מצגת על הלקסיקון מעבודת המאסטר שלי

מצאתי מצגת על הלקסיקון מתוך עבודת המאסטר שלי.

למעשה, את רוב הערכים שלי בלקסיקון העלתי מתוך עבודה על רשימות השורשים והתבניות של ברקלי ומתוך רשימות של שמות עצם ונטייתם. השילוב עם HSpell היה מאוחר יותר והבדיקה והעדכון היה מול קורפורה שאספתי. עבודה בלשנית נעשתה במרכז הידע לעבוד העברית בטכניון כדי לטייב את הנתונים שהוכנסו אוטומטית וכדי להוסיף ערכים נוספים.

הזנב הארוך מאת כריס אנדרסון

קראתי את הספר הזנב הארוך בתקווה למצוא שם תובנות חדשות. לא מצאתי. הספר מסביר יפה, עם זאת, למי שעדיין שבוי בחשיבה של פעם, מה זה זנב ארוך, איך מגיעים אליו, מדוע הוא חשוב ואיך אפשר לעשות מזה כסף.

למעשה, אני עכשיו גם בתעשייה הזאת, ב-אאוטבריין -- שם ההמלצות מדברות -- חלק לא מבוטל מהאלגוריתמיקה מבוסס על זנב ארוך.

את הרעיון אפשר להבין מהפוסט הבא וגם מההקדמה שפורסמה באתר טקסט. הרעיון מתלכד גם עם ההתכנסות למציאות שמתאר תומס פרידמן בספרו חם שטוח וצפוף (שווה קריאה!).

הספר כתוב היטב ומסביר יפה. אבל רעיונות חדשים לא מצאתי שם. אשריי, כנראה. למי שלא בעניינים -- מומלץ מאוד -- למי שכן, עדיך להשקיע את הכסף של הספר במשהו אחר (כבר קראתם את "החתול שאיננו שם" של רון אהרוני?)

היקום החשמלי מאת דיוויד בודאניס

היקום החשמלי מאת דיוויד בודאניס. אחרי שצפיתי בערוץ ההסטוריה בתוכנית ארוכה על
ניקולה טסלה, על חייו, על המאבקים שלו, על ההמצאות שלו, על חזונו ועל מעשיו ועל גורלו ועל השימושים של עבודתו -- התעורר אצלי תאבון גדול לקרוא עוד על האנשים ועל המושגים בחשמל ועל ההתפתחויות בתחום. בשבוע הספר האחרון רכשתי ביחד את הספר הזה ביחד עם ספרו האחר של בודאניס, E=MC2, ובימים האחרונים אני קורא בהם במקביל (עם הפרעה רצינית כשגמאתי ספר ארוך יותר (וגם בשבילי מעניין יותר) משני אלה גם יחד, ספרו של מרכוס דה-סוטוי, סימטריה...) ביחד עם ספר על אנריקו פרמי. הספר מתורגם מאנגלית. הספר כתוב היטב ומתאר התפתחויות שונות במעין מרוץ לקדמה. נפלא היה לקרוא על ההתפתחויות בחשמל, במגנטיות בשידורים ובקליטה והיישומים השונים והמשונים והאנשים שהיו מעורבים בהם וחייהם.

חשוב היה לי לקרוא במקביל את הספרים של בודאניס, על פרמי על רקע הידע הכללי שלי ולאור התחביב שלי בלימוד ההסטוריה של המתמטיקה. לאט לאט אני ממלא את החורים הרבים שיש לי בתמונה של ההתפתחויות המדעיות בעולם. אני לרוב קורא על אלה מבעד לעיניהם של הסטוריונים של המתמטיקה, של מדעי המחשב, של הסטוריונים כלליים ולאחרונה אני משלב גם הסטוריה של הפיסיקה (עוד חסרה לי נקודת המבט של הביולוגיה ---).

נהנתי מאוד מהסר והוא הביא אותי לחיפושים רבים באינטרנט אחרי חומר נוסף על האנשים, על התגליות שלהם ועל השימושים שלהם.

ספר מוצלח ביותר. מומלץ.

