ציור חדש שקיבלתי מניר

ציור חדש שקיבלתי מניר:

ציור תצרף שהכין אביב

ציור תצרף שהכין אביב:

חשיבה ודיבור מאת לב ויגוטסקי

קראתי את ספרו של איש האשכולות הידוע (בארץ בעיקר כפסיכולוג התפתחותי/חינוכי) לב ויגוטסקי, חשיבה ודיבור. נדמה לי שישנה הסכמה כי זהו ספרו החשוב ביותר של האיש. בספר הזה ישנה ביקורת עניינית ומעמיקה של ויגוטסקי על התיאוריות של ז'אן פיאג'ה. יפה מאוד שבהוצאה בעברית חשבו לצרף גם את תגובתו של פיאג'ה. הדיו ןשל ויגוטסקי בתיאור התיאוריה של פיאג'ה, הביקורת עליה ואח"כ התגובה של פיאג'ה מחכימות ומעניינות. גם התרבות והאופן שבו כל אחד מהאישים מציג את תורתו של השני וגם האופן שבו הביקורת מתבצעת כל אלה מאלפים בעיני וצריכים לשמש דוגמה ומופת.


הטקסט אינו קל לקריאה והתוכן אינו חומר פשוט. זה לא ספר קריאה וגם בקבוצה של ספרי העיון זאת לא בדיוק קריאה של מדע פופולרי. זה hard core של פסיכולוגיה חינוכית  אבל היופי פה שאין פה מלל ריק וחסר תוכן רק כדי לכתוב באופן פסאודו מדעי כדי להפחיד את הקוראים ולהרשים אותם. ההפך הוא הנכון -- יש פה מאמץ גלוי לכתוב בשפה נהירה כדי להסביר רעיונות (רעיונות פורצי דרך בזמנו, אין לשכוח זאת).


עידן ויסמן על הספר באתר נוריתה. ההסבר יפה וברור ומאוד מפתה לקרוא בספר לאחר ההסבר הזה. למעשה, זה ההסבר שגרם לי לשאול את הספר מהספרייה ולקרוא בו מלכתחילה!



מרתקת אותי הטענה (והפיתוח וההנמקה) של ויגוטסקי (והופתעתי שפיאג'ה נוח מאוד גם עם אותה הטענה) שמידה מסויימת של אוטיזם היא דבר נורמלי אצל כל אדם. מעניינת הטענה (שוב, שוררת פה הסכמה בין השניים) שכל התנהגות היא התסגלות ושהסתגלות היא תמיד סוג כלשהו של שיווי משקל (יציב או לא יציב) בין הטמעה והתאמה.


הדיון בדיבור אגוצנטרי עניין אותי מאוד. אהבתי את הדוגמה של פיאג'ה בתגובתו לויגוטסקי: הרי כל מרצה מתחיל מגלה במוקדם או במאוחר שההרצאות הראשונות שנשא היו בלתי מובנות משום שהוא דיבר בהן אל עצמו, כלומר התייחס רק לנקודת המבט של עצמו. רק בהדרגה ובקושי רב מתחוור לו שלא קל להכנס לנעליהם שטרם למדו מה שידוע לו על נושא השעור.


אני מאמין ברעיון של ויגוטסקי שיש תחום של התפתחות שבו יש את הכלים לבצע פעולה אולם אין עדיין את העצמאות לבצע אותה ושזה תחום שבו אם הילד יקבל עזרה ויצליח לבצע את המשימה אזי קל וחומר שיש לו את היכולת ואת האפשרות לבצע אותה באופן עצמאי בעתיד. אם ילד מסוגל לקבל עזרה וכתוצאה מכך לבצע מטלה אני מאמין שיש בו את כל מה שנדרש כדי לבצעה באופן עצמאי בעתיד. אני אינני חושב שרובם המכריע של התלמידים שמוצאים את עצמם ב-4 יחידות לימוד ובשלוש יחידות לימוד במתמטיקה סובלים מנחיתות ביכולות מתמטיות. אני מתרגז כשאני שומע מורים שמדברים על תלמידים ש-"לא מסוגלים" וש-"אסור לדרוש מהם". אם אותם תלמידים מצליחים עם עזרה אני מאמין שיצליחו לבד. לדעתי, חסר להם בסיס איתן ומוצק. לדעתי חסרים להם שלבים רבים כדי לטפס עליהם הלאה בהמשך הנושאים שהולכים והופכים מורכבים יותר, תלויים יותר בבסיס ומופשטים יותר ויותר. אני מאמין שיש לעזור לתלמידים להשיג ואח"כ לוודא שיש להם ייצוג פנימי מתאים של תפיסות ושל מושגים, שיש בידיהם דוגמאות חיוביות ושליליות להגדרות ושהם מסוגלים לשלוף את אותו ייצוג פנימי בהקשר המתאים, ולעשות שימוש באותן דוגמאות ולבצע בהן מניפולציות לפי המקרה שלפניהם כדי לקשור בין אותו ייצוג ואותן דוגמאות שברשותם לבין התפיסות המופשטות ואותם מושגים מתמטיים. זה דורש השקעה והבנה אבל זה לדעתי פתרון טוב לעין שיעור מלתייג את אותם התלמידים בכינויים שונים ומשונים החל מטפשות וכלה בעצלות. במתמטיקה יש שפה שיש להכיר ויש לדעת לעשות בה שימוש ויש להכיר את התפיסות שלה ולדעת לייצג אותן ולהשתמש בהן ולהתבטא באמצעותן. אפשר לתת לתלמידים אלה טריקים מפה ועד להודעה חדשה שאולי יסייעו להם לגרד את הניקוד הנדרש במבחני הבגרות אבל מתמטיקה ככל הנראה הם לא ילמדו מזה.


אני מלא בסקרנות לחקור וללמוד על מה שפיתחו כתוצאה מהתיאוריות של ויגוטסקי לרבות העבודות של פויירשטיין וההתפתחויות בהעשרה אינסטרומנטלית. אמשיך לקרוא ולהשכיל בנושא.


הספר מומלץ למי שצריך לצורך הכשרתו והשכלתו להבין את עבודתו של ויגוטסקי ולהעריך את ההבדלים בינה לבין העבודה של פיאג'ה. ממה שאני למד מספרות שאני קורא ומהתבטאויות גם של אנשים באקדמיה, נדמה לי שהרוב בוחרים לקרוא סיכומים והתרשמויות של אחרים שכבר נגועים בהטיות ובשינויים כאלה ואחרים של הטענות המקוריות שהעלה האיש, מאשר להתמודד עם הטקסט המקורי ולהבין מהמקור למה התכוון המשורר.


