה לעשות כדי להצליח" מאת ענת אומנסקי.

סיימנו כמובן במנהגנו מידי יום חמישי: ספור התורה. והיום – נזכרנו באברהם אבינו ובציווי שקיבל לעזוב את אור כשדים ולנדוד לכנען, והמשכנו בספור סדום ועמורה ואשת לוט שהפכה לנציב מלח.

יום מקסים ויפה, שכרגיל הסתיים מהר מידי ...

הורי השבת מחר יהיו: גיא בונה ואוריה.

** בשבוע הבא אעדר בימים ד, ה, ו בשל חופשה משפחתית. אילנה תמלא כמובן את מקומי **

Wednesday, March 11, 2009

התייחסות משרד החינוך לאלימות כלפי מורים


קיבלתי מעינת וילף קישור למאמר שלה שבו היא מתייחסת למקרה אלימות כלפי מורה ובהתייחסות של משרד החינוך למקרה ועל ההשלכות של התייחסות זאת לפי הבנתה. אני חושב שחשוב לקרוא את המאמר ולשקול את הטיעונים ואת המסקנות שלה. 


והנה המאמר כפי שקיבלתי אותו ממנה וכפי שהופיע באתר nrg:

ד''ר עינת וילף | 10/3/2009 16:23

לפני מספר ימים התוודענו לכך שתלמיד שטרק דלת באלימות והביא לקטיעת אצבעה של מורה לאחר שנדרש לצאת מן הכיתה, הוחזר לבית הספר, בניגוד להחלטת ההנהלה ובניגוד לרצון המורים. למרות שהתלמיד נהג באלימות לאורך כל הדרך, ראו פקידים במשרד החינוך צורך מיוחד להגן עליו ועל עתידו. אך בשם "ההגנה על עתידו" של התלמיד האלים, הם תרמו תרומה נוספת להפקרת בתי הספר לאלימות מתמשכת.

דווקא אלה האמונים לכאורה על מערכת החינוך בישראל, החליטו להסכין עם אלימות ולהפוך על פיה החלטה של הנהלת בית הספר להרחיק את התלמיד. לא ברור מדוע הגיעו אנשי משרד החינוך למסקנה שהדרך היחידה להגן על התלמיד היא דווקא בהחזרתו ללימודים בבית הספר בו הוא נהג באלימות, ובחרו במקום לגבות את ההחלטה האמיצה של הנהלת בית הספר לחתור תחתיה ולפעול בניגוד לרצון המורים.

למי שבוחר להתעלם מהמצב הכולל במערכת החינוך, קל לראות כאן מקרה פרטי בין תלמיד למורה שבו די בהבעת סליחה וחרטה - גם אם אמינותה אפסית - כדי לסיים את המקרה. אך אין המדובר במקרה פרטי ולא לחינם מסתובבים פרטי המקרה ברשת מלווים בהבעות זעם מצד מורים. זהו מקרה מבחן שהשתקתו וסיומו יבטיחו הדרדרות נוספת ומסוכנת של המערכת, וקריסה של מה שנותר עוד ממעמד המורה.

מקרה זה מדגים שוב את האופן בו כוונותיהם הטובות של קובעי מדיניות במערכת החינוך מביאות את החינוך בישראל היישר לגיהנום. מורים בכל הארץ הצופים בטיפול השערורייתי במקרה על-ידי פקידים תועים ממשרד החינוך - שאין ספק שהם משוכנעים שכוונתם טובה - יסיקו מכך כמה מסקנות ברורות:

1) למורה כדאי לוותר מראש על כל נסיון להרחיק תלמידים מן הכיתה - גם אם התנהגותם האלימה מונעת משאר התלמידים בכיתה ללמוד ומן המורה לבצע את תפקידו - כי הדבר עלול להסתיים במאבק אלים שסופו מי ישורנו;

2) מורה שימצא את עצמו חשוף לאלימות מצד תלמידים - ומקרה זה רחוק מלהיות ייחודי ובודד - לא יזכה לגיבוי וימצא עצמו מופקר;

3) אין טעם לנסות להיאבק באלימות, כי די בכמה דמעות תנין מצד תלמיד שפתאום נזכר לדאוג לעתידו, כדי שהחלטה שהתקבלה בנחישות ראויה על-ידי מנהלת ומורים המבינים את הסכנה הטמונה באלימות והמכירים בכך שיש להם אחריות להבטיח סביבת לימודים בטוחה למורים ולתלמידים, תמחק על-ידי פקידים שאינם נדרשים לעמוד מול תלמידים דקה אחת מיומם.
תלבושת אחידה - כיסוי דל למשמעת אמיתית
לא רק מורים יסיקו כך - גם כל מי ששוקל להיות מורה ועכשיו שוקל זאת שוב מחדש, וכל מי ששוקל לעזוב את המערכת והתלבט. במקום לדאוג ל"עתידו" של התלמיד האלים, יש לדאוג לעתיד החינוך בישראל, לעתידם של יותר ממיליון תלמידים ולעתידם של מורים הנדרשים היום לתפקד בתנאיי הפקרות בלתי אפשריים. אסור לעבור על המקרה הזה בשתיקה ולהשלים עם ההדרדרות המתמשכת.