E=MC2 -- סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה מאת דיוויד בודאניס

קראתי בימים האחרונים את E=MC2 -- סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה מאת דיוויד בודאניס, במקביל לספרו האחר של בודאניס, היקום החשמלי ועם ספר על אנריקו פרמי. הספר מתורגם מאנגלית. מסופר על המשוואה עצמה ובאמצעותה על ההתפתחויות בפיסיקה ועל הסיפורים של המדענים שגרמו לזה לקרות (לא רק אלברט אינשטיין). אני מתעניין ונהנה לקרוא ולהרחיב דעת, אבל אני חייב להתוודות שלא מצאתי את עצמי מבין את המשוואה הזאת יותר מאשר הבנתיה קודם (לא מי יודע מה, ד"א... ואינני מצגאה בזאת). ופה אני חושב שיש פספוס.

אני תולה תקוות רבות בספרה של נטלי אנג'יר, הקנון המדעי, שאם לשפוט על פי ההקדמה שלו, הוא ככל כנראה נכתב מראש בכוונה שלא רק להנגיש את המדעים לקורא המשכיל בקהל הרחב אלא גם להתעכב ולהבין את מושגי היסוד ש-איכשהו- ברוב המקרים מניחים שאנשים מבינים אותם, ולא היא.

לכאורה מטפל המחבר בכל מרכיב של המשוואה, אפילו בסימון השיוויון ובהעלאה בריבוע. זה יפה. אבל... זה לא היה מעמיק מספיק, לטעמי.

נהנתי מאוד מהסיפורים ומהתיאורים על האנשים ועל מה שהם עברו כדי להגיע לתוצאות הללו. אני מרגיש שהספר הזה לבדו אינו נשאר אצלי בתודעה בפני עצמו אלא רק משום ההקשר של שאר הספרים בנושא שאני קורא בימים האחרונים.

ספר חביב ונחמד. מלמד מאוד. נהנתי יותר מהספר היקום החשמלי של אותו המחבר (שלצערי לא הרחיב דיו על טסלה -- אני מחכה שיצא לאור ספר ראוי על טסלה, על פועלו ועל תקופתו).

קריאה לא רעה. חשוב לקרוא ספרים כאלה, שהם הנגישים יותר, כדי להתקרב כמה שאפשר כדי להבין את המושגים ואת האנשים שעסקו במדעים הללו כדי להעריך את התקדמויות במדע ובטכנולוגיה בימינו ובעתיד.

אוקספורד - אנריקו פרמי והמהפכות של הפיסיקה המודרנית

קראתי את, אנריקו פרמי והמהפכות של הפיסיקה המודרנית, בהוצאת ידיעות ספרים (משכל). אנריקו פרמי הוא דמות משמעותית מאוד בפיסיקה במאה הקודמת. לא זאת ועוד, התגליות שלו אינן מוגבלות לתוצאות שמעניינות רק מדענים אלא כל אחד ואחד מאיתנו בחיינו המודרניים, במכשור הרפואי, באנרגיה, בכימיה, בפיסיקה ואפילו בפוליטיקה (פצצת אטום). בספר אפשר לקרוא על תולדות חייו ועל היחסים המקצועיים שלו עם מדענים אחרים ברוח התקופה של חייו על המצב הכלכלי והפוליטי באותם הימים. המידע מעניין ביותר.

הספר כשלעצמו יבש כמו צנון ונדרש ממני הרבה מהידע הבסיסי שלי בפיסיקה ובפיסיקה מודרנית מהלימודים שלי בטכניון ומהקריאה שלי על הנושאים הללו כדי לנסות ולקשור יחד מושגים ותוצאות. הספר אינו טכני -- נכון -- אך מצער שאין נסיון הגון לבאר מושגים ולהשימם בהקשר נגיש לקורא המשכיל הממוצע. לטעמי, זה מסוג הספרים שמבריח אנשים מלעסוק בתחום ושמעצים את התחושה שמדעים זה משהו שאדם נורמלי יעסוק בו. חבל.