כאמור, הספר אינו קריאה קלה, אבל למי שיש עניין בתחום וסבלנות לקרוא אני חושב שהקריאה מאוד מתגמלת.

כל ילד חושב אחרת מאת מל לוין

לפני מספר חודשים קראתי ספר של ריק לאבוי, פריצת דרך במוטיווציה, שהרשים אותי מאוד. בספרו, לאבוי מזכיר את העבודה של מל לוין. מאז תכננתי לקרוא ספרים של מל לוין. אחד מהם שקראתי הוא כל ילד חושב אחרת. הספר תורגם לעברית ע"י יעל זיסקינד קלר והיידי פלביאן היתה העורכת המדעית. הספר ראה אור ב-2006 בהוצאת מודן. במקור, באנגלית, הספר נקרא A Mind At A Time וראה אור בשנת 2003.



היידי פלביאן שערכה מדעית את הספר על הספר



 העיסוק העיקרי בספר הוא בהגדרה ובאפיון של- ובהדגמת השימוש בכישורים נוירו התפתחותיים שונים, ציון השפעתם על למידה ועל ביצועים של ילדים בתקופת בית הספר, דיון בזיהוי של קשיים שונים ושל חוזקות שונות אצל ילדים תוך הכרה בפרופילים הנוירו התפתחותיים השונים או "בחיווט המוחי" השונה אצל כל ילד וילד, כיצד עוקפים בעיות וקשיים תוך כדי כך שמנסים לשקם ולחזק חולשות, עצות למורים, עצות להורים וקריאה כללית להכיר בשונות על רקע של כישורים שונים ושל יכולות שונות כתוצאה משונות בפרופיל נוירו התפחתותי אצל ילדים.

התרומה העיקרית של הספר היא במודעות. המחבר לא ממש נותן כלים שימושיים ליום יום לא למורה ולא להורה כיצד לאבחן חולשות על הרקע המדובר וכיצד לחזק חולשות וכיצד להקל את ההתמודדות של ילדים שסובלים מליקויי למידה. לכאורה, הנושאים הללו מטופלים אבל באופן שטחי ועל קצה המזלג, המסר הוא בעיקר להיות מודעים ולפנות למקצוענים.

חלק לא מבוטל מהספר הוא שיר הלל למחבר עצמן ולארגון שהוא שייך אליו, All Kind of Minds ולתוכניות שונות שהוא מעורב בהן ובעיקר שיטות הטיפול שלו. יש לקרוא בעין ביקורתית ועירנית את הכתוב ולהבין מתי הדוגמאות משרתות את הנושא של הספר ומתי הן משרתות מטרות פרסומיות לטובת המחבר. לא תמיד קל להבדיל בין השניים.

בין הטענות שמשמיע המחבר כנגד שיטות הלימוד וההוראה:

• אין תקופה שבה בני אדם נמצאים בעומס מידע ובלוחות זמנים כה דחוקים ושכישורי הלמידה והחשיבה שלהם מאותגרים כל כל הרבה ובאופנים כל כל מגוונים ובשינוי כ"כ תכוף מנושא לנושא כמו תקופת בית הספר. אני אינני בטוח שאני מסכים עם הטיעון הזה. לי למשל התקופה העמוסה ביותר היתה תקופת הלימודים שלי בטכניון ובית הספר לא היה כזה לחוץ (היה לחוץ, אבל היו לי תקופות לחוצות יותר מבחינת לימודים, מבחינת אתגרי חשיבה ומבחינת הספקים).
• לא הוגן לצפות מהילדים כולם להצטיין בכל התחומים כשברור שלכל אחד ולכל אחת יש חוזקות שונות וחולשות שונות
• לא הוגן לבחון ולבדוק ילדים בכלים שנותנים יתרון לצורות חשיבה מסוגים מסויימים ומענישים ילדים שצורות חשיבה אלה דווקא חלשות אצלם אך מצטיינים בצורות חשיבה מסוגים אחרים שכלל לא באים לידי ביטוי או שבאים לידי ביטוי באופן שטחי בבחינות
• אין לתייג ילדים. לדוגמה, המחבר טוען שאמירה כגון "אני ADD" כמוה כמו האמירה "אני דלקת הסימפונות". המחבר מציע להסביר לילדים באילו צורות למידה וחשיבה יש להם לקויות וכיצד לחיות איתן וכיצד לחזק אותן ולא לקבל את עצמם ככשלון 
• המחבר מצביע על שורה של התנהגויות של תלמידים שמתפרשות כעצלנות בשעה שהן לטענתו במובהק תוצר של לקויות למידה. (בופן אישי לא הבנתי כיצד להבדיל בין השניים -- אולי עם עוד התעמקות בנושא אדע גם אני -- מהקריאה בספר, בכל אופן לא הבנתי -- רק קיבלתי את המודעות לנושא ולכן אזהר בעתיד כשאחשוב שמישהו נוהג בעצלות ואשקול את האפשרות שמדובר אולי בהתנהגות שמבטאת לקות למידה)

המחבר מסביר בספר על שמונה מערכות נוירו התפתחותיות ואז מתעמק בכל אחת מהן כשהוא מרחיב בדוגמאות רבות כדי להסביר על תפקיד על מערכת בלמידה, על הכישורים שמושפעים מאותה המערכת לטוב ולרע וגם על קשרי גומלין בין מערכות. המערכות המדוברות הן (בעמוד 38 מתואר תרשים ולאחריו דיון קצר בכל מערכת ומערכת -- מעין סקירה לצורך ההעמקה בהמשך הספר):

• מערכת הזכרון
• המערכת הלשונית
• מערכת ההתמצאות במרחב
• מערכת ההתמצאות ברצף הזמנים 
• המערכת המוטורית
• מערכת החשיבה הגבוהה
• מערכת החשיבה החברתית
• מערכת בקרת הקשב

 בעמוד 54 המחבר מפרט את הכוחות הפועלים שיוצרים במשולבאת הפרופיל המוחי, לפי המחבר:

• גורמים גנטיים
• השפעות סביבתיות
• גורמים משפחתיים
• ערכים תרבותיים
• התנסות חינוכית
• בריאות גופנית
• השפעת חברים בקבוצת הגיל
• שינויים וגורמים רגשיים

המחבר מפרט ומדגים ומסביר לגבי כל אחד מהגורמים הללו.