למורים ולמנהלים - וגם לפקידי משרד החינוך - יש אחריות לרוב המכריע של התלמידים שהם אינם אלימים ומבקשים ללמוד. כדי למלא את תפקידם ואת אחריותם, המורים צריכים להיות מסוגלים להבהיר לתלמידים את המסר הפשוט ש"בכיתה לומדים, ואם לא לומדים, אז לא בכיתה".

מערכת שמשדרת את המסר שאין להרחיק תלמיד מכיתה בכל מקרה ובכל מצב, מנציחה את המצב הקיים שבו מאפשרים לתלמידים בודדים ואלימים למנוע לימודים מהרוב המכריע. יש לגבות את המורים במאבקם למען סביבת לימודים בטוחה. אם משרד החינוך נכשל בהבנת המצב, ארגון המורים העל-יסודיים - שהצהיר על כוונתו להיאבק על מעמד המורה והביע את זעמו על ההחלטה - צריך להשבית את בית הספר עד שמשרד החינוך יחזור בו מן ההחלטה השערורייתית. אם ארגון המורים לא יעשה זאת, על הרשות המקומית והורי בית הספר לעשות זאת. ואם המורים רואים שאף אחד מהגורמים האלה לא קם כדי להפסיק את הטירוף, עליהם לומר בצורה חד משמעית "אנחנו לא יכולים".

מורי בית הספר - כולם כאחד וכחומה בצורה - צריכים להודיע שהם אינם יכולים להמשיך וללמד תלמיד שנהג באלימות כלפי מורה. גם אם פקידי משרד החינוך מתעקשים להחזיר את התלמיד לבית הספר, אי אפשר להכריח את מורי בית הספר ללמד אותו אם הם אינם רוצים בכך. על המורים לסרב ללמד את התלמיד, להמנע מלבחון אותו, לא לתת לו ציונים, לא לבדוק את בחינותיו, לא להגיש אותו לבגרות ופשוט לנהוג כאילו הוא אינו תלמיד בבית ספרם. אם קובעי המדיניות אינם מבינים את חומרת החלטתם, על המורים להבהיר זאת.

בקרוב ייכנס למשרד החינוך שר חדש. אם ברצונו לעצור את הדרדרות המערכת ולהבטיח שמורים במדינת ישראל יוכלו להכנס לכיתות וללמד, אם ברצונו להבטיח שכל הרעיונות לרפורמות לא יתנפצו על קרקע המציאות בבתי הספר, ואם ברצונו להבטיח שהמורים בהווה ובעתיד יוכלו למלא את התפקיד שאליו הם יועדו - עליו לפעול מיד להשבת הסמכות לידי המורים - ולא באמצעים חיצוניים כגון עמידה בכיתה ותלבושת אחידה שהם פעמים רבות כיסוי דל - אלא בכך שמורים יקבלו גיבוי מלא וחד משמעי למאבק באלימות.


ד"ר עינת וילף היא מחברת הספר "בחזרה לאלף-בית: הדרך להצלת החינוך בישראל" ומיוזמי ההתארגנות "תנו למורים ללמד"

Monday, March 9, 2009

ספרים ופקקי תנועה

הבוקר נקלעתי לפקקי תנועה בדרכי לעבודה.
לשמחתי, היה עמי ספר קריאה חדש שהחלטתי לקרוא.
התחלתי לקרוא ואפילו הספקתי לקרוא כשלושים עמודים ממנו במהלך הפקק.
פתאום הפקקים לא נראו כ"כ מתסכלים והרגשתי שלא כיליתי את זמני לריק ולא התרגזתי.
לפעמים אפילו קצת הצטערתי שהתנועה מתקדמת ואני צריך להניח את הספר ולהמשיך לנהוג.
אולי אעשה לי מנהג להחזיק ספר קריאה במכונית לשעת צרה של פקק תנועה... אולי...

הספר שהתחלתי הבוקר הוא ביוגרפיה על אלן טיורינג. וודאי אכתוב על הספר בימים הקרובים לאחר שאסיים לקרוא בו.