יצא לי לקרוא בספר הזה במקביל לקריאה בספרים אחרים בימים הללו, שגם הם עוסקים במדעים בכלל ובפיסיקה בפרט:

• E=MC2 -- סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה מאת דיוויד בודאניס (הוצאת כתר)
  
• היקום החשמל מאת דיוויד בודאניס (הוצאת כתר)
  
• הקנון המדעי מאת נטלי אנג'יר

אני סבור שיש יתרון לקרוא בספרים כאלה במקביל כי אני מקבל את ה-עלילה מכמה נקודות מבט שונות (כל ספר והדגשים שלו) ופעמים רבות ייצוגים שונים של אותו המידע (או -- גם טוב -- פרטים משלימים) על אותם המקרים ברוח התקופה. זה בהחלט משנה מי מספר את הסיפור, כיצד הסיפור מסופר ומה התכלית של המחבר. שילוב של זה עם ידע כללי שלי, לרבות הצלבת מידע עם הסטוריה של המתמטיקה בתקופות הללו -- עוזר מאוד.

מה שאני מנסה לומר הוא שהספר הזה בזכות עצמו לא מלהיב או מוצלח או זורם. בשבילי הוא הסתדר יפה בשטף הקריאה שלי בגלל הספרים האחרים שקראתי בימים האחרונים. לא לחינם, לדעתי, הספר הזה לא זמין בחנויות יותר מידי ואולי אפילו גם לא בהוצאת הספרים (אפילו הקישור שלו באתר ההוצאה שבור...).

ספר חביב -- עובדות מעניינות -- מידע חשוב על איש חשוב -- אבל הספר דיי משעמם אלא אם ניגשים אליו בנחישות להבין על האדם או על התחום ברוח התקופה.

סימטריה -- מסע אל מרחבי התבניות של הטבע -- מאת מרכוס דה-סוטוי

לפני מספר ימים קנית לעצמיי בחנות סטימצקי, כשנכנסתי בכלל לקנות ספר אחר לבני, אביב, את ספרו של מרכוס דה-סוטוי, סימטריה, שראה לאחרונה אור בהוצאת ידיעות ספרים (ספרי עליית הגג).

נהנתי מאוד לקרוא את המוזיקה של המספרים הראשוניים, ומייד החלטתי לקנות את הספר (הנושא, גם קרץ לי בגלל ספרו של מריו ליביו בנושא). יחד עם זאת אני סבור שהספר הזה זורם פחות מהספר האחרון של המחבר שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים (ספרי עליית הגג). ועם זאת -- נהנתי מהספר הנאה רבה.

הספר עוסק בסימטריה, במתמטיקה, בהסטוריה של המתמטיקה ובמעיין חשיפה אישית של המחבר על תהליכי העבודה שלו כמתמטיקאי מקצועי (החל מאיך בכלל התחיל לחשוב על עתיד במתמטיקה, איך הגיע לנושא המחקר שלו ועוד ועוד). ניכר שהמחבר משתדל מאוד להנגיש את המתמטיקה לקהל רחב יותר מאשר סטודנטים ומתמטיקאים מקצועיים. הוא לא רק מנסה להסביר ולהמחיש רעיונות מסובכים בשפה פשוטה יותר ובעזרת דוגמאות שהקורא יכול, בד"כ, לדמיין בעיני רוחו אלא מנסה להכניס את הקורא לעולמו של ממתטיקאי מקצועי. ניכר שיש הרבה מן המשותף לסופר, למשורר, למוזיקאי וליוצרים בכלל עם המתמטיקאי -- איך לקבל השראה, איך לשתף פעולה, מה לחשוף בפני עמיתים ומתי, ומה ההשלכות, מה עושים כשנתקעים ואיך חיים את חיי המשפחה עם מקצוע שכזה. על כל אלה ועוד אפשר לקרוא בספר הזה, ברובד שלעיתים משתלט ולעיתים נסתר. רובד נוסף הוא מתן רקע הסטורי (ובד"כ בסגנון שבשבילי כקורא היה זורם וסוחף) על הדמויות שקידמו את המתמטיקה שלב אחרי שלב בתחומים שבהם עוסק המחבר וכל זאת בהקשר של התקופות שבהם הם חיו (פוליטיקה, כלכלה, בריאות, אקדמיה, יחסי משפחה, יחסים בין בני אדם בכלל ועוד ועוד). בשבילי זה היה מעניין ומלהיב.