הספר ערוך באופן הבא:

• הקדמה ובה בעיקר מניין בא המחבר
• פרק על דרכי למידה שם מסביר המחבר על עיקרי הדברים, מסביר מושגים כלליים ומדגים ופורש את הרעיונות המרכזיים שבהם הוא עושה שימוש בהמשך הספר, זה מעין מיני ספר בפרק אחד
• אח"כ באים שמונה פרקים כאשר כל אחד מהם מתמקד במערכת אחת מתוך שמונה המערכות הנוירו התפתחותיות בכל פרק כזה יש שלל דוגמאות ומקרים, יש הרבה מאוד טענות וטיעונים של המחבר לפי דעתו ולפי נסיונו יש בסוף כל פרק סעיף הנקרא "שיקולים מעשיים" שם לכאורה יש עצות מעשיות איך תכלס מתמודדים ומה אפשר לעשות. לפעמים זה אכן נראה לי מעשי מה שכתוב שם ולפעמים זה נראה לי קצת מסתורי ותלוש ומעורפל. אולי אם רוצים להציץ לטענות ולמסקנות עיקריות בכל אחד משמונת הפרקים הללו אז הסעיף הזה הוא השימושי ביותר למי שאין לו פנאי רב ורוצה לתמצת.
• פרק 10 כבר דן בשילובים של מערכות ויחסי גומלין בין מערכות ודיונים על אבחונים מבחנים וכיצד הורים ומורים יכולים לזהות בעיות. בשלב הזה של הקריאה כבר היה לי הרושם שאין מי מאיתנו שאינו סובל מלקויות כאלה ואחרות במידה כזאת או אחרת ושלא ייתכן שאין לנו פגמים ואפילו ליקויים חריפים ואלה מאיתנו שמסתדרים טוב יותר מהאחרים פשוט היה להם מזל שהם הצליחו עם חוזקותיהם לפצות על חולשותיהם ושעלינו כחברה לסייע לאחרים לעשות זאת גם כן.
• פרק 11 דן בטיפול ובהתייחסות ובמודעות לפרופיל נוירו התפתחותי, השפעתן של תרופות (רמז: המחבר לא ממש אוהד את השימוש הגורף בהן, אבל לא מכחיש את יעילותן במקרים מסויימים), הדרכה וייעוץ ועוד
• בפרק 12 נותן המחבר דוגמאות רבות לטיפוח נכון של ילדים לפי הפרופילים הנוירו התפתחותיים שלהם אצל מורים ואצל הורים, העקרון שהעיקר הוא שלא לגרום נזק (מזכיר למישהו את שבועת הרופא?), העקרונות של טיפוח אופטימיות וראייה חיובית של העתיד אצל ילדים ועוד.
• בפרק 13 האחרון מנסה המחבר להסביר כיצד לפי תפיסתו תפקידם של הורים ושל מורים ושל מוסדות חינוך ושל קהילה וכיצד אלה יכולים לקבל, להעריך, לטפח ולגדל כראוי ילדים שיגדלו להיות מבוגרים עצמאיים ומסוגלים ומוכשרים. "בתי ספר לכל צורות החשיבה" קורא לזאת המחבר. מעניין לקרוא.
• הפרק האחרון הוא מעין רשימה של מקורות נוספים לקריאה. אינני בטוח עד כמה הם רלוונטיים למי שאינו חי בארה"ב ואינו מעורב בהוראה ובלמידה בשפה האנגלית ובתרבות אמריקנית. יש שם גם הרבה יותר מידי הפניות לחומר ולמוסדות שהמחבר מעורב בהם והתמהיל של המקורות שהוא מעורב בהם לעומת השאר עלול להשאיר אצל מי מהקוראים רושם שאכן המחבר הוא מאושיות המטפלים בלקויות למידה ואינני בטוח שזאת אכן המציאות (עם כל הכבוד למפעלו של האיש)

חסרים לי מראי מקום של עבודות רפואיות, פסיכולוגיות, של עבודות ממדעי המוח, של עבודות מחינוך והוראה ועוד... מציק לי שהתוקף המדעי הוא משום שהד"ר אמר ואין כלים לקורא למצוא את המקור שעליו נשען המחבר כאשר הוא טוען כך או אחרת  או כשהוא טוען שממחקרים עדכיים ידוע ש... -- זה גם פוגע ביכולת של מי מהקוראים שרוצים להעמיק ולהבין למצוא מקורות מידע סמכותיים ומהימנים. לבסוף העדר ביבליוגרפיה מסודרת כאמור, בעייתית מאוד כי לא ניתן להעריך את האיכות של המקורות שעליהם נשען המחבר.


הספר כולו מתבסס על ההנחה שיש לקבל ולהעריך שונות על רקע של הבדלים בפרופילים נוירו התפתחותיים. יש להשכיל ולזהות קשיים והגורמים האפשריים לכך ולטפל בהתאם. עקרונות הפוליטיקלי-קורקט ועקרונות ברוח ריבוי האינטליגנציות של הווארד גארדנר ניכרים היטב בספר. רעיון מוביל נוסף הוא שפתרונות מסוג  one size fit all לא מתאימים בגידול ילדים ובמוסדות חינוך. הרעיון הוא לתת ולדרוש מילדים לפי יכולתם, לפי כישוריהם ולפי הפרופיל הנוירו התפתחותי שלהם. באותו האופן גם לסייע להם ולתמוך בהם בהתאם.
 

לסיכום, הספר משכיל ומחכים ופותח עיניים לתופעות שקל לתייג אותן באופן כזה או אחר (עצלנות, ADD, ADHD, חוסר מוטיבציה, חוסר רצינות ועוד...) אך בהחלט ייתכן שמדובר בלקות נוירו התפתחותית ומודעות לכך אפילו המודעות כשלעצמה יש בה תרומה. אני חוזר ומדגיש שבאופן אישי לאחר הקריאה המעמיקה בספר אינני חש שיש לי יותר כלים מבעבר לזהות נכון או לתמוך ולעזור למי שיש לו בעיות מתוך שלל הבעיות שמתוארות בספר ומודגמות היטב -- הקטע של "תכלס, איך לעזור?" או של "תכלס, מה עושים?" הוא לוקה משהו בספר הזה. יחד עם זאת אני חושב שהרעיונות מעניינים וחשובים אם כי לא מנומקים ולא נתמכים כפי שהייתי מצפה מאדם בשיעור קומה כמוהו ועם השכלה של רופא בעיקר שמדובר בנושא שהוא מדעי.

שווה קריאה, מעניין ומחכים. אין פתרונות קסם, אז מי שרוצה לקרוא בשבילם, מוטב לו שישקיע את זמנו בדברים אחרים. למי שרוצה להרחיב דעת זה ספר מוצלח.