אין ילדים רעים מאת מיכל דליות


קראתי בהנאה את ספרה המעניין ומאיר העיניים של מיכל דליות (סופר נני), אין ילדים רעים.

שהם סציט בביקורת לא מחמיאה על הספר בהארץ.

אני, לעומתו, חושב שהספר מוצלח מאד. מאד מאד אפילו.

קל לקרוא בו, הוא איננו ארוך, והחלוקה לשמונה עשרה סיפורים שונים עוד מקל על הקריאה.

אהבתי את האופן שבו הסיפורים הם חלק מנקודת מבטה של המחברת, חלק מפי ההורים הבאים להתייעץ איתה ולעיתים גם חלק שמנסה להציג את הדברים מנקודת מבט הילדים.

המחברת נוגעת בנושאים שהם מוקדים לחיכוכים ולבעייתיות וכר פורה לעימותים בין הורים לילדים ודליות באופן מאד מרגיע מסבירה מניעים אבל בעיקר מסבירה תוצאות. ז"א היא מסבירה מה מחפש ילד להשיג בהתנהגות כזאת או אחרת ואיך לספק את הצורך ואיך לנתב את האנרגיה לאפיקים מועילים יותר לכל הנוגעים בדבר.

הספר עוזר לשים דברים בפרופורציה ונותן תקווה רבה לפתרון טוב לבעיות שנראות להורים לפעמים כמו סוף העולם. מאד קל להכנס למעגל קסמים של בעייתיות (לינה של ילדים במיטות ההורים, פחדים, שפה גסה, אלימות, בלאגן, יריבות בין אחים ועוד) ולא לצאת ממנה ורק להחריף את הבעיות ודליות מאירה את העניינים בצורה ברורה ונותנת אמצעים לפתור את הבעיה ולטפל במקור ולא רק בסימפטומים.

אהבתי מאד!

ראיתי הרבה מאד במשותף עם הנושאים שמוסברים ומנומקים בספרים המצויינים של מייזליש ופרבר (ראו פה וגם פה כמובן שיש את הספרים שלהם "איך לדבר..." ו-"איך ללמד...") המחכימים שקראתי של חיים עומר (המאבק באלימות ילדים ו-הסמכות החדשה) ושל חיים עמית (הורים כמנהיגים). דליות קושרת יפה את כלל הרעיונות והעצות ומביאה שימוש מעשי שלהם בספרה. אהבתי.

אני חושב שלא יזיק להורים רבים לקרוא את הספר ולנסות וליישם את הרעיונות שמובאים, לטובתם ולטובת הילדים שלהם. אם לא יועיל כנראה שגם לא יזיק.

עכשיו אני מקווה שגם מיכלי, אשתי, תקרא את הספר ותבין ממה אני מתלהב.

אני חששתי מהמסחור של הדמות הטלוויזיונית של סופר נני הישראלית (וגם נחרדתי כשראיתי שהיא מפרסמת מרגרינה בטענה שזה בריא) וגם פחדתי שהספר יהיה מלא בקלישאות ופלקטי ולא מעשי. זה ממש לא המצב. אני חושב שהכתיבה מאד מוצלחת, העברית יפה (לא יודע אם בזכות הערכיה הלשונית או שכך כמקור) והסגנון מאד מצא חן בעיני. אהבתי את האופן שבו דליות מספרת על המראה החיצוני לרבות שפת הגוף. לאחר שקראתי כמה ספרים על שפת גוף (על אחד לא מוצלח כ"כ דווקא כתבתי רק אתמול, יש אחרים מוצלחים יותר שאולי אכתוב עליהם בפעם אחרת...) אני יודע להעריך את הערך המוסף של מידע שכזה ועל חשיבותו ואני מעריך אנשי מקצוע שיודעים להבחין ולשקלל את המראה ואת שפת הגוף (וגם תוכן הדברים ואופן הדיבור כמובן) בהערכתם את האדם שעומד לפניהם.

מומלץ.



Sunday, March 8, 2009

תגובת המוקד במועצת כפר יונה לפנייתי על מתקני השידור

לא רק למשרד לאיכות הסביבה שלחתי שאלה ופנייה בנוגע למתקני שידור שהוצבו מעל אולם ספורט בסמוך לביתי אלא גם למוקד במועצה המקומית כפר יונה. הנה תגובת המוקד:

 

From: מוקד [mailto:moked@kfar-yona.org.il]
Sent: Sunday, March 08, 2009 10:40 AM
To: Shlomo Yona
Subject: RE:
צור קשר

 

בס"ד

 

 

לשלמה בוקר טוב !