כחובב מתמטיקה נהנתי מאוד לקרוא על האנשים שמאחורי הכלים שהיום רואים אותם כמובנים מאליהם (לדוגמה: איך פותרים משוואה ממעלה שלישית? ואיך יודעים לאילו פולינומים יש פתרונות ולאילו אין -- ומה עבר על אלה בהסטוריה שניסו להתעסק עם זה? -- היתה לי חשיפה מעמיקה מאוד לנושאים הללו, למשל, כשהכנתי שיעורים לתלמידי תיכון על פרנסואה וייטה בהקשר של נושא הלימוד של נוסחאות וייטה -- זה מרתק!).

הדוגמאות על הסימטריה, על החשיבות של הגילויים המתמטיים שהביאו להתקדמות בנושא במשך השנים רבות מאוד. החל ממצולעים משוכללים שמוכרים לכול, משולש שווה צלעות, ריבוע, מחומש, משושה, דרך פאונים ידועים יותר, כמו הקובייה, למשל, ודרך כאלה שידועים קצת פחות (אלא אם אתה עוסק בגבישים, או משחק מבוכים ודרקונים), כמו ה-ארבעון, התמניון, התריסרון והעשרימון. אך לא עוצרים שם (יש גם את המפלצת -- ראו בהמשך). המחבר מציג שימושים ותובנות מהביולוגיה (למשל, על העדפה מובהקת של דבורים להאביק פרחים שמציגים יותר סימטריה, אך גם על מנגנוני הפצה של נגיפים ועוד), מהכימיה (מדוע גרפיט רך ויהלום קשה, או, איך סידור מסויים של מולקולה לפי סימטריה אחת נותן טעם כזה למזון לעומת טעם אחר או הופכת תרופה לרעל), מהפיסיקה, מהארכיטקטורה, ממוזיקה, מחקר המוח ועוד. -- בספרו של מריו ליביו, שפת הסימטריה, יש דוגמאות נוספות רבות.

אני מבין את דה-סוטוי כאשר הוא מדגיש שוב ושוב את החשיבות של ידיעת שפות, של הבנת שפות ושל ידיעת הדקדוק כמנוף לרהיטות וליכולת ביטוי טובה כתנאי חשוב למתמטיקאי להיות מסוגל לבטא את רעיונותיו בשפה מתמטית שתשרת את מטרותיו (כדי בכלל להתקדם בנושא שאותו הוא חוקר) אך גם כדי להיות מסוגל להסביר במאמר ובהרצאה את הרעיונות, את ההוכחות כך שהקוראים והקהל יבינו ובעיקר, כדי שיהיו מסוגלים גם לשחזר בעצמם ולהבין כך שיוכלו לבנות עוד ולהתקדם -- כדי לתת שימוש לתוצרי המחקר. כמה רבות הדוגמאות שמביא המחבר על אנשים שהגיעו לתובנות מדהימות ושימושיות אך מתו בגיל צעיר (לעיתים באופן אלים מאוד) וחייהם הקצעים התנהלו במפחי נפש ובעוני קשה ולו משום שלא ביטאו באופן המתאים את רעיונותיהם. כמובן שהמחבר גם מביא תככים ומזימות. וראו סיפורי טרטליה, גלואה, אבל ואחרים...

הספר מרתק לפעמים, ומייגע לפעמים. לעיתים אני מצליח לעקוב בקלות אחר רעיון מתמטי ואחרי דוגמה ומבין את הרצף ולעיתים אני אובד בפרטים הרבים. אני משער שלבקיאים בתורת החבורות, בעקומות אליפטיות, בפונקציות זטא, יש הנאה רבה יותר מהספר מאלה שידם משגת יותר בתחומי הקומבינטוריקה, בהסתברות, בתורת המספרים ובגיאומטריה. אני חושב שמי שאינו בקיא כלל במתמטיקה לא ימצא יותר מידי את ידיו ואת רגליו ברצף הספר (אלא אם ישכיל לדלג בהלכה ויתמיד בדילוגים ויקפיד להשאר בקטעים של הסיפור האישי של המחבר ושל ההסטוריה של המתמטיקה ולא ישקע בפרטי הפרטים על כמות פירוקים כזאת או אחרת של חבורה סימטרית מסוג כזה או אחר. יחד עם זאת שלא יווצר הרושם שרק מי ששוחה בחומר בנושאים הללו יהנה מהספר. הספר מעניין ומהנה. יחד עם זאת, אני סבור שככל שהקורא יותר ויותר בקיא במתמטיקה ובפרט, בנושאים המדוברים וככל שהקורא מכיר בעצמו הסטוריה של המתמטיקה כך ההנראה מהספר גוברת.