ספרים שרכשתי אתמול במבצעים של צומת ספרים ושל סטימצקי

בצומת ספרים יש מבצע 4 במאה. משם רכשתי את:

• להיות שופט מאת שלמה לוין -- הוצאת כנרת זמורה ביתן -- 2009 -- מקור
  
• נורדאו פינת וול סטריט מאת מרים יחיל-וקס ורוני ענב -- הוצאת כנרת זמורה ביתן -- 2009 -- מקור
  
• שוטי החלב מאת אריה אבני -- הוצאת פוקוס -- 2006 -- המהדורה הנוכחית חדשה אך לא רשום ממתי -- מקור
  
• כושר מנטלי מאת מקס מנדלבאום -- הוצאת אגם -- 2008 -- מתורגם (המקור מ-2006)
  
• 1984 מאת ג'ורג' אורוול -- הוצאת עם עובד -- 2003 (הגופן נראה כמו גופן של מכונת כתיבה) -- מתורגם (המקור מ-1949)
• אלוהים אינו גדול מאת כריסטופר היצ'נס -- הוצאת כנרת זמורה ביתן -- 2009 -- מתורגם (המקור מ-2007)
• התפכחות מאת דן מרגלית -- הוצאת זמורה ביתן -- 2009 - מקור

בסטימצקי יש מבצע של ספר ועוד שניים בחינם (זה יוצא בערך שלושה ספרים ב-98 ש"ח, לספרים מהסגנון שאני רוכש) ובנוסף אפשר לשלם 50% בנקודות של לאומי ויזה:

• הקפיצה הבאה מאת רונלד כהן -- הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד -- 2009 -- מתורגם (המקור מ-2007)
• למה קשה לתפוס מונית בימים גשומים? מאת רוברט ה' פרנק -- הוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד -- 2009 -- מתורגם (המקור מ-2007)
• 4 שעות עבודה בשבוע מאת טימותי פריס -- הוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד -- 2009 -- מתורגם  (המקור מ-2007)
• האם אלוהים הוא מתמטיקאי? מאת מריו ליביו -- הוצאת אריה ניר -- 2010 -- מתורגם (המקור מ-2009)

המפלצות מאת דוגלד א' סטייר

.
כתבתי שאביב בחר לו את ספר המפלצות. גם הספר הזה הוא מהסדרה המושקעת של הוצאת שוקן (כתבתי פה על הספר מצרים העתיקה מהסדרה, ואילו פה כתבתי על הספר שודדי הים מאותה הסדרה). גם הספר הזה יפייפה, צבעוני ומלא בפרטים נוספים שמודבקים ונשלפים ומצורפים. התוכן מאוייר, מסודר וערוך באופן מסקרן שמעודד חקירה.


אביב שקד על הספר ללמוד כל מיני דברים.


עניין מעניין הוא הקלות שבה הוא נטה להאמין בקיומן של חלק מהמפלצות בשעה שלגבי אחרות לא היה לו ספק בכך שהן פרי דמיון בלבד. אביב בכתה ג', אינני יודע הרבה על תפיסה של ילדים בגיל זה על דמיון ומציאות בכל הקשור לנושאים כמו מפלצות. אני אנסה להרחיב אופקים בנושא כדי לדעת כיצד נכון להתמודד עם זה.


הספר עצמו מומלץ מאוד (לילדים שאינם חרדים ממפלצות בטוח -- לאלה שחרדים הספר יפה, אם ההורים יודעים לתווך ולהסביר ולא להעמיק חרדות).

פתור בחינה, קבל ספר, בדוק ותקן בחינתך קבל עוד ספר

רציתי לבדוק כיצד אביב מתמודד עם בחינת מיצ"ב של סוף  כתה ד' לאור ידיעותיו הנוכחיות במתמטיקה (הגעתי איתו במתמטיקה יסודית עד לנושא השברים של כתה ג', אך טרם התחלנו לעסוק בו). הצעתי לאביב עסקה, יקח נא את חוברת הבחינה, ימצא לו פנאי למלא אותה באופן מסודר ורצוף ובתמורה להשקעתו יקבל ספר לבחירתו.


אביב אכן מצא פנאי ביום חמישי בשמונה וחצי בערב, הוא לא חש כי הגיע זמן לישון והוא ניצל יציאה של מיכל ושלי והודיע לרחל שהשגיחה על הילדים שהוא יעלה לחדרו ושם יפתור את הבחינה ואז ישכב לישון. כל העסק לקח לו לפי מה שמספרת רחל פחות משעה כי הוא היה לאחר שעה כבר נם במיטתו והבחינה פתורה כולה על שולחנו.



כששבנו הביתה, בדקתי את הבחינה ונהנתי מאוד לראות את הפתרונות ובעיקר את ההסברים ואת הדרך שהיו משורבטים בצד. הוא הצליח יפה בבחינה. יחד עם זאת ניכר היה שהוא התחיל להתרכז רק לאחר מספר דקות ומספר שאלות כי היו לו כמה שאלות די בהתחלה ששגה בהן.



למחרת שיבחתי את אביב על שביצע את המשימה ושהשקיע לפתור את הכול באופן מסודר. ככשב מבית הספר הזכרתי לו את העסקה ומשום שהוא מילא את חלקו הגיע תורי למלא את חלקי ולרכוש לו ספר לבחירתו בחנות. הוא שמח מאוד ואז הצעתי לו להכפיל את זכייתו. הוא הקשיב.

הצעתי לו שיחפש שגיאות שלו, יסמן כל שגיאה, יסביר מה גרם לשגיאה, יכתוב פתרון נכון ויסביר אותו -- כך לעל אורך הבחינה. אביב אכן ישב ושקד על העניין וכך הוא איתר כמעט את כל שגיאותיו. הוא היה גאה מאוד במה שעשה. לי זה עזר להבין מה מבין השגיאות הן שגיאות של חוסר בדיקה ושל חוסר בתשומת לב או של חוסר בריכוז ומהן שגיאות מהותיות שכנראה מסתירות מאחוריהן פער ידע או פער בהבנה. את הספר השני שלו הרוויח אביב. הוא היה נלהב מההשגים שלו:

• פתר יפה באופן עצמאי ומלא בחינה ארוכה מאוד שבכלל מתאימה לסוף הכתה הבאה
• בדק באופן עצמאי את הבחינה שלו, איתר שגיאות, הסביר, תיקן והסביר את הפתרון המתוקן
• הוא גם היה גאה בתשובות שפתר נכונה ושמספר השגיאות היה נמוך מאוד

בשגיאות שלא אותרו בשיטה הזאת טיפלתי באופן הבא:

• קראנו ביחד את השאלה
• שאלתי את אביב מה הבין
• אביב הסביר מה הבין
• שאלתי את אביב שאלות על חלקים מתוך השאלה ואז שאלתי אותו האם הוא עדיין מבין את השאלה באותו האופן
• במקרה שעדיין יש אי הבנה הבנתי שיש להסביר את הנושא ולהשתמש בשאלה הבעייתית בתור דוגמה או בתור מרכז שסביבו אסביר את מה שצריך
• כך עשיתי, הגדרתי דבר או שניים, הדגמתי, שאלתי שאלות ובדקנו שמבינים את ההגדרות ויודעים להמציא לבד דוגמאות שמקיימות את ההגדרות ודוגמאות שסותרות את הגדרות, ואז חזרנו לשאלה שלנו
• ניצוץ! איריים מאירות, הפעם אביב ידע להצביע מייד על התשובה הנכונה ולנמק נכון מדוע היא נכונה וגם ידע להסביר (וזה לא דבר פשוט) מה גרם לו לטעות קודם לכן.
• מעודד מההתקדמות פניתי להשתמש באותה השאלה בתור מנוף למשהו נוסף, להשתמש באותם נתונים של הבעייה המקורית אך לשאול שאלה אחרת ולדון בה
• זה גםג מעניין מאוד וגרר עוד הגדרה ועוד דוגמאות ועוד דיונים

אביב נהנה, אני נהנתי, היתה למידה, היא היתה משמעותית וכל זה אחרי ארוחת צהריים כשאנחנו נשענים זחוחים על משענות כסאות האוכל.

והספרים?
נסענו אחרי שהסתדרנו לחנות הספרים, אביב ניגש ישר לספרים שרצה:

1. ספר השיאים של גינס 2010 (190 ש"ח במבצע...)
2. המפלצות (99 ש"ח)

מזל שבויזה היה מבצע של 50% תמורת נקודות...

העסקה יצאה יפה לשני הצדדים.
מצידי:

• אביב הראה שהוא יודע לשבת ולכתוב בחינה ארוכה באופן עצמאי
• למדתי קצת שנושאים שלמדנו יושבים אצלו היטב והוא מתנסח פה במושגים ויודע להשתמש בהגדרות ויש לו כלים לפתור בעיות וגם לאתר שגיאות ולנמק
• למדתי שנושאים שטרם נגענו בהם מתחלקים לשתי קבוצות
• אלה שאביב התמודד איתם יפה בכלים שכבר יש לו גם אם לא למד את החומר
• אלה שאביב לא הבין נכון -- כאן היתה לי האפשרות להבין מה לא ברור ועל איזה יסודות שגויים ניסה אביב לבנות את הפתרון השגוי -- זה ידע רב עוצמה כדי לכוון את ההוראה שלי לכשנגיע לנושאים הללו
• היתה לי חווייה נעימה מאוד עם אביב, לכאורה למידה ושיעורים, אבל בנועם, במשחק, בדיון, בשעשוע, בשיחה למדנית ובדיון בין עמיתים -- ממש תענוג!
• יצא לי ללמד באמצעות דוגמה עוד על עסקאות, שיפור עמדה בעסקה והדגמה של עסקה שבה כל הצדדים יוצאים נשכרים
• הילד לומד למידה משמעותית של בסיס חשוב במתמטיקה
• הפרס הוא על ההשקעה ולא על ההשגים -- יצא לי להדגים את זה שוב -- אביב מקבל מסר שמה שמעניין זאת העבודה, הרצינות, ההשקעה וההקפדה על הבנה. 
• עוד מסר שעבר הוא ששגיאות זה דבר טבעי ואין להתרגש מהן. חשוב לנסות ולאתר אותן כי אז מתקנים בקלות שגיאות של קלות דעת או חוסר תשומת לב. חשוב יותר לאתר שגיאות אחרות ולנצל אותן כדי להעמיק בהבנה ובלמידה כולל למצוא "חורים" ולמלא אותם. אין פה מסר של השגיות או של תחרותיות ואין מסר שהציון הוא החשוב (כלל לא היה ציון -- לא ניקדתי ולא דיברנו על ניקוד בכלל). מה שחשוב זה מה שלומדים. מה שחשוב הוא שנדע מתי אנחנו צודקים ומתי טועים. 
• אני שמח שאביב מרגיש שהוא מרוויח את הספרים האלה ולא שהם נופלים עליו מהשמיים ופשוט "יש" אותם בבית (רוב הספרים שלו מגיעים אליו "יש מאין" -- והוא קורא ספרים נלהב)
  
• טיפוח הלמידה והקריאה -- זה פרס בשבילו, זה הישג בשבילי!!

בעבור אביב:

• הוא מרגיש גאה מאוד בעצמו מכל המעמד
• הוא מסוגל לפתור בחינה של סוף הכתה הבאה
• הוא מסוגל להצליח יפה בבחינה אע"פ שהוא צעיר וטרם למד את כלל הנושאים
• הוא מסוגל לבדוק בחינה ולאתר טעויות של עצמו ולתקן אותן -- זה נותן לו כח ונותן לו בטחון בעצמו
• הוא השתתף בעסקה וראה כי טוב
• הוא מרגיש שמח שאני מרוצה. (פה אני ברגשות מעורבים. ברור לי שזה יפה וחשוב שהוא ישמח לרצות אותי. מצד שני אני מקווה שאינני רוכב על הגל הזה באופן מוגזם כדי לגרום לו לעשות דברים. אני צריך לבדוק את עצמי בעניין הזה)
• הוא יצא מורווח עם שני ספרים יקרים מאוד שכבר זמן רב הוא חושק בהם והנה קיבל את שניהם במכה אחת והמתנה מתוקה שבעתיים כי הם פרי עמלו
• הוא יודע שהוא בעל ידיעות ובעל הבנה שמשרתים אותו בכל תחום (והוא מרבה למנף ידיעות אלה בכל הזדמנות) -- כאן הוא קיבל משנה תוקף לידיעותיו וגם רכש ידיעות חדשות
• הוא היה מרוצה לשמוע את המוכרת בחנות הספרים מעירה "פששש... בחרת את הספרים הכי יקרים בחנות, מה?!" הוא לא התבלבל וענה לה "עסקה זאת עסקה!!" המוכרת הביטה בי ואני אישרתי "הבטחות יש לקיים" ומייד שאלתי אם יש מבצע (היה מבצע... 50% בנקודות... נשמתי לרווחה)
  

שאלתי את אביב היום מה הוא מרגיש בנושע לכל התהליך הזה שעברנו מאז שהצעתי את העסקה ועד עכשיו שהוא כבר נהנה מהספרים שהרוויח. מעניינות המילים שבחר:
"הרחבתי אופקים" הוא אמר, "אני יודע ומבין דברים שמעטים מבני גילי יודעים ומבינים" והיפה הוא שזה היה כיף ועוד הרווחתי ספרים שווים".