להלן תשובתו של אריק אחראי המחשוב במענה לפנייתך .

הותקנו מצלמות אבטחה במוסדות חינוך ופארקים ציבוריים .

הטכנולוגיה שאנו משתמשים בה היא על תדר חופשי של 2.4 מגה הרץ

 זהה לתדר שבשימוש ביתי לצורך תקשורת בין מחשבים .

חשוב להדגיש כי אין כאן שום שימוש בתדר סלולארי אלא ברשת אלחוטית .

 

המשך יום נעים

מוקד כפר יונה

 


From: kfaryona@emailcampaign.co.il [mailto:kfaryona@emailcampaign.co.il]
Sent: Sunday, March 08, 2009 6:36 AM
To: moked@kfar-yona.org.il
Subject:
צור קשר

 

 

נושא

מתקני שידור מעל אולם ספורט ליד חטיבת איש שלום

תוכן ההודעה

הבחנתי שהותקנה מצלמה ומתקני שידור מעל אולם ספורט שליד חטיבת איש שלום. אבקש הסבר על מהות מתקני השידור. לי הם נראים כמתקני שידור סלולריים אולם אין למתקנים אלה תעוד במשרד לאיכות הסביבה עד כמה שהצלחתי לברר.

שם

שלמה יונה

דואר אלקטרוני

s.yona@f5.com

כתובת

נחל משושים 12

עיר

כפר יונה

מיקוד

 

טלפון

09-8944806

טלפון נייד

057-7326360

פקס

 

ארגון

 

 

כניסה לאתר



כיצד לקרוא אנשים מאת ליליאן גלס


קראתי את ספרה של ליליאן גלס, כיצד לקרוא אנשים. מדובר בתרגום של ספרה I Know What You're Thinking: Using the Four Codes of Reading People to Improve Your Life.

הדבר החשוב ביותר בספר לדעתי, והמחברת גם מזכירה את זה בתחילת הספר הוא להיות מודע הבעות לפנים, לתנועה, לטון דיבור ולתוכן הדיבור. פשוט להתבונן. הדבר הבא הוא להיות מודע לרגשות שמתעוררים כשמודעים למשהו שרואים ועם הזמן לשכלל את ההבחנות שלנו לגבי הקשר בין מה שאנו רואים בהתבוננות שלנו לתוצאות מנסיוננו.

אני לא הזדהיתי עם חלק לא מבוטל מההצהרות והטענות בספר. אבל אני לא איש מקצוע בתחום וניכר שהיא כן, ואפילו אדם משופע במוניטין חיובי. אולי אני חושב כך בגלל שאין לי די כישורים בתחום ואולי כי היא מאד טובה בהערכת אנשים מהתרבות שלה ופחות אנשים מהתרבות שלי... אולי... אני לא יודע.

בסה"כ, אני למדתי את מה שהיא מלמדת בעיון, ואנסה להתבונן ועם הזמן לבדוק מה באמת מתאים ומה לא מתאים.

התחום חשוב לדעתי כדי להצליח ולתקשר טוב יותר עם אנשים. אני מקווה למצוא עוד ספרות בנושא, ולנסות להתעמק.

הפריע לי שטענות לא זכו להפניות לספרות המקצועית שעליה הן מבוססות. הפריע לי קביעות נחרצות על אופי של אנשים ע"פ מאפיין חיצוני, בלי נימוקים והסברים מדוע. גם כשהיו הסברים הם לא היו משכנעים לטעמי.

היתה לי הרגשה בזמן הקריאה שאני קורא כתבה במגזין לנשים... משהוא קליל ולא מחייב במקום משהו מבוסס.

דבר נוסף שהפריע לי היה אולי תלוי בתרגום: מצד אחד תרגום לעברית שלא עושים בה שימוש ומאידך סלנג לא מעודכן ותרגום רדוד. כמה דוגמאות:
  • בעמוד 52 "יחידה כילולית" ובעמוד 54 "מכללת"... בתור נסיונות להטות ולגזור את הפועל כלל.
  • בעמוד 53 "גרייה" כאשר הכוונה כנראה לגירוי
ולעומתם, שימוש בעברות של מילים לועזיות כשעה שישנן חלופות שאכן נפוצות בשימוש בעברית:
  • "מונוטוני" בעמוד 153, למשל, בשעה שעוד באותו העמוד המילה היותר שימושית לתאור אותה התכונה היא "חד גוני".
יש עוד אבל אין לי כח לחפש יותר... חבל שלא ערכתי רשימה תוך כדי קריאה. דברים כאלה די מעצבנים אותי בתרגומים. הכוונה שלי היא שתרגומים שאינם עקביים בינם לבין עצמם גורמים לי אי נוחות ורוגז תוך כדי הקריאה.