ולמי שרוצה עוד על הנושא:

זכרתי את דה-סוטוי לטובה מהספר המוזיקה של המספרים הראשוניים. הנושא הצית בי עניין לאחר שקראתי את הספר של מריו ליביו, שפת הסימטריה (מריו ליביו כתב גם את רב המכר חיתוך הזהב ואת האם אלוהים הוא מתמטיקאי? -- כולם ספרים מעניינים מאוד על מתמטיקה, על ההסטוריה של המתמטיקה ועל הפילוסופיה של המתמטיקה ועל הביטויים שלה בחיי היום יום כיום ובעבר). מעניין שאין בספרו של דה-סוטוי אף לא אזכור אחד ולא רמז של אזכור למריו ליביו ולספרו רב המכר. מפתיע! הספר מתורגם מהמקור (אנגלית) מ-2008, Symmetry -- A Journey into the Patterns of Nature. נושא הסימטריה מעניין מאוד ויש למתמטיקאים מה לומר עליו. מלבד הספרים של ליביו וזה הנוכחי של דה-סוטוי, יש את ספרו של איאן סטוארט (לא ידוע לי על תרגום עברי שלו, לצערי), Why Beauty Is Truth: The History of Symmetry, על סימטריה, שיש עליו ביקורות טובות מאוד (הרבה יותר מעל ספרו של ליביו, דרך אגב) וגם של מארק רומן, Symmetry and the Monster: The Story of One of the Greatest Quests of Mathematics, שאפילו מדבר על אותה ה-מפלצת (פאון שנדרש למרחב של 196,883 מימדים שמציג סימטריה -- זהו היצור האחרון שמתואר באטלס של קונוואי ושות') שמכונה, Monstrous moonshine. באופן כללי, מעניין לראות כמה ספרים כתבו מתמטיקאים על סימטריה רק בשנים האחרונות, ואני מכוון לספרים שקהל היעד שלהם הוא קוראים משכילים ושוחרי דעת ולא בהכרח קהל של סטודנטים למתמטיקה או של מתמטיקאים מקצועיים.

לסיכום, ספר חביב ביותר. מומלץ לחובבי המתמטיקה וההסטוריה של המתמטיקה.

TechTalk: IRC Crawlers

(ההרצאה מצולמת ותופיע אונליין)

שרון מפיקסקאוט (picscout) הציג. טביעת אצבע מבינארי של תמונה. כך אפשר, אם עובדים על תמונות רבות ממקורות רבים, בהנתן תמונה למצוא היכן עוד משתמשים בה (או בגילגולים שלה). זה טוב כדי לרדוף ולתבוע על שימוש לא הוגן (גניבה). משמש למעקב על זכויות יוצרים והפרתן. טביעת האצבע משתמשת בתכונות התמונה שאינן תלויות במניפולציות נפוצות (רוטציה, צבע וכו').

צריכים סקאלאביליות
תכנון למקרה של כשלים
העדפה לאי-סינכרון (קח בעיות לאופליין)

טענה של גוגל: מתוך 4.2 מיליארד תמונות, 380 מיליון מגיעות מהאתרים ה"גדולים"
דף אינטרנט בממוצע שוקל 320 ק"ב
מציג בעיות:
•ניתוח הדפים, ניתוח התעבודה, ניתוח המשאבים, ניתוח הקבצים -- parsing-- אתגרים בניתוח (לא הכל רגולרי, JavaScript ושפות דינאמיות, ...)
• מצב הרשת (קישורים שבורים, DNS...)
• Bot traps -- פה מעניין היה הדיון על מלכודות לרובוטים -- אני מחייך כי אני יודע על מה עבדתי ומה תכננתי בעניין זה ב-F5... -- ראו בגרסאות חדשות ועתידיות של ASM...
• מחפשים תוכן תמונות עם העדפה לאתרים איכותיים
• צריכים להביא תוכן של מיליוני דפים ביום גם מאותו הדומיין
• רוצים להצליח לגדול ולהתרחב בקלות (לחשב מדד לחשיבות המקור והדף ולחלק עמוסים ועדיפויות בהתאם)
• יציבות עם התאוששיות מהירה מתקלות
ארכיטקטורת BUS ומקביליות
משתמשים ב-nServiceBus, memcache, .net, ...