כל הסיפור היה נסיון מוצלח לשנינו.

עכשיו אני צריך לחשוב איך להשתמש ברעיון שתלמידים בודקים את הבחינות שלהם או את העבודות שלהם (כל אחד של עצמו) ומקבלים אפשרות להרוויח בחזרה ניקוד שאיבדו בעבודה או בבחינה באמצעות כך שיאתרו את שגיאותיהם ויתקנו אותן. אני צריך לחשוב איך דבר כזה יכול לעבוד בכתה. חומר למחשבה.

שודדי הים מאת דוגאלד א' סטיר

באחת הפעמים האחרונות שאביב התלווה אלי לעבודתי הוא עבד יפה בשולחן העבודה שהקציתי לו בחדר הצוות שלי, הכין היטב את השיעורים, עבד במסירות, הכין לי ציורים נפלאים ומלאי דמיון לתלות על הקירות וסייע בגריסת דפים. לאחר ארוחת הצהריים המסורתית שלנו בקאי סושי בר (התפריט החביב על שנינו) פסענו לחנות הספרים ונתתי לו לבחור לו כל ספר שיחפוץ בו בתמורה לעבודה ולהשקעה היפים. הוא יכול היה להתפתות לאינסוף פיתויים שיש לו במקום העבודה שלו ויחד עם זה הוא גילה אחריות וסיים את מטלותיו קודם כל ורק אח"כ התפנה למשחקיו. הוא לא התבלבל ופנה מייד למדפים שם מוצגים לראווה הספרים המושקעים של הוצאת שוקן מאותה הסדרה של מצרים העתיקה. משם הוא בחר בספר שודדי הים.


מה אגיד על הספר?



קראו את מה שכתבתי על מצרים העתיקה וכל מילה נכונה גם כאן.



ההגשה המושקעת, הפרטים המגוונים שמצורפים והרצינות והאיכות שניבטים מכל דבר עושים את שלהם. הילדים מעריכים איכות כזאת ויודעים להנות ממנה. הנושא כשלעצמו מושך מאוד את בני הגיל כבר ממילא כך שהתוצאה היא ילד שקוע במשך שעות בקריאה מעמיקה, מחקר ומשחק בספר ובאביזרים הנלווים.



אביב גם לקח את הספר מספר פעמים לבית הספר כדי להראות לחברים ולשתף אותם בתגליותיו ובמה שלמד.



לא יאומן כמה הוא זוכר ויודע להשתמש במה שקרא בספר.



למידה חוויותית ומשמעותית בהחלט.



שווה את הכסף, אבל בהחלט לא זול. לאיכות יש מחיר ולדעתי המחיר ראוי.



אני מקווה שהוצאות נוספות ילמדו להשקיע בילדים ולא לזלזל בהן:


ראוי להשקיע בעטיפה, בתוכן, בעברית, בשפה יפה ועשירה ובגרפיקה איכותית.


הוצאות שישכילו להבין זאת אולי יצטרכו להשקיע יותר, אבל הורים בעלי יכולת לא יחסכו וירכשו ספרים כאלה לילדיהם ולא חסרים הורים כאלה. לדעתי גם כאלה שפחות בעלי יכולת אולי יעדיפו לרכוש פחות זבל ולהתמקד באיכות.


אמנם כתבתי הרבה על האיכות הצורנית אבל לא בזה מסתכמת ההשקעה, העושר הוא בפרטים הרבים ובשילוב שלהם. ניכר שיש מחשבה מאחורי ההפקה של ספרים כאלה.


אני מקווה, כאמור, שהוצאות ספרים ישכילו להשקיע גם בשפה עשירה, יפה ומעשירה ולא רק בכתיב רדוד, מלא בתחביר לקוי ובמילים שאולות משפות אחרות וישקיעו בקוראים. גם הצעירים יודעים לזהות איכות!

---

* הערה להוצאת שוקן:

כמה ספרים מופצים באמצעות האתר וכולם מאותו המחבר אך הכתיבה של שם המחבר לכל אחד מהם שונה. זה לא מכבד את באי האתר ומעיד על זלזול ועל אי הקפדה:

• מצריים העתיקה -- הכתיב: דוגאלד א' סטיר
  
• שודדי הים -- הכתיב: דוגאלד א' סטיר
• המפלצות -- הכתיב: דוגלד א' סטייר
• יוון העתיקה -- הכתיב: דוגלד א' סטייר 

במתקן החיפוש באתר לפי שם הסופר יש שלוש כתיבות:

• סטייר דאגלס א'
• סטייר דוגלד א'
• סטיר דוגלאד א'
  

נו באמת? אין לכם כללי תעתיק מלועזית לעברית? צריך כללים כאלה והם צריכים להיות בשימוש ויש להשתמש בהם בעקביות!!

מצרים העתיקה מאת דוגאלד א' סטיר

בשבוע הספר האחרון קניתי לאביב בין שלל הספרים האחרים שקנינו גם את הספר מצרים העתיקה.


זה ספר מושקע בצורה יוצאת דופן (מחירו בהתאם, אגב...) -- צבעוני, משובץ פריטים, גדול מידות, ומלא הפתעות כמו תרשימים, מפות, מכתבים ומשחקים.



אביב צלל לתוך הספר והתמסר לנושא בהנאה גמורה. ממש למידה חווייתית בהתגלמותה ולפי הידיעות מהספר שנותרו בזכרונו ושהוא מפליא לקשרן מידי פעם ביום יום הלמידה גם משמעותית.



מעבר ליתרונות הלימודיים של הספר, יש לו גם יתרונות חברתיים, הספר הזה הוא כמו מגנט לילדים, ודי שאחד יסתובב עם ספר כזה בבית הספר, בגן הציבורי או בכל מקום ומייד יימשכו אליו ילדים נוספים לצפות בפלא כמו עש שנמשך אל האור. כך שהפר גם משמש "שובר קרח" לא רע בכלל בין ילדים שאולי בהזדמנויות אחרות כלל לא היו משוחחים ובוודאי שלא על נושאים הקשורים למצריים העתיקה.



שווה, מרשים ומומלץ!!

איפה אפי? מאת מרטין הנדפורד

אביב קיבל מאמא שלי לפי בקשתו ספר בשם "איפה אפי?" וגם "איפה אפי? משחק התמונות הגדול".