לסיכום, טוב לדעת גם את הגישה הזאת אבל אני לא ממליץ על הספר. לפי מה שאני קורא עכשיו בתגובות על הגרסה המקורית, אני כנראה לא היחיד שחושב שהספר לא מי יודע מה... ומעבר לזה, גם התרגום לא להיט, לטעמי.


תשובת המשרד לאיכות הסביבה: מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

From: אורית טוויל [mailto:OritT@sviva.gov.il] On Behalf Of פניות ציבור - איכות הסביבה ombudsperson
Sent: Sunday, March 08, 2009 9:57 AM
To: Shlomo Yona
Cc:
חני גולוב
Subject: RE:
מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

פניות ציבור וחוק חופש המידע

8 במרץ 2009

פניה מס' 267-01-2009

שלמה שלום רב,

פנייתך למשרד להגנת הסביבה התקבלה בברכה.

הפניה מועברת לטיפולה של הגב' חני גולוב , מהאגף לבטיחות קרינה במשרד להגנת הסביבה (02-6495839), אשר תשיב לך עם תום בדיקתה

מידע על נושאים סביבתיים ופעילות המשרד להגנת הסביבה, ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרדנו,

בכתובת: www.sviva.gov.il

בברכה,

אורית טוויל

פניות ציבור


From: Shlomo Yona

Sent: Sunday, March 08, 2009 6:44 AM
To:
פניות ציבור - איכות הסביבה ombudsperson
Subject:
מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

‏יום ראשון י"ב אדר תשס"ט, ‏08 מרץ 2009

שלום רב,

הנדון: מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

הבחנתי שהותקנו לפני מספר שבועות מצלמה ושלוש אנטנות מלבניות (שלי, כאדם שלא עוסק בתחום נראות כמו אנטנות סלולריות) מעל גג אולם הספורט שליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה.

1. לפי המידע שניתן להשיג באתר המשרד לאיכות הסביבה אין זכר לתיעוד המתקנים הללו, עד כמה שהצלחתי לחפש ולבדוק.

2. למיטב ידיעתי, המועצה לא פרסמה את התקנת מתקני השידור הללו ולכן פרט להבחנה בהם לא ייודעו תושבי השכונה.

האם תוכלו לבדוק את המתקנים ולבדוק את הנושא מול מועצת כפר יונה וליידעני בטיפולכם בנושא?

תודה רבה.

שלמה יונה

נחל משושים 12

כפר יונה

שגיאה תחבירית במודעה בעתון


מודעה זאת מפורסמת זה זמן רב במקומונים באזור השרון.
מדובר בחנות נעלי ניצן שבה מוכרים נעליים בצומת ניצני עוז.

קרן מכבי

בחשבונות של קופ"ח מכבי יש "קרן מכבי". מסתבר שזאת קרן למימון מלגות והלוואות, ולפי פרסומים בעיתונים היא משקיעה בנדל"ן. לא ברור לי למה לי כצרכן של שרות בריאות יש אינטרס לממן קרן כזאת.

מישהו יודע לספר למה זה טוב ואיך זה שאנשים משלמים על זה בלי לדעת שהם משלמים על זה?

ציור חדש שציירה לי סיון

מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

From: Shlomo Yona
Sent: Sunday, March 08, 2009 6:44 AM
To: 'pniot@sviva.gov.il'
Subject: מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

‏יום ראשון י"ב אדר תשס"ט, ‏08 מרץ 2009

שלום רב,

הנדון: מתקני שידור (סלולריים?) מעל אולם ספורט ליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה

הבחנתי שהותקנו לפני מספר שבועות מצלמה ושלוש אנטנות מלבניות (שלי, כאדם שלא עוסק בתחום נראות כמו אנטנות סלולריות) מעל גג אולם הספורט שליד חטיבת הביניים איש שלום בכפר יונה.

1. לפי המידע שניתן להשיג באתר המשרד לאיכות הסביבה אין זכר לתיעוד המתקנים הללו, עד כמה שהצלחתי לחפש ולבדוק.

2. למיטב ידיעתי, המועצה לא פרסמה את התקנת מתקני השידור הללו ולכן פרט להבחנה בהם לא ייודעו תושבי השכונה.

האם תוכלו לבדוק את המתקנים ולבדוק את הנושא מול מועצת כפר יונה וליידעני בטיפולכם בנושא?

תודה רבה.

שלמה יונה

נחל משושים 12

כפר יונה