Agility pack מנתח HTML והופך אותו ל-XML תקני

מדדים ל-"איכות הדף"
• עומק הקישור בדומיין
• ארץ המקור של הדומיין
• יחס טקסט ל-HTML – יחס תמונות ל-HTML
• טריות הדף (מדד לכמה זמן שעבר מאז הביקור האחרון)
• תכונות התמונות בדף
• תוכן עסקי (לעומת אנשים פרטיים)

מנוע החיפוש שלהם מקבל תמונה ונותן תוצאה (מי עוד משתמש בתמונה)

והדיון גלש אח"כ על שימוש בעינון (אמאזון, ראקספייס וכו' עם חוויות שימוש...)

הרצאות טכניות לשיתוף ידע בתעשייה

אחד הדברים שהגדרתי לעצמי בעת חיפוש מקום העבודה הבא שלי אחרי F5 Networks היה שתהיה לארגון בכלל ולקבוצה שבה אני עובד בפרט תרבות של שיתוף מידע ושל הוראה הדדית. ב-Outbrain מתקיימות שיחות שבועיות בנושאים שונים, לרוב בנושאים של טכנולוגיה. מידי שבוע מתכנסים הכול בפינת ה-wii של החברה ומשתתפים בהרצאה. הדוברים הם לפעמים מתוך החברה ולפעמים דוברים מן החוץ. זה נפלא!

זה מזכיר לי את רוח הדברים בפגישות שוחרי פרל בישראל (Israeli Perl mongers)שבהן הצגתי פעמים רבות ושארגנתי בעצמי לפני כמה שנים ואפילו ארחתי במהלך שנה שלמה ב-F5. לומדים כך לא מעט וגם האפשרות להתחכך במומחים מתחומים שונים וממקומות שונים יש לה יתרון בהגדלת ובהשבחת הרשת החברתית והמקצועית. זה מצב שבו הכול מרוויחים.

מי שמארגן את השיחות אצלנו הוא חבר באותו הצוות שבו אני עובד. כמה נוח!

כבר קיבלתי לתת הרצאה על הוראת מתמטיקה לגיל הרך לאור העניין שהנושא מעורר בחברה.

ראיתי שה-CTO של Outbrain, אורי להב, כתב ביומן הרשת שלו על הנושא ועוד, מנסה יוזמה לשתף מידע באופן זה גם בין חברות טכנולוגיה בישראל. אז יש להרצאות קבוצה ו-יש גם אתר.

אני נהנה ללמוד דברים חדשים ולשמוע הרצאות. נחמד ומוצלח מבחינתי שזה גם חלק מסביבת העבודה שלי.

Google Blogger Bug on IE8 -- cannot paste when editing a post

There's a very annoying bug that doesn't allow to paste stuff from the clipboard (even plain text) to a post while editing it. This yet makes me further not want to edit posts using IE.

I found someone also discussing it here. I couldn't find how to use the advice in the popular answer.

Any ideas?

The Java Programming Language Third Edition by Ken Arnold, James Gosling and David Holmes

I got to read and to get up to date with Java by reading The Java Programming Language Third Edition book by Arnold, Gosling and Holmes.

Reading the book is slightly more interesting than reading the phone book. There's a lot of useful information there. I can't say that the book is very productive for reading cover-to-cover (time will tell). However, I'm pretty sure that it will pay off as a useful reference book.

I didn't find the book as useful or as well written as the K&R book for C (The C Programming Language), possibly due to the vast differences between C and Java.

I'd be happy to get recommendations for good Java programming and design book for Java implementation.

The book's page. Errata.