הספרים האלה הם משהו!!



מצאתי את עצמי עומד במטבח עם מיכל ואנחנו מתחרים מידי עמוד בעמוד מי מוצא ראשון את אפי (אני!! טוב, כמעט תמיד אני...). האיורים משעשעים מאוד ומלאים בפרטים ואפילו רק לסקור את העמודים בעיון מעניין ומצחיק ומעביר זמן בכיף.



אלה ספרים שיכולים לעורר עניין ושעשוע לא מבוטלים. אני חושב שהם גם יפים לילדים שלא יזיק להם תרגול בהתבוננות בפרטים הקטנים ובמציאת המבוקש בים של מידע.



אביב היה מאושר מהמתנה ואני מרוצה גם (כבר "גנבתי" כמה הזדמנויות עם הספר ואמש קבענו שהיום נתחרה יחד במציאת אפי ושאר החפצים זה עם זה).

2 כחול - ספר רב-ממדי

קניתי לאחייני המתוק, יובל, ספר נהדר בשם 2  כחול - ספר רב-ממדי.

כל עמוד נפתח וצץ ממנו מבנה קרטון מפואר ומורכב מאוד ויש לחפש במבנה את הספרה 2 בצבע כחול.


יש דפים שם קל לראות ורל למצוא ובאחרים נדרשת פעילות ישירה כמו (ופה יש הורסן, אז מי שלא רוצה לקלקל לעצמו שלא ימשיך לקרוא...) מתיחת השרוכים של הדוגית וסיבוב מהיר כדי לראות את הצורה של הספרה שתיים, או סיבוב גלגל שיניים מקרטון בצד העמוד שמסובב צורות רבות בעמוד אך גם שולף מתוך כיס רמזור שבאחד הפנסים שלו הספרה הרצוייה.

המבנים מרהיבים ומעוררי התפעלות.


הצורך להיות עירני לפרטים הקטנים ביותר כדי למצוא את הספרה הנעלמת מעודדים חיפוש וחקירה וזה יפה.


נהנתי בעצמי לדפדף ולחקור את הספר. אלה היו עשרה רגעים מהנים ומעניינים מאוד בשבילי. לילדים בגיל הגן ואפילו בכתות נמוכות של בית הספר היסודי זה בוודאי יגרום לתעסוקה במשך זמן ארוך יותר, שלא לדבר על הפוטנציאל החבוי של ספר שכזה במפגש עם חברים.


נפלא!!


אגב, במבצע הנוכחי של 4 ספרים במאה של צומת ספרים הספר עולה רק 25 שקלים במקום 79 ש"ח.

כמה תגובות שלי לרשימות ב-יומנו של מורה מתחיל

אני עוקב מעת לעת אחרי הרשימות ביומן הרשת שנקרה יומנו של מורה מתחיל.







הנה כמה קישורים לרשימות שהגבתי עליהן (התגובות אמורות להופיע מתחת לכל רשימה ורשימה):

•  לעניין את המורים 
• ביקורת בונה
• אני אפס
• אני שונאת מתמטיקה 
• מה יש לא להבין כאן?

מדובר במורה למתמטיקה בחטיבת הביניים.
אם הבנתי נכונה, הוא צריך להיות בערך בגיל 41 ועם עבר בהייטק. מה עשה בעברו ומה למד אינני יודע.
לפי הנסיון שלו להשתתף בתוכנית ההסבה להוראת מתמטיקה של משרד החינוך אין לו תעודת הוראה ולכן גם לא רשיון הוראה. זה מצב נפוץ מאוד במתמטיקה.

אני נהנה מהקריאה ביומן הרשת של המורה המתחיל.
מעניינת מאוד נקודת ההשקפה שלו.
יש לו הבחנות יפות על מאפיינים בהתנהגות תלמידים, תפיסה של חומר הלימוד, התמודדות עם תוכנית הלימודים וכו'.

יפה שהוא חושב שראוי לו להרהר במה שעבר עליו בכתה ויודע לנסח את הנקודות הללו לאחרים ולכתוב מסקנות והבחנות שלו. זה מרתק בעיניי. זה מעיד גם על כוונה לבדוק את עצמו ולהשתפר. נדמה לי שכל עוד הוא נוהג כך וימשיך להיות מודע למעשיו ולתוצאות מעשיו ויהיה רגיש להשלכות אצל התלמידים הוא יצליח להשתפר עוד ועוד. זה יפה בעיני!

אני ממליץ לקרוא ביומן שלו.

מהעולם השלישי לראשון

קיבלתי המלצה על ספר בשם מהעולם השלישי לראשון מאת לי קואן יו. אחפש ואקרא.

כיצד ילדים חושבים על חילוק שברים

מאמר מתורגם מעניין ביותר על כיצד ילדים חושבים על חילוק שברים: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/articles(pdf)/article58.pdf
על חילוק שברים, משמעויות הפעולה, אסטרטגיות לפתרון והבנה אפשר ללמוד בעברית באופן מובנה למשל מהמקורות הבאים:

• חשבון להורים מאת רון אהרוני בהוצאת שוקן
• שליש לחלק לרבע מאת מירה עופרן בהוצאת רכס
• האתר של תלמה גביש (ספר המורה) (מאמר על שברים של תלמה גביש עם חני גביש)
  

והנה כמה רשמים משלי על הספרים ועל המקורות הללו, כאן.

מורה מתאר התנסות של עבודה בשברים בשתי כתות ז

התאור על הנעשה בשיעורים, התכנון, ההתרחשות, ההשוואה בין הכתות והרפלקציה עם המסקנות עניינו אותי מאוד. נהנתי מהקריאה ולמדתי רבות.
הנה: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/articles(pdf)/reflection.pdf

השוואת תוכניות לימוד במתמטיקה בבתי הספר היסודיים

יש "מחקר" שמשרד החינוך הזמין ממכון ויצמן כדי לסקור את שש השיטות להוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים. להלן הדו"ח של "המחקר":  http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/tal/curricula_evaluation_weizmann.pdf

אני מופתע מכך שלא הצלחתי למצוא תגובות של מחברי השיטות השונות למסמך הזה. מי שיודע ויכול לתת לי מראי מקום וקישורים, יבורך.


ובכל זאת, מצאתי תגובה של משרד החינוך: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/mafmar/textbooks_response180309.pdf.


מעניין...

שני ספרים שעלו על הכוונת שלי

שני ספרים שעלו על הכוונת שלי:

• האם אלוהים הוא מתמטיקאי? מאת מריו ליביו
• צופן העתיד מאת דוד פסיג

אני מתעתד לשאול אותם מהספרייה עוד השבוע. לשם כך אני צריך לסיים שני ספרים אחרים ששאלתי וטרם קראתי. נו, יש מה לעשות...