על דבורים והקשר לסימטריה בפרחים

מרכוס דה סוטוי בספרו, סימטריה -- מסע אל מרחבי התבניות של הטבע, טוען (עמודים 23-24) שהדבורים מעדיפות תבניות סימטריות ובפרט, שפרחים עם מבנה סימטרי מרמזים עם ריכוז סוכרים גבוה בצוף. זה נשמע לי פנטסטי. אז החלטתי לקום מרבצי ולבדוק.

אכן, דה סוטוי לא יורה מן המותן:

• Symmetry is in the eye of the beeholder: innate preference for bilateral symmetry in flower-naiive bumblebees

במחקר הזה החוקרים מאוניברסיטת ברלין ומהמכון לביולוגיה וגטטיבית בקורדובה, ארגנטינה (המאמר פורסם ב-2004) טוענים שמאביקים (הכוונה למאביקים חרקים, כך מסתבר ובפרט כאלה שפועלים ביום כמו דבורת הבומבוס) מעדיפים באופן מובהק פרחים בעלי סימטריה דו-צדדית (סימטריית מראה). מסתבר שעבודות מדעיות על ההיפותיזות הללו קיימות כבר משנות התשעים. וראו למשל את

• Bees get the buzz out of symmetry

במאמר הזה מדובר על פרסום של אנדרס מולר מאוניברסיטת קופנהגן מ-1995 שם הוא טען שדבורים מעדיפות פרחים גדולים שמלאים יותר בצוף ואילו דבורי הבומבוס מעדיפות פרחים על תבנית סימטרית.

מעניין שבכל זאת נטפלים לדבורים ואפילו לטורפים שלהם כמו עכביש העקרב, למשל, במחקר הבא מ-2005:

• Flower Symmetry Preferences in Honeybees and their Crab Spider Predetors

והנה עוד מאמר מ-1995 שבו טוענים המחברים לראיית צורות אצל הדבורים וקובעים שיש להן העדפה טבעית לתבניות דמויות פרחים. המחברים טוענים שתבניות סימטריות מושכות יותר את הדבורים לעומת תבניות שהן פחות סימטריות או שאינן כלל סימטריות.

• Shape vision in bees: innate preference for flower-like patters

ומאמר נוסף, הפעם שפורסם ב-1998, שבו המחברים מסבירים על סימטריה בפרחים ותפקידה במערכות האבקה (במילים אחרות -- איך סימטריה בפרחים משפיעה על האבקה ע"י חרקים...).

• Floral symmetry and its role in plant-pollinator systems: terminology, distribution and hypotheses

ולקינוח, חוקרים שדווקא אוהבים לומר את ההפך -- הפעם החוקרים הללו מצאו (פורסם ב-Evolutionary Exology ב-1998) שמאביקים מסויימים אינם בעלי העדפות לסימטריה. בפירוש, חוקרים אלה מטילים ספק בתוצאות מחקרו של מולר מדנמרק מ-1995.

• Some pollinators do not prefer symmetrically marked or shaped daisy (Asteracear) flowers

זה נפלא שקריאה של כמה משפטים בספר מציתה את העניין וגורמת לאדם לקום מנוחיות מרבצו, להניח את הספר, לגשת לאינטרנט ולפצוח במחקר בספריות דיגיטליות, ובאתרים של הוצאות לאור של פרסומים בביולוגיה. הידד לעידן המידע!

אני חוזר עתה להמשיך ולקרוא בספרו של דה-סוטוי, סימטריה.

הוריי רכשו לאמי מאזדה 2 חדשה

הוריי אתמול רכשו לאמי מאזדה 2 חדשה. אמא, התחדשי!

הערפדים מימי קדם ועד ימינו

בסוף השבוע מצאתי במוסף הספרים של הארץ פרסום על זמינות של ספר חדש בהוצאת שוקן, מאותה סדרה מהודרת של ספרים לילדים כמו המפלצות, כמו מצרים העתיקה וכמו למשל שודדי הים. מדובר בספר הערפדים מימי קדם ועד ימינו מאת ארצ'ר ברוקס. כמו הספרים האחרים בסדרה שקניתי לאביב גם זה מושקע ביותר, מעניין, מגוון במרקמים, בחומרים, בגלויות, במפות, באיורים, בקישורים לאומנות, לספרות ולאגדות. שווה ביותר!