מה קראתי בסופ"ש

בסופ"ש קראתי "חשיבה ודיבור" מאת לב ויגוטסקי. תיאוריה של פסיכולוגיה חינוכית התפתחותית שהיתה פורצת דרך במאה הקודמת במיוחד כשהתעמתה עם התיאוריות של פיאג´ה. מעניין לראות כמה דברים יפים צמחו מהתאוריה הזאת, למשל, העשרה אינסטרומנטלית (פויירמן ושות´).

על הקרוס טריינר אני קורא השבוע את ספרו של מל לוין "כל ילד חושב אחרת".

לחובבי ספרים על אודות המתמטיקה ועל הסטוריה של המתמטיקה, אז יש למריו ליביו (מי מכיר אותו מקורסים בפיסיקה בטכניון? בטח מעטים הסטודנטים שלמדו בטכניון ואינם מכירים את האיש) ספר חדש (עם שם "מסחרי" ופרובוקטיבי) בהוצאת אריה ניר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?"

יש מי שזוכר שמריו ליביו כתב גם ספרים פופולריים נוספים בנושאים מתמטיים: "חיתוך הזהב" ו-"שפת הסימטרייה".

השתלטות עויינת מאת ג'וזף פיינדר

קראתי את ספרו של ג'וזף פיינדר, השתלטות עויינת. קיבלתי אותו מידיעות ספרים במסגרת מועדון הקוראים הראשונים.

הנה מה שכתבתי על הספר בפורום הקוראים הראשונים:

השתלטות עויינת (הורסן!)

ShlomoYona

אחרי ששודלתי מאחורי הקלעים לתת הזדמנות נוספת לספר, כי הוא לא "התניע" בתחילה, לקחתי אותו איתי לקריאה על הקרוס טריינר השבוע (ד"ש לטיילור!!) ואכן ההתנעה עברה בשלום.

ספר הרפתקאות, מותחן לכאורה, כי לא הרגשתי מתוח במהלך העלילה. הסיפור נחמד, לא יותר מידי צפוי אבל לא מפתיע גם כן. נחמד לקריאה תוך כדי ספורט (או טיסה...).

מצד אחד הגיבור בספר מנסה להקרין מוסריות גדולה ורדיפה אחרי הצדק ומצד אחר אין לו בעייה לכופף את החוקים ואת המוסר כשזה נוח לו. למשל, אין לו בעייה להשתמש מאחורי גבו של מעסיקו במשאבי החברה הפרטית לצרכיו האישיים (סיפוק סקרנותו, חיפוש אחרי אחיו וכו´) גם אין לו בעייה לשדל עמיתים לעבודה לעשות כן בתמורה ל-"הפקדה בבנק הטובות של ניק קלר...". מלבד הצדקנות המדומה והמוסר הכפול, זה ספר חביב.

התחכום בתחום רשתות המחשבים, המחשבים והתוכנה לא היה מי יודע מה... כנ"ל בתחום האזעקה, אף על פי שנראה לי שהמחבר הרגיש שדווקא הוא כתב על שיא החידושים וההמצאות (את זה הסקתי מפרק התודות בסוף הספר).

בסדר. נחמד. לא רע. (את "מודדים את העולם" אהבתי ממש)


שלמה יונה

הנה קישור לביקורת על הספר: סיגל ריבה, חדשות 2.

 

לסיכום, ספר טיסה חביב.

מודדים את העולם מאת דניאל קלמן

קראתי בהנאה את הרומן המשעשע על אודות גאוס והומבולדט מאת דניאל קלמן (המקור בגרמנית, התרגום לעברית של יפתח הלרמן-כרמל ושל עדינה שטרן), מודדים את העולם. קיבלתי אותו בחבילת הספרים של חודש נובמבר מקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים.

תלמה אדמון על הספר ב-nrg
אבנר שפירא בעכבר העיר על הספר
פאר פרידמן ב-nrg



נהנתי מהקריאה בספר מאוד. בתור חובב מתמטיקה קראתי רבות על אודות גאוס אבל מעולם לא כך! גם על הומבולדט קראתי, אבל לעין שיעור פחות. מפתיע מאוד שבכל לימודיי במערכת החינוך בארץ לא הזכירו את שמו אפילו פעם אחת. אני מקווה שהיום המצב שונה. האדם באמת תרם רבות למדע ואפילו למדעים שונים ומדובר בתרומות משמעותיות מאוד. הקריאה על קורותיהם ועל חייהם ממבט מאוד אישי מציצני ופרטי, תוך חיטוט בהרגלים הקטנים שלהם בשגרת היום ובטרדותיהם, ההתעסקות ביחסיהם (המיוחדים) עם אנשים סביבם ויחסם למצב הידע של האנושות בזמנם -- כל אלה הופכים את הסיפור שמעניין כשלעצמו מעניין עשרות מונים כאשר מדובר בשני ידועים מסדר גודל עולמי שכזה.

כמה  ששני גיבורי הספר שונים זה מזה -- והם שונים מאוד, בספר הצליח המחבר לשרטט קווים דומים באופיים ובהתנהלותם. זה היה מעניין ומרתק.

הטיפוס על ההר הגבוה שכמעט וגבה את חייהם של הומבולדט ושל בונפלאן היה אחד השיאים הספרותיים לדעתי של הספר מרגע שבונפלאן הרגיש שיש לו כמה עותקים והתאור שלהם והאופן שבו אלה התקיימו בעיני רוחו מאוד הזכירו לי בכלל את הצורה לספר את הסיפור ואת הצורה שהדמויות מדברות על עצמן בכלל לאורכו של הספר כולו. הנה מעמוד 133 למדים להכיר את השכפולים הללו:

"בונפלאן שם לא שהוא עצמו עשוי למעשה שלושה אנשים: האחד הוא זה שהולך, השני מביט בזה שהולך, והשלישי מוסיף עך כך פרשנות תמידית בשפה לא מובנת."

התחביב שנפוץ מאוד להכניס שמות של פילוסופים ושל אנשי רוח כדי "להרים" טקסט מוצא ביטוי גם כאן (פאר פרידמן ב-nrg, שאותו קישרתי למעלה, קורא לזה ניימדרופינג אובססיבי). אבל בחן. זה כמעט ולא מפריע ואולי אפילו מוסיף. כך לדעתי.

מומלץ ביותר!!

ציורים חדשים שקיבלתי מאביב

אביב צייר לי המצאה שלו